קוראים

יום שלישי, 25 באפריל 2017

העור האנושי כממשק לסמרטפון

ציור: רפי שלפין


הסמרטפון הפך בימינו למוצר חיוני שאי אפשר עוד בלעדיו ומי שבוחר שלא להשתמש בו גוזר על עצמו למעשה ניתוק משמעותי מסביבתו החברתית, משפחתו ולמעשה מהחברה האנושית כולה. יחד עם זאת, ממשק הסמרטפון טעון עוד שיפור רב, שלא לדבר על הממדים המסיביים שאליהם הוא הגיע בשנים האחרונות, דבר שמקשה על יעילות ונוחות הממשק שלו ועל האפשרות להשתמש בו בסיטואציות שונות. כתב העת ניו סיינטיסט (New Scientist)  דיווח על רעיונו של מרטין וייגל (Martin Weigel)  מאוניברסיטת סאארלנד  בגרמניה לממשק משופר לסמרטפון וזאת באמצעות - הגוף האנושי עצמו או ליתר דיוק עורו של הגוף האנושי. הכוונה היא לעשות זאת על ידי קעקועי נייר אלקטרונייםוייגל וצוותו השתמשו בדיו מוליכת חשמל כדי להדפיס מוליכי חשמל ואלקטרודות על נייר. באמצעות הנייר ועם קצת מים הודבקו הקעקועים האלקטרוניים על העור. המפתחים השתמשו בקעקועי הנייר האלה, שהם קוראים להם "סימני עור" (Skin marks) לתקשורת עם מחשב אבל בהמשך הם מתכוונים לחברם לסמרטפונים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד. הם מסבירים שהקעקועים עושים שימוש בתכונות האלסטיות של העור לצורך פעולת הממשק. תכונות אלה הן למשל יכולתו של העור להתמתח ולהתכווץ. כך לדוגמה, ניתן יהיה לבצע שיחת טלפון באמצעות כיווץ העור במקום שעליו מודבק קעקוע כזה, או להעביר אצבע על פרקי היד כדי לשנות את עוצמת הקול. הקעקועים שעל המדבקות, מועברים אל העור באמצעות הרטבתם במים והדבקתם אל העור. הם דקים מעובייה של שערת אדם ולאחר מספר ימים הם נמחקים. הטכנולוגיה הזו תהיה זולה לשימוש ולכן יוכלו להשתמש בה מגוון של בני אדם לצרכים שונים. חלק מהקעקועים יכולים לזהור כאשר עובר דרכם זרם חשמלי. כך, ניתן להעניק להם צורה של סמלילים (אייקונים) המייצגים יישומונים (אפליקציות) רצויים והם יוארו כאשר תגיע אתראה באותו היישום (למשל ווטסאפ, פייסבוק, או יומן).
הפיתוח של וייגל וצוותו, אם וכאשר יתרומם, עשוי לייעל את השימוש בסמרטפונים ולהקל עליו. לדוגמה, אפשר יהיה לנהל באמצעותו חלק מהפונקציות שלנו במצבים המקשים על השימוש בסמרטפון עצמו. אם למשל רוצים להשיב לשיחה בזמן ריצה, הליכה או ספורט אחר, יהיה קל יותר לעשות זאת באמצעות נגיעה בעור, כיווצו, כיפוף פרק האצבע, הרמת גבה או פעולה אחרת שתפעל על העור במקום המתאים. באותו האופן נוכל לראות בעת הפעילות הספורטיבית אתראות על עורנו במקום צפייה בהם בסמרטפון. הפיתוח יוכל לשמש ביעילות גם במצבים בהם השימוש שלנו בסמרטפון מפריע לסביבה. לדוגמה, אפשר להעלות על הדעת הרצאה שאנחנו נוכחים בה אך בשלב מסוים אנחנו מעוניינים להתנתק ממנה. במקום להוציא בגלוי את הסמרטפון, להתעסק בו ולהפריע לסובבים, ניתן יהיה פשוט להשתמש בממשק העור שלנו כדי לשמוע מוסיקה, רדיו או לשלוט בפונקציות אחרות, ללא צורך להוציא את הסמרטפון עצמו. ממשק העור יהיה צעד קדימה מעבר למכשירים המאפשרים לנו ליצור קשר עם הסמרטפון ללא שימוש ישיר במכשיר עצמו, כגון אזניות אלחוטיות, המאפשרות שליטה חלקית במכשיר. אני מניח שהשימוש בממשק יביא לפיתוח יישומים עבורו שאת רובם קשה לנו אפילו להעלות בדעתנו כיום. דבר דומה קרה לאחר כניסת הסמרטפון לשימוש. ההיקף המגוון והעצום של השימושים בו התפתח מאד לאחר שהתגלו עוד ועוד דברים שאפשר לעשות באמצעותו, דברים שלא חשבנו עליהם קודם כגון שימוש בתכנת הניווט ווייז, האפשרות למעקב אחרי פעילותנו הספורטיבית, האפשרות לשתף תמונות וסרטונים במהלך טיול. אני מניח שהפיתוח יאפשר להשתמש בעור כדי להצביע בסקר, להביע רגשות, לצפות בהבעת רגשות של אחרים או בהבעת דעות שלהם פשוט על ידי שימוש בעור עצמו. הוא יאפשר בוודאי לקרוא תקציר חדשות שיופיעו על עורנו, להשתמש בעור כשלט רחוק, להציג על פניו ערכי טמפרטורה, לחות, קצב לב, להתריע באמצעותו מפני קרינה חזקה מדי ועוד. אפשרויות רבות יצוצו מן הסתם בהמוניהן לאחר כניסת הממשק לשימוש.
לדעתי, ייתכן שהממשק הזה יביא בעתיד ל... ייתור הסמרטפון עצמו, לפחות הסמרטפון כפי שהוא מוכר לנו. עקרונית, טכנולוגיית המזעור מאפשרת כבר כיום את כיווץ הסמרטפון לגודל זעיר לאין ערוך מגודלו כיוםאני מתאר לעצמי שכבר היום ניתן לדחוס את כל הפונקציות שלו לתוך נפח זעיר שניתן יהיה לשלבו למשל במחזיק מפתחות. מה שמונע זאת כיום הוא מספר קטן של גורמים מגבילים אך קריטיים. אחד מהם הוא הצג, התופס כמעט את כל חזית המכשיר, ומשמש לתצוגה.  גורם אחר הוא אספקת האנרגיה הנעשית כיום באמצעות סוללה קונבנציונאלית. עוד גורם הוא הממשק. אם נצליח לפתור את בעיית התצוגה, את בעיית אספקת האנרגיה למכשיר, ואת בעיית הממשק, הרי שבאמת נוכל למזער את הסמרטפון בצורה קיצונית ולמעשה להפכו לבלתי מורגש. כבר כיום קיימים פתרונות המאפשרים עקרונית להתמודד עם הצורך בתצוגה ללא צג. אחד מהם הוא פיתוח טכנולוגי המאפשר ליצור תצוגה על כל משטח באמצעות אלומת אור המוטלת על פניו. כיוון אחר הוא משקפיים או עדשת מגע שיאפשרו הצגת תצוגה עליהם (למעשה גוגל כבר מימשה זאת לפני שנים אחדות כשפיתחה את משקפי גוגל) עם הצורך באנרגיה ניתן להתמודד באמצעות המרת אנרגיה הנמצאת בסביבתו של המכשיר, לאנרגיה חשמלית. למשל, ניתן להמיר את אנרגיית התנועה של המשתמש לאנרגיה חשמלית, את אנרגיית הקרינה לאנרגיה חשמלית. פיתוחים מסוג זה כבר נמצאים בשלבים התחלתיים אבל יום אחד, ואני מעריך שהוא קרוב, הם יגיעו לשלב בו יבשילו ואז יוכלו לאפשר לסמרטפון להתכווץ לממדים זעירים מאד.
והממשק יהיה ...העור שלנו.


יום ראשון, 16 באפריל 2017

בואם של הרובוטים האישיים

רובוטים קיימים כבר שנים רבות אך רובם משמשים בתעשיות שונות כגון תעשיית הרכב. הם משמשים גם לצורך ניקוי פסולת רעילה ובמשטרה ובצבא משתמשים בהם לסילוק פצצות. רובוטים משמשים גם בחקר החלל. לאחרונה הם התחילו לשמש גם כשרתים אישיים במקומות בילוי כגון בתי מלון ומסעדות. רובוטים משמשים גם כצעצועים יקרים, לדוגמה הרובוט אייבו, שהוא רובוט אוטונומי בעל יכולת לימוד המחקה את התנהגותו של כלב או הרובוט פליאואך מה עם רובוטים אישיים שימושיים באמת שילוו אותנו ויסייעו לנו, שאותם מבטיחים לנו כבר שנים רבות? חברה בשם מייפילד רובוטיקס (Mayfield Robotics) חשפה לאחרונה את הרובוט שפיתחה, בשם קוּרי (Kuri) שעשוי אולי להיות הרובוט הביתי האמיתי הראשון. קוּרי מצויד במצלמה, בארבעה מיקרופונים ובשני רמקולים. כמו כן יש בו וויי פיי ותקשורת בלוטות'. הוא מיועד לשימוש בבתים חכמים ויוכל לשמש כבן לווייה שימושי לבני אדם, שיסייע להם בפעילויות חיי היום יום שלהם. גובהו כחמישים ואחד סנטימטרים ומשקלו כשישה וחצי קילוגרם וכשהסוללה שלו נחלשת וזקוקה להטענה, הוא נע באופן עצמאי אל נקודת הטעינה כדי לטעון את עצמו מחדש באנרגיה. הרובוט יאפשר לבעליו לתקשר אתו גם כאשר הוא מצוי רחוק, מחוץ לבית, כדי לבצע פעולות שונות כגון בדיקת הבית.קוּרי איננו הרובוט האישי השימוש היחיד ובוודאי שלא הראשון. כך לדוגמה, אסוס הכריזה על מיזם רובוטי בשם זנבו (Zenbo), המצויד בשלל יכולות. חברת יומי (Yumii) חשפה גם היא לאחרונה את קולטי (Culti), רובוט שנועד לסייע למבוגרים לתקשר עם בני משפחה, רופאים ואחרים. וקיימים רובוטים נוספים.האם אכן, אחרי כל ההבטחות והציפיות שתלינו ברובוטים אישיים שימושיים באמת ומגוונים וגמישים ביכולותיהם, אנחנו עומדים סוף כל סוף לפני בואו של גל רובוטים שכזה? תחושת הבטן שלי אומרת שכן. אבל לא די בתחושת בטן. למעשה, לא די גם ביכולות מוכחות של הרובוטים האלה. אחת השאלות הגדולות בנוגע לכניסתם הנרחבת לשוק היא האם בני אדם יסכימו נפשית לאמצם. טכנולוגיה, ככל שתהיה משוכללת, מתוחכמת ומסייעת, לא תוכל לחדור לשוק ולהיעשות לרווחת ללא הסכמתם הנפשית של בני אדם לקבלה. מהפכת הטלפונים החכמים (סמרטפונים) הפכה אותם למכשיר חיוני ביותר בחיינו שקשה לנו לתאר לעצמנו חיים בלעדיהם. אני מניח שאחת הסיבות לכך היא שהם הוכיחו את עצמם כנגישים מאד, שימושיים מאד, חוסכי זמן, ופותחי אפשרויות שלא היו קיימות לפניהם. האם אנו עומדים בפני מהפכה דומה שתהפוך את הרובוטים האישיים לבלתי נפרדים מחיינו, לכאלה שיקשה עלינו לתאר לעצמנו את חיינו בלעדיהם?

File:Toyota Robot at Toyota Kaikan.jpg
רובוט דמוי אדם של חברת טויוטה

File:HONDA ASIMO.jpg
אייבו

יום שישי, 14 באפריל 2017

ההתקן שיגביר את יכולותיו של המוח

לפני זמן לא רב קראתי על יוזמתו החדשה של אלון מאסק, לפיתוח התקן שיושתל במוח ויגביר באופן מדהים את יכולותיו. היוזמה היא מלהיבה ומסעירה את הדמיון. היא גם מפחידה במובנים מסויימים אך עם כל החששות, אני תולה בה תקוות רבות ואני מניח שגם אחרים עושים זאת.
לדברי מאסק, ההתקן, שהוא קורא לו בשם " neural lace" (ובתרגום חופשי לעברית - התַּחֲרָה העצבית), אמור לצאת לשימוש בתוך ארבע חמש שנים. השלכותיה של המצאה זו אם תתממש ואם תהיה בשימוש רווח הן מרתקות ומעוררות דאגה כאחד. הדאגה היא בין היתר מכך ששתל במוח הוא עניין מסוכן למדי, לפחות כיום. אני מקווה שהטכנולוגיה תהיה הרבה יותר בטוחה מבחינה רפואית עד שההתקן שמאסק מתכנן ייצא לפועל (אם וכאשר ייצא לפועל). גם אם הוא יהיה בטוח לחלוטין, צפויות לדעתי השלכות משמעותיות מאד לחברה האנושית, חיוביות ושליליות כאחד, לשימוש בהתקן. אחת השאלות שמטרידות אותי היא מה יקרה לאותם בני אדם שלא ירצו בשום פנים ואופן להתקינו בגופם. לכאורה שאלה של מה בכך - הרי תמיד יש את חופש הבחירה לאמץ חידושים או להימנע מאימוצם. זה נכון, אבל רק לכאורה, רק במבט שטחי. זאת משום שהפער בין המצטרפים לבין אלו שלא יצטרפו, יהיה כה עצום עד שיהווה סכנה לעצם קיומה ומרקמה של החברה האנושית ועלול להביא להיווצרותן בפועל של שתי חברות אדם שונות באופן מדהים - האחת שתצטרף והאחת שלא, והקבוצה שתצטרף תהיה עליונה ביכולותיה בהרבה על זו שלא תעשה זאת. הפער עלול להביא לאסון של חוסר שוויוניות מהותית ביותר, חוסר שוויוניות הנעוץ במהותו האדם עצמו או ליתר דיוק - חוסר שוויוניות עקב ההבדל העצום בין שתי החברות. כיום, חוסר שוויוניות ניתן לתיקון באופן עקרוני, בין אם על ידי מתן השכלה מתאימה, או בין אם על ידי מתן סיוע חומרי. אבל מה יקרה כשאי השוויוניות תהיה כה פנימית, כה אימננטית, כה מהווה חלק מעצם מהותו של האדם? אי השוויון של ימינו ניתן לתיקון משום שהיכולות של כלל האוכלוסייה שוות פחות או יותר אך חברה שחבריה ישתמשו בהתקן החדשני הזה, תהיה בעלת יתרון עצום על החברה האחרת, שחבריה לא ישתמשו בו. כך, תיווצר אי שיוויוניות מובנית, בלתי ניתנת לפתרון. היא תוכל להיפתר רק אם חברי אותה חברה יהיו מוכנים לאמץ את השתל שעליו מדבר מאסק.












אלון מאסק

נפש וחברה במסעות בין הכוכבים/יורם אורעד

  התמונה נוצרה על ידי playground.com כשיתאפשרו טיסות חלל למרחקים ארוכים מאד הם יימשכו עשרות, מאות ואולי אלפי שנים. אילו אתגרים נפשיים וחברתי...