חלל מאיים/יורם אורעד

רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'אלנג'ר בינואר 1986

השמחה הייתה גדולה וכך גם הפחד והעצב שאחריה. כל מי שכבר מלאו לו עשרים זוכר מן הסתם את השמחה הגדולה בישראל, ולאחר מכן את האימה הגדולה, כשאסטרונאוט ישראלי ראשון שוגר לחלל ולאחר מכן נספה כשחזרה החללית שבה שהה עם עוד 6 אנשי צוות, לכדור הארץ. ב-16 בינואר 2003 שוגרה החללית קולומביה עם 7 אסטרונאוטים, ובהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. בתום שבועיים של מסע מוצלח בחלל הסתיימה המשימה באסון כאשר במהלך הכניסה אל אטמוספירת כדור הארץ התפרקה החללית לחלקים וכל אנשי צוותה ניספו. אסון זכור לנו במיוחד, הישראלים, וכואב לנו במיוחד אבל היו עוד אסונות חלל. אסון החללית סויוז 11 הוא אחד מהם. סויוז 11 המריאה בתחילת יוני 1971 מקזחסטן (אז, חלק מברית המועצות) עם שלושה קוסמונאוטים אל תחנת החלל סאליוט והגיעה אליה בשלום. כשחזרה אל כדור הארץ התגלתה תקלה באחד משסתומי האוויר של החללית שגרמה לפתיחה מוקדמת שלו. עקב כך שוחרר החוצה אוויר שהיה בתוך החללית. כמות האוויר בחללית ולחץ האוויר פחתו במהירות, הקוסמונאוטים לקו בדום לב ומתו.

תאונות ואסונות תחבורה מתרחשים כל העת לא רק בחלל אלא גם בכלי תחבורה על פני כדור הארץ - במטוסים, במכוניות, בספינות ועוד. מספר הנספים בהם עד כה היה רב לאין ערוך מאשר באסונות החלל. אז מה גורם לנו להתרגש ולפחד כל כך מתאונות חלל ביחס לאסונות תחבורתיים אחרים המתרחשים ללא הרף סביבנו? 

הנה שלוש סיבות אפשריות לכך:

החלל הוא הסביבה המנוכרת ביותר

החלל הוא הסביבה המנוכרת ביותר המוכרת לאדם, מנוכרת בהרבה מהמדבר, מהקטבים, מהג'ונגל, ומהים. בכל הסביבות האלה ובסביבות אחרות קיים לפחות אוויר לנשימה ולחץ אוויר מתאים לחיים, דברים הנעדרים בחלל.

צעיר וחדש הוא גם לא יציב ולא בטוח

תחבורת חלל היא צעירה יחסית. החדש נתפס כמשהו בלתי יציב, בלתי בטוח ומפחיד הטומן בתוכו סכנות. לפחד מהחדש יש גם צידוק רציונלי משום שבטכנולוגיה צעירה, החשש הוא שעדיין לא נלמדו מספיק לקחים, החשובים לשיפורה ולהפיכתה לבטיחותית יותר.

תחבורת החלל עדיין איננה נחלת הציבור הרחב

השימוש במטוסים ידע תקופה קצרה יחסית שבה הוטסו בהם בני אדם בודדים. לאחר מכן הגיע השימוש במטוסים אל הציבור הרחב שהסתגל אליהם ואימץ אותם במהירות. בניגוד לכך, תחבורת החלל המאוישת משמשת כבר מתחילתה, בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, להטסת בני אדם בודדים ונותרה כזו לעת עתה. לכן היא נתפסת עדיין כמשהו מפחיד, שרק אנשים בודדים ואמיצים מעזים להסתכן בו.

בטיחות בחלל בעידן של טיסות חלל להמונים

טיסות החלל המאוישות ההמוניות כבר קרובות כנראה אבל אחד הגורמים ההכרחיים להתגשמותן הואבטיחות ברמה גבוהה ביותר הדומה לבטיחות הטיסות הרגילות בימינו, דבר החיוני גם להפחתת הפחד מהן. מספר חברות עושות מאמצים לספק טיסות חלל ונופש בחלל לקהל רחב יותר מכפי שהיה עד כה, אם כי עדיין לא לכולם. למשל, החברה האמריקנית אוריון ספאן (Orion Span) מתכוונת לשגר לחלל בשנת 2021 מלון חלל שיקיף את כדור הארץ בגובה של כשלוש מאות קילומטרים. הוא יוכל לאכלס שישה דיירים והכוונה היא לארח את ראשוני האורחים בו בשנת 2022. חלליות יעשו את דרכן מכדור הארץ אל מלון החלל וממנו בחזרה אל כדור הארץ. ניתן להניח, במידה רבה של סבירות, שבשנות השלושים של המאה שלנו, טיסות חלל לקהל גדול יחסית כבר יהיו בגדר שגרה.

ככל שיילמדו הכשלונות והתקלות בטיסות החלל וככל שהטכנולוגיה שלהן תשתכלל כך תגדל הבטיחות והחשש מתאונות חלל אפשריות.

כשיהפכו טיסות החלל להמוניםלעניין של שגרה ובטיחותן תוכח, יש להניח שהפחד מתאונות חלל יפחת. עם זאת, המורא המיוחד במינו מתאונות כאלה, שבסיסו בין היתר בסביבה הכה זרה וכה עוינת של החלל ילווה אותנו מן הסתם עוד זמן רב. 

חבילת נופש בחלל/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

כשהייתי ילד, לאחר מכן נער ומאוחר יותר סטודנט צעיר באוניברסיטה, הייתי בטוח שטיסות החלל יהיו בקרוב נחלת הכלל ושדי בקרוב אוכל לצאת בעצמי לחופשה בחלל.

זה היה לפני עשרות שנים ולצערי חלום הטיסה לחלל לכל עדיין לא התגשם. אני מניח שהסיבות לכך הן רבות - בטיחות לא מספקת, חוסר עניין מצד גורמים שונים, טכנולוגיה שעדיין לא הייתה מפותחת דיה, עלות ייצור גבוהה של החלליות ושל שיגורן לחלל, ועוד.

אבל היום נראה שתיירות החלל לקהלים רחבים, קרובה מתמיד להגשמה. מספר חברות עושות מאמצים לספק טיסות חלל ונופש בחלל לקהל רחב יותר של בני אדם מכפי שהיה מקובל עד כה, אם כי עדיין לא לכולם. אחת מהן היא חברת חברת ההֵזנֵק (start up) האמריקנית אוריון ספאן (Orion Span), המתכוונת לשגר לחלל בשנת 2021 מלון בגובה של כשלוש מאות קילומטרים מעל כדור הארץ. המלון החללי יוכל להכיל בקרבו שישה דיירים והכוונה היא לארח את ראשוני האורחים בו בשנת 2022. אלה יתארחו במלון החלל למשך 12 יום. מחיר התענוג יהיה 9.5 מיליון דולר ולכן רק עשירים יוכלו להרשות אותו לעצמם. קיימות כיום מספר חברות המציעות טיסות חלל ובהן וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic), ביגלו אירוספייס (Bigelow Aerospace), וחברת רוקטפליין גלובל (Rocketplane Global). ארצות הברית מכינה כיום תשתית לטיסות חלל ובונה מטוסים ייעודיים לטיסות תת מסלוליות (טיסות חלל ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך ללא כניסה למסלול סביב כדור הארץ). בטיסות אלה יגיעו תיירי חלל לגובה של מעל מאה קילומטרים, יחוו כמה דקות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. ההערכה היא שטיסות כאלה יעלו מאתיים אלף דולר בקירוב, מאד לא זול ורחוק מהישג ידם של כמעט כל האנשים, אבל בכל זאת כבר בהישג ידם של אנשים רבים. לטענת כלכלנים העוסקים בתחום התיירות לחלל, הורדת מחיר טיסת חלל אל מתחת ל- 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש לטיסות חלל תיירותיות. מכל מקום, תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר. אחד הסימנים לכך הוא בניית מספר נמלי חלל במדינות שונות ובהן קליפורניה, פלורידה, וירג'יניה, שוודיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.

גורמים שיאפשרו ויקדמו את היציאה ההמונית לחלל

במה תלויה הגשמתה והתפתחותה של תיירות החלל? דבר זה תלוי במספר גורמים שביניהם:

• מחיר: כדי שטיסות חלל ונופשונים בחלל יהיו במסגרת אפשרותם התקציבית של רוב בני האדם, או לפחות של רבים מהם, הם יצטרכו להיות זולים מספיק. רק כאשר הם יהיו מספיק זולים, כמו בימינו הטיסות והנופשונים לחו"ל (הכוללים טיסות ובתי מלון) הם יצברו תאוצה ויהפכו לנחלתם של ציבורים  רחבים. המחיר לצרכן תלוי בין השאר בפיתוח חלליות זולות. הוא תלוי גם בשימוש בטילים רב פעמיים, המאפשרים לשגר את הטיל הנושא את החללית מספר פעמים (רב ככל האפשר) ולא רק פעם אחת. טילים כאלה  כבר פותחו על ידי חברת ספייס איקס ( Space x) -פאלקון 1 ופאלקון 2, ופיתוחם ושיכלולם ממשיך. כאשר ייצורם של טילים כאלה יהיה עניין קיים, בטיחותי וזול לייצור יוזלו הטיסה לחלל באופן משמעותי מאד.  
• בטיחות: כדי שאנשים יסכימו לצאת לטיסת חלל או לנופשון חלל, חיוני להגיע לרמת בטיחות גדולה, כמו של הטיסות בימינו או לפחות קרובה אליהן.
• מוטיבציה לתיירות חלל: לא ברור מהי המוטיבציה של קהלים רחבים של בני אדם לצאת לחלל. כל עוד לא תתקיים מוטיבציה גדולה דיה ליציאה לחלל, תיירות החלל לא תתרומם. כמו כן, טכנולוגיות תקשורת ובידור משוכללות הקיימות כבר כיום, עשויות לספק תחליף ראוי ליציאה ממשית לחלל. טכנולוגיות אלה מאפשרות כיום חוויה חושית הקרובה למציאות, לעתים עד כדי כדי טשטוש ההבדלים בין מה שמאפשרות הטכנולוגיות האלה לבין המציאות עצמה. אחת המבטיחות שבהן, אם לא המבטיחה מכולן, היא המציאות המדומה (virtual reality). מציאות מדומה (באנגלית: Virtual reality, ובקיצור VR) היא טכנולוגיה המאפשרת הדמייה מדויקת של סביבה או של התרחשויות המעניקה למשתמש בה אשליה של המציאות אותה מדמה הטכנולוגיה, והמשתמש יכול לפעול בתוכה. לטכנולוגיה זאת יש את הפוטנציאל לדמות מציאות של טיסת חלל ונופשון חלל, על כל מה שכרוך בה והיא תעורר אצל אנשים את השאלה מה כדאי יותר - לחוות ממש את המציאות של יציאה לחלל או הדמיה שלה, הקרובה מאד למציאות עצמה.  שימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה תהיה זולה בהרבה מיציאה מציאותית לחלל, לא תהיה כרוכה בסיכונים בטיחותיים ולא תצריך הכנות לקראת היציאה לחלל. חוויות חלל באמצעות מציאות מדומה, הדומות מאד למציאות של חוויות חלל עשויה להקטין את המוטיבציה של בני אדם לצאת ממש לחלל.
• שיווק: כל מיזם מסחרי חדשני זקוק לשיווק נכון כדי להציג אותו באופן שימשוך את קהל היעד הפוטנציאלי שלו. במקרה הזה שיווק נכון חיוני משום שמדובר על משהו בלתי מוכר עד כה שגם טומן בחובו פחדים אפשריים מסיכוני היציאה לחלל.
• שילוב בין אינטרסים מסחריים רבים ומגוונים: ככל שיותר אינטרסים מסחריים יהיו מעורבים בתיירות החלל כך הסיכוי להתרוממותה יגדל. בין האינטרסים המסחריים המגוונים שיוכלו לסייע להתרוממות זו אפשר למנות את הכסף שישלמו התיירים עצמם, פרסומות ואולי שילוב של תכניות טלוויזיה בתוך תחנות חלל או בחלליות (וביניהן אולי גם תכניות ריאליטי).
• פישוט ההכנות ליציאה לחלל או אף ביטול הצורך בהן: יציאה לחלל, מאלצת את היוצאים להשתתף בהכנות לקראתה, כולל אימונים. הכנות אלה נמשכות כיום חודָשִים. המכשול הזה יפריע לרבים מהמתכוונים לצאת לחלל וכך ימנע מרבים מהם לממש את כוונתם לצאת אליו.

***

כדי שתתאפשר תיירות חלל לכל או לפחות לקהלים גדולים מאד, צריכים להתקיים מספר תנאים. בין התנאים: מחיר מספיק נמוך לצרכן, רמת בטיחות גבוהה, מוטיבציה מספקת של צרכני החלל הפוטנציאלים, שיווק נכון ופישוט ההכנות ליציאה לחלל או ביטול הצורך בקיומן בכלל.

אמנם אין מה למהר לעשות הכנות ליציאה לחלל בזמן הקרוב, אבל טיסות החלל ונופשוני החלל נמצאים כבר כנראה באופק.