מה שחזינו ומה שנהיה/יורם אורעד

כך ראו בשנת 1910 את התקשורת האודיו ויזואלית בשנת 2000. תמונה: וויקימדיה.

אילו מן התחזיות הטכנולוגיות של העבר הפכו למציאות ואילו המצאות טכנולוגיות שלא חשבנו עליהן בכלל הגיעו בהפתעה? ויותר מזה - האם התחזיות שהתגשמו, התגשמו כפי שחשבנו?

כשהייתי ילד, נער ובחור פינטזתי הרבה מאד על הטכנולוגיות שנזכה להן בעתיד (וגם היום אני עושה זאת). במוחי דמיינתי את עצמי מתנהל בתוך המציאות הטכנולוגית הפנטסטית של העתיד וזה הלהיב אותי. רבות מהטכנולוגיות שאנשים דמיינו בעבר אכן התגשמו. אחרות לא התגשמו כלל. לעומת זאת הגיעו טכנולוגיות שלא חזינו אותן.

אז מה התגשם ובאיזה אופן, ואילו טכנולוגיות שלא חזינו הגיעו בהפתעה? הנה כמה דוגמאות.

טכנולוגיות שנחזו והתגשמו

מספרן של התחזיות הטכנולוגיות שנחזו בעבר והתגשמו הוא רב. למשל, ז'ול ורן חזה את המסע לירח, את הפקס (שכבר הספיק להיות נחלת העבר) ואת כניסת החשמל לשימוש נרחב. הוא חזה מכשיר הדומה לטלוויזיה וכלי כבד מן האוויר המסוגל לרחף ואפשר לכוונו לכל צד, שהוא למעשה מטוס. ארתור קלארק, סופר המדע הבדיוני הנודע והפיזיקאי, חזה את לווייני התקשורת וגם הגה בעצמו את הרעיון בפירוט. בשנת 1913 חזה סופר המדע הבדיוני ה.ג'. וולס את הפצצה הגרעינית  ואת תוצאותיה.  בשנת 1909 חזה ניקולא טסלה את מתקני התקשורת האישיים המקשרים בינינו באופן אלחוטי (דבר שקרה כבר בשלהי המאה שעברה). הוא טען שניתן יהיה לשדר הודעות באופן אלחוטי מכל מקום לכל מקום והדבר יהיה כה פשוט עד שכל אחד יוכל להיות בעליו של מתקן כזה ולהשתמש בו.

טכנולוגיות שנחזו ולא התגשמו

לעומת החזונות שהתגשמו קיימים גם כאלה שלא התגשמו כלל. אחד מהן הוא החזון למסעות חלל נרחבים בהרבה מאלה של היום, וליישוב החלל. באמצע המאה העשרים פורסמו תכניות למסעות מאויישים לכוכב הלכת מאדים, לירחיו של צדק וכן ליישובו של הירח, כל זאת עד תום המאה העשרים. המאה העשרים הסתיימה לפני שנים רבות ואף אחת מתכניות אלה לא התגשמו. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שבאמצע המאה העשרים התחוללה מלחמה קרה בין ארצות הברית וארצות המערב בכלל, לבין ברית המועצות. במידה רבה התחרות בין שני הגושים, המערבי והמזרחי, היא שהניעה את חקר החלל ואת הכוונה ליישבו. מניע זה אינו קיים עוד. בנוסף, ייתכן שהעניין בחקר החלל ויישובו פחת גם בציבור עצמו בין היתר משום שעניינו הופנה לאפשרויות טכנולוגיות אחרות כגון האינטרנט, עולם המחשבים האישיים ואמצעים טכנולוגיים חדשניים של עולם הבידור. גורם אפשרי נוסף הוא ההשקעה הכלכלית הרבה שנדרשה לחקר ויישוב החלל.

עוד חזון שלא התגשם הוא פיתוח מושבות חלל המסתובבות סביב עצמן ויוצרות באופן כזה מעין כבידה מלאכותית.

חזון המכוניות המעופפות קיים כבר עשרות שנים אך עד כה לא התממש. ייתכן  שפיתוחים של השנים האחרונות יביאו בסופו של דבר להגשמתו, לא ברור מתי - אולי בעשור הבא.

עתידנים חזו בעבר ששיחות ועידה באמצעות האינטרנט ייתרו את הצורך בפגישות עסקים פנים אל פנים ולכן ייתרו גם את הצורך בנסיעות. על פי חזונם, יתרוקנו הערים ברובן ויהפכו לערי רפאים משום שאנשים יעבדו במשרדיהם או בבתיהם. גם חזון זה לא התגשם. הסיבה לכך נעוצה אולי במשהו שהעתידנים לא חזו - הצורך של בני אדם להיות במגע עשיר ובקשר פיזי אמיתי, שהאמצעים הטכנולוגיים, גם המשוכללים ביותר, אינם מספקים. לדוגמה, בשיחות ועידה אינטרנטיות נעדר חוש המישוש, היכולת להסתובב אחד סביב השני, הריח והראיה התלת מימדית ללא צורך במשקפיים מיוחדים. ייתכן שבעתיד, כאשר אלה ואחרים יתאפשרו, חזון זה יתגשם, לפחות באופן חלקי.

וכאלה שהתגשמו... אך לא כפי שנחזו

והיו חזונות שהתגשמו אך לא כפי שחשבנו. אחת מהן היא הרובוטים. לפני עשרות שנים דמיינו עתידנים את הרובוטים כרובוטים אנדרואידים (דמויי אדם). רובוטים כבר קיימים כיום במגוון גרסאות אבל רובם אינם דומים לאדם. קיימים רובוטים תעשייתיים החוסכים בכוח אדם באופן משמעותי ביותר, רובוטים לניקוי, רובוטים המסייעים בחקר החלל ומזל"טים רובוטיים המשמשים למשימות שונות. ויש גם רובוטים וירטואליים שהם בעצם תוכנות  חכמות המסייעות לנו בכל מיני דרכים. גם התקשורת האודיו ויזואלית שונה ממה שדמיינו עתידני העבר. חלקם דמיין טלפון מיוחד המצויד במסך, שישמש לתקשורת כזו. כיום התקשורת האודיו ויזואלית מתבצעת באמצעות האינטרנט תוך שימוש במחשב, טבלט או סמרטפון והיא מהווה רק חלק מהמוני אפליקציות קיימות.  תחזית מזג האוויר גם היא אינה תואמת את העבר שבו חשבו שבעתיד יעמוד על שולחן העבודה מכשיר מיוחד למזג אוויר שייתן לנו תחזית אוויר מדויקת. כיום, אפליקציית מזג אוויר היא, כמו התקשורת האודיו ויזואלית, רק אחת מאפליקציות רבות העומדות לרשותנו.

טכנולוגיות שהגיעו בהפתעה

לעומת תחזיות שנחזו והתגשמו, אחרות הגיעו בהפתעה. הגדולה שבהן היא רשת האינטרנט. איש לא חזה אותה אפילו שנים ספורות לפני שהגיעה לחיינו בשנות התשעים של המאה הקודמת. מכל ההמצאות שהומצאו במאה העשרי

ם זוהי אחת מהבולטות והמשפיעות שבהן, אם לא הבולטת והמשפיעה מכולן.

איש לא חזה גם את בואם של המחשב האישי והטלפון הסלולרי. המחשב הומצא כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים אבל עוד בשנות השבעים של אותה מאה לא צפו את המצאתו של המחשב האישי שהומצא בתחילת שנות השמונים של אותה מאה. אולסון, נשיא חברת דיג'יטל אקוויפמנט, אף טען רק בשנת 1977 ש"אין כל סיבה לכך שמישהו ירצה במחשב בביתו אך כבר בעשור שלאחר מכן בא לעולם המחשב האישי והפך במהירות לרווח מאד בשימוש.

***

הגשמתן של תחזיות טכנולוגיות תלויה לא רק באפשרויות הטכנולוגית אלא במגוון גורמים אחרים כגון השקעה כספית, העניין שיש בציבור בטכנולוגיות ובצורך האנושי בהן. טכנולוגיות לא תמיד מתגשמות בהמשך ישיר לתחזיות, אלא לפעמים הן באות בהפתעה, כמו טכנולוגיית האינטרנט. ולעתים… הן מתגשמות אך לא כפי שנחזו.

האם לערב הורי תלמידים באמצעות כלים טכנולוגיים?/יורם אורעד

 ציור: הלל שלפין

על רתימת הטכנולוגיה לשיפור הלמידה מדברים כבר עשרות שנים אבל למרבה הצער חלק מהשימוש בה בהקשר זה הוא לקוי ובעייתי מסיבות שונות.

כתבה שהופיעה בחודש שעבר דנה באחד ההיבטים של שימוש בטכנולוגיה - ההיבט של הקשר בין מורים, הורים ותלמידים. מוצגים בה עשרה ממצאים המסייעים למורים לשמור באמצעות כלים טכנולוגיים על קשר בין הורים ומורים כדי לקדם את הישגי התלמידים. בין היתר מוצע לשלוח להורי התלמידים הודעות בעלות פן חיובי פעם בשבוע שבהן ידווח להם באופן חיובי על מצב התלמידים. ההודעות יכולות להיות הודעות ווטסאפ או אימיילים. לפי הכתבה, מחקרים מרמזים על חשיבות תדירותם הגבוהה של  ההודעות, על כך שהן צריכות להיות אישיות ועל כדאיות שילוב תמונת התלמיד או התלמידה כשהם לומדים בכיתה. ההודעות צריכות לכלול גם הנעה לפעולה אקטיבית מצד ההורים. יש גם לעשות מאמץ לתרגם הודעות להורים שאינם דוברי עברית.

האם באמת זה אפשרי והאם מה שאפשרי באופן עקרוני גם יעבוד?

והאם זה בכלל רצוי?

מספר מכשלות עומדות בפני מימוש כוונה זו, גם בלי להקשות ולשאול האם מימושה נחוץ. להלן כמה מהן:

• זמן המורה: מה שמוצג בכתבה דורש זמן, וזמן רב. כתיבת הודעות בתדירות גבוהה, שיהיו גם אישיות, דהיינו מותאמות לכל תלמיד, צילום תלמידים בכיתותיהם, דרבון הורים להיות אקטיביים, תרגום הודעות עבורם ועוד, הן פעולות זוללות זמן. כשנדרש זמן רב גם להפעלת תכנית הלימודים המוכתבת מצד המדינה, הביצוע הופך לבלתי אפשרי למעשה. הדרישה למימוש תכניות הלימודים של המדינה במקביל לניהול פעולות כאלה בין המורים להורים, איננה מעשית מפאת יריעת הזמן שאיננה מספיקה לשניהם גם יחד.
• ניצול לא נכון של זמן המורה: התהליך הזה גוזל זמן מורה שהיה עדיף שיושקע במקום אחר. למשל, הייתי שמח אילו זמן המורה היה מושקע בדברים כגון: שימוש בכלים טכנולוגיים להעלאת יצירָתיוּתם של תלמידים, עיסוק סביב סוגיות שמעניינות אותם. אבל דבר זה עלול להתנגש עם הדרישה ללמד על פי תכנית הלימודים המוכתבת ולכן לא מעשי במיוחד.
• הרדיפה אחרי הישגים וציונים: מערכת החינוך מכוונת כיום להישגים. אנחנו שומעים כל העת על מבחני המיצ"ב, על מבחני הטימס ועוד ועל הישגי בתי הספר השונים ושל המגזרים השונים במבחנים אלה. קשה לדרוש ממורים להיות מכוונים בעת ובעונה אחת להישגים ולעירוב הורים בדרך שתוארה עקב העומס הרב מדי שיידרש מהם לקיים את שני הדברים.
• זמן ההורים: מעורבות הורים דורשת זמן. כל עוד הם רק בגדר מקבלי דיווחים לא תדירים מדי, הדבר בהחלט רצוי אבל כאשר הם נדרשים גם להיות אקטיביים, לא בטוח שהם אכן יירתמו לכך (ואין זה קשור בכלל לכלים טכנולוגיים).
• התנגדות תלמידים: התלמידים לא תמיד יתלהבו לשתף פעולה כדי לעודד מעקב קפדני ומתמיד אחריהם, וזאת בלשון המעטה.

מעורבות הורים מסיבית באמצעות כלים טכנולוגיים איננה מעשית, במצב הנוכחי, למרות שהיא אפשרית באופן עקרוני. זמן המורה המוגבל, הניצול הלא נכון של זמן זה, ההישגיות הרוויה בכל ורידיה ונימיה של מערכת החינוך והתנגדותם הפנימית של תלמידים יהפכו אותה לכמעט בלתי אפשרית להשגה.

מעורבות מסיבית כזו גם איננה רצויה בעיניי.

ובכלל, השימוש המוצע הזה מחמיץ את היכולות הייחודיות של טכנולוגיות המאה ה-21 לשיפור הלמידה. למשל, הטכנולוגיות מאפשרות כיום למורים להפוך ממרצים למנחים, באופן נוח ומעשי, להפוך את הלמידה למותאמת אישית לתלמידים ובכך לשפר את למידתם. הן מאפשרות להעצים את חדוות הלמידה שלהם ולהגביר את יצירָתיוּתם. הטכנולוגיות מאפשרות למורים לשלוח את תלמידיהם לחקור נושא שמעניין אותם באמצעות כלים טכנולוגיים טובים. זאת, ללא התערבות לוחצת של המורים אלא תוך הנחייה וייעוץ שהם יעניקו לתלמידים. קיימים גם כלים טכנולוגיים המאפשרים שיתופי פעולה נוחים בין תלמידים שיכולים להעשיר את שיתופי הפעולה ולשפר את איכותם כאחד.

ועוד ועוד.

אבל אִפְשוּר בלבד אינו מספיק. כדי שהטכנולוגיה אכן תקיים את כל אלה ועוד דברים רצויים אחרים, צריך לוותר על דברים אחרים שהיא מאפשרת באופן עקרוני. הסיוע לקידום מסיבי של מעורבות הורים הוא אחד מהם.

וצריך להשתמש בה באופן מתאים ובהקשרים פדגוגיים מתאימים.

להיות על-אדם/יורם אורעד

                                          

 ציור: הלל שלפין

מבט חטוף על ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות הטכנולוגיות של היום מוביל למחשבה שייתכן שאנחנו בדרך להפוך ל "על אדם" או במלים פרוזאיות יותר - אדם משוכלל בהרבה מזה של היום. כיצד ייראה אותו "על אדם", ואילו השלכות עשויות להיות להופעתו? כתבה שפורסמה בחודש שעבר על ידי סרוואנט סינג' (Sarwant Singh) נותנת כמה רמזים לכך. בכתבה מוּתוִים שבעה כיוונים שבהם ישתנה עולמנו עד שנת 2030, כולם נוגעות לאדם ולישות שהוא אולי מתפתח לקראתה - העל אדם. אלה הם שלושה משבעת הכיוונים: העצמת הגוף (augmented body): במהלך השנים הבאות יועצמו יכולות הגוף שלנו, שיאפשרו לנו להיות חכמים יותר, חסונים יותר ובכלל בעלי יכולות משוכללות יותר. הדבר יתבצע באמצעות מספר דרכים. אחת מהן היא המחשוב הלביש שיעבור בהרבה את זה של היום. בין היתר נוכל לצלם תמונות ווידיאו באמצעות עדשות מגע שיוצמדו לעינינו ולקבל תרגום קולי מיידי משפה לשפה ובכך לשבור את מחסום השפה. נוכל להעצים את כוחנו הפיזי בהרבה באמצעות שלד חיצוני מלאכותי. נראה שתלים מסוגים שונים שישולבו בגופנו, בין השאר במוח. טכנולוגיות גנטיות יאפשרו לנו לתכנן עוברים ולסלק מחלות גנטיות. דברים אלה יובילו לגוף אנושי חסון יותר. מצד שני הגוף המועצם ייצור סכנות חדשות כגון ריגול אחרי אנשים באמצעות מצלמות המחשוב הלביש. העברת מחשבות מהירה יותר ומדויקת יותר: טכנולוגיות המחשוב הלביש וממשקי מוח מחשב יאפשרו להעביר מחשבות מהר יותר בזכות עקיפת הצורך בהקלדה או בדיבור. הן יאפשרו גם העברה מדויקת יותר שלהן משום שבהקלדה או בדיבור המחשבות עוברות דרך מסננת המלים. העצמת האמפטיה שלנו לאחרים: טכנולוגיות כגון מציאות מדומה (VR) וממשקי מוח מחשב (BMI) יוכלו לאפשר לנו הבנה משופרת של נקודות הראיה של אחרים. למשל, באמצעות טכנולוגית המציאות המדומה נוכל לחוות את מצוקתם של פליטים. ממשקי מוח מחשב יאפשרו לנו להבין את נקודות הראיה של אנשים אחרים ישירות מתוך מוחם. אפשרויות נוספות אחד מכיווני העצמת הגוף תהיה לדעתי גם הרחבת החושים שלנו - ראיה בצבעים שאינם נראים לעין, ראיית לילה, ראיה טלסקופית, העצמתם של ריחות, שמיעת קולות ממרחק רב ועוד. העצמת הגוף תכלול אולי אף פיתוח של חושים חדשים, למשל כאלה שיאפשרו לחוש בשדה מגנטי. אחת הסכנות שאני חושש מהן היא ששתלי המוח יאפשרו לחדור למוח ולבצע פעולות זדוניות כגון ריגול אחרי מחשבות, שינוי זכרונות, השתלת זכרונות ומחיקת זכרונות. סכנה נוספת היא השליטה המוגברת בטכנולוגיות הגנטיות שתאפשר ביצוע מניפולציות שליליות בתכונות של גוף האדם. כיוון אפשרי נוסף הוא הענקת מהירות וחוזק לגוף, שיאפשרו פעולות כגון תנועה במהירות עצומה, אולי של עשרות קילומטרים לשעה, דבר שעשוי לייתר בתנאים מסוימים שימוש בכלי רכב. העברת מחשבות מהירה יותר ומדויקת יותר היא מלהיבה בעיניי משום שכך יתאפשר קיום דו שיח או רב שיח באופן נגיש, ישיר ונוח בהרבה מזה של ימינו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מעוניינים להעביר מחשבות בעירומן, כפי שהן. יתרון השימוש במלים, דְבוּרות או כתובות, הוא שאנחנו מעבירים באמצעותן רק את מה שאנחנו מעוניינים להעבירו, מעצבים את מחשבותינו באמצעותן באופן בו אנו מעוניינים, הייחודי לנו, ומסננים את מה שאיננו מעוניינים להעביר. אני מניח שגם העברה ישירה של מחשבות תאפשר את מניעת העברתן של כל המחשבות אבל האפשרות להעברתן בצורה ישירה ומהירה עלולה לפתות אותנו לשלוח את כל המחשבות כפי שהן, ללא סינון. מעבר לכך, העברת מחשבות בדרך זו לא תאפשר לנו לעַצְבָן לפי טעמנו. הן פשוט יועברו כפי שהן. מציאות מדומה וממשקי מוח מחשב יוכלו לדעתי לשפר את היחסים בין בני אדם בהקשרים שונים - סכסוכי משפחה, סכסוכים בין בני זוג, בעיות בין הורים לילדים, סכסוכים פוליטיים ועוד. זאת משום שהם יאפשרו את הבנת עמדותיהם של אנשים שונים בצורה משופרת. הם יאפשרו לרופאים, ובמיוחד לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, להבין טוב יותר את המטופלים שלהם ולשפר את הסיוע שהם מעניקים להם. הם יסייעו לשורה ארוכה נוספת של בעלי מקצוע לשפר את עבודתם כגון עובדים סוציאליים, מורים ושופטים. עם זאת רצוי שהם לא יהיו בלעדיים. לאמצעים המסורתיים לטיפול במצוקות, סכסוכים ועוד, כגון שיחה, יש ייחודיות משלהם ושימוש בהם לצד הטכנולוגיות החדשניות, ייתן תמונה שלמה יותר ומלאה יותר מאשר שימוש בלעדי בטכנולוגיות החדשניות. *** הטכנולוגיה משפרת את יכולותינו, בריאותו וגופנו בהתמדה ותהליך השיפור מואץ עם הזמן. יש עוד דרך ארוכה עד שהיא תביא להפיכת האדם לעל-אדם. ייתכן שבתחילה יבוא שיפור משמעותי באדם באמצעות אמצעים "פרימיטיביים" יחסית כגון טכנולוגיות לבישות אבל אלה יוחלפו מן הסתם די מהר בטכנולוגיות שיוטמעו בתוך הגוף עצמו. מעבר זה, מהטכנולוגיות הלבישות להטמעה בגוף עצמו, מהווה אולי את אחת האינדיקציות שיסמנו את תחילת הפיכתנו לעל-אדם. עוד אינדיקציה תהיה רמת השיפור בין האדם לבין העל-אדם. זו תצטרך להיות דרמטית כדי שתיחשב כאינדיקציה כזו. אלמנט חיוני במהות העל אדם צריך להיות לדעתי ההתגברות על המחלות ועל המוות משום שיש משהו מוזר ולא אמין בעל-אדם שאיננו בריא לחלוטין ובן מוות. האם אנחנו מעוניינים בכלל בהפיכתנו לעל אדם? מאחר שהאדם מטבעו שואף להשתפרות מתמדת, השאלה כמעט מיותרת. אני מאמין שכולנו נרצה תמיד להשתפר עוד ועוד, דבר שמשמעותו הוא בין היתר בריאות טובה יותר, יכולות פיזיות, קוגניטיביות ורגשיות טובים יותר וחיים ארוכים יותר, אולי ללא גבול.

חיים מלאי אפליקציות/ יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

הן כה רבות ומגוונות ואנחנו משתמשים בהן ללא הרף, מוקפים בהן וכל כך התרגלנו לקיומן עד שקשה לנו לתאר את חיינו בלעדיהן. אלה הן האפליקציות (היישומונים) המלוות את חיינו מרגע יקיצתנו ועד לרגע שבו אנחנו נרדמים ואפילו כשאנחנו נרדמים. אז בואו נלמד להעריך אותן וגם להכיר חלק מבעיותיהן.

מגוון יתרונות

ניהול יעיל של חיינו: היִישוּמונים (האפליקציות), שאנו משתמשים בהם בעיקר דרך הסמרטפון, מייעלים את ניהול חיינו במשפחה, בעבודה, בלימודים ועוד. כך, למשל, ניתן לארגן באמצעותם פגישות בצורה יעילה או לקיים שיחת קול או שיחת וידיאו כשיש לנו רגע פנאי, ללא תלות במיקום.

התמצאות במרחב: חלק מהיִישוּמונים מאפשרים לנו להתמצא במרחב. יִישוּמונים מאפשרים לנו לדעת איפה אנחנו נמצאים, להגיע בקלות ליעד רצוי והופכים את הנסיעה או ההליכה לפשוטים וברורים מאד, בניגוד לשימוש המסורבל בעבר במפות נייר. שתי דוגמאות בולטות לכך הן ווייז ומפות גוגל.

תקשורת גמישה ללא תלות בזמן ומקום: יישומוני תקשורת מאפשרים לנו להתקשר מכל מקום אל כל מקום וכל זאת בחינם, בניגוד לעבר, שבו ביצוע שיחת טלפון פשוטה היה מייגע מאד. אבל יישומי התקשורת עושים מעבר לכך - הם מאפשרים לנו להגמיש את דרכי התקשורת שלנו. למשל, ניתן לקיים שיחה קולית או שיחת וידיאו בזמן אמת, אך לעומתן נוכל לבחור בשיחות (קול, וידיאו או טקסט) שלא בזמן אמת, בהתאם לצורך. שיחה בזמן אמת מחייבת תגובה מהירה ומקשה על חשיבה מעמיקה ומפורטת לעומת הודעה שלא בזמן אמת המאפשרת לנו זאת.

מידע: היישומונים מאפשרים לנו קבלת מידע בקנה מידע עצום ובמגוון עצום על כל דבר, וזאת תוך זמן קצר מאד, דבר שהיה בגדר חלום לפני דור אחד בלבד. בכך, הם מרחיבים את דעתנו על ידי האפשרות לקרוא טקסטים שונים, לצפות בסרטונים, לשמוע מוזיקה, ועוד, וכל זאת באופן מיידי וללא תלות במיקומנו.

קניות: היישומים מאפשרים לנו לנהל קניות בקלות ובנוחות גדולים לאין ערוך מאשר בעבר. הזמנת המוצרים יכולה להיעשות תוך דקות ספורות שבהן אנחנו סוקרים מוצרים שונים, בוחרים ברצוי לנו ומזמינים. הם אף מוזילים אותם משום שהחנות ממנה אנו קונים איננה פיזית אלא וירטואלית, דבר המוזיל את מחיר המוצרים הנרכשים משום שבעל החנות אינו צריך לשלם דמי שכירות.

טיפוח קשרים חברתיים: ככל שזה נראה אולי מוזר, היישומונים מקדמים קשרים חברתיים. זאת, מסיבות רבות שביניהן יכולת הזיהוי של חברים הנמצאים בקרבתנו וכאלה שלא בקרבתנו, האפשרות לשוחח אתם באופן מיידי על אירועים משותפים, להחליף אתם תמונות וסרטונים ולהחליף אודותיהם דעות ורגשות. הם מסייעים מאד לחידוש קשרים חברתיים מן העבר.

טיפוח קשרים מקצועיים: גם קשרים מקצועיים נתרמים מהיישומונים, עקב האפשרויות המגוונות שהן מציעות לשיתוף קבצים, לישיבות וירטואליות בכל זמן ובכל מקום, לשליחת מסמכים ולקבלת תגובות עליהן ועוד.

בריאות: קיימים יישומונים רבים ומגוונים הנוגעים לבריאותנו. הם מאפשרים למשל ניטור מדדים בריאותיים - בדיקת קצב לב, מספר צעדים, זמן שינה ואיכותה, ועוד. נראה שבעתיד הקרוב יישומים כאלה גם יתריעו על ליקויים בריאותיים ואולי אף ידווחו עליהם למרכז מתאים.

נגישות לבעלי מוגבלויות: היישומים הופכים את החיים לנגישים יותר לבעלי מוגבלויות. הם מאפשרים להם, בין היתר, הזמנה נוחה של מוצרים ושירותים ללא צורך ללכת לחנות או לסניף פיזי כלשהו, ללמוד, לעבוד ואפילו לבלות בצורה נוחה ונגישה.

וגם… מגוון בעיות

טשטוש הגבול בין עבודה וחיים אישיים: זוהי אחת הסכנות של שימוש ביישומונים. קל מאד היום להשיג עובדים באמצעות יישומון זה או אחר גם שלא בשעות העבודה ומעבר לכך - לקבל מהם ייעוץ, תגובות, משימות, לקיים אתם ישיבות וירטואלית ועוד. הטשטוש הזה מאיים על חיי הפנאי של העובדים ועל פרטיותם משום שניתן לחדור אליהם בכל רגע. ומן הצד השני, הטשטוש מאפשר גם חדירה מסיבית של חיים אישיים וחיי משפחה לתוך העבודה עצמה, דבר העלול להפריע למהלכה.

התמכרות: הנוחות, הקלות והעיצוב המושך של היישומונים עלולים ליצור התמכרות אליהם. אחת הסכנות שבהתמכרות היא זניחת צרכים חשובים על חשבון השימוש בהם.

בִּיוּש: תופעת הבִּיוּש  (shaming) מתאפשרת בקלות באמצעות יישומונים (למשל פייסבוק, ווטאסאפ) התופעה היא ישנה אך היישומונים מאפשרים את הרחבתה בקנה מידה גדול לאין ערוך מאי פעם.

תקשורת דלה: שימוש ביישומונים לתקשורת עלול להוביל להתפתחותה של תקשורות דלה, תקשורת חסרת שפת גוף, או עם שפת גוף דלה. גם אם התקשורת מתבצעת באמצעים ויזואליים וקוליים היא נותרת ללא מגע, ללא ריח ועוד. השימוש ביישומונים מעודד במידה רבה גם קריאת מסרים קצרים על חשבון טקסטים ארוכים ומעמיקים. שני אלה עלולים לתרום גם להפרעה לטיפוח קשרים בינאישיים עמוקים או לשיבוש קשרים בינאישיים קיימים.

סכנות בריאותיות: אחת הבעיות הבריאותיות היא בהירות המסך, הצבעים הבוהקים ומהירות התחלפותם של האובייקטים על מסך הסמרטפון או הטבלט, הגורמים ליובש בעיניים. שימוש בסמארטפון מאמץ את העיניים הרבה יותר מצפייה במסך הטלוויזיה או המחשב, עקב הגודל המוגבל של הטקסט והתמונות. בעיה בריאותית נוספת היא פגיעה בעמוד השדרה עקב יציבה לא נכונה.  יתכן גם כי הקרינה הנפלטת ממשדרי הווי-פיי, הבלוטות' והקרינה הסלולרית מזיקות לבריאותנו, למרות שהדבר לא הוכח עדיין.

הזנחת הכושר הגופני והסכנה הבטיחותית: ואם לא די באלה, קיימת בעיית ההזנחה של הכושר הגופני עקב ביצוע פעולות רבות ללא צורך בהגעה פיזית למקומות שונים והסכנה הבטיחותית עקב התעסקות בסמרטפונים או טבלטים בעת הליכה למשל .

***

היישומונים שיפרו מאד את חיינו במובנים רבים. הם מייעלים אותם ולכן משאירים לנו יותר זמן פנוי, בין היתר עקב האפשרות לעשות פעולות ללא קשר למיקומנו, להזמין מוצרים בקלות ובנוחות, לקבוע תורים ועוד. הם העשירו את חיינו באופנים שונים כגון קבלת מידע עצם ומגוון במהירות ותקשורת גמישה. הם יצרו למעשה עולם וירטואלי בפני עצמו שעם היותו וירטואלי הוא ממשי במובנים רבים לא פחות מהעולם הפיזי המוכר לנו.

למרות כל הטוב הזה, היישומים אינם חפים מבעיות כגון טשטוש הגבול בין חיים אישיים לחיי עבודה, תקשורת דלה, בִּיוּש (shaming) וסכנות בריאותיות.

מטרתנו בעתיד צריכה להיות שמירה על היתרונות העצומים, הרבים והמגוונים של היישומונים ואף העצמת היתרונות, תוך התמודדות מוצלחת עם הבעיות האפשריות שלהם.

טכנולוגיות מקסימות שלא הצליחו

ציור: הלל שלפין

טכנולוגיות חדשניות מעוררות בנו לעתים קרובות התלהבות וציפייה גדולים ולעתים אנו בטוחים שהן "הדבר הבא". ועם זאת, רבות מהן מתבררות כעבור שנים ככישלונות או ככאלה שאינן מצליחות להתרומם.

הנה תיאורן של כמה טכנולוגיות כאלה וסיבות אפשריות לכישלונן או להצלחתן החלקית:

כלי הרכב התת ימי הראשון: במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהייתה בשנות השבעים של המאה השמונה עשרה, בנה הממציא האמריקני דיויד בושל (David Bushnell) את כלי הרכב התת ימי הראשון. הוא ייעד אותו להנחת מוקשים תת ימיים באמצעות אנשים שבתוכו. הכלי ניווט את דרכו מתחת למים והיה מצויד במדחף ותא ציפה פנימי שניתן היה למלאו במים ולרוקנו ממים לצורך עליה וירידה אבל כל הניסיונות להשתמש בכלי למלחמה נגד הצי הבריטי כשלו. אולי היה זה עקב סרבולו ואיטיותו, ואולי בגלל שלא הובאו בחשבון אילוצים טכנולוגיים שלא חשבו עליהם.

                     כלי תת ימי שפותח במאה השמונה עשרה

מדרכה נעה: לקראת התערוכה העולמית בפריז בשנת 1900 נבנתה מדרכה מכנית נעה שנשאה עליה נוסעים ונעה במהירות של עד 10 קילומטרים לשעה ובגובה של עד כתשעה מטרים מעל הקרקע לאורך כארבע מאות מטרים לתוך פריז. ניתן היה לראות ממנה נופים בפריז כגון מגדל אייפל. ייתכן שאחד הגורמים שמנע מהפרוייקט להיות רווח היא שאנשים מעדיפים אולי לצפות בנופים תוך הליכה ברגל ולא בהכרח באמצעות כלי מכאני שיסיע אותם ויקבע את אופן תנועתם. הליכה ברגל היא אולי מענגת יותר בעיניהם והם בעצמם מכתיבים את מהירות הליכתם, בוחרים מקומות שהם רוצים ללכת אליהם ומתי לעצור, בניגוד למדרכה מכאנית נעה שקובעת עבורם את כל אלה. בהתחשב בטכנולוגיה של אותה תקופה אני מניח שנוספו לכך גם גורמים נוספים כגון בטיחות לא מספקת ונסיעה לא חלקה שהכבידה על הנוסעים שהשתמשו במדרכה הנעה.

                              המדרכה הנעה בפריז, 1900

רכבת מטוס: בשנת 1930 נוסתה לראשונה על ידי ג'ורג' בני (George Bennie) רכבת התלויה מפס עליון יחיד ונתמכת על ידי פס תחתון. הפס התחתון שימש לייצוב הרכבת שהייתה מצוידת בשני מדחפים חשמליים - האחד מקדימה והאחר מאחורה, כדי להשיג מהירות תנועה גבוהה. היא יכלה להגיע להגיע למהירות מירבית של 241 קילומטרים לשעה. בעצירתה בתחנה לא הייתה הרכבת צריכה אפילו לעצור את המדחפים אלא רק להפעיל את הבלמים ואז, ברגע שחרורם, היא חזרה לנוע באופן מיידי. הרכבת לא הצליחה עקב קשיים פיננסיים למימונה שנבעו מהמשבר הכלכלי של אותה עת וממלחמת העולם השנייה שנראתה כבר באופק. אני מניח שהיו סיבות נוספות לכך. ייתכן שהמהירות, גבוהה ככל שהייתה, לא היוותה תמריץ מספק להשקיע ברכבת משום שבאותה תקופה כבר היו רכבות שנעו במהירויות גדולות דיין כדי לספק צרכים תחבורתיים.

                                רכבת המטוס של ג'ורג' בני, 1900

משקפי גוגל: משקפי גוגל היו מתקן דמוי משקפיים המורכב על ראש המשתמש בו עם מסך תצוגה. המסך הציג תצוגה לצפייה במציאות רבודה (מציאות רבודה - טכנולוגיה המשלבת אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי). הם פותחו על ידי חברת גוגל. כשנחשפו משקפי גוגל לראשונה בשנת 2012 הן היו מלוות ברעש תקשורתי רב ובהתלהבות ובציפייה גדולים מצד הציבור. כעבור זמן קצר הן נגנזו על ידי גוגל (בינואר 2015), למרות שעדיין יש להן עדיין מספר שימושים מקצועיים. אחת הסיבות לכישלון משקפי גוגל היה מחירן הגבוה (1500 דולר). סיבה נוספת הייתה החשש לפגיעה בפרטיות. באמצעות משקפי גוגל ניתן להקליט ולצלם אנשים באירועים פרטיים כמו פגישות במסעדות ובבתי קפה, בישיבות ובאספות הדורשות פרטיות, בלי ידיעת האנשים המצולמים והמוקלטים. אני מניח שסיבה נוספת נעוצה באפשרויות שלהן שלמעשה אינן עולות על אלה של סמרטפון מצוי ואולי אפילו נחותות מהן. למעשה, כל מה שהן עושות יכול להתבצע על ידי סמרטפון וחוץ מעצם היותן נישאות בנוחות על הראש, אין להן שום יתרון משמעותי.

                                                   משקפי גוגל

משרד ללא נייר: חלום המשרד ללא נייר, ששואפים אליו כבר עשרות שנים, היה צריך לכאורה כבר להתגשם אבל הסתכלות חטופה במשרדים  מעידה על כך שכמות הנייר בשימוש משרדי עדיין גדולה מאד. מה יכולים להיות הגורמים לכך? לדעתי אחד מהם הוא הרגלים שקשה לנו להשתחרר מהם. לדוגמה, כאשר אני אישית מגיע לישיבה, כמעט תמיד יש ציפייה ודרישה מצד המשתתפים  להדפיס מסמכי נייר לקראתה, זאת בשעה שהמשתתפים יכולים להציגם בנוחות על מסכי המחשבים הניידים שלהם. גורם נוסף הוא תקנות ממשלתיות ושל חברות שונות, הדורשות להציג מסמכים גם בנייר. אני מאמין שלא יחלוף זמן רב וחלום המשרד ללא הנייר יתגשם, אולי כבר במהלך העשור הבא, לא עקב התפתחות טכנולוגית כלשהי אלא הודות להסתגלותנו (האיטית) לאפשרותו של משרד כזה.

זיהוי קולי: הזיהוי הקולי, שבו מחשב מזהה דיבור, מבצע פקודות וגם מקליד עבורנו טקסטים, התפתח מאד במהלך השנים ודיוקו התעצם מאד. עם זאת הוא לא הפך לרווח כפי שציפו. אחת הסיבות לכך היא שלמרות הדיוק הרב עדיין קיימות שגיאות רבות בזיהוי. סיבה נוספת היא ששימוש בזיהוי קולי במקומות פומביות עלול להביך את המשתמשים ואולי גם להיחשב כחוסר נימוס מצד הסובבים אותם. סיבה אפשרית נוספת היא ששימוש בזיהוי קולי עלול להפריע לאנשים הנמצאים בסביבתנו. דבר זה יכול להתבטא בהפרעה לאחרים להתרכז בעבודתם, בהפרעה למנוחתו של אדם הנמצא בקרבתנו או לשיחתו עם אדם אחר.

סֶגְווֵיי (Segway): סֶגְווֵיי הוא כלי תחבורה דו גלגלי חשמלי שנחשף לראשונה בדצמבר 2001. הוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף - רכינה קדימה מניעה אותו קדימה ולהפך. הוא מאזן את עצמו ואת הרוכב שעליו באופן אוטומאטי. מעבר לצרכים מצומצמים כגון סיורים עירוניים, הוא איננו נפוץ. אני מעלה בדעתי מספר סיבות לכך: אחת היא מחירו הגבוה יחסית. שניה היא בטיחותית. שלישית, הסגוויי אינו נע מהר ולכן לא ברור היתרון שלו על הליכה. רביעית, הטווח שלו בין טעינות קצר יחסית.

***

כדי שטכנולוגיה תצליח, לא מספיק שהיא תהיה מלהיבה, אטרקטיבית, מועילה, אלגנטית ושימושית. אחד התנאים להצלחתה היא שהיא תעניק משהו שלא היה קיים עד כה ותהיה יעילה ושימושית בהרבה ממה שקיים. עליה להיות גם מספיק זולה כדי שישתמשו בה. היא גם חייבת להיות פשוטה ונוחה לשימוש. גם אם השיפור שהיא תציע הוא גדול, סרבול ומורכבות של השימוש בה ירתיעו את אלה שאמורים להשתמש בה. טכנולוגיה חייבת גם להיות בטיחותית דיה, כך שלא תסכן את משתמשיה. בנוסף, קיים העניין הפיננסי. חוסר מימון או מימון בלתי מספק עלול לעכב טכנולוגיה מלהצליח ואף לסכל את הצלחתה. כמו כן, ואולי מעל הכל, כדי שטכנולוגיה תצליח היא צריכה להיות מחוברת לצורך של אנשים ולמוכנותם לקבלה ולשנות הרגלים בעקבותיה.

להירדם בדרך אל הכוכבים

להירדם בדרך אל הכוכבים

ציור: הלל שלפין

"בואו לישון בדרך אל הכוכבים". אולי כך תיראה בעתיד הקריאה לאנשים להצטרף למסעות ליעדים רחוקים בחלל.

בשנים הקרובות צפויות להתבצע טיסות חלל מאוישות ליעדי חלל רחוקים בהרבה מאלה שהורגלנו אליהם עד כה ולכן הן גם יימשכו זמן רב בהרבה. בעשור הבא יחודשו כנראה הטיסות לירח ובאותו עשור צפויים בני אדם לטוס לראשונה אל כוכב הלכת מאדים, שעד כה הגיעו אליו רק חלליות בלתי מאוישות. ככל שיעדי הטיסה יהיו רחוקים יותר, כך יהיה זמן ההגעה אליהם רב יותר.

דרך אפשרית אחת להתמודד עם הזמן הממושך שיעבור על אסטרונאוטים בטיסות חלל ממושכות בעתיד, היא הקפאתם לטמפרטורה נמוכה מאד, הרבה מתחת לאפס, דבר המפחית את פעילות הגוף באופן קיצוני ביותר. דרך פחות דרמטית היא הרדמת צוות החללית והורדת פעילותו של הגוף באופן משמעותי מאד על ידי הפחתת מועטה בלבד של טמפרטורת הגוף. ייתכן שמימושה של הדרך האחרונה מבין השתיים קרובה, וייתכן שאפילו כבר בשנים הקרובות. את הדרך הזו מציעה חברה בשם ספייסוורקס (Spaceworks ). החברה מציעה להנמיך את טמפרטורת הגוף במעט, מ - 37 מעלות צלזיוס ל 32-34 מעלות צלזיוס. בטמפרטורות בטווח הזה קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) מואט עד לאפס כמעט ופוחתים, בין היתר, קצב פעימות הלב, קצב שכפול התאים והפעילות המוחית. למעשה פוחת גם קצב הזדקנותו של הגוף. מצב זה קרוי בשם "תרדמת חורף". לאחרונה, השיטה נמצאת כבר בשימוש במצבי חירום שונים כגון דום לב. הורדת קצב פעילותו של הגוף מעניקה לרופאים זמן רב יותר לטיפול. השיטה מאפשרת לחולים להישאר כמה ימים במצב של פעילות גוף מופחתת. חברת ספייסוורקס מאמינה שהיא תצליח להאריך את משך הזמן במצב הזה, לחודשים. בניגוד לסרטי מדע בדיוני שבהם שוכבים אנשי הצוות של החללית בתוך תאים סגורים, החברה מתכוונת לפתח תאים פתוחים. התאים יצוידו במנגנונים לקירור הגוף ובמנגנונים לחימומו. בתוכם ניתן יהיה להיכנס לתרדמת חורף אחת לפרק זמן, ללא צורך להישאר במצב זה בכל עת הטיסה. החברה גם חושבת על דרכים להתמודד עם חוסר פעילות השרירים בחלל. אחת מהן היא גירוי שרירי הגוף באמצעות זרם חשמלי. ספייסוורקס מתכוונת להתחיל לבחון את שיטתה על בעלי חיים בשנת 2018 ומיד לאחר על בני אדם בחלל, בין היתר בתחנת החלל הבינלאומית.

אסטרונאוטים קפואים בתאיהם. מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל"

חיסכון באנרגיה והפחתת בעיות לוגיסטיות, פסיכולוגיות וחברתיות

לשיטה יתרונות בולטים שביניהם חיסכון ניכר באנרגיה. חללית הנעה אל יעדה תקופה ממושכת, ללא צורך באחזקת חיים במצב ערות, תצרוך הרבה פחות אנרגיה. בעת ערות, נצרכת אנרגיה לפעילויות שונות של אנשי החללית כגון פעולתם של מכשירים חיוניים המשמשים לבישול, למיחזור אוויר ומים, לבידור, ולתקשורת. החיסכון באנרגיה יתבטא גם במסת החללית, שתוכל להיות קטנה יותר עקב הצורך המופחת באבזור, מזון וצרכים אחרים, דבר שיאפשר חללית פחות מסיבית ולכן צורכת פחות אנרגיה לשיגורה ולניווטה בחלל.

השיטה גם מפחיתה מאד את הצורך בפתרון בעיות לוגיסטיות הקשורות באחזקת הצוות בחיים במצב ערות כגון ניהול אספקת המזון, ניהול אספקת האוויר לנשימה, ניהול אספקת המים, סילוק הפרשות גוף (כגון שתן וצואה) וטיפול בבעיות טכניות הקשורות באחזקה כזו.

השימוש בשיטה יפחית את הבעיות הפסיכולוגיות והחברתיות העלולות להיווצר במסע כזה ועקב כך גם את המשאבים הנדרשים כדי להתמודד אתן. הבעיות יכולות להיות קשורות בחיכוכים חברתיים אפשריים עקב הימצאותם הממושכת של בני אדם ביחד. הן יכולות להיות קשורות גם לגעגועים, לבדידות, לחרדה, לקלאוסטרופוביה ולדיכאון עקב השהות הממושכת רחוק מאד ממרכזים אנושיים.

בנוסף, במסע ליעדים רחוקים מאד שיימשכו שנים רבות, יגיעו אנשי הצוות ליעדם בלי להזדקן כמעט כלל, דבר שמשמעותו היא תפקוד טוב יותר בעת הגעתם ליעדם.

אבל גם … נזק לקשרים חברתיים, פערי גיל ביולוגיים ופרידה לנצח מקרובים

למרות הפיתוי שבהפחתת הבעיות החברתיות והפסיכולוגיות ועוד, שמאפשרת תרדמת החורף, השיטה אינה נקייה מבעיות. אחת מהן היא שיבוש הקשר התקין לאורך זמן, עם משפחה, חברים ומכרים. בשגרת חיים רגילה אנחנו שומרים על תקשורת תכופה עם הקרובים לנו, מסתגלים בהדרגה לשינויים שחלים בהם ובנו וכך שומרים על קשר תקין. פרידה ארוכה המלווה בהיעדר תקשורת תכופה עלולה לשבש קשר זה. האם יהיה זה הוגן ומוסרי להרדים אנשי צוות לזמן ממושך בידיעה שדבר זה עלול לשבש או אף להרוס לחלוטין את קשריהם החברתיים?

במהלך תקופות הנמשכות שנים רבות - עשרים, שלושים שנה ויותר, גם החברה והתרבות ישתנו מאד, דבר שיקשה על ההסתגלות לשינוי אחרי התעוררות מתרדמת חורף ממושכת. ייתכן שאנשי צוות שיתעוררו לאחר תרדמה בת שנים רבות יגלו שעליהם ללמוד את המבנה החברתי והתרבותי מחדש, עקב השינוי הרב שהתרחש.

דרך אפשרית להתמודד עם שתי בעיות אלה היא הערת אנשי צוות החללית אחת לפרק זמן לא ארוך מדי, נניח שנה או שנתיים. זאת, כדי לאפשר להם ליצור תקשורת עם קרוביהם וכן ללמוד על השינויים החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בחברה.

בעיה אפשרית נוספת היא הפער הביולוגי שייווצר בין אנשי צוות החללית לבין קרוביהם. כאשר יחזרו ממסע חלל בן עשרות שנים, אנשי  הצוות לא יזדקנו כמעט כלל בעוד קרוביהם יזדקנו בעשרות שנים. כך, גבר או אישה שיעזבו את משפחתם עלולים למצוא את עצמם בחזרתם מהמסע, צעירים מבני זוגם ואף מבניהם ובנותיהם. בטיסות חלל ארוכות אף יותר, של מאה שנים ומעלה, הפרידה מהקרובים עלולה להיות פרידה לנצח משום שבשובם מהמסע עלולים אנשי הצוות למצוא שאלה כבר אינם חיים.

***

 רדמת אנשים לתקופות ארוכות במסעות חלל ארוכי טווח עדיין איננה קיימת בפועל, אך ייתכן ותתממש כבר בעשור הבא ובוודאי במהלך המאה הנוכחית. לכן, כדאי לתת כבר עכשיו את הדעת מצד אחד לאופן השימוש ביתרונותיה ומצד שני לבעיות אפשריות שלה ולדרכים להתמודדות אתן.

 

מסכים מרחפים באוויר

ציור: הלל שלפין

כמה פעמים הרצתם יותר מדי יישומים במחשב שלכם - כרטיסיות בדפדפן, מסמכי וורד, מסמכי פידיאף, ועוד? קשה לכם לוותר עליהם אך הגודש מכביד עליכם. נכון שניתן לעבוד עם שני מחשבים במקביל ולהקל על הבעיה אבל זה עדיין פתרון חלקי בלבד.

בכתבה The Desktop of the Future Is Coming  מוצג פיתוח המבטיח לפתור את הבעיה הזאת באמצעות הצבת מסכים וירטואליים המרחפים באוויר. כל זאת, בעתיד הלא כל כך רחוק. הפיתוח מאפשר למשתמש להציב מסכים וירטואליים רבים באוויר, להזיזם ממקום למקום, למתוח אותם ולכווצם. כדי לעשות זאת המשתמש צריך לחבוש על ראשו מערכת מיוחדת של מציאות מדומה, המאפשרת זאת. ההמצאה עובדת גם עם הסמרטפון ומאפשרת שליפת הודעות, תזכורות ופתקים מתוכו והצבתם באוויר במקום רצוי וגם תמונות וסרטוני וידיאו. אבטיפוס של הפיתוח כבר פועל ומנכ"ל חברת הסטרטאפ שהמציאה אותו, מֵרון גריבז (Meron Gribetz) כבר משתמש בו לצרכיו כגון כתיבת אימיילים ושימוש ביומן.

יתרונות הפיתוח הם ברורים. הוא יאפשר את הגמשת העבודה, את ייעולה וגם את האפשרות לגוון אותה ולהפוך אותה לפחות משעממת. זאת, על ידי האפשרות להציב תמונות ואובייקטים אחרים סביבנו. בלחיצת כפתור נוכל לקבל כמה מסכים שנרצה ו"לתלות" אותם מסביבנו איפה שנרצה. נוכל לשנות את גודלם לפי דרגת חשיבותם עבורנו ולפי המידה שבה הם רלוונטיים לנו וכל זאת בלי להיפטר מהם ותוך אפשרות לראות מה מופיע בכל מסך. נוכל לשנות את צורתם כדי להפוך אותה למעניינת יותר. ואז... בכל רגע שנרצה נוכל לפנות את הכל בבת אחת בלחיצת כפתור .

מערכת ראש למציאות מדומה

לא רק מסכים מרחפים

אני מניח שבהמשך התקדמותו של הפיתוח הטכנולוגי הזה, ניתן יהיה להשתמש לא רק במסכים וירטואליים אלא לאפשר גם אביזרי מחשב וירטואליים. אביזרים כאלה יהיו למשל מקלדת ועכבר (או במקום עכבר - אמצעי הצבעה אחר כלשהו). כך, ניתן יהיה להציג את המקלדת והעכבר באוויר (או בכל מקום אחר). ניתן יהיה לבחור גם את צורתם, צבעם ומאפיינים אחרים שלהם.

הטכנולוגיה תאפשר לנו גם להקיף את עצמנו בחפצים אחרים שאינם מסכים, כגון תמונות, פסלים, חפצי נוי. היא תאפשר לנו גם לשנות אותם. למעשה, ניתן יהיה אפילו לשנות את תפאורת מקום העבודה שלנו. מן הסתם יהיו סטים שלמים של תפאורות שניתן יהיה לבחור מתוכן ו"להיזרק" אליהן בלחיצת כפתור. חישבו למשל על תפאורת בית קפה, חוף ים, ואפילו תפאורה של תערוכת אמנות במוזיאון. ניתן גם יהיה לשנות את מאפייני התפאורה. למשל עבור תפאורה של חוף ים ניתן יהיה לבחור מצב של  שקיעה, ערב, זריחה או צהרי היום, או לשנות את הגוון של מרכיבים שונים בתפאורה כגון צבע החול או צבע השמים.

לנגוע, למשש וללחוץ

קרוב לוודאי שההתקדמות בטכנולוגיה ההאפטית (טכנולוגיה האפטית, (Haptic technology)  תאפשר גם את היכולת לתחושת מגע במסכים השונים וגם במקלדת והעכבר (הטכנולוגיה ההאפטית היא טכנולוגיה המאפשרת תחושת מגע של חפץ וירטואלי). כך, ניתן יהיה לחוש במרקם של החפצים השונים - מסכים או חפצים אחרים. הטכנולוגיה ההאפטית תאפשר גם מניפולציות שונות על המסכים, למשל באמצעות הפעלת כוחות שונים עליהם. לדוגמה, הפעלת כוחות בעוצמות שונות תאפשר הרחבה או כיווץ שלהם. ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה ההאפטית גם להפעלת אפשרויות שונות על אביזרי המחשב. למשל, לחיצה חזקה על העכבר תגרום להצבת סמן העכבר במקום רצוי על המסך ולחיצה חלשה עליו תשמש לגלגול המסך. הטכנולוגיה ההאפטית תאפשר לחוש במרקם של חפצים שונים בסביבתנו, שאינם מסכים או אביזרי מחשב, כגון חפצי נוי, פסלים ותמונות. כך, למשל, נוכל למשש תמונה שהיא שכפול וירטואלי של התמונה המקורית ולחוש במרקם של שכבות הצבע השונות שעליה או בקימורים של פסלים או של חפצי נוי.

משימוש במערכת ראש ייחודית לצפייה בעיניים חשופות

בשלב הראשון השימוש בטכנולוגיה יתבצע כנראה באמצעות מערכת ראש ייחודית הדומה למערכת הראש של האבטיפוס שכבר פועל. היא תכלול משקפיים שיאפשרו צפיה בתלת מימד, אולם בהמשך ואולי זמן לא רב לאחר מכן, ייתכן ולא יהיה עוד צורך בה הודות להתפתחות טכנולוגיית התלת מימד שתאפשר לצפות בדמויות ובחפצים בתלת מימד בעיניים חשופות. כבר כיום קיימות טכנולוגיות תלת מימד שכנראה יאפשרו בקרוב הצגת תמונות תלת מימד בסמרטפונים, טבלטים וטלוויזיות, ללא צורך במשקפיים מיוחדים.

תלת מימד בסמרטפון, ללא צורך במשקפיים

                               

***

כאמור, הפיתוח מצוי עדיין בשלב של אבטיפוס אבל כבר עובד, כרגע אמנם רק באמצעות מערכת הראש המיוחדת. ואולם בהמשך, טכנולוגיות חדשות שיפותחו או טכנולוגיות קיימות שטרם הבשילו, יאפשרו לנו לעשות זאת גם ללא מערכת ראש מיוחדת.

האם בעתיד נסתכל על שולחן העבודה הנוכחי שלנו כפי שאנחנו מסתכלים כיום על שולחן העבודה המיושן של פעם, שאפשר כתיבה באמצעות עט ונייר או לכל היותר באמצעות מכונת כתיבה?