קוראים

יום שני, 29 בנובמבר 2021

מאיימים על כדור הארץ/יורם אורעד

 


החללית דארט פוגעת בדימורפוֹס. קרדיט: נאס"א/ג'ונס הופקינס APL



גופים הנעים בחלל עלולים לסכן את האנושות עד כדי הכחדתה, אם יפגעו בכדור הארץ. החללית דארט ששוגרה בשבוע שעבר, תבחן את האפשרות להסיט ממסלולו גוף העלול לפגוע בכדור הארץ בעתיד כדי למנוע פגיעה כזאת.


זה קרה במציאות - גוף גדול הגיע מן החלל ב- ‏30 ביוני ‏1908, פגע באזור טונגוסקה בסיביר שברוסיה והחריב שטח של כאלפיים קילומטרים רבועים (כעשירית משטח מדינת ישראל). עוצמתו הייתה גדולה פי אלף מזו של הפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה ב- ‏1945, פצצה שגרמה להשמדת העיר. מתי שהוא בעתיד, יאיים על כדור הארץ גוף בגודלו של הגוף הזה או אף גדול ממנו בהרבה. פגיעתו עלולה לגרום להרג בני אדם רבים, להרס תשתיות ולפגיעה בחקלאות. 

ודי לאחרונה, בשנת 2013, התפוצץ ברוסיה גוף בגודל 20 מטר, שהגיע מהחלל וגרם לפציעת מעל  1000 אנשים ולנזק למבנים.

פגיעת גוף חללי גדול דיו בכדור הארץ עלולה ליצור גלי ענק שיציפו אזורי חוף, ולהעלות חומר רב לאטמוספירה שימנע מאור השמש להגיע אל הקרקע, דבר שיוריד את טמפרטורת האטמוספירה.

כדי לבדוק את האפשרות להתגונן מפגיעה אפשרית של גוף גדול מן החלל, שוגרה בשבוע שעבר חללית בשם DART, ראשי התיבות של Double Asteroid Redirection Test (ניסיון הטיית אסטרואיד כפול). החללית תבחן את האפשרות להסיט גוף כדי למנוע את פגיעתו בכדור הארץ. דארט שוגרה לעבר אסטרואיד קטן בקוטר 780 מטרים בשם דידימוֹס (Didymos), שמלווה אותו ירח קטנטן בקוטר 160 מטרים בשם דימוֹרפוֹס (Dimorphos). החללית תתנגש בדימורפוס כדי לשנות את מסלולו. הצוות שיעקוב אחרי DART ימדוד את השינוי במסלול הירח דימורפוס שנגרם מההתנגשות בו ויעריך את יעילות הפגיעה להסטת הירח. הצוות ישתמש בתצפיות טלסקופיות למדידת זמן ההקפה של דימורפוס סביב דידימוס לפני ההתנגשות ואחריה וכך יחשב את השינוי שתגרום לו ההתנגשות. DART נועדה לבחון האם כדאי להשתמש בשיטה במקרים עתידיים של גופי חלל גדולים המסכנים את כדור הארץ. התנגשות החללית עם דימורפוס עתידה להתרחש בספטמבר 2022.


מאיפה הם מגיעים?

האם ניתן בכלל לחזות את פגיעתם של גופים מן החלל בכדור הארץ?

עניין זה נידון כיום ברצינות. בארצות הברית הוקם פרויקט בשם "משמר החלל" (Spacewatch) שמטרתו איתור גופים כאלה.

המקור העיקרי שממנו עלולים להגיע גופים כאלה הוא רצועת האסטרואידים. אסטרואידים הם מעין כוכבי לכת קטנים מאד. הקוטר של רובם הוא כמה עשרות קילומטרים ומטה. רובם נמצאים באזור שבין כוכבי הלכת מאדים וצדק הנקרא "רצועת האסטרואידים" ויש בו אלפי אסטרואידים. חלקם חוצה את מסלול כדור הארץ ומתקרב לשמש למרחק קצר מזה של כדור הארץ. אסטרואידים אלה קרויים בשם "אסטרואידים חוצי מסלול" ועלולים להיות מסוכנים לכדור הארץ (משום שהם חוצים את מסלולו). ההערכה היא שקיימים אלפי אסטרואידים חוצי מסלול שגודלם עולה על חצי קילומטר.

מקור נוסף לגופים העלולים לפגוע בכדור הארץ הוא שביטים, גופים מאורכים וזוהרים בעלי זנב המופיעים בדרך כלל אחת לתקופה קבועה. השביטים הופכים לזוהרים רק כשהם מתקרבים לשמש וככל שהם מתקרבים לשמש הם זוהרים יותר. השביטים מגיעים ממקום מרוחק מאד הנקרא "ענן אוּרט". מרחקו  30,000 יחידות אסטרונומיות והוא משתרע עד למרחק של 50,000 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא מרחק כדור הארץ מהשמש - 150 מיליון קילומטרים). מעריכים שיש בו טריוליוני שביטים שגודלם יותר מקילומטר.


איך למנוע פגיעת גופים בכדור הארץ?

כאמור, אחת האסטרטגיות למניעת פגיעת גופים גדולים מן החלל היא באמצעות הסטתו ממסלולו כך שלא יפגע בכדור הארץ. למשל, אפשר לפגוע בגוף באמצעות גוף מסיבי שיזיז אותו ממקומו, כפי שעתידה לעשות החללית DART. אפשרות אחרת היא לשלוח טיל מצויד בפצצה גרעינית ולפוצצה בקרבתו. ההתפוצצות תגרום להעפת חומר מן הגוף, דבר שיניע את הגוף בכיוון מנוגד לכיוון בו יעוף החומר.

אפשרות נוספת היא הנחתת מערכת אוטומאטית על הגוף, שתכרה ממנו חומר ותפלוט אותו לחלל. פליטת החומר תגרום לגוף להידחף לאיטו ותסיט אותו מכיוון ההתנגשות בכדור הארץ.


האם הסיכוי לפגיעת גוף גדול מן החלל באמת שווה את המאמץ?

הסיכוי לפגיעת גוף גדול מהחלל שיגרום לקטסטרופה הוא זעיר. מומחים בנאס"א מעריכים שפגיעה בכדור הארץ של גוף מהחלל, שגודלו למעלה מקילומטר או שניים מתרחשת כמה פעמים במליון שנה. גוף כזה עלול לדרדר את האקלים העולמי ולהוביל למחסור עולמי בגידולים חקלאיים ולאובדן חיים. הסיכוי לפגיעת גוף שגודלו יותר מ- 5 קילומטרים, העלולה לסכן את קיומה של האנושות קטן בהרבה. 

אבל, האם אנחנו יכולים להתעלם מהסיכון הזה, קטן ככל שיהיה? הרי אנחנו מכירים את גורל הדינוזאורים. הם נכחדו לפני 65 מיליון שנה תוך זמן קצר יחסית עקב פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ.

אני מניח שאיננו מעוניינים בגורל דומה.


יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

ביקור ספינת החלל החייזרית/יורם אורעד

 


מסלולו של אומואמואה בתוך מערכת השמש



האם אומואמואה, העצם שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי, הוא חללית חייזרית? כמה אינדיקציות רומזות לכך שזוהי אפשרות סבירה - היותו האורח הראשון המגיע מחוץ למערכת השמש, פרופורציות גוף חריגות, היותו מבריק מאד והאצת מהירותו שלא לפי הצפוי בעוברו במערכת השמש.


בשנת 2017 נפל דבר גדול - עצם מסתורי הגיע למערכת השמש שלנו מהחלל הבינכוכבי, הראשון בהיסטוריה שהתגלה ככזה. העצם, ששמו אומואמואה (Oumuamua), היה חריג מאד בצורתו ובמאפיינים אחרים שלו. לטענת חלק מהמדענים ייתכן שאומאמואה הוא גוף מלאכותי, מעשה ידיה של ציוויליזציה חייזרית טכנולוגית הרחק בחלל. אחד ממדענים אלה הוא פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד שלאחרונה אף פרסם ספר הדן בסוגיה.

מה יש באומואמואה שהוביל למחשבה שייתכן שהוא תוצר של טכנולוגיה חייזרית? הנה כמה אינדיקציות לכך.


ביקור של אורח מחוץ למערכת השמש

ראשית, אומואמואה הוא הגוף היחיד עד כה, בכל ההיסטוריה שהתגלה כגוף שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי. לכאורה, אין זה מעיד על היותו מלאכותי אולם עצם הראשוניות הזו היא אינדיקציה למוזרותו, דבר שמעורר חשד.


פרופורציות גוף חריגות מאד

אינדיקציה נוספת היא צורתו של אומואמואה. פרופורציות הגוף שלו חריגות מאד בהשוואה לגופים מהחלל. הוא צר מאד. אורכו מוערך בכמאה מטר ורוחבו כעשרה מטרים, משהו שונה דרמטית מגופים חלליים טבעיים, הרחוקים מלהיות צרים כל כך. למעשה, קשה לדעת בדיוק את צורתו אך הוא עשוי להיות עצם דמוי סיגר מאורך או עצם שטוח באופן קיצוני, דמוי פנקייק.


שתי צורות אפשריות של אומואמואה



ברק מתכתי נוצץ

החזרת האור של אומואמואה היא אינדיקציה נוספת למוזרותו. היא גבוהה באופן חריג, דומה לזאת של מתכות נוצצות. למרות היותו קטן, כשחלף על פני השמש הוא החזיר אור בשיעור גבוה בהרבה מזה של אסטרואיד או שביט טיפוסי במערכת השמש, לפחות פי עשרה.


איפה ההתחממות?

גופים החולפים על פני השמש במרחק שבו חלף אומואמואה מתחממים מאד, מפאת קרבתם אליה. הטמפרטורה על פני אומואמואה הייתה אמורה להיות גבוהה כשחלף על פני השמש אבל טלסקופ החלל שפיצר (טלסקופ חלל ששוגר בשנת 2003), שעקב אחריו לא גילה כל פליטת חום ממנו. דבר זה מתקשר להחזרת האור הגבוהה מאד של אומואמואה שאחראית אולי לכך שלא התגלתה פליטת חום ממנו.


הגדולה שבמוזרויות - סטיה מהמסלול בניגוד למצופה

האינדיקציה המרשימה ביותר למוזרותו של אומואמואה היא הסטיה שלו ממסלולו בהשוואה למה שהיה צפוי. בינואר 2018 דיווחו חוקרים שעקבו אחריו שהעצם האיץ וסטה מהמסלול שהכתיבה הגרביטציה של השמש לבדה. הסטיה הייתה אמנם קלה אבל ברורה. את הסטיה ניתן להסביר על ידי כוח נוסף שפעל עליו.

אבל מהו כוח זה?

שביטים עשויים מקרח ואבק. הקרח מורכב ברובו ממים אבל גם מחומרים נוספים כגון מתאן, אמוניה ופחמן. שביטים מתחממים בעת התקרבותם אל השמש, הקרח שבתוכם מתאדה ועקב כך נפלט מהם סילון גזים. הסילון פועל כרקטה. הוא מאיץ את השביט בכיוון מנוגד לכיוון הפליטה של הסילון. כתוצאה מכך, השביט יכול לסטות מהמסלול שהכתיבה לו הכבידה של השמש. כדי שתיווצר באומואמואה הסטיה שנצפתה, היה עליו לאבד כעשירית מהמסה שלו. למרבית הפליאה, לא נתגלו לאחר הסטיה שלו סימנים של חומרים המצויים בשביט כגון מים וגזים מבוססי פחמן, וגם לא של אבק. כך העידה מצלמת האינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר שכוונה אליו במשך 30 שעות בעת שחלף על פני השמש ולא גילתה דבר.


מפרשית שמש

לאור המוזרויות של אומואמואה חשבו פרופ' אבי לייב ותלמידו שמואל ביאלי שייתכן שהסבר אפשרי בהחלט הוא שהגוף המוזר הוא מפרשית שמש. מפרשית שמש היא חללית המצוידת במפרש רחב מחזיר אור המנצל את קרינת האור כדי לנוע. אור פוגע במפרש, מפעיל עליו כוח והחללית נעה. והאמת, זו השערה מאד מתקבלת על הדעת בעיניי. הסטיה הבלתי מוסברת מוצאת בהחלט מענה בהשערת מפרשית השמש. הברק המתכתי משתלב היטב עם האפשרות שמדובר על מפרשית שמש המצוידת במפרש מחזיר אור וגם פרופורציות הגוף החריגות מסתדרות יפה עם צורתה האפשרית של מפרשית שמש, במיוחד אם הצורה היא צורת הפנקייק. 

אומואמואה נע מהר מדי וניצפה מאוחר מדי מכדי שניתן היה לקבל עליו תמונה טובה. הוא נמצא כרגע בדרכו אל מחוץ למערכת השמש וכבר לא נוכל להמשיך ולבדוק אותו. האם נוכל להתכונן לבדיקת הגוף הבינכוכבי הבא באופן שיתאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו בזמן?

כנראה שכן, מומחים שונים העלו את האפשרות הזו וגם ניתן לה מימון על ידי NIAC, תוכנית הרעיונות המתקדמים החדשניים של נאס"א. אחת האפשרויות היא לשגר חללית עם מפרש שמש שתנוע במסלול סביב השמש. החללית תמתין לבואו של העצם המוזר הבא. כשתגלה אותו היא תנוע אליו ותחקור אותו מקרוב.


יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

האם נזדקן עם רובוטים?/יורם אורעד

 



האם בעתיד הקרוב יסייעו רובוטים לזקנים בהיבטים שונים - חברתיים, בריאותיים ועוד? זה מה שמסתמן, עקב ההתארכות הנמשכת בתוחלת החיים והמחסור הגדל והולך במטפלים סיעודיים לזקנים. 


רובוטים שידאגו לנו בזקנתנו

מי ידאג לנו, יטפל בנו ויארח לנו לחברה כשנהיה זקנים ומי ידאג לאלה שהם זקנים כבר היום? ההתמודדות עם ההזדקנות היא אתגר כבד משקל עבור החברה האנושית, במיוחד לאור תוחלת החיים המתארכת והולכת והבעיות הבריאות של הזקנה, שאולי הקלנו עליהן במידה מסוימת אבל טרם הצלחנו לפתור אותן. ביום חמישי שעבר (2.9.2021) שודר בערוץ 12 סרטו של חיים הֵכט על אתגר הטיפול והדאגה לזקנים ועל הפתרון שהציגה יפן להתמודדות עם האתגר - רובוטים המלווים את הזקנים ומטפלים בהם. יפן היא אחת המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם ויש בה את מספר בני ה-100 ומעלה, הגדול בעולם. עקב הילודה הנמוכה בה ואי הצלחתה בגיוס מטפלים זרים אליה לטיפול בזקנים, התהוותה בה בעייה חמורה מאד של טיפול בזקנים. יפן מתמודדת כיום עם הבעיה באמצעות רובוטים הממלאים תפקידים רבים ומגוונים עבור הזקנים שלה. הרובוטים יודעים לשאת זקנים מהמיטה ולרחוץ אותם. הם מסוגלים לשמש לזקנים חברים, שאתם הם משוחחים, לתת להם תרופות ועוד. לדעת חיים הֵכט, שאותו אני מעריך מאד, זה איום ונורא משום שחסר המגע האנושי, החם (דרך אגב, אינני מסכים שזה איום ונורא. מטריד מאד זה הביטוי הנכון יותר בעיניי לתיאור המצב). הֵכט הציע את גיוסם של חיילים משוחררים שיקדישו כמה חודשים מחייהם לטיפול בקשישים כשהם מקבלים מענק עבודה כפול.


רובוטים, אבל גם צוותים אנושיים

בשימוש ברובוטים כמטפלים יש להביא בחשבון כמה דברים. בראש ובראשונה, עקב ההתארכות המתמידה של תוחלת החיים והתמעטות הזמינוּת של המטפלים האנושיים, כנראה שלא תהיה לנו ברירה. לא רחוק היום בו לא יהיו לנו מספיק מטפלים אנושיים לטיפול בזקנים. 

שנית, הרובוטים האנדרואידים (דמויי האדם) הם רק בתחילת דרכם ויש להניח ששיכלולם בשנים הקרובות יספק תכונות שאינן קיימות כיום כגון יכולת להבין שפת גוף ורגשות, יכולת לתמוך רגשית, יכולת לחבק ולנשק באופן אנושי או כמעט אנושי ואולי (בעתיד הרחוק יותר) אף לקרוא מחשבות ורגשות. אני מניח שההתפתחויות הטכנולוגיות גם יאפשרו להפוך את המראה ואת שפת הגוף של הרובוטים לאנושיים יותר ומשכנעים יותר ויותר, כך שיתקבלו ברצון ואולי אף באופן טבעי על ידי הזקנים המשתמשים בהם. אפשר יהיה לשכלל את הרובוטים כך שיוכלו לזהות מצבי רוח לא רק על פי הדיבור של בעליהם אלא גם על פי שפת הגוף שלהם. אפשר יהיה להקנות להם את האפשרות לזהות מצבי רוח על פי אופי הדיבור (כגון השהיה בין משפטים, צורת הדיבור).

ושלישית, לא חייבים לבחור בין שתי אפשרויות - רובוטים או מטפלים אנושיים. אפשר בהחלט לשלב בין רובוטים לבין מטפלים אנושיים. המטפלים האנושיים ידאגו לצד ה"אנושי יותר" שיכלול הענקת חום, קריאת רגשות, הבעת רגשות ותגובה הולמת אליהן, קריאת שפת גוף, מגע אנושי ועוד. המטפלים האנושיים והרובוטים יוכלו לחלק ביניהם את תחומי הפעולה. הרובוטים יוכלו לבצע את התפקידים הטכניים יותר כגון רחצה, חלוקת תרופות, ביצוע בקשות של הזקנים שעניינן טכני כגון הזזת חפצים ממקום למקום, חימום מזון במיקרוגל, חיתוך סלט, התקשרות למקומות שונים. המטפלים האנושיים, לעומת זאת, יוכלו להקשיב ללקוחותיהם הזקנים, להגיב ולתמוך בהם רגשית. המטפלים יוכלו גם לארגן את סדר העבודה ואת חלוקת העבודה עם הזקנים שלהם. באופן כזה, מספר מועט של מטפלים המלוּוִים ברובוטים, יוכלו להתמודד בהצלחה עם צרכיהם של הזקנים.


                                                                   ***

עד שלא נמצא את הפתרון למחלות וליקויי הזקנה, השימוש ברובוטים להתמודד עם המחסור במטפלים בזקנים, נראה כאפשרות סבירה בהחלט ואף יותר מכך. אולי זו אף האפשרות האופטימלית להתמודד עם המחסור במטפלים בזקנים, שרק הולך ומתעצם. השאלה היא באיזה אופן לעשות זאת.

ובכל מקרה, גם רובוט המטפל בבעליו עדיף מלא כלום.



יום ראשון, 20 ביוני 2021

איך נראות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות?/יורם אורעד

 


אומואמואה - האם הוא נשלח אלינו על ידי ציוויליזציה טכנולוגית חייזרית?



איך נראות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות, אם הן קיימות (כנראה שכן), מהי רמתן הטכנולוגית ומה הן יכולות לעשות באמצעות הטכנולוגיה שלהן?


אורח מוזר מן החלל הרחוק

בשנת 2017 הגיע מן החלל הבינכוכבי אל תוך מערכת השמש שלנו גוף מוזר, אומואמואה (Oumuamua). בחינת התנהגותו המוזרה עוררה במספר אנשי מדע את המחשבה שייתכן וזהו גוף מלאכותי ששלחה ציוויליזציה חייזרית טכנולוגית מפותחת. פרופ' אבי לייב, ראש מחלקת האסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד ועמיתו ד"ר שמואל ביאלי פרסמו באוקטובר 2018 מאמר שבו הם טענו שאומאמואה הוא גוף מלאכותי שנוצר על ידי ציוויליזציה חייזרית וייתכן שזוהי מפרשית שמש שנשלחה במכוון למערכת השמש שלנו. אחת המוזרויות של הגוף, שהחשידה אותו ככזה, היא האצה שלו שלא נגרמה עקב גרביטציה וגם לא עקב גזים שנפלטו ממנו. הסברה היא שקרינה הנשלחת אליו מרחוק, פוגעת בו ומאיצה אותו.


איך (אולי) נראות ציווילזציות טכנולוגיות חייזריות 

העיסוק באפשרות קיומן של ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות איננו חדש אבל בחודשים האחרונים הוא גובר והולך.

מדענים רבים סבורים שלא רק שסביר שקיימים חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ אלא שסביר שהם גם פיתחו טכנולוגיות מפותחות משלנו בהרבה.

אם קיימות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות, איך הן נראות ומה הן מסוגלות לעשות?

בסרטי מדע בדיוני מציגים את הפרטים של הציוויליזציות האלה כבעלי חיים משונים, במגוון צורות, צבעים ואיברים. 

האם זה באמת כך?

ייתכן שכן, אבל נראה לי סביר יותר להניח שחיים ביולוגיים תבוניים הם רק שלב בדרך לחיים משוכללים יותר, חופשיים יותר, שהשתחררו מהמגבלות ומהעריצות הביולוגית. החיים הביולוגיים על גווניהם, לפחות החיים המוכרים לנו, סובלים מקלקולים, מחלות, זיהומים וכמובן מהמוות, שצפוי לכולם. התפתחות האינטליגנציה המלאכותית והתפתחותם של רובוטים משוכללים כנראה יאפשרו בעתיד להעביר את התודעה אל רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית גבוהה בהרבה משלנו. הרובוט הזה לא יסבול ממגבלות הגוף הביולוגי. הוא יהיה אולי השלב הבא באבולוציה שעד כה הייתה ביולוגית. אם כך, מתקבל על הדעת שחייזרים לא יישארו בגופם הטבעי אלא יעבירו את תודעתם אל רובוטים משוכללים, אינטליגנטיים בהרבה ממה שהיו בהיותם בגופם הטבעי. 

מתקבל על הדעת שציוויליזציה חייזרית תהיה בדמות רובוטים משוכללים שכאלה שגם מאפשרים למעשה חיי נצח לפרטים המרכיבים אותה.

אבל האם הרובוטים הם סוף הדרך מבחינה אבולוציונית? 

סופר המדע הבדיוני הגדול ארתור קלארק מתאר בספרו 2001: אודיסיאה בחלל, ציוויליזציה טכנולוגיה חייזרית עתיקה ומשוכללת מאין כמותה. פרטיה של הציוויליזציה העבירו את מוחותיהם לרובוטים  משוכללים, לאחר מכן העבירו אליהם רק את תודעתם ולבסוף, הפכו את עצמם ליצורי אנרגיה עשויים מאנרגיה טהורה וכך השתחררו לגמרי מעריצות החומר. כך, הם השתחררו לא רק מהמגבלות הביולוגיות אלא גם ממגבלות החומר עצמו. האם כך תיראה  ציוויליזציה חייזרית? - מורכבת מפריטים עשויים אנרגיה טהורה ומשוחררת ממגבלות החומר? ייתכן מאד. ואם כך, אולי זו הסיבה שאיננו מצליחים לאתרם. 

ועם זאת, הרי ציוויליזציה טכנולוגית כה משוכללת בוודאי יכולה ליזום קשר עמנו אם תהיה חפצה בכך. אבל אולי היא אינה חפצה בכך, לפחות לא כרגע.


מה יוכלו לעשות ציוויליזציות טכנולוגיות  חייזרית משוכללות?

בשנת 1964 הציע אסטרונום בשם ניקולאי קַרדַשֵב לסווג את מידת ההתפתחות הטכנולוגית של ציוויליזציה על ידי צריכת האנרגיה שלה באמצעות שלושה טיפוסים:


  • טיפוס 1: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה הזמינה של כוכב הלכת שלה. רמה זו מאפשרת את ניצול כלל אנרגית הקרינה הנופלת על כוכב הלכת, לשימוש הציוויליזציה (האנושות לא הגיעה עדיין אפילו לרמת ציוויליזציה מטיפוס 1)

  • טיפוס 2: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה הזמינה של השמש שלה. זוהי אנרגיה הגדולה לאין ערוך מזו של ציוויליזציה מטיפוס 1 משום שאל כוכב הלכת עצמו, ובמקרה שלנו כדור הארץ, מגיע רק חלק זעיר מאד מכלל אנרגית הקרינה הנפלטת מהשמש. 

  • טיפוס 3: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה של הגלקסיה שלה. האנרגיה כוללת את כל אנרגית הקרינה של הכוכבים (השמשות) שבגלקסיה שלה. שביל החלב (הגלקסיה שלנו) מכיל כארבע מאות מיליארד כוכבים. מדובר על כמות אדירה, בלתי נתפסת, של אנרגיה.


ציוויליזציה מטיפוס 2 יכולה בוודאי לבצע מיזמים כמו שינוי מסלולם של ירחים או אסטרואידים גדולים לצרכיה. למשל, היא תוכל להביא אסטרואידים לסביבת כוכב הלכת או כוכבי הלכת שלה כדי לנצל את מחצביהם או כדי להקים עליהם יישובים שקל יהיה להגיע אליהם. ציוויליזציה מטיפוס 3 יכולה להזיז גם כוכבי לכת ואף כוכבים (שמשות). היא יכולה, למשל, לשנות מסלול של כוכב לכת שאינו מתאים לחיים, כך שיתאים לחיים. היא מסוגלת לפרק כוכבי לכת שלמים כדי להרכיב מִרכיביהם מבני ענק לצרכים שונים. דוגמה למבנה כזה - כדור דייסון, מעטפת כדורית סביב שמש לניצול כל האנרגיה הנפלטת מהשמש באמצעות הצבת תאי שמש במעטפת. באפשרותה להביא שמש ממערכת שמש זרה אל קרבת כדור הארץ או להיפך - להזיז את השמש שלה.


יום ראשון, 30 במאי 2021

עיניים לשמים/יורם אורעד

 


גליליאו צופה בשמי הלילה בטלסקופ שלו



הטלסקופ חולל מהפכה בעולם המדע כשאיפשר לצפות בגרמי שמים כאילו הם קרובים ולראות את פרטיהם. קצת על הטלסקופ ותולדותיו,  על רדיו טלסקופים  ועל טלסקופי חלל.


המילה טלסקופ מעוררת בי תמיד תחושה מענגת, הרפתקנית ואפילו נוסטלגית. היא גם מחזירה אותי קצת אל התקופה המרגשת מאד בילדותי ונעוריי שבה התחלתי להתעניין בחלל זרוע הכוכבים ובטלסקופים, המשמשים לצפייה בהם. אני נזכר בחלומות שחלמו האסטרונומים שכיוונו את הטלסקופים שלהם לעבר השמים וחווה לרגע את תחושת ההרפתקנות והמסתורין שהם חוו בהיותם תחת שמי הלילה זרועי הכוכבים, הממתינים לחקירה ולגילויים מסעירים. 

אז הנה כמה מילים על הטלסקופ.


הטלסקופ הראשון 

טלסקופ הוא מכשיר המשתמש בעדשות, או מראות או הקומבינציה של שניהם, לצפייה בעצמים, ומאפשר לנו לראותם קרובים יותר. בצורתו הפשוטה ביותר הטלסקופ הוא צינור שבכל אחת מקצותיו עדשה מרכזת. השילוב של שתי העדשות המרכזות יוצר דמות מוגדלת של העצם הנצפה. אחד השימושים הנפוצים ביותר של הטלסקופ הוא צפיה בעצמים רחוקים בחלל.

לא ברור מי המציא אותו אבל כנראה כבר ג'מבטיסטה דלה פורטה, מלומד, מדען ומחבר מחזות איטלקי פיתח מעין טלסקופ חלש במחצית הראשונה של המאה ה-16. הטלסקופ הפרקטי הראשון הומצא בהולנד בתחילת המאה ה-17 על ידי שלושה הולנדים באופן בלתי תלוי זה בזה. אחד מהם, האנס ליפרסהיי הוא האיש הנחשב לממציא הטלסקופ משום שהגיש ראשון בקשה לרישום פטנט עליו, שנקרא "מכשיר לראיית דברים מרוחקים כאילו הם קרובים".  מכל מקום, הטלסקופים הראשונים הגיעו לשוק כבר בשנת 1604. גליליאו גליליי שמע על הטלסקופ ובשנת 1609 בנה גרסה משלו למכשיר, ובאמצעותו קיים את תצפיותיו בגרמי שמים. מאחר שהבין את חשיבותו הגדולה של הטלסקופ לתצפיות בשמים, הוא השקיע הרבה מאד לבניית טלסקופים משופרים, שהדמות המתקבלת בהם תהיה בהירה וחדה יותר. לצורך כך השתמש בזכוכית משלו ובעיבוד עדשות בעצמו. באמצעות הטלסקופ גילה גליליאו תגליות רבות. אחת מהן היא שפני הירח מחורצים בהרים ועמקים, בדומה לפני כדור הארץ וששביל החלב הוא למעשה אוסף עצום של כוכבים. תגליתו המרכזית הייתה גילוי 4 ירחיו של צדק, שפרסומה עורר התנגדות עזה כלפיו מצד הכנסיה. לפעמים אני מנסה לדמיין לעצמי את גליליאו מפנה לראשונה את הטלסקופ הפרימיטיבי שלו אל שמי הלילה האפלים וזרועי הכוכבים ואת התרגשותו אז.


שׁוֹבֵר מול מחֲזִיר 


טלסקופ שובר אור הוא טלסקופ בעל עדשה מרכזת לאיסוף האור, הנקרא עצמית, ועדשה שדרכה משקיף המתבונן בעצמים, הנקראת עינית. העצמית צופה בעצמים אליהם היא מכוונת והיא הרחוקה יותר מעין המשתמש. הטלסקופ של גליליאו היה טלסקופ שובר אור. טלסקופ מחזיר אור, לעומת זאת, הוא טלסקופ שבו מראה לא מישורית משמשת כעצמית. אייזק ניוטון הוא שבנה את הטלסקופ מחזיר האור הראשון, בשנת 1668. הטלסקופ מוכר גם בשם טלסקופ ניוטוני. כמעט כל טלסקופי המחקר הגדולים היום הם מחזירי אור. אחת הסיבות לכך היא שבטלסקופ שובר אור קרינות באורכי גל מסוימים נבלעות בעדשה ואילו בטלסקופ מחזיר אור זה קורה פחות. עוד סיבה היא שייצור עדשה קשה יותר מייצור של מראה עבור טלסקופ מחזיר אור. כמו כן, עלותו של טלסקופ מחזיר אור קטנה משל טלסקופ שובר אור עקב העלות נמוכה יותר של ייצור מראות בהשוואה לייצור עדשות.


רדיו טלסקופים


הטלסקופים שתוארו למעלה הם טלסקופים אופטיים, טלסקופים המשתמשים בקרינה נראית. במאה העשרים נוסף למשפחת הטלסקופים חבר חדש - רדיו טלסקופ. זהו מתקן הצופה בעצמים באמצעות קרינת רדיו הנפלטת מגרמי שמים בחלל. טלסקופי רדיו משמשים לחקר כוכבים וגלקסיות. בדרך כלל הם מופיעים כצלחת או כמערכים של כמה צלחות. כל צלחת כזו היא אנטנה לקליטת שידורי רדיו מהחלל. טלסקופי רדיו משמשים גם לנסיונות לקליטת אותות תבוניים מהחלל ולמעקב אחרי חלליות רחוקות. הרדיו טלסקופ הראשון ששימש לקליטת אותות מהחלל נבנה על ידי קארל ינסקי ב-1931.

מערך של טלסקופי רדיו



וגם בחלל


האטמוספירה מפריעה לתצפיות טלסקופיות. לכן, החלל הוא המקום האידיאלי להצבת טלסקופ, עקב היעדר אוויר בו. טלסקופ חלל הוא טלסקופ הממוקם בחלל. כיום קיימים טלסקופי חלל רבים שהידוע שבהם הוא טלסקופ החלל האבל המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-600 קילומטרים. טלסקופי חלל מאפשרים צפיה בשמים ללא פיזור אור וללא בליעת אור על ידי אטמוספירת כדור הארץ, ומבטלים את הסטות האור הנגרמות בעת חדירת האור לאטמוספירה. הם גם אינם סובלים מ "זיהום אור" המפריע לטלסקופים ארציים (זיהום אור: עודף אור המגיע ממקורות אור מלאכותיים ומפריע לפעילויות שונות בכדור הארץ ובמקרה זה לפעילותם של טלסקופים). טלסקופי החלל גם מאפשרים צפיה רציפה בשמים עקב שהותם הקבועה בחושך, יתרון שאין לטלסקופים הארציים, הנמצאים בחושך רק בשעות הלילה. הם גם מונעים את הצורך להתחשב באילוצי מזג אוויר.

טלסקופ החלל האבל


יום ראשון, 11 באפריל 2021

נוסעים אל כוכבים רחוקים/יורם אורעד

 


מימין - ספינת דורות, משמאל - אסטרונאוטים בעירות מושהית





טיסות חלל למרחקים ארוכים מאד יימשכו עשרות, מאות ואולי אלפי שנים. לשם מה אנו צריכים אותן, כיצד הן יוכלו להתבצע ומה יהיו האתגרים בטיסות כאלו?

 

לנסוע הרחק בחלל מעבר לתחומי מערכת השמש שלנו, אל מערכות שמש אחרות, הוא אחד מחלומותיו המרגשים והמלהיבים ביותר של האדם. אנחנו  עדיין רחוקים מאד מהאפשרות לעשות זאת. טיסות חלל ארוכות טווח דורשות אנרגיה, ידע ומשאבים שאין לנו אותם עדיין אבל אולי יהיו לנו בעתיד הלא כל כך רחוק, אולי עוד במאה ה-21.

 

למה לנסוע למרחקים כאלה?

למה לנו לטוס כל כך רחוק והאם זה שווה את המאמץ?

אפשר למנות לפחות שתי סיבות שונות לכך(ויש יותר). האחת היא הסקרנות האנושית. סיבה אחרת היא הצורך בגיבוי לקיום האנושי. סכנות שונות מאיימות על עתיד כדור הארץ וביניהן ההתחממות הגלובלית ופגיעת גופים גדולים בו שעשויים אולי להשמיד את האנושות. מסע חלל ארוך טווח למציאת גרם שמים מתאים לחיים אנושיים עשוי לאתר מקום חליפי עבור האנושות למקרה של איום על קיומה.

 

איך נוסעים למרחקים כאלה?

למרות שהמרחקים בתוך מערכת השמש גדולים מאד, הרי שמחוצה לה מצפים לנו מרחקים גדולים בהרבה, תהומות חלל בגודל בלתי נתפס. במהירויות הטיסה הנוכחיות של החלליות יחלפו אלפי שנים עד שחללית תגיע לכוכב (שמש) הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי. 

אפשר לנסות לערוך טיסות חלל לכוכבים רחוקים בחלליות לא מאוישות. טיסות החלל הופכות למסובכות בהרבה כאשר מדובר בחלליות מאוישות, בין היתר עקב הצורך להגן על הגוף האנושי מהפעלת כוחות חזקים בעת האצת החללית, קרינה מזיקה מן החלל והיעדר כבידה. מצד שני, דווקא טיסות החלל המאוישות הן המעניינות יותר.

קיימות מספר אפשרויות לטיסות חלל מאוישות אל מחוץ למערכת השמש. הנה כמה מהן:



  • ספינת דורות: גם כשיעמדו לרשותנו חלליות בעלי מהירויות גבוהות בהרבה מאלה של היום, עשויות לחלוף עשרות, מאות ואולי אלפי שנים עד להגעתן אל היעד, גם אם הוא יהיה קרוב יחסית (במונחים אסטרונומיים). ספינת הדורות היא אולי אפשרות להתמודד עם משך הזמן הארוך. זוהי חללית ענקית שבתוכה אלפי ואולי רבבות בני אדם שיתחזקו את החללית ויביאו דורות של צאצאים. מי שיגיעו ליעד יהיו צאצאיהם של אלה שנשלחו מכדור הארץ. ספינת הדורות תהיה חללית שתקיים את עצמה ממש כמו עולם המתקיים בעצמו.



  • עירנות מושהית (Suspended animation): עירנות מושהית היא האטה זמנית של התהליכים הביולוגיים בגוף באופן כזה שהתהליכים החיוניים ממשיכים להתקיים. הכוונה היא שאנשי החללית יוכנסו למצב של עירנות מושהית בתחילת טיסת החלל ויתעוררו מעט לפני הגיעם אל יעדם. כבר כיום נעשים ניסיונות מוצלחים בעירנות מושהית. מדענים מצליחים להוריד את טמפרטורת הגוף של מטופלים במספר מעלות צלזיוס וכך להאט את התהליכים הביולוגיים שלהם, כדי לאפשר טיפול משופר בהם. הדבר נעשה כיום באופן שגרתי. נעשו גם כבר ניסיונות מוצלחים להורדת טמפרטורת הגוף למעט מעל טמפרטורת הקפאון, אך למשך שעות בודדות בלבד. עם התקדמות הטכנולוגיה ייתכן שניתן יהיה להאריך זמן זה לימים, לשבועות, לחודשים, עד שלבסוף ניתן יהיה להכניס אנשים לעירנות מושהית למשך טיסת חלל בין-כוכבית שלמה.



  • ספינת עוברים: ספינה רובוטית אוטומטית תישא בקרבה עוברים מוקפאים. לקראת הגעתה ליעדה הם יופשרו ויגודלו בתוך רחם מלאכותית. בני האדם שייווצרו כך יהוו ביחד מושבת חלל אנושית שתתכונן ליעד ותחקור אותו.



  • העלאת התודעה האנושית למחשב: התודעה המצויה במוחות הנוסעים, תועלה למחשב. כשיגיעו ליעדם היא תועבר אל גופים אנושיים מלאכותיים. אפשרות זו תחסוך באנרגיה, מזון וצרכים אנושיים אחרים שלולא כן יהיה צורך לספקם במהלך המסע.

 

בעיות טכנולוגיות ומוסריות

אחת הבעיות הטכנולוגיות בטיסות בין-כוכביות היא האבק המצוי בחלל הבין-כוכבי. מדובר אמנם באבק בדלילות נמוכה ביותר, אבל במהירויות שבהן יטוסו החלליות עלול המפגש בינן לבינו  לשחוק אותן בהדרגה וגם לחממן עקב החיכוך אתו. דבר זה יחייב ליצור מערכת שתגן מפני השחיקה ומפני החום. החלליות עלולות להיתקל גם בגופים גדולים, העלולים לפגוע בהן קשות או אף להשמידן. כדי להתמודד עם כך יהיה צורך לפתח מערכת אמינה ומדויקת לאיתור גופים נעים בחלל העלולים לפגוע בחלליות ולנטרל אותם או לחילופין להתחמק מהם. 

גם התקשורת עם החלליות תהיה בעייתית. קשה יהיה לקיים תקשורת סבירה עם חלליות במרחקים כאלה. תשדורת רדיו שתישלח לחללית במרחק גדול תגיע אליה רק כעבור שנים, עשרות שנים ואולי הרבה יותר, ובאותו אופן גם התשדורת החוזרת. במצב כזה, החלליות ואנשיהן יימצאו למעשה בבידור מוחלט. 

מסע בין-כוכבי עלול לאתגר גם מבחינה מוסרית. למשל, איזו זכות תהיה לנו לכפות על בני אדם להיוולד בספינת דורות או בספינת עוברים. איזו זכות תהיה לנו לשלוח אותם בשם רעיון שאיש לא התייעץ אתם בנוגע אליו? הבעיה המוסרית של ספינת עוברים גדולה אף יותר שכן מדובר על בני אדם שיגדלו ללא השגחה והכוונה הורית. 

 

 

יום ראשון, 21 במרץ 2021

הייתם גרים בעיר שהיא בניין ענק?/יורם אורעד

 

האם נבנה בעתיד בנייני ענק שיהיו ערים בפני עצמן?



האם נוכל לבנות בעתיד בנייני ענק שכל אחד מהם יהווה עיר שלמה שתספק את צרכי כל תושביה? ולמה בעצם לעשות זאת?


בנייני ענק צומחים אל מול עינינו כל העת וגובהם הולך וגדל. האם נוכל לבנות בעתיד בנייני ענק שבכל אחד מהם תתקיים עיר שלמה עם חנויות, בתי חולים, בתי ספר, חוות ועוד? בספרו של סופר המדע הבדיוני רוברט סילברברג, העולם שבפנים (The World Inside), מתוארים בנייני ענק, מגה בניינים, בגובה של אלף קומות כל אחד, המסוגלים להכיל 800,000 בני אדם בבניין יחיד. כל בניין הוא למעשה עיר המקיימת את עצמה. העיר מחולקת לעשרים וחמישה אזורים וכל אזור משתרע על 40 קומות. בנייה מתמדת של הבניינים האלה מאפשרת את איכלוסם של בני האדם, שמספרם הולך וגדל.

אדריכלים טוענים שבניית בנייני ענק שכל אחד מהם יהווה עיר בפני עצמה, עיר המקיימת את עצמה, היא אפשרית. למעשה, אנחנו הולכים ומתקרבים למימוש האפשרות הזו. בעולם נבנים כל העת גורדי שחקים בגבהים הולכים וגדלים. בורג' ח'ליפה בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, הוא כרגע הגבוה שבהם, 828 מטרים. יש בו 163 קומות ושטח הרצפה הכולל שלו הוא 344,000 מ"ר. מגדל ג'דה, שבנייתו אמורה להסתיים עד שנת 2022, יהיה גבוה ממנו ויגיע לגובה של קילומטר שלם, 167 קומות, ושטח רצפה כולל של 530,000 מ"ר. דובאי סיטי טאוור, שבנייתו תסתיים, על פי המתוכנן, בשנת 2025, יהיה גורד שחקים גבוה אף משני אלה ויתנשא לגובה של 2400 מטרים עם 400 קומות.

אבל האם אנו מעוניינים בבנייני ענק, מגה בניינים, שיהיו ממש ערים בפני עצמם, ולשם מה?


בשביל מה זה טוב?

אוכלוסיית העולם גדולה. כרגע היא מונה כ-7.85 מיליארד בני אדם ומדי שנה נוספים לה כ-83 מיליון שהם כ-1.1 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית. האוכלוסיה ממשיכה לגדול והיא משתרעת על שטחים גדלים והולכים על פני כדור הארץ. כך, קטנים שטחי הטבע ושטחי החקלאות העומדים לרשותנו. השטחים המאוכלסים הגדלים והולכים פוגעים ביצורים חיים, כולל צמחים, שמספרם מתמעט עקב תפיסת השטחים על ידי האדם. נפגעים גם אזורי טבע דוממים כגון הרים, אגני מים, מכתשים ועמקים. בנייה לגובה מאפשרת מגורים לאוכלוסיה גדולה יותר על שטחים קטנים יותר. בכך, היא מאפשרת שמירה על שטחי טבע ואפילו הגדלתם, בלי לוותר על הצורך באיכלוס עבור האדם. 

מגורים בתוך בנייני ענק מאפשרים גם נגישות משופרת לשירותים שונים כגון רפואה, מסחר, בידור ומרכזי לימוד. אלה נמצאים פשוט במרחק קטן יותר ובאותו חלל וכך מקלים על הגעה אליהם לקבלת השירותים הנחוצים.  

בנייני הענק יאפשרו גם להימנע מנסיעה ארוכה וממושכת בין יעדים. כך, יפחת זיהום האוויר הנגרם עקב פליטת מזהמים בנסיעה. גם אם בעתיד יתפסו הרכבים החשמליים, שאינם פולטים זיהום לאוויר, מקום חשוב בתחבורה, עדיין נסיעה בתוך בניין ענק תדרוש פחות אנרגיה משום שהמרחקים בין יעדים בתוכו יהיו קצרים יותר מאשר בעיר של ימינו. בחלק גדול מן המקרים ייתכן שאף לא יהיה צורך בתחבורה משום שהמרחקים יאפשרו הליכה או שימוש במעליות כדי להגיע אל היעד. 

עיר הנמצאת בתוך בניין ענק תקל גם על החיבור החברתי בין בני אדם משום שתאפשר להם להגיע זה אל זה בקלות ובנוחות ללא יציאה מחלל הבניין.


וכמו תמיד - בכל דבר טוב יש גם רע

בנייני הענק עלולים להפריע לקו הרקיע של האזורים עליהם ייבנו. ובעצם, ייתכן שזו בעיה רק לחלק מהאנשים. חלק אחר אולי דווקא יאהב זאת, בדיוק כפי שיש היום כאלה האוהבים את קו הרקיע המעוטר בגורדי שחקים של ניו יורק, תל אביב או ערים אחרות בעולם. כמו כן, אפשר לדאוג לעיצוב אסתטי של המבנים ולהתאמה נופית ביניהם לבין הנוף וביניהם לבין עצמם כך שתיווצר סביבה אסתטית.

בעיה אפשרית נוספת היא שחלק מהאנשים עלולים לפתח קלאוסטרופביה (פחד ממקומות סגורים) עקב השהות הממושכת בתוך בנייני הענק. כדי להתמודד עם זה אפשר לשלב מרחבים חיצוניים אל תוך הבניין כגון גנים, בריכות, מרפסות וגנים. תכנון מתאים שלהם יוכל גם לאפשר כניסת אור טבעי רב מבחוץ. בנוסף, תושבי העיר תמיד יוכלו לצאת אל מחוץ לבניין הענק וליהנות משטחי הטבע הגדולים שיתאפשרו הודות לשטח המצומצם יותר שיתפסו בנייני הענק.

בנייני ענק טומנים בחובם גם פוטנציאל משמעותי לסכנות מסוגים שונים, כגון אש, רעידות אדמה, סופות עזות וצונאמי. לכן, יהיה צורך לבנותם כך שיוכלו לעמוד בפני הסכנות השונות העלולות לאיים עליהם.


יום ראשון, 21 בפברואר 2021

הַאֲרָצָת מאדים - הזיה מטורפת או אפשרות מעשית?/יורם אורעד

 


שלבים בהַאֲרָצָת מאדים, מלמעלה משמאל עד למטה מימין




תוך עשרים או שלושים השנה הקרובות נתחיל כנראה ליישב את מאדים. האם ניתן לעשות יותר מזה - לחיות בו ללא צורך באמצעים טכנולוגיים כגון חליפות חלל או מגורים אטומים שבהם אטמוספירה מלאכותית?


מה אפשר לומר? מזה דורות כוכב הלכת האדמדם והקטן הזה (קטן במונחים אסטרונומיים) מושך מאד את תשומת לבנו. חלליות רבות כבר נשלחו אל מאדים וחקרו אותו (והחודש הגיעו אליו שלוש חלליות חדשות). בשנים האחרונות מניעה המשיכה אליו לא רק את התשוקה לחקור אותו אלא אף את הרצון להתיישב בו, דבר שמוצא ביטוי בין היתר בכוונתו של אֵלון מאסק לשלוח אליו חלליות מאוישות כדי להקים על פניו עיר. הרצון להתיישב דווקא עליו מונע מסיבות שונות. אחת מהן היא הימצאותו באזור הישיב של מערכת השמש (אזור ישיב - אזור בחלל עם תנאים מתאימים לקיום חיים). הוא גם כוכב לכת קרוב יחסית. למאדים אטמוספירה שכמעט כולה פחמן דו חמצני, שאחד ממרכיביו הוא חמצן, גז הנחוץ לנשימה. בנוסף, מים התגלו בקטביו בצורת קרח וגם נמצאו בו מעין ערוצי נחל שאולי מעידים על הימצאות מים בו בעבר.

אחת הבעיות בהתיישבות במאדים היא שאי אפשר לחיות עליו חשופים, ללא הגנה מלאכותית. זאת משום שהאטמוספירה שלו דלילה מאד, הטמפרטורה שלה נמוכה מאד (60 מעלות מתחת לאפס) ולחץ האוויר שלה קטן מאד.

כדי להתמודד עם הבעיה יש צורך להפוך את האקלים והאטמוספירה של מאדים לכאלה הדומים לאלה שבכדור הארץ וכך לאפשר חיים של בני אדם ללא תיווך של אמצעים מלאכותיים. תהליך המוביל ליצירת מצב כזה נקרא בשם הַאֲרָצָה.


איך אפשר להאריץ את מאדים?

הארצת מאדים דורשת לעבות את האטמוספרה הדלילה שלו ולחממה. מאדים קר מאד אבל בשני קטביו מצויים מים בצורת קרח. חימום פני הקרקע יעלה את הטמפרטורה, יתיך את הקרח שבהם וישחרר גם פחמן דו חמצני המצוי בקרקע. פחמן דו חמצני הוא גז חממה (גז הגורם להתחממות האטמוספירה) ולכן שחרורו יגרום להתחממות האטמוספירה. גם אדי המים שישתחררו עקב החימום יתרמו להתחממותה. באופן כזה תגיע הטמפרטורה שלה לערך המתאים לבני אדם. המים שיחוממו בקטבים יוכלו לשמש לשתיה ולצרכים אחרים (כגון ניקוי הגוף והמגורים). החמצן, שיושג מפירוק המים למימן וחמצן, ישמש לנשימה ולחומרי דלק שיניעו למשל כלי תחבורה מקומיים וחלליות העתידות לשאת מתיישבים לכדור הארץ.

הנה כמה שיטות אפשריות לחימום אטמוספירת מאדים כדי להאריץ אותו:


שימוש במראות שיחוגו במסלול סביב מאדים לחימום פני הקרקע: מראות מיוחדות יישלחו להקפת מאדים. הן יכוונו כך שיחזירו את אור השמש אל עבר הקטבים. הקרח שבהם יתאדה וישתחררו אדי מים ופחמן דו חמצני שהם, כמוזכר למעלה, גזי חממה ולכן יגרמו להתחממות האטמוספירה.


יבוא מתאן: מתאן הוא גז חממה הנפוץ באטמוספירה של טיטאן, אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי. אחת האפשרויות היא העברת מתאן מטיטאן אל מאדים. הגז יתרום לחימום האטמוספירה שלו.


הכּהיית פני השטח של מאדים: אם פני השטח של מאדים יהיו כהים יותר, ייבלע חלק גדול יותר מהאור הפוגע בפני השטח ויומר לחום. אפשר לעשות זאת על ידי פיזור אבק שחור מירחי מאדים פובוס ודיימוס, שהם בין הגופים היותר שחורים במערכת השמש. התחממות פני השטח תגרום להתחממות האטמוספירה של מאדים.


פיצוץ גרעיני: אלון מאסק, הממציא ואיש העסקים הנודע, מציע לפוצץ פצצות מימן מעל קטבי מאדים, שבהם יש מים. פעולה זו תשחרר כמות גדולה של אדי מים ושל פחמן דו חמצני המצוי בקרקע. מאחר שאלה הם גזי חממה הרי שהם יתרמו לחימום האטמוספירה של מאדים. כדי לעשות זאת יהיה צורך בעשרת אלפים טילים נושאי ראש נפץ גרעיני.


בכל אחת מן השיטות, ייווצר היזון חוזר: גזי החממה שישתחררו לאטמוספירה יגבירו את ההתחממות. כך, ישתחררו עוד פחמן דו חמצני ואדי מים ואלה שוב יתרמו להתחממות האטמוספירה וכך הלאה והלאה.


זה לא פשוט כמו שזה נראה

ממבט ראשון נראים אולי פתרונות ההארצה שלמעלה פשוטים וישירים אבל כדי שתהליך החימום יתקיים ובעקבותיו ההארצה, יש צורך בכמות מספיקה של גזי חממה. על פי ההערכות העכשוויות, אין כנראה מספיק גזי חממה במאדים כדי להאריץ אותו. ייתכן שטכנולוגיות עתידיות יאפשרו לעשות זאת, או שהערכת כמות גזי החממה במאדים היא שגויה ויימצאו גזי חממה נוספים בכוכב הלכת. ואולי תימצא דרך מעשית לייבא אליו גזי חממה ממקומות אחרים. 

אפשר להניח (וגם לקוות) שכבר תוך עשרים או שלושים שנה יקומו יישובים על מאדים (וזאת אכן כוונתם של גופים שונים) אבל המתיישבים יזדקקו כנראה למערכות תומכות חיים. אלה יכללו חליפות חלל, כיפות שקופות ואטומות על פני מאדים עם אטמוספירה מלאכותית בתוכן, שתאפשר לתפקד ללא חליפות חלל, או אולי מגורים מתחת לקרקע שגם בהם תהיה אטמוספירה מלאכותית.

ובעצם מה רע בזה?


יום ראשון, 31 בינואר 2021

הסחות דעת אינטרנטיות אהובות שלי/יורם אורעד

 





על שלוש סיבות המצדיקות היחשפות לזרימה הבלתי פוסקת של המידע באינטרנט וביניהן הסחות הדעת. כן, דווקא הן.


כמה קל לגנות את הסחות הדעת של האינטרנט ולתלות באינטרנט את האחריות ל"גניבת הזמן" שלנו אבל בואו ננסה לחשוב על כך מחדש ואולי נגלה כמה דברים הראויים לבחינה חוזרת. 


ערוצים ואופקים מרובים ומגוונים

ראשית, בזכות האינטרנט נפתחו לפנינו ערוצים ואופקים בריבוי ומגוון שלא היינו מעלים על דעתנו רק לפני שלושים שנה, לפני שהאינטרנט קרם עור וגידים. הריבוי הזה והמגוון הזה נראים לנו כיום מובנים מאליהם. נכון, המחיר עלול להיות הסחות דעת, אבל מי אומר שהסחת דעת היא בהכרח רק שלילית? בצעירותי, לפני עידן האינטרנט, לא יכולתי אפילו לדמיין כלי שיאפשר לי לקבל מידע רב דיו ומגוון דיו בתחומים המעניינים אותי. נהגתי לחפש אז מידע ללא הרף, לעתים באופן נואש, והאמת - היה לי קשה מאד למצוא אותו. החיפוש אחריו היה כרוך לעתים קרובות בכיתות רגליים למקומות רחוקים כגון ספריות רחוקות או אוניברסיטאות. היום, אני מחובר לעשרות כתבי עת בתחומים המעניינים אותי כגון מדע, פיזיקה, טכנולוגיה, ספרות, ושפות. המידע גדול בהרבה מהנחוץ לי. הדבר מאפשר לי בחירה עצומה ויכולת לסנן את הפריטים המתאימים ביותר עבורי באופן מדויק, מעמיק ואיכותי. לדוגמה, כשאני מעוניין בהסבר על תופעה פיזיקלית, באפשרותי לבחור בהסבר מעמיק, מפורט וארוך או בהסבר פשוט וקצר, בהתאם לזמן העומד לרשותי ובהתאם לרצוני להשקיע בלימוד התופעה. אם אני מעוניין לקרוא סיפור אני יכול לבחור סיפור מתוך אתר ספרותי שמתאים להתעניינותי, לסגנון המועדף עלי, לזמן שאני מוכן להקדיש לקריאה ולהעדפות אחרות שלי. אתר פרויקט הסיפור הקצר הוא דוגמה טובה לכך.


הזדמנות להיחשף למידע

שנית, על מה שאנחנו מכנים הסחות דעת המופיעות למשל בדמות ידיעות הרצות בכלים שונים כגון פייסבוק וטוויטר ואפילו בדמותן של ידיעות הרצות באתרי חדשות, אפשר להסתכל גם כעל הזדמנות למידע. זוהי הזדמנות להיחשפות לדברים שבהתעסקות ממוקדת ייתכן ולא היינו מגיעים אליהם וכאן הם מגיעים אלינו כל העת, מציעים את עצמם בלי שנתבקשו, פורצים אלינו. למשל, בפיד שלי בפייסבוק מופיעים כל העת פריטים שרובם אמנם אינם מושכים את תשומת לבי או רלוונטיים לעבודתי או לימודיי אבל די בכך שלעתים מופיעים פריטים מעניינים ורלוונטיים. 


הזדמנות לעירור רעיונות חדשים, השראה ויצירתיות

שלישית, הפריטים הרבים והמגוונים הזורמים ללא הרף נושאים בחובם פוטנציאל לעורר מחשבות, אסוציאציות ורעיונות מגוונים, שייתכן ולא היו מתעוררים, או היו מתקשים להתעורר, ללא קיומו של האינטרנט. נכון, הפריטים זורמים אל עינינו ואוזנינו ללא שליטה ואפשר להסתכל על הזרימה הזאת כעל הפרעה. מצד שני אפשר לראות את הזרימה המתמדת הזאת כהזדמנות להסחת דעת במובן החיובי של המילה משום שהיא עשויה לעורר בנו רעיונות חדשים והשראה, ולשמש אמצעי לעירור היצירתיות שלנו.


***

אין כמו הסחות הדעת האינטרנטיות, כמובן כל עוד הן נצרכות במידה וכל עוד מקפידים גם להתרכז ולהתמקד כשצריך. 


מאיימים על כדור הארץ/יורם אורעד

  החללית דארט פוגעת בדימורפוֹס. קרדיט: נאס"א/ג'ונס הופקינס APL גופים הנעים בחלל עלולים לסכן את האנושות עד כדי הכחדתה, אם יפגעו בכדו...