קוראים

יום ראשון, 31 בינואר 2021

הסחות דעת אינטרנטיות אהובות שלי/יורם אורעד

 





על שלוש סיבות המצדיקות היחשפות לזרימה הבלתי פוסקת של המידע באינטרנט וביניהן הסחות הדעת. כן, דווקא הן.


כמה קל לגנות את הסחות הדעת של האינטרנט ולתלות באינטרנט את האחריות ל"גניבת הזמן" שלנו אבל בואו ננסה לחשוב על כך מחדש ואולי נגלה כמה דברים הראויים לבחינה חוזרת. 


ערוצים ואופקים מרובים ומגוונים

ראשית, בזכות האינטרנט נפתחו לפנינו ערוצים ואופקים בריבוי ומגוון שלא היינו מעלים על דעתנו רק לפני שלושים שנה, לפני שהאינטרנט קרם עור וגידים. הריבוי הזה והמגוון הזה נראים לנו כיום מובנים מאליהם. נכון, המחיר עלול להיות הסחות דעת, אבל מי אומר שהסחת דעת היא בהכרח רק שלילית? בצעירותי, לפני עידן האינטרנט, לא יכולתי אפילו לדמיין כלי שיאפשר לי לקבל מידע רב דיו ומגוון דיו בתחומים המעניינים אותי. נהגתי לחפש אז מידע ללא הרף, לעתים באופן נואש, והאמת - היה לי קשה מאד למצוא אותו. החיפוש אחריו היה כרוך לעתים קרובות בכיתות רגליים למקומות רחוקים כגון ספריות רחוקות או אוניברסיטאות. היום, אני מחובר לעשרות כתבי עת בתחומים המעניינים אותי כגון מדע, פיזיקה, טכנולוגיה, ספרות, ושפות. המידע גדול בהרבה מהנחוץ לי. הדבר מאפשר לי בחירה עצומה ויכולת לסנן את הפריטים המתאימים ביותר עבורי באופן מדויק, מעמיק ואיכותי. לדוגמה, כשאני מעוניין בהסבר על תופעה פיזיקלית, באפשרותי לבחור בהסבר מעמיק, מפורט וארוך או בהסבר פשוט וקצר, בהתאם לזמן העומד לרשותי ובהתאם לרצוני להשקיע בלימוד התופעה. אם אני מעוניין לקרוא סיפור אני יכול לבחור סיפור מתוך אתר ספרותי שמתאים להתעניינותי, לסגנון המועדף עלי, לזמן שאני מוכן להקדיש לקריאה ולהעדפות אחרות שלי. אתר פרויקט הסיפור הקצר הוא דוגמה טובה לכך.


הזדמנות להיחשף למידע

שנית, על מה שאנחנו מכנים הסחות דעת המופיעות למשל בדמות ידיעות הרצות בכלים שונים כגון פייסבוק וטוויטר ואפילו בדמותן של ידיעות הרצות באתרי חדשות, אפשר להסתכל גם כעל הזדמנות למידע. זוהי הזדמנות להיחשפות לדברים שבהתעסקות ממוקדת ייתכן ולא היינו מגיעים אליהם וכאן הם מגיעים אלינו כל העת, מציעים את עצמם בלי שנתבקשו, פורצים אלינו. למשל, בפיד שלי בפייסבוק מופיעים כל העת פריטים שרובם אמנם אינם מושכים את תשומת לבי או רלוונטיים לעבודתי או לימודיי אבל די בכך שלעתים מופיעים פריטים מעניינים ורלוונטיים. 


הזדמנות לעירור רעיונות חדשים, השראה ויצירתיות

שלישית, הפריטים הרבים והמגוונים הזורמים ללא הרף נושאים בחובם פוטנציאל לעורר מחשבות, אסוציאציות ורעיונות מגוונים, שייתכן ולא היו מתעוררים, או היו מתקשים להתעורר, ללא קיומו של האינטרנט. נכון, הפריטים זורמים אל עינינו ואוזנינו ללא שליטה ואפשר להסתכל על הזרימה הזאת כעל הפרעה. מצד שני אפשר לראות את הזרימה המתמדת הזאת כהזדמנות להסחת דעת במובן החיובי של המילה משום שהיא עשויה לעורר בנו רעיונות חדשים והשראה, ולשמש אמצעי לעירור היצירתיות שלנו.


***

אין כמו הסחות הדעת האינטרנטיות, כמובן כל עוד הן נצרכות במידה וכל עוד מקפידים גם להתרכז ולהתמקד כשצריך. 


יום שלישי, 19 בינואר 2021

החייזרים החכמים האלה, איפה הם?/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין


מלבד כדור הארץ, קיימים עוד המוני כוכבי לכת מאפשרי חיים בגלקסיה שלנו ולכן מתקבל על הדעת שבחלקם גם התפתחו חיים ואף ציוויליזציות טכנולוגיות. אז למה לא הצלחנו לגלות עדויות ברורות לקיומם? הנה כמה השערות.


איפה הם?

אם תביטו בשמים בלילה בהיר ללא ירח תוכלו להבחין באלפי כוכבים זוהרים אבל מספר הכוכבים עולה בהרבה על אלפים. רק בגלקסיה שלנו, שביל החלב, קיימים 200-400 מיליארד כוכבים, שמשות. מיליארדים רבים מתוכם מוקפים בכוכבי לכת שרבים מהם בעלי תנאים לקיום חיים (על פי אחת ההערכות -11 מיליארד). אם כך, קיים סיכוי גדול שברבים מהם מתקיימים חיים וברבים התפתחו חיים אינטליגנטיים שפיתחו טכנולוגיות משוכללות, אולי אף בהרבה משלנו.

אבל...כבר שנים רבות אנחנו מחפשים אותות מציוויליזציות טכנולוגיות בחלל, בעיקר באמצעות ניסיונות לקלוט שידורי רדיו מהן אך עד כה לא גילינו כל עדות ברורה לקיומן.

מדוע איננו מגלים אותן?

את השאלה הזו, הנקראת גם פָּרָדוֹקְס פֶרְמִי, שאל הפיזיקאי אֶנְרִיקוֹ פֶרְמִי (Enrico Fermi) באמצע המאה העשרים. שאלתו הייתה: "אם ישנם חיים תבוניים ביקום, אז היכן הם?" השאלה מתייחסת לסתירה בין הסבירות הגבוהה (לפי כמה הערכות) למציאותן של ציוויליזאציות חוץ ארציות לבין היעדר ראיות ברורות להימצאותן.


יכול להיות ש…, אבל יכול להיות גם ש...


השערות רבות הועלו כדי להסביר את פרדוקס פֶרְמִי. הנה כמה:


  • כדור הארץ הוא נדיר וייחודי: החיים בכדור הארץ הם תופעה ייחודית שאין עוד כמותה ביקום. הם נוצרו עקב צירוף מקרים נדיר ביותר המורכב מגורמים רבים. אחד מהם הוא המיקום הנכון של כדור הארץ בגלקסיה. קרבה גדולה מדי שלו למרכזה משמעותה היא, למשל, שרמת הקרינה אליה הוא נחשף היא גבוהה מדי והוא חשוף לאירועים קיצוניים כגון סופרנובה, דברים העלולים לסכל התפתחות של חיים בו. גורם אחר הוא שכדור הארץ נמצא באיזור יָשיב (אזור בחלל סביב שמש שמתקיימים בו תנאים מתאימים לקיום חיים).


  • השערת ההרס העצמי: כל ציוויליזאציה טכנולוגית משמידה את עצמה לאחר זמן, למשל באמצעות נשק גרעיני, איבוד שליטה על אינטליגנציה מלאכותית או עקב התחממות גלובאלית. לכן, כל הציוויליזציות שאנו מחפשים או כמעט כולן, כבר אינן קיימות עוד.


  • איננו מחפשים את הסימנים הנכונים: אנחנו מחפשים אותות רדיו, מבנים גדולים בחלל ועוד אבל אין אלה הסימנים הנכונים שצריך לחפש.


  • החייזרים מוזרים מדי: חייזרים קיימים סביבנו אבל שׁוֹנוּתם גדולה מכדי שנוכל לזהותם כחיים. 


  • מסתתרים מאתנו במכוון: ציוויליזציות מסתתרות מאתנו בכוונה ונמנעות מליצור אתנו קשר עד שנהיה מוכנים להצטרף לחברה הגלקטית.


  • ציוויליזציות משדרות שידורי רדיו רק לתקופה קצרה: ציוויליזציות טכנולוגיות משתמשות בשידורי רדיו רק לתקופה קצרה עד שהן מגלות טכנולוגיות משוכללות יותר להעברת מידע.


  • השערת גן החיות: ציוויליזציות טכנולוגיות חייזריות מתקדמות עוקבות אחר התפתחות הציוויליזציה שלנו אך נמנעות במכוון מיצירת קשר כדי לא להתערב ולהניח לנו להתפתח באופן טבעי. הן צופות בנו ממש כפי שאנחנו צופים בחיות בגן חיות.


  • הם כבר כאן אבל איננו יודעים זאת: נציגים של ציוויליזציה טכנולוגית מתקדמת כבר נמצאים כאן, אבל איננו מודעים לכך. עב"מים (עצמים בלתי מזוהים) הופיעו כבר פעמים רבות. כמעט כולם ניתנים להסבר מדעי, אך חלקם לא, דבר שאולי מעיד על נוכחותה של ציוויליזציה טכנולוגית מתקדמת שכבר נוכחת כאן.



מכלל ההשערות, השערת כדור הארץ הייחודי היא הפחות משכנעת לטעמי משום שאלפי כוכבי לכת מאפשרי חיים כבר התגלו ועוד רבים בוודאי יתגלו בשנים הקרובות. במאה ה-15 העלה ניקולאוס קופרניקוס את טענתו שכדור הארץ איננו מרכז היקום אלא רק עוד כוכב לכת המקיף את השמש. כך השתחררנו מהמודל הגיאוצנטרי, שלפיו כדור הארץ הוא מרכז היקום, אל המודל ההליוצנטרי, שלפיו כדור הארץ מקיף את השמש בנוסף לכוכבי לכת אחרים. במאה ה-20 גילה אדווין האבל שגם גלקסיית שביל החלב איננה ייחודית וקיימות גלקסיות נוספות.  נראה שגם תופעת החיים, תופעת החיים האינטליגנטיים, ותופעת הציוויליזציות הטכנולוגיות אינן תופעות ייחודיות אלא תופעות רווחות ביקום וכך גם רצונן של ציוויליזציות ליצור קשר הדדי. לכן, גילוי ציוויליזציות חייזריות מתקדמות טכנולוגית ויצירת קשר עימן נראה רק כעניין של זמן.

נמתין בסבלנות.


נפש וחברה במסעות בין הכוכבים/יורם אורעד

  התמונה נוצרה על ידי playground.com כשיתאפשרו טיסות חלל למרחקים ארוכים מאד הם יימשכו עשרות, מאות ואולי אלפי שנים. אילו אתגרים נפשיים וחברתי...