יום רביעי, 12 בדצמבר 2018

חוזרים לירח … ולתמיד/יורם אורעד




   ציור: הלל שלפין



האם בעוד שנים ספורות נחזור  לירח והפעם כדי להישאר בו לתמיד?

מה שהיה…

מי זוכר את הנחיתה הראשונה של בני אדם על פני הירח? אלה שזוכרים אותה צריכים להיות היום בני יותר מחמישים. הנחיתה התרחשה ב-20 ביולי 1969 בנחתת של החללית האמריקנית אפולו 11 שנחתה על פני הירח בעוד חללית האם ממשיכה להקיף אותו ולהיות בקשר עם הנחתת ואנשיה. אחרי הנחיתה ההיסטורית הזו התקיימו עוד כמה טיסות מאוישות אל הירח ונחיתות על פניו. האחרונה שבהן הייתה של אפולו 17 שנחתה על פניו בדצמבר 1972.
חלפו כבר קרוב לחמישים שנה מאז ואיש לא נשלח שוב אל הירח.

ומה שיהיה...ובעתיד הקרוב

אבל עתה עומדת ארצות הברית לחזור אל הירח והפעם לתמיד. מנהל נאס"א ( NASA), סוכנות החלל של ארצות הברית, ג'ים בריידנסטיין (Jim Bridenstine) התחייב לשלוח שוב אנשים לירח ולהקים על פניו בסיס, וזאת תוך עשר שנים. נאס"א תשתף פעולה עם תשע חברות מסחריות כדי להשיג מטרה זו.
בכוונת נאס"א להקים בתחילה תחנת חלל שתקיף את הירח, משהו שמזכיר את תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ, אך מעל הירח. תחנת החלל הירחית הזו תוכל לאכלס בתוכה ארבעה אסטרונאוטים לתקופות של 30-90 יום.  תתבצע בה פעילות מדעית ומסחרית כאחד. תחנת החלל תוכל לאכלס בתוכה אסטרונאוטים כבר באמצע שנות העשרים של העשור הבא. בשלב מסוים יונחתו אנשים מתחנת החלל המאוישת אל אדמת הירח לביצוע משימות שונות. בלו אוריג'ין, אחת החברות המשתפות פעולה עם נאס"א כבר מתכננת נחתת ירחית גדולה הנקראת בשם "ירח כחול" (Blue Moon) שתוכל להנחית מטען של כמה טונות על אדמת הירח. משתתפת אחרת, לוקהיד מרטין, מתכננת גם היא נחתת ירחית בגודל מרשים שתוכל להנחית על הירח ארבעה אסטרונאוטים ביחד עם טון של מטען. הנחתת שתופעל תסיע אסטרונאוטים הלוך ושוב בין תחנת החלל לבין פני הירח ובכך תהווה מעין מעבורת ירחית.


   תחנת החלל המתוכננת להקיף את הירח בעשור הבא


למה הירח?

אז למה לטוס שוב לירח ולהתיישב על פניו?
מעבר לתשובה המקובלת (והנכונה מאד) שסקרנות האדם מניעה אותו לחפש מקומות חדשים ולהתיישב בהם, חזרה לירח והתיישבות קבע על פניו פותחים פתח לאפשרויות רבות ומרתקות. למשל, ניתן יהיה להקים עליו מצפי כוכבים עם שדה ראיה שלא יופרע כלל על ידי האטמוספרה, משום שלירח אין אטמוספרה, וזאת בניגוד לכדור הארץ בעל האטמוספירה. נכון שקיימים היום טלסקופי חלל המוצבים בחלל אבל טלסקופי חלל המצויים על קרקע מוצקה נוחים יותר לשימוש, לתפעול, לתחזוקה שוטפת ולתיקון.
הירח מהווה גם פוטנציאל חדש וחדשני לתיירות. תיירים שיגיעו אליו בעתיד יוכלו להתנסות בחוויות חדשות ובלתי מוכרות, שונות מאד מהמוכר לנו על פני כדור הארץ. ראשית, עצם הטיסה לירח תהיה חוויה בפני עצמה שבה יתנסו התיירים בשיגורם מכדור הארץ, ביציאתם לחלל, בהתקרבותם אל הירח ובנחיתתם על פניו. לפני שינחתו על פניו ייתכן מאד שהם יגיעו לתחנת חלל מעל פני הירח שבה יעשו הכנות לנחיתתם על פניו באמצעות נחתת שתישלח ממנה אל פני הירח. בזמן שהייתם בתחנת החלל יוכלו לראות את הירח ממרחק לא גדול בעת שתחנת החלל נעה סביבו כל העת. הנחיתה על הירח תהווה חווייה נוספת, ייחודית בפני עצמה. ולבסוף… היציאה אל פני הירח עצמם מהנחתת, שאולי תהיה גולת הכותרת של מסעם. כשיהיו על פניו יוכלו לראות את הירח מקרוב מקרוב, לצפות בכדור הארץ "זורח" מעל פניו וניצב במלוא הדרו בשמיו השחורים של הירח. הודות להיעדר אטמוספירה בירח, הם יוכלו לראות ממנו המוני כוכבים, הרבה יותר מאשר בשמי הלילה של כדור הארץ. ההתנסות בכוח המשיכה הנמוך של הירח, שישית מזה של כדור הארץ, תהיה חווייה מטלטלת - תוך הפעלת כוח קטן בלבד יוכלו התיירים לקפוץ לגובה של כמה מטרים, שממנו הם ינחתו אל פניו באיטיות. אם ירצו, יוכלו לנוע על פני הירח בדילוגים קלילים כשכל דילוג נושא אותם למרחק של כמה מטרים.
הירח יהווה מעין מקפצה לכוכב הלכת מאדים, הרחוק מאתנו בהרבה מהירח. ניתן יהיה להקים על אדמתו מפעלים לבניית חלליות למאדים ואלה יישלחו למאדים מעל פני הירח. החלליות ייבנו מחומרי הגלם המקומיים, אלה של הירח. כך, ייחסך כסף רב לעומת הכסף הנדרש לשיגור חלליות מכדור הארץ לעבר מאדים. אחד הגורמים לחיסכון הוא כוח המשיכה הנמוך של הירח, שיאפשר לשלוח חלליות ממנו תוך שימוש בפחות אנרגיה מאשר זו הנדרשת לשיגורן מכדור הארץ בעל כוח המשיכה הגדול יותר (פי 6). גורם אחר הוא עצם העובדה שהחומרים לבניית החלליות לא יובאו מכדור הארץ אלא ייכרו בירח עצמו. גם היעדר אטמוספירה בירח תתרום לחיסכון, משום שלא יהיה צורך באנרגיה כדי להתגבר על החיכוך הנגרם מתנועת החלליות בתוך האטמוספרה, יתרון שאיננו קיים בכדור הארץ בעל האטמוספירה.
הירח משופע גם במחצבים רבים שערכם הכספי רב מאד. אחד מהם הוא הליום 3, איזוטופ נדיר של הליום המהווה מקור לאנרגיה גרעינית נקיה, דבר שעשוי לסייע בהקטנת זיהום הסביבה בכדור הארץ, הנגרם משימוש בדלקים מזהמים. בארצות הברית מפיקים קילוגרמים ספורים של הליום 3 מידי שנה אבל בירח הוא קיים בשפע. בירח יש גם זהב, מתכות נדירות ועוד.


 
                                                                 בסיס עתידי על פני הירח



***
האם בעוד עשר שנים נראה טיסות שגרתיות של בני אדם אל תחנת החלל הירחית שתקיף את הירח ונחיתות שגרתיות של בני אדם על פניו? האם בעוד עשרים עד שלושים שנה נהיה עדים לשיגורן התכוף של חלליות מאוישות למאדים מהירח, להקמת התיישבויות על פני הירח ולנופשוני ירח מפתים שיוצעו לתיירים פוטנציאליים?
התכניות המתקדמות והמפורטות לחזרה לירח ולהתיישבות על פניו, הגופים הרבים המשתתפים בהן והכספים הרבים המושקעים בתכניות החזרה לירח, מרמזים על כך שסביר שאכן זה מה שעתיד להתרחש.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

בּשֶבַח המַסַכִים/יורם אורעד







הם מסוכנים, הם ממכרים, הם מעוותים את הנוער שלנו, הם מרדדים אותו. אלה הם רק קצת מן הדברים הנאמרים על המכשירים הדיגיטליים בעלי המסכים, ובמיוחד כאשר מדובר על סמרטפונים והמסכים שלהם. השיח סביב סכנת השימוש במסכים, ובמיוחד מסכי הסמרטפונים, נמשך כבר שנים רבות, למעשה מאז הולדתו של הסמטרפון בשנת 2007, והשיח הזה הולך ומתפתח, הולך ומשתכלל.
כל כך הרבה נאמר בגנות המסכים. בפוסט זה אדון דווקא בשבח המסכים ולא בגנותם, בחיוב שבהם ולא בשלילה שבהם.

למה מתנגדים לשימוש במסכים?

ממה נובעת ההתנגדות לשימוש במסכים? תשובה אפשרית לכך היא עצם החידוש. החידוש שובר, משנה ולעתים הופך את השגרה המוכרת לנו ומכריח אותנו לשנות דברים רבים בחיינו - זווית הראיה שלנו, אופן העבודה שלנו, אופן התנהלותנו ועוד.
תשובה אפשרית אחרת היא הבעייתיות המתגלה בשימוש במכשירים הדיגיטליים בעלי המסכים, שכנראה עדיין אין לנו תשובות ברורות כיצד להתייחס אליה ולהתמודד אתה (למרות שכבר חלפו שנים רבות). הבעיות הצצות עקב השימוש בהם הן אכן מגוונות ורבות - בִּיוּש (shaming), הסחת דעת ועוד.

ניתוק מהמציאות - האמנם?

אחת הטענות נגד השימוש במסכים היא הניתוק מהמציאות, שהם יוצרים כביכול, על ידי ההתמקדות במסך ובפעולות שמאפשר המכשיר הדיגיטלי המצויד באותו מסך. אבל מה טיבו של הניתוק הזה (שהוא מדומה בעיניי)? הניתוק הזה משמעותו שימוש במכשיר (בדרך כלל הסמטרפון) לביצוע פעילויות שעשויות להיות דווקא תורמות מאין כמותן להתפתחות האישית ובהן, בין היתר, קליטת מידע מסוגים שונים (טקסטואלי, חזותי, שמיעתי). המידע יכול לבוא לביטוי למשל בקריאת מאמר מעניין ותורם, סיפור טוב, שמיעת מוזיקה מעולה, או צפיה בסרט טוב. נוכל למנות בפעילויות גם תקשורת המתבצעת למשל באמצעות שיחוח (צ'אט), קול ותקשורת ויזואלית. האם נכון לקרוא לכך ניתוק מהמציאות? לדעתי זהו חלק מן המציאות ולא הניתוק ממנה. אנחנו מקיימים קשרים ענפים ומגוונים באמצעות השימוש במסכים.

מַסַכִים לאורך ההיסטוריה

אם נחרוג לרגע מן הסוגיה הדיגיטלית ונרחיב את מבטנו אל מעבר לה, נגלה להפתעתנו שאנחנו מוקפים במסכים כבר דורות רבים. לדוגמה, האם הקיר שעליו מקרינים סרטים בבית קולנוע איננו מסך? האם עיתון הנייר (שאני, דרך אגב, כבר מזמן אינני משתמש בו), איננו מסך? האם הבמה, עליה מוצגת הצגה, איננה מסך, ומהן זירות המשחקים למיניהן (מגרש כדורגל, מגרש כדורסל ועוד) אם לא מסכים? כל אלה הם מסכים, ועוד איך. הם סובלים מהחסרונות שטופלים על המסכים הדיגיטליים אלא שהאחרונים (המסכים הדיגיטליים) מעניקים אפשרויות העולות עליהם לאין שיעור. למשל, באמצעות סמרטפון ניתן לא רק לקרוא מאמר, לשמוע מוזיקה או לצפות בסרט, אלא גם לשתפם עם אחרים בזמן אמת ולקבל עליהם תגובות וחוות דעת.

שאלת ההתמכרות

ומה בנוגע לשאלת ההתמכרות? טענה רווחת נגד המסכים היא שהם ממכרים אבל מה ההבדל בין התמכרות למסכים לבין התמכרויות אחרת, כל התמכרות אחרת - קריאת עיתונים, פתרון תשבצים, שמיעת מוזיקה ועוד? בילדותי ובנערותי, עוד הרבה לפני עידן הסמרטפונים, נהגו להאשים אותי בהתמכרויות לקריאת ספרים, לשמיעת מוזיקה, לצפייה בטלסקופ שלי בכוכבים בשעת לילה מאוחרת ועוד. במה שונות ההתמכרויות האלה מההתמכרות למסכים היום ובמה הן עדיפות עליה?

האם השימוש במסכים הוא ניתוק מהמציאות הטבעית?

חלק מהטענות נגד השימוש במסכים מכוונות לכך שהשימוש בהם יוצר מצב לא טבעי, מצב שבו אנחנו מתנתקים מהמציאות הטבעית ועוברים למציאות חלופית, וירטואלית, מציאות לא טבעית.
האם זה נכון, האם אנחנו מתנתקים מהמציאות הטבעית?
ובכן, מתי בעצם הייתה לנו מציאות שאנחנו קוראים לה "טבעית"? מרגע שבני אדם התחילו להמציא ולברוא דברים כגון בניינים, כבישים, מכשירים מסוגים שונים, החלה המציאות להפוך ללא טבעית. הדברים שהומצאו ופותחו השתלבו במציאות הטבעית והרחיבו את המציאות. הטבעי והמלאכותי המשולבים יחד מהווים את המציאות שלנו. אם כך, מה היא המציאות שאנחנו כביכול מתנתקים ממנה בעת השימוש במסכים? זוהי המציאות של הרחוב שלנו שבו נוסעים כלי רכב, פועלים רמזורים, מאירות נורות חשמל. זוהי המציאות של החדר שלנו שבו פועל מסך טלויזיה, מחשב, וויי פיי, מזגן שממזג לנו את האוויר, נורות חשמל ועוד. כל אלה אינם טבעיים אבל הם חלק מעולמנו. לכן, השיח על התנתקות מהמציאות ה"טבעית" איננו רלוונטי היום (ולמעשה כבר לפני מאות שנים) ואף מגוחך.

מסכים גורמים לניתוק חברתי - האמנם?

אחת הטענות נגד השימוש במסכים היא שהיא גורמת לניתוק מהחיים החברתיים. מדוע? משום שמה שנראה לעין הוא אנשים המתעסקים זמן ממושך בסמטרפונים שלהם או במכשירים דיגיטליים אחרים, במקום לנהל שיח פיזי עם סביבתם. אולם מה שאנחנו רואים הוא בעצם חלק מהקשרים החברתיים החדשים שנוצרים, שמתהווים ממש אל מול עינינו. חלק גדול מן הקשרים החברתיים נוצרים כיום תוך שימוש באמצעים דיגיטליים מצוידים במסכים, מסכים שזוכים להשמצה כה רבה. לכאורה, המצב האנושי החדש הוא התנתקות חברתית אבל בעצם זוהי טעות אופטית - מדובר על מצב חברתי חדש, הפוך מניתוק. זהו מצב של טוויית קשרים חברתיים וחיזוק קשרים חברתיים, בסגנון חדש, במהות חדשה, מצב שבו הקשרים החברתיים דווקא הופכים לעשירים יותר, זמינים וחופשיים יותר עקב האפשרויות המגוונות והמרובות של יצירת קשרים. נכון, החלק הפיזי תופס פחות מקום אבל החלק הוירטואלי מפצה על כך ואולי אף יותר ממפצה. דוגמאות לכך אינן חסרות: שימוש באימוג'ים לביטוי רגשות, תחושות ועמדות, קיום רב שיח המלווה בסרטונים, טקסטים, קטעי שמע ותמונות, המשמשים להמחשה, משחקים משותפים עם אנשים הנמצאים במקומות שונים ועוד. השימוש במסכים מאפשר גם ביטוי חברתי חופשי בהרבה לחלק גדול מהאוכלוסייה המתקשה להתבטא בעל פה מסיבות שונות (פחד קהל, קשיים בהתבטאות שוטפת בעל פה ועוד).

***
המסכים קיימים סביבנו. הם מצויים בכל מקום. במקום למנוע את השימוש בהם כדאי דווקא לעודד אותו, תוך התמקדות במטרות ראויות שברצוננו להשיג. מטרות כאלה אינן חסרות: למידה מהנה ופורה, יצירה וחיזוק של קשרים חברתיים, הרחבת האפשרויות של החלפת דעות בין בני אדם והעשרתה,  ועוד.

יום שלישי, 24 ביולי 2018

תקשורת עכשיו - איך מיידיות התקשורת משפיעה עלינו?/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

אחת מהפעולות שמאפשרת הטכנולוגיה היא יצירת קשר מיידי ועשיר, לא רק קולי וטקסטואלי אלא גם ויזואלי ותוך מתן אפשרות לאחרים להשתתף ולהגיב (לדוגמה - קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות). המסרים מועברים ומתקבלים באופן מיידי. המיידיות הזו מאפשרת לנו מצד אחד להשהות את זמן התגובה שלנו כשאנחנו עסוקים. מצד שני, היא יוצרת בתוכנו תחושה של דחיפות, תחושה של צורך להשיב (ומהר) להודעה שנשלחה. המיידיות עשוייה להיות חיונית ואף קריטית במקרים מסוימים כגון כשמתעורר צורך לשנות מועד פגישה או מקום פגישה של אירוע או, להבדיל - כשיש לדווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". באותה עת, תחושת הדחיפות שהיא יוצרת עשויה לעורר חרדות או או להגביר חרדות קיימות משום שמקבל ההודעות המיידיות מוטרד מהציפייה הסמויה של השולח להתייחס אליהן במהירות. היא עשויה גם לשבש את רצף החשיבה. רבים מאתנו יודעים זאת היטב כאשר בעת עבודה על פרויקט, כתיבת מאמר, למידה, קריאת חומר מקצועי או אחר ועוד, המסרים המיידיים דורשים מאיתנו התייחסות תדירה מדי, הקוטעת כל העת את רצף העיסוק שלנו. מעבר לכך, גם החזרה לעיסוק לאחר קבלת המסר ואולי התייחסות אליו, נמשכת זמן רב. השילוב בין שני אלה - תדירותם הגבוהה של המסרים וזמן החזרה לאחריהם, מאריכים את הזמן המוקדש לעיסוק ומקשים עליו.
מיידיות התקשורת הטכנולוגית מעניקה לנו את היכולת להגיע במהירות אל מגוון מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות. בכך, היא מסייעת בפיתוח פרויקטים לקראת תכנונם, בכתיבת מאמר או ספר, בתכנון טיול, בקניות ועוד. עם זאת, הקושי לבחור בין מגוון מקורות נותר בעינו ומיידיות הנגישות אל המידע אינה פותרת אותו.
אחד מההיבטים השליליים של מיידיות התקשורת הטכנולוגית היא הסכנה לפגיעה בריכוז, הנדרש בהקשרים שונים כגון בעבודה, בשיחה, בישיבה או בהקשבה למסר ארוך שיש צורך בהקשבה רצופה אליו.  
סכנה נוספת היא פגיעה ביחסים בין בני זוג וביחסים בין אישיים בכלל. המיידיות הגבוהה מקשה על קיום רצף מספק של זמן הנדרש לקשר איכותי בין בני זוג וליחסים בין אישיים איכותיים. למשל, היא מקשה על היכולת להבין את בן הזוג או את האנשים שאנחנו מנהלים אתם שיחה ועל היכולת לתמוך בהם.
אחד הצדדים החיוביים של המיידיות היא האפשרות להפיג בדידות, במיוחד אצל אנשים בודדים ואצל כאלה הנמצאים בסיטואציות הכופות עליהם בדידות כגון שהות ממושכת בבית חולים. הרשתות החברתיות וכלים של מסרים מיידיים (כגון ווטסאפ ,טלגרם) מאפשרות קשר ממושך ורציף עם בני משפחה וחברים, דבר המאפשר להם להרגיש שייכים וקשורים לקהילה.
עקב השימוש בכלים הטכנולוגיים המיידיים האדם המודרני מתרגל להשקעת זמן קצרה במשימות שעליו לבצע. המשימות יכולות להיות קריאה, עבודת כתיבה, עבודת תכנון, ציור, שמיעת מוזיקה, הלחנת מוזיקה ועוד. ייתכן שזו הסיבה לכך שאנחנו דורשים כיום יותר ויותר קטעי קריאה קצרים ככל האפשר, קטעי שמע קצרים במיוחד ועוד. בדרך כל אנשים אינם מעוניינים עוד היום במסרים שאורכם עולה על דקות ספורות ואני מניח שדרישה לקרוא מסמך ארוך או שמיעת מסר בן שעה תיתקל בדחייה מצד רוב האנשים.
ומה לגבי הפרעות קשב? יש שטוענים כנגד מיידיות התקשורת שמאפשרת הטכנולוגיה, שהיא יוצרת הפרעות קשב. האם זה כך? לא בהכרח. הפרעת קשב מאופיינת בקושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ובנטייה לעבור ממשימה למשימה. העולם של היום מלא וגדוש בגירויים מסיחי דעת. אנשים בעלי הפרעות קשב נמשכים, מטבע הדברים, לגירויים אלה, המתאפשרים כיום הרבה יותר מאשר בעבר ולכן אין זה ודאי שהגירויים הקיימים גורמים להפרעות קשב.

***

בין ההיבטים החיוביים הרבים לתקשורת המיידית ניתן למנות  את האפשרות ליצור קשר מיידי שהוא גם עשיר. המיידיות חיונית ולעתים אף קריטית במקרים כדוגמת הודעה על שינוי מועד פגישה, מקום פגישה או דיווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". היא מאפשרת להגיע מהר אל מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות.
למיידיות יש גם חסרונות. אחד מהם הוא הסכנה לעורר או להגביר חרדות אצל המשתמשים עקב הציפיה הסמויה ששולח ההודעה מצפה לתגובה מיידית. חסרון נוסף הוא הסכנה לשיבוש רצף של חשיבה ממושכת המתקיימת בעת משימה כלשהי. עוד חסרון הוא הסכנה לפגוע בריכוז. היא מהווה גם סכנה לקיום ולתחזוק יחסים בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

יום רביעי, 20 ביוני 2018

חבילת נופש בחלל/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

כשהייתי ילד, לאחר מכן נער ומאוחר יותר סטודנט צעיר באוניברסיטה, הייתי בטוח שטיסות החלל יהיו בקרוב נחלת הכלל ושדי בקרוב אוכל לצאת בעצמי לחופשה בחלל.
זה היה לפני עשרות שנים ולצערי חלום הטיסה לחלל לכל עדיין לא התגשם. אני מניח שהסיבות לכך הן רבות - בטיחות לא מספקת, חוסר עניין מצד גורמים שונים, טכנולוגיה שעדיין לא הייתה מפותחת דיה, עלות ייצור גבוהה של החלליות ושל שיגורן לחלל, ועוד.
אבל היום נראה שתיירות החלל לקהלים רחבים, קרובה מתמיד להגשמה. מספר חברות עושות מאמצים לספק טיסות חלל ונופש בחלל לקהל רחב יותר של בני אדם מכפי שהיה מקובל עד כה, אם כי עדיין לא לכולם. אחת מהן היא חברת חברת ההֵזנֵק (start up) האמריקנית אוריון ספאן (Orion Span), המתכוונת לשגר לחלל בשנת 2021 מלון בגובה של כשלוש מאות קילומטרים מעל כדור הארץ. המלון החללי יוכל להכיל בקרבו שישה דיירים והכוונה היא לארח את ראשוני האורחים בו בשנת 2022. אלה יתארחו במלון החלל למשך 12 יום. מחיר התענוג יהיה 9.5 מיליון דולר ולכן רק עשירים יוכלו להרשות אותו לעצמם. קיימות כיום מספר חברות המציעות טיסות חלל ובהן וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic), ביגלו אירוספייס (Bigelow Aerospace), וחברת רוקטפליין גלובל (Rocketplane Global). ארצות הברית מכינה כיום תשתית לטיסות חלל ובונה מטוסים ייעודיים לטיסות תת מסלוליות (טיסות חלל ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך ללא כניסה למסלול סביב כדור הארץ). בטיסות אלה יגיעו תיירי חלל לגובה של מעל מאה קילומטרים, יחוו כמה דקות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. ההערכה היא שטיסות כאלה יעלו מאתיים אלף דולר בקירוב, מאד לא זול ורחוק מהישג ידם של כמעט כל האנשים, אבל בכל זאת כבר בהישג ידם של אנשים רבים. לטענת כלכלנים העוסקים בתחום התיירות לחלל, הורדת מחיר טיסת חלל אל מתחת ל- 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש לטיסות חלל תיירותיות. מכל מקום, תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר. אחד הסימנים לכך הוא בניית מספר נמלי חלל במדינות שונות ובהן קליפורניה, פלורידה, וירג'יניה, שוודיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.

גורמים שיאפשרו ויקדמו את היציאה ההמונית לחלל

במה תלויה הגשמתה והתפתחותה של תיירות החלל? דבר זה תלוי במספר גורמים שביניהם:
  • מחיר: כדי שטיסות חלל ונופשונים בחלל יהיו במסגרת אפשרותם התקציבית של רוב בני האדם, או לפחות של רבים מהם, הם יצטרכו להיות זולים מספיק. רק כאשר הם יהיו מספיק זולים, כמו בימינו הטיסות והנופשונים לחו"ל (הכוללים טיסות ובתי מלון) הם יצברו תאוצה ויהפכו לנחלתם של ציבורים  רחבים. המחיר לצרכן תלוי בין השאר בפיתוח חלליות זולות. הוא תלוי גם בשימוש בטילים רב פעמיים, המאפשרים לשגר את הטיל הנושא את החללית מספר פעמים (רב ככל האפשר) ולא רק פעם אחת. טילים כאלה  כבר פותחו על ידי חברת ספייס איקס ( Space x) -פאלקון 1 ופאלקון 2, ופיתוחם ושיכלולם ממשיך. כאשר ייצורם של טילים כאלה יהיה עניין קיים, בטיחותי וזול לייצור יוזלו הטיסה לחלל באופן משמעותי מאד.  
  • בטיחות: כדי שאנשים יסכימו לצאת לטיסת חלל או לנופשון חלל, חיוני להגיע לרמת בטיחות גדולה, כמו של הטיסות בימינו או לפחות קרובה אליהן.
  • מוטיבציה לתיירות חלל: לא ברור מהי המוטיבציה של קהלים רחבים של בני אדם לצאת לחלל. כל עוד לא תתקיים מוטיבציה גדולה דיה ליציאה לחלל, תיירות החלל לא תתרומם. כמו כן, טכנולוגיות תקשורת ובידור משוכללות הקיימות כבר כיום, עשויות לספק תחליף ראוי ליציאה ממשית לחלל. טכנולוגיות אלה מאפשרות כיום חוויה חושית הקרובה למציאות, לעתים עד כדי כדי טשטוש ההבדלים בין מה שמאפשרות הטכנולוגיות האלה לבין המציאות עצמה. אחת המבטיחות שבהן, אם לא המבטיחה מכולן, היא המציאות המדומה (virtual reality). מציאות מדומה (באנגלית: Virtual reality, ובקיצור VR) היא טכנולוגיה המאפשרת הדמייה מדויקת של סביבה או של התרחשויות המעניקה למשתמש בה אשליה של המציאות אותה מדמה הטכנולוגיה, והמשתמש יכול לפעול בתוכה. לטכנולוגיה זאת יש את הפוטנציאל לדמות מציאות של טיסת חלל ונופשון חלל, על כל מה שכרוך בה והיא תעורר אצל אנשים את השאלה מה כדאי יותר - לחוות ממש את המציאות של יציאה לחלל או הדמיה שלה, הקרובה מאד למציאות עצמה.  שימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה תהיה זולה בהרבה מיציאה מציאותית לחלל, לא תהיה כרוכה בסיכונים בטיחותיים ולא תצריך הכנות לקראת היציאה לחלל. חוויות חלל באמצעות מציאות מדומה, הדומות מאד למציאות של חוויות חלל עשויה להקטין את המוטיבציה של בני אדם לצאת ממש לחלל.
  • שיווק: כל מיזם מסחרי חדשני זקוק לשיווק נכון כדי להציג אותו באופן שימשוך את קהל היעד הפוטנציאלי שלו. במקרה הזה שיווק נכון חיוני משום שמדובר על משהו בלתי מוכר עד כה שגם טומן בחובו פחדים אפשריים מסיכוני היציאה לחלל.
  • שילוב בין אינטרסים מסחריים רבים ומגוונים: ככל שיותר אינטרסים מסחריים יהיו מעורבים בתיירות החלל כך הסיכוי להתרוממותה יגדל. בין האינטרסים המסחריים המגוונים שיוכלו לסייע להתרוממות זו אפשר למנות את הכסף שישלמו התיירים עצמם, פרסומות ואולי שילוב של תכניות טלוויזיה בתוך תחנות חלל או בחלליות (וביניהן אולי גם תכניות ריאליטי).
  • פישוט ההכנות ליציאה לחלל או אף ביטול הצורך בהן: יציאה לחלל, מאלצת את היוצאים להשתתף בהכנות לקראתה, כולל אימונים. הכנות אלה נמשכות כיום חודָשִים. המכשול הזה יפריע לרבים מהמתכוונים לצאת לחלל וכך ימנע מרבים מהם לממש את כוונתם לצאת אליו.

***

כדי שתתאפשר תיירות חלל לכל או לפחות לקהלים גדולים מאד, צריכים להתקיים מספר תנאים. בין התנאים: מחיר מספיק נמוך לצרכן, רמת בטיחות גבוהה, מוטיבציה מספקת של צרכני החלל הפוטנציאלים, שיווק נכון ופישוט ההכנות ליציאה לחלל או ביטול הצורך בקיומן בכלל.
אמנם אין מה למהר לעשות הכנות ליציאה לחלל בזמן הקרוב, אבל טיסות החלל ונופשוני החלל נמצאים כבר כנראה באופק.

יום רביעי, 2 במאי 2018

מִתְקַשרים ישירות - שתי שיטות לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

האם התקשורת בעתיד הנראה לעין תעבור מדיבור והקלדה לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה? מכון MIT מתווה את הדרך לאחת הדרכים שיאפשרו לעשות זאת. חוקרים במכון פיתחו מערכת המאפשרת לתקשר באופן שקט ופרטי עם המחשב והאינטרנט פשוט על ידי חשיבה, שאותה מתרגמת המערכת למלים. המערכת, הקרויה  אַלטֵראֵגו (AlterEgo) מורכבת ממתקן נלבש על הפנים, המצויד באלקטרודות המזהות מלים שהמשתמש במערכת הוגה אותן בראשו. כשהוא אומר את המלים בראשו נוצרים אותות חשמליים על פניו. אלה הן אותות המשמשים במצב רגיל להנעת שרירי הדיבור המצויים בפנים אך כאן הם אינם מניעים אותם. המערכת מזהה את האותות הנוצרים כאשר נאמרות המלים בראש (וללא קול) ומתרגמת אותן למלים המתאימות. המערכת מצוידת גם באזניות המבוססות על מוליכות העצם. הן מעבירות קולות דרך עצמות הפנים להעברת מידע קולי למשתמש תוך שמירה על פרטיות וללא הפרעה לשיחה שהוא מקיים. המתקן מסוגל לקיים קשר אלחוטי לכל מתקן ממוחשב באמצעות בלוטות'.
דרך שניה שמסתמנת לתקשורת ישירה באמצעות מחשבות היא באמצעות מתקן ממוחשב שיושתל במוח עצמו, יחובר ממש אל הנוירונים (תאי העצב) ויעביר את המחשבות ישירות מאדם לאדם או מאדם למחשב.  חברה בשם ניורלינק (Neuralink) שנוסדה על ידי אלון מאסק עוסקת כבר בפיתוחו של מתקן כזה. המתקן, אם וכאשר יפותח, יאפשר אולי גם העברת מחשבות ורגשות ללא צורך במלים.
לשתי השיטות יתרונות גדולים משום שהם מייתרים את ההפעלה המקובלת כיום של תקשורת - באמצעות הקלדה, דיבור או אף מחוות יד. הן מייעלות את התקשורת ומקלות עליה.
אולם איזו מן השיטות היא המועדפת?
מאחר שמתקנים להעברת מחשבות באופן ישיר עדיין אינם קיימים קשה מאד להשיב על השאלה. כמו כן התשובה תלויה גם בהעדפות המשתמש. יחד עם זאת, אפשר לפחות להשוות בין השיטות בהיבטים שונים:

  1. טכנולוגיה פולשנית מול טכנולוגיה לבישה: שיטת התקשורת הישירה על ידי העברת מלים באמצעות מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, איננה מצריכה התערבות פולשנית בגוף האדם, לעומת המתקן המושתל במוח שיחייב התערבות כזו. מאחר שעדיין איננו יודעים בדיוק אילו סכנות טמונות בהתערבות כזו ואילו סכנות טמונות בעצם הימצאותו הקבועה של המתקן במוח, השיטה הראשונה נראית כעדיפה. תמיד ניתן יהיה ללבוש או לפשוט את המתקן המולבש על הפנים, דבר שאיננו נכון לגבי המתקן שיושתל במוח.
  2. העברת ישירה של מלים מול העברה ישירה של מחשבות ורגשות: שיטת האַלטֵראֵגו  תתמקד בהעברת מלים. לעומת זאת טכנולוגיית המתקן המושתל במוח תאפשר אולי בעתיד לשדר רגשות ותחושות ולהציץ את תוך רגשותיהם ותחושותיהם של בני אדם ואל תוך זיכרונותיהם. עד כמה הדבר חיובי או שלילי? את זה ייקבעו השימושים שייעשו באפשרות זאת והגינותם של המשתמשים בו. מצד אחד היא יכולה להוות כלי חשוב עבור אנשים העוסקים במקצועות טיפוליים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מאמנים אישיים ועוד). מצד שני היא עלולה לאפשר חיטוט מזיק ברגשות וזיכרונות של אנשים. אין ספק ששיטת האַלטֵראֵגו  (או הדומות לה) פשוטה ונקייה יותר מבחינה זו מאחר שהיא תעביר רק מלים. לעתים איננו מעוניינים להעביר ישירות מחשבות אלא את המלים עצמן בלבד. למעוניינים בכך, שיטת האַלטֵראֵגו תהיה עדיפה, מן הסתם.
  3. הצורך בלבישה מול ייתור הצורך הזה: מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, יחייב ללבוש ולפשוט אותו בהתאם לצורך. יש אף מצבים שלא נוכל ללבוש אותו על פנינו או שלא יהיה נוח לעשות זאת כגון בעת שכיבה במיטה או בעת עשיית מקלחת. מצד שני, אפשר להסיר את מתקן ה-אַלטֵראֵגו בקלות רבה בהרבה מאשר את השתל הממוחשב המותקן ישירות במוח.

***
כפי שזה נראה כרגע עתיד התקשורת שייך ליצירת קשר באמצעות חשיבה ישירה. ייתכן מאד ששתי השיטות המתוארות כאן לבצעה יתקיימו זו לצד זו, ואפילו סביר להניח שכך יהיה. כמובן שייתכן שאף אחת מן השיטות לא תיושם בסופו של דבר בעקבות עלייתה של שיטה אחרת או של שיטות אחרות. מכל מקום, לא ברור עדיין מה יהיה גורלה של התקשורת באמצעות חשיבה ישירה, המגששת בימים אלה את צעדיה הראשונים לקראת הגשמה.


יום רביעי, 7 במרץ 2018

אחרי עידן הסמרטפונים/יורם אורעד




ציור: הלל שלפין



האם עידן הסמרטפונים קרוב לקיצו? ואם כן, מה יחליף אותם?
סמרטפונים הפכו לחלק כל כך מהותי מחיינו עד שלעתים נדמה שהם תמיד היו אתנו כאן. הם מספקים לנו תקשורת מתמדת עם העולם ובאמצעות המון אפליקציות מגוונות ביותר הנמצאות בהם אנחנו מנהלים את חיינו בדרך שלא היינו מעלים על דעתנו אפילו לפני חמש עשרה שנה. מעבר לשיחות קול או וידיאו רגילות הסמרטפונים מאפשרים לנו לנהל את חיינו ביעילות, להתמצא במרחב, לקבל מידע, לטפח קשרים חברתיים, לקיים קשרי מקצוע, לקרוא ועוד.
לכאורה, טכנולוגיית הסמרטפונים מתחדשת כל העת אבל אם נביט בעין בוחנת נראה שלא התרחש בה בשנים האחרונות שום חידוש המשנה באופן מהותי את חיינו. מצלמה עם חדות גבוהה יותר, מסך גדול יותר המגיע עד שולי המכשיר, טכנולוגיה משוכללת יותר של זיהוי קול וזיהוי פנים. דברים כאלה ודומיהם הם אמנם בעלי חשיבות אך מותירים אותנו פחות או יותר באותו המקום.
האם קרובה בואה של הטכנולוגיה שתחליף את הסמרטפונים בכזאת שהיא לא רק משוכללת בהרבה, אלא גם משנה כללי משחק, כזו המשנה את חיי התקשורת והבידור שלנו ואת חיינו בכלל באופן מהותי? האם סמרטפונים יהפכו בקרוב למשהו מיותר ויפנו את מקומם לטכנולוגיה מסוג אחר לחלוטין?
הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים מראים שכן.
אבל לאן מובילים הפיתוחים האלה?
הסמרטפונים הפכו לחלק כה משמעותי של חיינו שהיינו אולי רוצים לראות אותם כחלק מגופנו ממש. ובעצם למה לא? הרי הם הפכו לגורם כל כך מהותי וכל כך בלתי נפרד מחיינו. האם לשם מתקרבת ומתכווננת הטכנולוגיה שתחליף את הסמרטפונים? אם כן, יכול להיות שנוכל לחזות בעשורים הבאים בשני שלבים שלה. הראשון, הקרוב, יהיה פיתוח משמעותי של טכנולוגיית התקשורת הלבישה. השני, הרחוק יותר, יהיה שילוב התקשורת בתוך מוחנו.

השלב הראשון
בשלב הראשון תשולב טכנולוגיית התקשורת על גופנו ובקיצור - נלבש אותה על גופנו. זוהי הטכנולוגיה הלבישה שלמעשה כבר התחילה (שעונים חכמים היא אחת הדוגמאות לכך), אבל עדיין אינה משוכללת מספיק ורווחת מספיק. אחת האפשרויות המסתמנות היא שימוש במשקפיים משולבות במחשב (מה שמזכיר את משקפי גוגל שנוסו לפני מספר שנים ונכשלו). התקשורת תתבצע באמצעות תצוגה שתוקרן על המשקפיים עצמם (מצידם הפנימי).
תקשורת מסוג זה מציעה חברה בשם מג'יק ליפ (Magic Leap). החברה מציעה ערכה הכוללת משקפיים לצד מחשב קטן הנישא על החגורה. היא מתכוונת לשווק את המוצר עוד במהלך השנה הזו. המכשיר החדש יאפשר שימוש במציאות רבודה ומחירו צפוי להיות, על פי ההערכה, כאלף דולר.
מכשיר כזה או דומה לו יוכל לאפשר לנו לעשות את כל מה שאנחנו מבצעים בסמרטפון רגיל, ביעילות ובנגישות גדולים יותר. המכשיר יאפשר קבלת אימיילים, ווטסאפים, שיחות וידיאו, מידע ועוד, ישירות אל התצוגה שעל המשקפיים. הוא יאפשר מציאות רבודה (שתתבטא למשל בקבלת שכבות של מידע על אובייקט שאנו מביטים בו) בלי להתנתק מהמציאות.
המכשיר של מג'יק ליפ הוא אמנם חידוש אך סובל ממספר בעיות. אחת מהן היא הפיצול בין המשקפיים לבין המחשב, דבר שמסרבל את השימוש בו. מלבד זאת, מדובר במשקפיים גדולות ומסורבלות למדי וקשה להניח שאנשים ישתמשו בו לאורך זמן. מלבד זאת, מה יהיה אמצעי הפלט הטקסטואלי, או במלים אחרות כיצד נקליד? אחד הפתרונות האפשריים לכך הוא מקלדת וירטואלית שנוכל להקליד בה באמצעות כפפות מיוחדות. אלה יזהו איזו אצבע נעה ובאיזה אופן ובאופן כזה להַדמות הקלדה. כך, נוכל לראות במשקפיים שלנו מקלדת וירטואלית ועל ידי הזזת אצבעותינו באוויר, בדומה להזזתן מעל פני מקלדת פיזית, נוכל להקליד טקסט.
כדי שהשימוש במכשיר יהיה נגיש יותר יהיה צורך להקטינו באופן משמעותי, לגודל של משקפיים רגילות או אפילו לצמצמו לעדשה שנלבש על עינינו (דבר שכבר עוסקים היום בפיתוחו).

השלב השני
השלב השני יהיה משמעותי ומדהים בהרבה. הוא יגיע בצורת מכשיר תקשורת ממוחשב שיושתל במוח שלנו, יעלה בהרבה ביכולותיו על הסמרטפון בן ימינו, ויחובר אל הנוירונים במוח. התקשורת תתבצע באמצעות ממשקי חשיבה ישירים בין המוח שלנו לבין המכשיר. שלב זה עוד רחוק למדי אך חברה אמריקנית בשם ניורלינק (Neuralink) שנוסדה על ידי אלון מאסק עוסקת כבר בפיתוח ממשק ממוחשב המיועד להשתלה במוח האנושי.

האפשרויות
הנה כמה מאפשרויותיה של תקשורת השלב הראשון:
  • נגישות מהירה יותר לסוגים שונים של תקשורת.
  • תמונות ומציאות רבודה באיכות גבוהה בהרבה מזו שאנו חווים בסמרטפונים משום שנוכל לראות אותן לכל רוחב שדה הראיה שלנו.
  • ראיה תלת מימדית שתתאפשר בצורה מדויקת מאד באמצעות המשקפיים, הודות להצגת תמונה מזווית שונה, בכל עדשה.
  • היעדר הצורך לשאת את המכשיר ביד והימנעות מהחשש לאבדו.

והנה כמה מאפשרויותיה של תקשורת השלב השני שתהיה למעשה מעין טלפתיה טכנולוגית:
  • העברה ישירה של תקשורת טקסטואלית, ויזואלית ואולי אפילו מחשבות ורגשות, בין בני אדם ובין בני אדם ומחשבים.
  • מהירות גדולה ביותר של העברת מידע.
  • יצירת תקשורת עם אנשים בתרדמת או אנשים משותקים.
  • שימוש ככלי טיפולי לפסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד שיוכלו לתקשר באופן ישיר עם מטופליהם ולהבין טוב יותר את תחושותיהם ומחשבותיהם.
  • שיתוף אמיתי וישיר בין מוחות לקיום דיונים, ביצוע עבודה וקבלת החלטות.
  • שיתוף ברגשות באופן ישיר ובלתי אמצעי.

***
התחזיות האחרונות קובעות את מועד סיום עידן הסמרטפון לשנת 2025. האם בעוד עשר שנים, כשנסתובב עם משקפי התקשורת שלנו, או עם עדשות התקשורת שעל עינינו, נביט על עידן הסמרטפונים בגיחוך כפי שאנו מביטים כיום על עידן הטלפונים הקוויים? האם בעוד עשרים - שלושים שנה תיראה לנו גם תקשורת השלב הראשון מגוחכת, כשאמצעי התקשורת ישבו ממש בתוך מוחנו ויאפשרו לנו תקשורת משובחת לאין ערוך מזו שמאפשרים לנו הסמרטפונים של ימינו?

יום חמישי, 8 בפברואר 2018

כמעט כמונו - על רובוטים אנדרואידים עתידניים/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

טכנולוגיית הרובוטים האנדרואידים (דמויי אדם) מתפתחת כיום במהירות וכנראה עתידה לחדור לחיינו ולהיות חלק מהם בעתיד הקרוב, אולי כבר בעשור הבא. המאמר Six Life-Like Robots    That Prove The Future of Human Evolution is Synthetic סוקר שישה רובוטים אנדרואידים שפותחו בשנים האחרונות, הנראים מאד דומים לנו וכבר מסייעים לנו בתפקידים שונים. הנה שלושה מהם:

  • רובוט מקריא חדשות: בשנת 2014 הוצג ביפן רובוט המקריא חדשות בשם קודומורואיד (Kodomoroid).
 קודמורואיד - רובוט מקריא חדשות
            

  • רובוט במרכז מידע: רובוט שפותח על ידי חברת טושיבה ופועל במרכז מידע בטוקיו. הוא מסוגל לברך את הלקוחות וליידעם על אירועים שונים. הרובוט דובר שפות שונות שביניהן יפנית, אנגלית, גרמנית ושפת הסימנים.
  • רובוט לשיחה: הרובוטית נדין פותחה באוניברסיטת נניאנג שבסינגפור והיא מסוגלת לקיים שיחה כמעט על כל נושא ואף לזכור שיחות שנערכו עמה בעבר. היא מהווה דוגמה טובה לרובוט חברתי.

האם רובוט צריך לדמות לאדם, ועד כמה?
האם אנחנו באמת רוצים שרובוטים, מועילים ככל שיהיו ומקלים על חיינו ככל שיהיו, יידמו לנו? ובכן, תלוי באילו הקשרים וגם בנטיות לבם של בני אדם שונים.
בהקשר החברתי, נראה שרצוי שרובוטים ידמו לנו כמה שיותר. למשל, רצוי שרובוטים המארחים לחברה לאנשים זקנים, כמסייעים לילדים, כמסייעים לנכים או סתם כמסייעים לאנשים בודדים, ידמו לבני אדם. זאת, מעבר לכך שרובוטים כאלה יזהו רגשות ויוכלו גם להביע רגשות. חברת בני אדם היא צורך בסיסי בקיום האנושי ולכן ההיגיון אומר שהדמיון ביניהם לבין בני אנוש צריך להיות רב ככל האפשר. הדמיון צריך לבוא לביטוי בהיבטים מגוונים - מראה חיצוני, אופן דיבור, מחוות והבעות פנים שיזכירו ככל האפשר מחוות אנושיות, ועוד. אני מניח שגם במה שנוגע לשירות אנושי שאינו מיועד בעיקרו לליווי חברתי, כגון שירותי רוקחות, שירותי אחיות ומלצרות, אנשים יעדיפו את המראה האנושי על כזה שאינו אנושי.
יש אמנם עוד דרך ארוכה עד שנגיע לרובוטים אנדרואידים שיהוו חיקוי מדויק לאדם מבחינת צורתם, דיבורם, מחוות והבעות פנים ועוד. יחד עם זאת, הפער בין המצב כיום לבין חיקוי מושלם הולך וקטן במהירות, עקב כניסתן של טכנולוגיות חדשות כל העת ושדרוגן של אחרות כגון הדפסה תלת ממדית איכותית ומדויקת יותר. התפתחות האינטליגנציה המלאכותית והאמצעים הטכנולוגיים שיאפשרו בניית גוף משוכלל ודומה יותר ויותר לשלנו, יביאו כפי הנראה לפיתוח רובוטים אנדרואידיים שיוכלו להיראות כמונו, או כמעט כמונו, שנוכל לתקשר אתם כאילו היו בני אדם ובכלל, שיוכלו לתפקד כמו, או כמעט כמו, בני אדם. נוכל לשוחח אתם, לבקשם לבצע עבורנו פעולות, להתייעץ אתם, לזהות רגעי מצוקה ורגעי שמחה שלנו ולהגיב אליהם, ועוד.
אבל אז עד כמה נרצה להתקרב לחיקוי מדויק?
אני חושב שזה תלוי הרבה מאד בסוגי האנשים שהרובוטים האנושיים ישרתו אותם. יש כאלה שיעדיפו רובוטים דומים ככל האפשר לאדם בצורתם והתנהגותם. לאחרים זה יפריע, משום שהם יתפסו זאת כמעין זיוף, קבלתו של משהו לא ממש אמיתי, לא אמין, לא באמת אנושי, מכונָה במסווה של דמות אדם.

רובוטים מותאמים אישית
סביר להניח שרוב בני האדם ירצו רובוטים אנדרואידים הדומים מאד אליהם, חיצונית והתנהגותית, ממש כמעט כמונו, אבל כאלה שהאבחנה ביניהם לבני אדם תהיה מידית וקלה. זוהי מן הסתם הבחירה המועדפת בין שאיפתנו לקבל רובוט כמעט אנושי לבין רתיעתנו מרובוט לא אנושי שנראה אנושי.
ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לקבל רובוט שאנחנו בעצמנו נוכל לבחור את מידת הדמיון שלו לאדם בטווח שבין דמיון גס בלבד ובין דמיון מוחלט. למשל, בצד כאלה שיעדיפו רובוט בעל דמיון גס בלבד לאדם, אחרים יעדיפו רובוט הדומה מאד לאדם אך עם מחוות גוף והבעות פנים שיסגירו אותו כרובוט. יהיו כאלה שיהיו מעוניינים במצב הפוך בדיוק - רובוט שידמה רק באופן גס לאדם אבל הבעות פניו ומחוות גופו יהיו בדיוק כשל אדם. אחרים יעדיפו רובוט יפה באופן מיוחד ומעוצב באופן מיוחד, אך שהדמיון בינו לבין אדם הוא רק כללי. יהיו כאלה שירצו רובוט בדמותם או בדמות בן משפחה וכך הלאה והלאה. שוק הרובוטים בוודאי יתאים את עצמו לנטיות ולהעדפות השונות של צרכני הרובוטים.



חוזרים לירח … ולתמיד/יורם אורעד

   ציור: הלל שלפין האם בעוד שנים ספורות נחזור  לירח והפעם כדי להישאר בו לתמיד? מה שהיה… מי זוכר את הנחיתה הראשונה...