יום שני, 16 בנובמבר 2020

מהפכת העבודה שבעקבות הקורונה/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין



מגפת הקורונה תחולל כנראה מהפכה באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק, ותגרום לשילובן בעבודה לתמיד, גם לאחר שתסתיים. לעבודה מרחוק יתרונות רבים ובהם חיסכון בזמן אך היא מלווה גם בחסרונות כגון ההתכנסות הממושכת בבית. 


הציפייה לסיומה היא עצומה, אבל לאחר שתחלוף מגפת הקורונה, ייתכן ונגלה שהיא חוללה מהפכה באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק. בהמשך, כנראה שיפותחו גם טכנולוגיות חדשות לעבודה מרחוק. 


יתרונות העבודה מרחוק 

כבר שנים שניתן לבצע את רוב עבודתנו או אפילו את כולה לא ממקום העבודה הפיזי שלנו, אלא מרחוק - מהבית, מבית הקפה וממקומות אחרים. עבודה משרדית, למשל, ניתן לבצע בקלות מן הבית, וכך גם עבודה של שירות לקוחות ובוודאי עבודת כתיבה. לעבודה מרחוק יש יתרונות רבים:


חיסכון בזמן: היא חוסכת זמן, למשל של התארגנות לקראת העבודה, נסיעה אליה והשקעת זמן בהסחות דעת בזמן העבודה (למשל שיחות עם קולגות). כך, הופכת העבודה ליעילה יותר. 


יתרון סביבתי: היא מייתרת או לפחות מפחיתה את הצורך לנסוע למקום העבודה ובחזרה. כך, איכות הסביבה משתפרת עקב הפחתה בזיהום האוויר הנגרמת מנסיעה ממונעת.


חיסכון כלכלי: משמעות היעדר הצורך בנסיעות לעבודה או לפחות הפחתתן הוא חיסכון בדלק שמשמעותו חיסכון בכסף. החיסכון הכלכלי מתבטא גם במקום העבודה הספציפי משום שהעבודה מן הבית מפחיתה דרמטית הפעלת מתקנים כגון תאורה, מיזוג ומתקנים נוספים בעבודה. ההוצאות עליהם עוברות לאחריותם ולהוצאותיהם של העובדים עצמם וייתכן שבעתיד יהיה צורך לפצותם על כך. 


השפעה חיובית בהיבט המשפחה והשְׁלוֹמוּת: לעבודה מרחוק השפעה חיובית על חיי המשפחה ועל השְׁלוֹמוּת (well being) של הפרט (שְׁלוֹמוּת: רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד). זאת, משום שהיא מאפשרת איזון טוב יותר בין צרכי המשפחה, הזוגיות והפרט לבין צרכי העבודה. היא מאפשרת למשל להשקיע יותר בילדים ללא פגיעה בעבודה משום שהיא גמישה בזמן וביכולתנו לבחור את מרווחי הזמן במהלך היום שנשקיע בהם. גם הזמן שנחסך בנסיעות לעבודה מתפנה לטובת צרכי המשפחה והפרט.


למה רק עכשיו?

למרות יתרונותיה, העבודה מרחוק כמעט ולא התקיימה עד כה, בפרט במשרדי ממשלה. השמרנות, הקושי לשנות הרגלים ישנים וחוסר האמון בעובדים הם בין האחראים לכך. הקורונה הפכה את הקערה על פיה ולא הותירה ברירה אלא להסתמך על עבודה מרחוק באמצעות טכנולוגיה. בלעדיה, לא ניתן היה לקיים את העבודה כראוי. טכנולוגיות לעבודה מרחוק משתלבות ומוטמעות כיום בעבודה מחוסר ברירה. לאחר תקופת הקורונה הן כבר יהיו מוטמעות עמוק בכולנו, השימוש בהן יהיה רווח והן יישארו אתנו לתמיד, משום שיתרונותיהן הן בעלי ערך גדול לסביבה ולכלכלה. 


ויש גם חסרונות

השימוש בטכנולוגיות לעבודה מהבית הוא אלטרנטיבה מפתה לעבודה המסורתית אך אינו חף מחסרונות כגון:


היעדר הקשר האנושי: למרות שהטכנולוגיה מעבירה את התמונות והקולות במדויק ובאמינות היא אינה מאפשרת לגעת ולהריח, לנוע בתוך מפגש, לסובב את הראש ולראות את האנשים והחפצים באופן היקפי. ניתן לצפות בכל אחד מהמשתתפים רק מזווית אחת. בנוסף, התמונה היא דו מימדית ולא תלת מימדית, כפי שאנחנו רגילים לחוות במציאות.

 

ההתכנסות הממושכת בבית: התכנסות ממושכת במקום סגור מעיקה ואף עשויה להזיק לבריאות הפיזית והנפשית, בין היתר עקב הצורך להתאוורר, להיחשף לשמש ולראות נוף חיצוני ולא רק את צג המחשב.


טכנולוגיות מרחוק לעתיד לבוא

כנראה שכאשר השימוש בטכנולוגיית תקשורת לעבודה מהבית יהיה רווח, הטכנולוגיות ישתכללו כך שיאפשרו שילוב רב יותר של פונקציות אנושיות. למשל, תואץ התפתחות הטכנולוגיה להעברת תמונות תלת מימדיות (שקיימת כבר כיום), והתפתחות הטכנולוגיה ההאפטית (טכנולוגיית המישוש). יפותחו טכנולוגיות שיאפשרו להסתובב בתוך סיטואציה של פגישת תקשורת אינטרנטית, לצפות במשתתפים באופן מרחבי ולנוע בתוך חדר וירטואלי, שייראה כאמיתי.


***

גם בעתיד, העבודה כנראה לא תתבצע באופן טוטאלי מרחוק. לדעתי יתקיים שילוב בין העבודה מהבית והעבודה הפיזית משום שאנשים אוהבים לצאת החוצה ולקיים אינטראקציות עם אנשים של ממש ולא רק עם דימויים שלהם, טובים ככל שיהיו.


יום רביעי, 4 בנובמבר 2020

נפגשים במאדים/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין



שלוש חלליות של שלוש אומות שונות עושות עתה את דרכן למאדים והן יגיעו אליו בקרוב, יחקרו את פני הקרקע שלו, יחפשו מים, יתורו אחרי עדויות לחיים ועוד.


הוא מנצנץ לו בהיר ואדמדם בשמי הלילה. זהו מאדים (Mars), כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש הנע במרחק של 207-249 מיליון קילומטרים מהשמש. בקרוב יגיעו אליו שלוש חלליות בלתי מאוישות משלוש מדינות שונות, והן עושות את דרכן אליו ממש עכשיו. כולן שוגרו בחודש יולי. החלליות הן אָמַל (תקווה בערבית) של איחוד האמירויות הערביות, פֶּרסֶוֵרֶנס (התמדה באנגלית), של ארצות הברית וטיאַנווֵן-1 (טיאַנווֵן - שאלות שמיימייות במנדרינית) של סין. הן עתידות להגיע למאדים בפברואר 2021.


חלליות שונות, מטרות שונות

לכל חללית מטרות ייחודיות משלה. קיימים ארבעה סוגי משימות למאדים (הרלוונטיים גם לגרמי שמים אחרים). האחד הוא מעבר קרוב (flyby) שבו החללית עוברת בסמוך למאדים ואוספת עליו נתונים. השני הוא הקפה (orbiting), ומהותו הקפת כוכב הלכת תוך איסוף נתונים עליו. השלישי הוא נחיתה (landing) על מאדים. הרביעי הוא סיור על מאדים (roving). המשוכללת בשלושת החלליות היא החללית הסינית. היא תבצע שלוש סוגי משימות - הקפת מאדים, נחיתה עליו וסיור על פניו. טיאַנווֵן-1 מורכבת ממקפת, נחתת ורוֹבֶר (רכב שמסוגל לנוע על פני כוכב לכת).  מטרות המשימה הן חיפוש עדויות לחיים על מאדים בהווה ובעבר ולימוד סביבתו. החללית עתידה להיכנס למסלול סביב מאדים בפברואר 2021 ולאחר חודשיים ינחתו עליו הנחתת שלה ובה הרובר. באמצעות מצלמה בהפרדה גבוהה, תמפה המקפת שלה את פני מאדים, תאפיין את מבנהו הגיאולוגי ותחפש אחר מים וקרח. הרובר יחקור את הרכב הקרקע שלו ויחפש עדויות לקיום מים תת קרקעיים בו. הוא יאסוף מידע על אטמוספירת כוכב הלכת כדי לתעד שינויי אקלים. המידע שייאסף יאפשר לבדוק את מידת התאמתו של מאדים ליישוב בני אדם בו.

החללית פֶּרסֶוֵרֶנס תבצע שני סוגי משימות - נחיתה וסיור. היא תחקור את האפשרות לקיום חיים במאדים בעבר. פֶּרסֶוֵרֶנס תאסוף דגימות סלעים שמאוחר יותר יובאו אל כדור הארץ בחלליות עתידיות. 

אָמַל, חללית איחוד האמירויות הערביות, תבצע רק סוג אחד של משימה - הקפת מאדים. היא תחקור את השינויים באטמוספירת מאדים ותספק לראשונה מפת מזג אוויר כוללת שלו. אָמַל תישא מצלמה באור נראה ומיכשור שינתח את כוכב הלכת בקרינה תת אדומה ובקרינה על סגולה. 


שילוח בחלון השיגור

מאדים מקיף את השמש במרחק של 207-249 מיליון קילומטרים. כדור הארץ מקיף את השמש במסלול אליפטי שמרחקו ממנה 150-152 מיליון קילומטרים. מאחר שכדור הארץ ומאדים עושים הקפה אחת סביב השמש בזמנים שונים (כדור הארץ - 365 יממות ומאדים - 687 יממות) המרחקים ביניהם משתנים כל העת. המרחק הקרוב ביותר ביניהם הוא פחות משישים מיליון קילומטרים והגדול ביותר למעלה מ-400 מיליון קילומטרים. אחת ל-780 יום קיימת הזדמנות לשלוח חללית שתגיע למאדים בזמן קצר יחסית עקב הקרבה הגדולה בינו לבין כדור הארץ. תקופת ההזדמנות הזו נקראת בשם חלון שיגור והיא הזמן הטוב ביותר לשיגור חללית למאדים, עקב הקרבה הגדולה. שלושת החלליות משוגרות בחלון השיגור למאדים וכך מתקצרת תקופת הגעתן אליו.


 


מסלוליהם של כדור הארץ ומאדים סביב השמש (התרשים אינו לפי קנה מידה מציאותי). מקור: NASA



עתיד של שיתופי פעולה במאדים

משימת חלל למאדים היא מורכבת מאוד ויקרה מאוד. היא כוללת שיגור חללית למאדים, מעקב אחריה עד למאדים, מעקב ותיחזוק שלה בדרכה אליו ומעקב ותיחזוק של פעילותה לאחר הגעתה למאדים. בעתיד, חלק מהמשימות יהיו מאוישות, דבר שיגביר מאד את המורכבות ואת המחיר. כיום, מדינות משגרות למאדים חלליות עצמאיות משלהן. שיתופי פעולה בין מדינות לביצוע שיגורים יוכלו להקל באופן משמעותי על הטיפול במורכבות המשימות ולהפחית את מחירן לכל מדינה שתיקח חלק במשימה (כי המחיר יתחלק בין המדינות המשתתפות). יש להניח, או לפחות לקוות, שיוזמות להקמת שותפויות חלליות לשילוח חלליות למאדים, אכן יופיעו. הן יוכלו לתרום גם לחיזוק הקשרים בין המדינות המשתתפות, בנושאי חלל ובנושאים אחרים - כלכליים, חברתיים ואחרים.

וברוח ימים אלה של הסכם השלום שנחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות, אולי נוכל לקוות גם לשיתופי פעולה במשימת מאדים עתידית משותפת שלנו עם איחוד האמירויות.


יום שלישי, 6 באוקטובר 2020

בדרך אל מועדון הציוויליזציות הטכנולוגיות הקוסמיות/יורם אורעד




ציור: הלל שלפין


איך אפשר להגדיר התפתחות טכנולוגיות של ציוויליזציה? ואיפה אנחנו נמצאים בהשוואה לציוויליזציות טכנולוגיות אחרות ביקום אם הן קיימות? סולם קַרדַשֵב עושה זאת על ידי הצגת רמות שונות של אנרגיה שהציוויליזציה מסוגלת לרתום לשימושה. אבל, האם אין הסולם מחמיץ משהו? כנראה שכן.


הטכנולוגיה של הציוויליזציה שלנו מתפתחת בקצב מדהים וגם קצב ההתפתחות עצמו הולך ומתעצם. איך ניתן להגדיר דרגת התפתחות טכנולוגית ואיך ניתן להשוותה לזאת של ציוויליזציות טכנולוגיות אחרות ביקום אם הן קיימות (ומדענים רבים טוענים שכן)? 


מי טכנולוגי יותר? - שלוש רמות של טכנולוגיה

בשנת 1964 הציע אסטרונום בשם ניקולאי קַרדַשֵב לסווג את מידת ההתפתחות הטכנולוגית של ציוויליזציה על ידי צריכת האנרגיה שלה. הסולם מסווג את רמת ההתפתחות הטכנולוגית באמצעות שלושה טיפוסים של התפתחות טכנולוגית:


  • טיפוס 1: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה הזמינה של כוכב הלכת שלה.  זוהי רמת טכנולוגיה המאפשרת את ניצול כל אנרגית הקרינה הנופלת על כוכב הלכת, לשימושה של הציוויליזציה. ציוויליזציה כזאת קרויה גם בשם ציוויליזציה פלנטרית (planetary civilization).


  • טיפוס 2: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה הזמינה של השמש שלה. זוהי אנרגיה הגדולה לאין ערוך ביחס לזו של ציוויליזציה מטיפוס 1 משום שעל כוכב הלכת עצמו, ובמקרה שלנו כדור הארץ, נופלת רק כמות זעירה מאד מתוך כלל אנרגית הקרינה הנפלטת מן השמש. אחת הדרכים שעשויה לנקוט ציוויליזציה כזאת כדי לרתום את האנרגיה היא בניית כדור דייסון. זהו מבנה כדורי מלאכותי אטום המקיף את השמש. אנרגית הקרינה של השמש פוגעת במעטפת הכדור (מבפנים) והיא נבלמת על ידי המעטפת. הכדור "כולא" בתוכו את אנרגית הקרינה המגיעה מן השמש ומונע ממנה להמשיך את מעבר למבנה הכדורי. כך ניתן לנצל את כל אנרגית הקרינה הנפלטת מן השמש. ליצירת כדור דייסון נדרשת כמות עצומה של חומרי בנייה. ניתן להשיגה מפירוקו של כוכב לכת או של כמה כוכבי לכת.


  • טיפוס 3: ציוויליזציה המסוגלת לרתום את כל האנרגיה של הגלקסיה שבה היא נמצאת. היא מסוגלת לרתום את כל אנרגית הקרינה של הכוכבים (השמשות) הנמצאים בגלקסיה שלה. שביל החלב (הגלקסיה שלנו) מכיל כמאתיים מיליארד כוכבים. מדובר על כמות אדירה, בלתי נתפסת, של אנרגיה.


לאיזה טיפוס שייכת הציוויליזציה שלנו? מסתבר שעל פי סולם קַרדַשֵב לא הגענו אפילו לרמת ציוויליזציה מטיפוס 1, המייצג את רמת ההתפתחות הנמוכה ביותר, ובמלים אחרות - עוד לא הגענו אל מועדון הציוויליזציות הקוסמיות. עם זאת, אנחנו כבר קרובים. יש כאלה שסוברים שנגיע לשם עד סוף המאה העשרים ואחת. לדברי הפיזיקאי מיצ'יו קאקו נגיע לטיפוס 1 עד סוף המאה העשרים ושתיים.


כדור דייסון



האם רק זה מה שקובע את ההתפתחות הטכנולוגית?

מי אמר שסולם קרדשב הוא הדרך היחידה למדוד רמת התפתחות של טכנולוגיה? עולות בדעתי כמה דרכים אחרות לעשות זאת במקום, או בנוסף, לסולם קרדשב (לדעתי בנוסף ולא במקום). להלן מספר אפשרויות:

  1. תחכום טכנולוגי: רמתה של טכנולוגיה עשויה להיקבע גם באמצעות מידת התחכום של פיתוח מכשירים שונים ולא רק באמצעות צריכת האנרגיה שלה. קיימים פיתוחים הדורשים פחות אנרגיה מאחרים והם מתקדמים מהם יותר מבחינה טכנולוגית. לדוגמה, המחשבים הניידים של ימינו צורכים הרבה פחות אנרגיה מקודמיהם שמלפני כמה עשרות שנים אבל הם משוכללים בהרבה.

  2. תקשורת: ציוויליזציה עשויה להיות פחותה ביחס לאחרת מבחינת כמות האנרגיה שביכולתה לנצל אבל עולה עליה ביכולות התקשורת. אלה יכולות להתבטא לדוגמה באפשרויות תקשורת משוכללות יותר, במכשירים בעלי גמישות מבחינה טכנולוגית, בתוכנות טובות יותר, ובמכשירים שניתן לשנות את ייעודם בהתאם לצורך.

  3. חומרים מתוחכמים: אפשרות זו יכולה להתבטא בחומרים המסוגלים לשנות את תכונותיהם בהתאם לצורך מוגדר, בחומרים חזקים במיוחד, בחומרים המשתנים בהתאם לתנאי הסביבה, ועוד.

  4. יעילות השימוש בטכנולוגיה: יעילותם של מכשירים ומערכות עשויה להיות גורם חשוב בקביעת רמת הטכנולוגיה. מכשירים יעילים יותר ומערכות יעילות יותר מבצעים את אותן פעולות בפחות אנרגיה. דוגמה טובה לכך היא נורת הליבון הותיקה לעומת נורת הלד המפיקה את אותו הספק אור תוך צריכה מופחתת בהרבה של אנרגיה חשמלית. 


יום רביעי, 16 בספטמבר 2020

מזמזמים בּזוּם - בעיית התקשורת הדיגיטלית בחינוך/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין



 טכנולוגית התקשורת הייתה אמורה לסייע להוראה ולמידה במשבר הקורונה. לא זה בדיוק מה שקרה. סיבה אפשרית אחת לכך היא שהלמידה הדיגיטלית לא הפכה לחלק מהותי משגרת הלימודים הרגילה. סיבה אפשרית שניה (וחשובה יותר) היא שההוראה והלמידה עצמן לא השתנו במהותן במהלך עשרות השנים האחרונות.

הציפייה שהתקשורת הדיגיטלית בעלת האפשרויות הזמינות והמגוונות כל כך תסייע לנו  בהתמודדות ראויה עם מצב החירום שיצרה מגפת הקורונה בתחום החינוך איכזבה במידה רבה. לכאורה, הכשרת המורים שנעשתה במהלך השנים, לשימוש בתקשורת הדיגיטלית, הייתה אמורה להכין את המורים לשימוש כזה. אבל מה שקרה ועדיין קורה במשבר הקורונה הוא הכנה והשקעה מוגזמים, חסרי פרופורציה, של המורים בכלים הדיגיטליים לקראת שיעוריהם. תלמידים מגיבים לעתים קרובות בחוסר עניין ומאבדים ריכוז במהירות. חלק מן המורים אינו מצליח לעשות שימוש עצמאי בכלים. מורים מתקשים בניהול למידה דיגיטלית וחלק מן התלמידים אינם מתחברים אליה.

יש חוסר נחת גדול מן הלמידה באמצעות תקשורת דיגיטלית.

מדוע?


שתי תשובות אפשריות

עולות בי שתי תשובות אפשריות לכך, שתיהן מטרידות. האחת, והפחות חשובה, היא שהלמידה הדיגיטלית, והתקשורת הדיגיטלית בתוכה, לא הפכה לחלק מהותי משגרת הלימודים הרגילה, למרות הכשרות המורים שנעשו ונעשות בתחום זה. ההכשרות מעניקות למורים מושגים ומיומנויות לשימוש בכלים דיגיטליים אך בסופן הם נשלחים לכיתותיהם ללא הפנמה וללא יישום מתמשך של הכלים במערכת החינוך. 

התשובה השנייה, והחשובה יותר בעיניי, שלהתמודדות ראויה במצבי משבר נחוצה הוראה ולמידה אחרים, ללא קשר לכלי התקשורת הדיגיטליים. ההוראה והלמידה לא השתנו במהותן בעשרות השנים האחרונות והן מתנהלות באופן פרונטלי בעיקר. ניסיונות לשנות זאת, חלקם מוצלחים, עדיין רחוקים מלהשפיע באופן משמעותי. תלמידים רגילים לשבת על כיסאות מול מורים. המורים מסבירים והתלמידים לומדים. אין זה אומר שהמורים רק מרצים לפניהם. מורים רבים נוהגים כיום לקיים פעילויות המעשירות ומעמיקות את הלמידה יותר מאשר בעבר. הפעילויות כוללות שאילת שאלות מצד המורה, עידוד התלמידים לשאול שאלות בעצמם, שימוש בסרטונים, אנימציות ומצגות ועוד. עם זאת אין זה הופך את התלמידים לעצמאים בלמידה אלא ממשיך ליצור תלות מתמדת במורים. במציאות החינוכית העכשווית המורים הם שמובילים את השיעור, לא התלמידים. גם לא קיים כמעט עידוד של התלמידים לפתח רעיונות ונושאים משל עצמם. המורים, במקום שיהפכו ליועצים ותומכים בלמידה, מלמדים, ממש כפי שהיה בעבר, ועצמאות התלמידים נזנחת.


כיתה פיזית המועתקת לסביבה הוירטואלית

תגובת מערכת החינוך למצב המשברי של הקורונה היא העתקת הכיתה למצבה הוירטואלי, מעין "הֵָעתֵק הַדבֵּק" של המצב הפיזי אל המצב הוירטואלי. שלא כמו בפעולת "העתק הדבק" במחשב, ההֶעְתֵּק רחוק מאד מלהיות זהה למקור. כך, הכיתה הרגילה, הטבעית, הופכת לשכפול דהוי ושטחי של הכיתה הפיזית. בכיתה הפיזית מתקיים קשר עין טבעי, המורים יכולים להתרחק ולהתקרב לתלמידים, להסתובב בכיתה, ליצור מגע פיזי וכולם יכולים לראות את כולם בתלת מימד ולא בדו מימד. מורים יכולים להזמין תלמידים בהפסקה לדיון ביחידוּת על סוגיה כלשהי - לימודית, התנהגותית או אחרת, תוך קיום קשר אישי מגוון שאיננו קיים בכלי התקשורת הדיגיטליים, ועוד. התקשורת באמצעים דיגיטליים אמנם עדיפה מלא כלום אבל היא איננה פותרת את בעיית הלמידה ואם משתמשים בה, צריך להשתמש בה בצורה אחרת מאשר נוהגים כרגע.


נדרש שינוי פָּרָדִיגְמָה

הכלים הדיגיטליים מנוצלים לרוב כדי לתמוך בשימוש המסורתי. כדאי היה להשתמש בהם גם כדי לאפשר את הגשמתה של פָּרָדִיגְמָה חינוכית שונה ומשופרת, הכוללת למידה עצמית, למידה שיתופית, למידת נושאים המתחברים לתלמידים, ועוד. שימוש כזה מתאים להתמודדות ראויה במצבי חירום משום שהוא מאפשר לתלמידים ללמוד בעצמם ולשתף פעולה וכך לנהל למידה מעניינת ויעילה יותר. התלמידים מקבלים הנחיות ללימוד, כלים והדרכה, המורים הם היועצים והמנחים שלהם והאחריות ללמידה מועברת לתלמידים באופן טוטאלי או כמעט טוטאלי. שימוש כזה עדיף על חיקוי לא מוצלח של חדר כיתה ובעצם יש להעדיפו גם במצב שגרתי, לא רק במצב חירום. כך בעצם צריכה להיראות גם מערכת החינוך העכשווית, ללא קשר למשבר זה או אחר.

למרבה הצער, זהו מצב אידיאלי שאינו מתאפשר כיום משום שאת המורים והתלמידים הינחו, חינכו והרגילו לשגרת לימודים שאינה תואמת זאת.


יום רביעי, 15 ביולי 2020

דברים שהטכנולוגיה המודרנית הפכה למיותרים/יורם אורעד




הטכנולוגיה המודרנית הפכה דברים רבים מהעבר, למיותרים, למשל דברים הקשורים לחיפוש מידע, תקשורת, התמצאות במרחב וקניית מוצרים. בעתיד הטכנולוגיה תהפוך דברים נוספים למיותרים.



אולי לא שמתם לב, אבל דברים רבים שהיינו רגילים אליהם בעבר ואף היו אז יסודיים וכמעט ברורים מאליהם, הפכו בימינו למיותרים עקב התפתחות הטכנולוגיה. הנה כמה מהם:


  • חיפוש מידע בספריות פיזיות: פעם הלכנו לספריות כדי לחפש מידע. השגת מידע מסוגים שונים כגון מידע מדעי, מידע היסטורי, מידע הנחוץ לטיולים ומידע ספרותי, הייתה כרוכה בהגעה פיזית לספריות פיזיות. היום, השגת המידע מתבצעת בעיקר באמצעות האינטרנט ואפשר לבצעה מכל מקום, למשל מן הבית או תוך כדי נסיעה באוטובוס או ברכבת.

  • זכירת מספרי טלפון: בעבר, אנשים התגאו ביכולתם לזכור מספרי טלפון רבים. היום, היכולת הזו הפכה למיותרת. הטלפון הנייד זוכר עבורנו את מספרי הטלפון לפי שמות האנשים ומייתר את זכירת מספרי הטלפון שלהם.

  • שליחת מכתב פיזי בכתב יד או באופן מודפס - האימייל (דואר אלקטרוני) מייתר לגמרי את הצורך במשלוח מכתבים פיזיים. האימיילים נשלחים ליעדם באופן מיידי, עם אפשרויות מגוונות (כגון צירוף מסמכים וצירוף תמונות וקטעי וידיאו) והם חינמיים, בניגוד למכתבים הישנים שעלו כסף, וזמן הגעתם נמשך כמה ימים במקרה הטוב. מעבר לכך - השימוש באימייל מאפשר את השארת המכתב אצלנו בניגוד למכתב פיזי, שהיה נשאר אצל הנמען (טוב, נכון שהייתה אפשרות להעתיקו לפני שליחתו, למשל באמצעות שימוש בנייר קופי).

  • ספרייה פיזית של מוזיקה ופריטי וידיאו: פעם, כדי להנות ממגוון של מוזיקה ופריטי וידיאו היינו זקוקים לתקליטורים. בעבר הרחוק עוד יותר היו אלה תקליטים וקלטות (מישהו עוד זוכר מה זה?). היום אפשר להשתמש במוזיקה ופריטי וידיאו הנמצאים בענן, ללא צורך לשמור שום דבר באופן פיזי. הדוגמה הנפוצה והידועה ביותר לענן כזה היא יוטיוב. הענן מאפשר לנו לשמוע מוזיקה או לצפות בסרטים מתי שנרצה ואיפה שנרצה באמצעות הטלוויזיה, המחשב או הטלפון הנייד.

  • ניווט באמצעות מפה פיזית: זוכרים את המפות הפיזיות הישנות והטובות שבהן השתמשנו פעם לניווט? כיום, המפות האינטרנטיות, הטובות מהן בהרבה, מייתרות אותן. תוכנת הווייז מאפשרת לנו גם להגיע לכל מקום אף ללא צורך לעיין במפות האינטרנטיות האלה. היא פשוט מובילה אותנו לשם על ידי הכוונה באמצעות דיבור.

  • הליכה לחנות לקניית מוצר: היום אפשר לרכוש הכל באמצעות האינטרנט. למעשה אין עוד צורך בהליכה פיזית לחנויות לקניית מוצרים. למרות זאת, אנשים עדיין עושים זאת (והרבה) בעיקר לשם החווייה שבכך (למרות שלעתים עדיין צריך ללכת לחנות כדי לראות את המוצר ולהחליט אם הוא מתאים לנו).

  • פנקס מנייר: כיום אנחנו יכולים לכתוב כל טקסט שהוא באמצעות הטלפון הנייד או המחשב ולאחר מכן לחזור אליו מתי שנרצה.

  • רשם קול פיזי: הטלפון הנייד שלנו מצוייד באפליקציות רבות וביניהן רשם קול כך שאין צורך ברשם קול פיזי.

  • מצלמה: הטלפון הנייד שלנו מצויד במצלמה ומייתר בכך את המצלמה שכל ייעודה הוא רק צילום. זאת, למרות שהמצלמה עדיין עולה באיכותה על מצלמת הטלפון הנייד, אם כי עבור רובנו אין לכך משמעות גדולה.

  • החמצת סרט, תכנית או פרק בסדרה, בטלוויזיה: הטלוויזיה של היום מאפשרת לנו לצפות בתכניות ששודרו, גם לאחר המועד שבו שודרו.



ומה בעתיד? הנה כמה דברים שטכנולוגיית העתיד עשויה להפוך למיותרים


  • הפעלת מכשירים באמצעות כפתור או מפסק. נוכל לעשות זאת בתקשורת מוח ישירה.

  • נהיגה. בקרוב נעבור לנהיגה שתתבצע באמצעות כלי רכב אוטונומיים, ללא צורך בנהיגת אדם.

  • דיבור. בעתיד נוכל לקיים שיח באמצעות תקשורת ישירה בין מוח למוח.

  • עבודה. רובוטים ומחשבים יעבדו במקומנו.

  • הסתפקות בגוף שיש לנו. טכנולוגיות ביולוגיות ואחרות יאפשרו לנו לבחור גוף חדש. למעשה הדבר אפשרי כבר היום באופן חלקי באמצעות ניתוחים פלסטיים, מתיחות עור, הזרקת חומרים ועוד.

  • הגעה לחלל בחלליות כדי להגיע לחלל הקרוב. מעלית החלל תאפשר להגיע לחלל הקרוב ללא חלליות אלא באמצעות מעלית החלל, שהיא כבל הנמתח מכדור הארץ אל נקודה כלשהי בחלל ועליו מטפסת קרונית אל אותה הנקודה בחלל.

יום רביעי, 22 באפריל 2020

טכנולוגיה בימי קורונה/יורם אורעד




ציור: הלל שלפין



מגפת הקורונה והשלכותיה קשות לנו אבל אפשר לפחות להתנחם בכך שהיום, בניגוד לעבר, עומדת לרשותנו טכנולוגיה מתקדמת המקלה עלינו ומסייעת לנו בהתמודדות עם המגפה בדרכים שונות. בין הדרכים - זיהוי אוכלוסיות נגועות בנגיף, חיפוש חיסון לנגיף ותקשורת אנושית להתמודדות עם בדידות חברתית.

מגפת הקורונה (וליתר דיוק מגפת COVID-19) התנחלה אצלנו כבר בחודש פברואר ומאז שינתה את סדרי ודפוסי חיינו עד כדי כך שלעתים נדמה שהייתה כאן מאז ומעולם. נכון לכתיבת שורות אלו היא גבתה את חייהם של כמאה ושמונים אלף בני אדם ברחבי העולם. 
אבל היי, בואו נראה את הצד החיובי. אם לחוות מגפה עולמית, הזמן המועדף לעשות זאת הוא כנראה העת הזאת (לא שזה תלוי בנו), בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של תקופתנו. די אם נזכיר שתי מגפות עולמיות גדולות. האחת היא השפעת הספרדית שהתפשטה בעולם בשנים 1918-1919 שעל פי מרבית ההערכות גבתה את חייהם של 20-50 מיליון בני אדם. השניה היא המגפה השחורה שבמהלך כחמש שנים (בין 1347–1351) קטלה בין 75 ל-200 מיליון בני אדם.
בהשוואה למגפות הנוראיות מן העבר, מאפשרת הטכנולוגיה המתקדמת העומדת לרשותנו היום, התמודדות מוצלחת בהרבה מאשר בעבר ומעניקה תקווה למצוא פתרון קרוב יחסית למגפה. 

הנה כמה דרכים שבהם היא עושה זאת:

זיהוי אוכלוסיות נגועות בנגיף
הטכנולוגיה מאפשרת לנו לאתר בני אדם נגועים בנגיף, דבר חיוני בבידוד האוכלוסיה הנדבקת. האיתור מאפשר למנוע הדבקת אוכלוסיה בריאה או לפחות להפחית את ההדבקה. כיום מנסים שיטות שונות להאצת תהליך הזיהוי. הבדיקה המקובלת היא בדיקת pcr, שבאמצעותה מזהים את המבנה הגנטי הייחודי של נגיף הקורונה על ידי לקיחת דגימה מחלל הפה ומנחירי האף ושליחתה לבדיקה. בדיקה אחרת, חדשנית, שאותה מנסים כיום במשרד הבטחון היא באמצעות קול, איסוף דגימות קול יוכל לזהות זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים של קורונה.

פיקוח
כדי לבודד אנשים נגועים בקורונה מאלה שאינם נגועים בה משתמשים היום באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שלא היו בעבר. אחד מהם הוא הרחפן. נחילים של רחפנים יכולים לפקח מלמעלה על תנועת אנשים, כלי רכב והתקהלויות ובעת הצורך להתערב בתנועה זו ולמנוע אותה כדי למנוע הדבקה.

חיפוש חיסון לנגיף
הטכנולוגיה הביולוגית המתקדמת מאפשרת לנו לזהות כיום בקלות יחסית את המאפיינים הגנטיים של הנגיף. בכך היא מקדמת אותנו בדרך למציאת חיסון אליו, דבר שלא היה מתאפשר בדורות קודמים, למשל בתקופת השפעת הספרדית. הנתונים הרבים הנגישים היום באמצעות האינטרנט מאפשרים לנו לשתף פעולה בדרך למציאת חיסון לנגיף ובאמצעים להקלה על סימפטומים שלהם הוא גורם. האינטנרט מאפשר גם לשתף פעולה בין חוקרים ברחבי העולם על מנת להתמודד עם הנגיף.

טיפול באנשים המוחזקים בבידוד
חולי קורונה הנמצאים בבידוד נמצאים תחת מעקב הנעשה באמצעים טכנולוגיים שונים. אחד מהם הוא מערכת טכנולוגית המאפשרת לאנשי צוות לשוחח עם החולים. אמצעי נוסף הוא מערכת המנטרת דופק, נשימות ותנועה של החולים באמצעות חיישנים המותקנים במיטותיהם. עוד אמצעי הוא רובוט נייד המאפשר המאפשר לצוות לטפל בחולים מרחוק.

תקשורת אנושית להתמודדות עם בדידות חברתית
כלי התקשורת המתקדמים והמגוונים הזמינים לכל נפש מאפשרים לאנשים לשמור על קשר חברתי. באמצעות אמצעים אינטרנטיים שונים כגון ווטסאפ וזום אנחנו יכולים לשמור על קשר חברתי. הקשר הזה אמנם מוגבל ביכולותיו ורחוק מלאפשר את כל האלמנטים של התקשורת האנושית (כגון מגע וריח) אבל הוא עדיף על לא כלום. הוא מאפשר הצלה מבדידות. הפער בין יכולות הטכנולוגיה להתמודדות עם הבדידות לעומת אלה היכולות שהיו בתקופת השפעת הספרדית למשל, הוא ענק, שלא לדבר על תקופות רחוקות יותר בעבר.

יום שני, 9 בדצמבר 2019

העולמות המקבילים של התקשורת המודרנית/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

טכנולוגיית התקשורת המודרנית מאפשרת לנו כיום לחיות בעולמות מקבילים שביכולתנו לנוע ביניהם במהירות. כך, אנחנו יכולים לגוון את חיינו ולהעשירם. היא מאפשרת לנו לפרסם תכנים כאוות נפשנו ולשתף חומרים. עם זאת היא גם עלולה להסיח את דעתנו ובעיה נוספת שלה היא התזזיתיות שלה. 

עכשיו אנחנו נמצאים בקבוצה מרתקת בפייסבוק ורגע לאחר מכן אנחנו נכנסים לקבוצה אחרת כדי לבדוק מה מתרחש בה, ואז... לעוד קבוצה. בין לבין אנחנו בודקים תגובות לפוסט שפרסמנו, ותיכף נעבור אל ציר הזמן האישי שלנו כדי להעלות בו כמה תמונות וסרטונים. ועכשיו אנחנו מצייצים בטוויטר, או מקיימים בעת ובעונה אחת שיח כתוב בווטסאפ עם אנשים שונים ועם קבוצות שונות.
כמעט בלי ששמנו לב, טכנולוגיית התקשורת המודרנית הפכה לכזאת המאפשרת לנו חיים בעולמות מקבילים שביכולתנו לעבור ביניהם בקלות ובאופן מיידי כל העת. אנחנו משייטים לנו בין עולמות רבים ומגוונים.
וזה כמו קסם.

הגמישות של העולמות ושל המעבר ביניהם

אחד היתרונות שביכולת לעבור במהירות בין העולמות כל העת, היא הגמישות שהיא מאפשרת. למשל - נוכל לשהות בעולם נתון כמה זמן שנבחר ואז לעבור מיד לעולם אחר. ביכולתנו גם לקבוע לעצמנו באיזה אופן נפעל בתוכו, למשל, האם נהיה בו פסיביים או אקטיביים, האם נתבטא בו בצמצום או בהרחבה, האם נשתמש בסרטונים ובאודיו כדי לבטא את עצמנו. אפשרות התנועה המהירה והגמישה בין העולמות והחופש לבחור את אופן השימוש בהם מגוונת את חיינו, ומעשירה ומרעננת אותם כי אנחנו יכולים לנוע בקלות בין עולמות בעלי מאפיינים שונים והדגשים שונים. היא גם מאפשרת לנו לקחת פסקי זמן לאתנחתא. למשל, אם אנחנו עסוקים בפעולה הדורשת ריכוז כמו קריאת מאמר, צפייה בהרצאה מקצועית, קריאת מסמך מסובך, ניסוח אימייל או תגובה הדורשים מאמץ רב, תמיד נוכל לעבור לעולם אחר, כדי לנוח לרגע או להתרענן. למשל, אנחנו יכולים לקיים שיח קצר בווטסאפ, לצייץ בטוויטר או לצפות בשיר אהוב ביוטיוב ואז, באופן מיידי, לחזור שוב לפעילות המאומצת בעולם שיצאנו ממנו.

מפרסמים כראות עינינו
יתרון נוסף של יכולת זו הוא אפשרות הפרסום של תכנים מגוונים כגון טקסטים, סרטונים ואיורים בעולמות השונים. התכנים יכולים לכלול מידע, דעות, רגשות  ועמדות, ללא צורך בקבלת רשות מגורם כלשהו לעשות זאת. הם יכולים להתפרסם במגוון של עולמות, למשל בבלוג אישי או ברשת חברתית שאנחנו חברים בה. זוהי דרך להפיכת העולם להוגן יותר, מכיל יותר, עולם שאיננו תלוי ברצונם של עורכי עיתונים, מנהלי מרכזי תרבות, או גורמים קובעים אחרים, שפעם היינו תלויים בהם לפרסום חומרים שלנו.

משתפים כראות עינינו
ואיך אפשר שלא לדבר על יתרון חשוב נוסף - האפשרות  לשתף חומרים שלנו ושל אחרים במגוון העולמות. אפשרות זו מזמנת תגובות (רצויות וגם בלתי רצויות) העשויות להעשיר אותנו, לראות את עצמנו ואת דברינו בעיני אחרים והופכת את חיינו לתוססים יותר, מגוונים יותר ומעניקה לנו תחושה של קהילה.

הקסם ובעיותיו
הקסם הזה אינו חף מצדדים בעייתיים. אחד מהם הוא הסחת הדעת אפשרית העלולה להיגרם מעצם העובדה שהשימוש בטכנולוגיה זו מזמן תמיד את האפשרות לעבור באופן מיידי בין העולמות השונים, פיתוי שעלול להיות לנו לפעמים לרועץ. בעיה אחרת היא התזזיתיות של השימוש בעולמות השונים ובמעבר ביניהם, כשברגע אחד אנחנו  פה וברגע אחר אנחנו במקום אחר.


יום שבת, 26 באוקטובר 2019

מושך ומפחיד בטכנולוגיה/יורם אורעד




ציור: הלל שלפין



הטכנולוגיה מסחררת אותנו בחידושיה הרודפים זה את זה, מרתקת אותנו והופכת אותנו לשבויים שלה במובן החיובי של המילה. היא פועלת כקסם, היא דינמית ומרתקת והיא מהווה הבטחה מתמדת לעולם טוב יותר. מצד שני, לעתים היא מעוררת בנו תחושות של אי נוחות מהבלתי מוכר, נתפסת כמאיימת, והשינויים התכופים שבה מרתיעים. חלק מן האנשים חושבים שהיא גם מרחיקה אותנו מן הטבע.

אז מה בעצם מושך בטכנולוגיה, ומה מפחיד בה?

המושך:

הטכנולוגיה כקסם
כל חידוש טכנולוגי הוא בעינינו מעין קסם. קחו למשל את המצאת הרדיו. האפשרות להעביר קולות, מוסיקה ומידע נראית לנו היום מובנת מאליה אבל בסוף המאה התשע עשרה, ערב המצאת הרדיו, אפשרות כזו נחשבה לקסם. קסם גדול לא פחות, ואולי אף יותר, הייתה הטלוויזיה שהומצאה במאה העשרים. כך גם המצאות הקשורות לתחבורה כגון הרכבת, המכונית והמטוס. המצאות אלה ורבות אחרות אכלסו פעם אך ורק את סיפורי האגדות, או שלא הופיעו אף באגדות עצמן. אז הן היו קסמים. היום הן מציאות, מציאות קסומה. לעתים קרובות אני מוצא את עצמי מתרגש מחדש מהמצאות שונות שהיו רק בגדר חלום בתקופת ילדותי, נעורי או בחרותי.

הטכנולוגיה דינמית ומרתקת
קשה לחשוב על משהו דינמי יותר מאשר הטכנולוגיה. המצאות חדשניות מופיעות כל העת עד שקשה עד בלתי אפשרי כיום, לעקוב אחריהן. גם בתוך ההמצאות עצמן מתרחשים שינויים בלתי פוסקים. לדוגמה, הסמרטפון הומצא כבר בשנת 2007 אבל שינויים כה רבים עברו עליו מאז עד שהסמרטפונים הראשונים נראים לנו היום פרימיטיביים. ההמצאה היא אותה המצאה - סמרטפון, אבל חלו שכלולים במסך, שהפך למתוחכם ולחד בהרבה, בסוללה, שמספיקה לזמן ממושך בהרבה, במצלמות שלו שהשתכללו וכמובן… ביישומונים (אפליקציות) שהתרבו מאד והשתכללו מאד.
כך, הטכנולוגיה מרתקת את דמיוננו. עצם השינויים התכופים המתחוללים בה הם מרתקים ומרתקת לא פחות מכך היא הציפייה למה שיגיע בהמשך. מאפיין נוסף התורם לכך שהטכנולוגיה מרתקת אותנו הוא המגוון העצום של מכשירים ומתקנים. למעשה, הטכנולוגיה היא מעין סיפור עלילה מגוון, מתמשך ומרתק המתפתח כל העת.

הטכנולוגיה היא הבטחה מתמדת
הטכנולוגיה משפרת את חיינו ללא הרף ויש בה הבטחה, שגם מתגשמת, לשיפורים נוספים. השיפורים הם במגוון תחומים כגון רפואה, בידור, למידה, תחבורה וכושר גופני. אנשי טכנולוגיה עובדים כל העת על הגשמת הבטחות עתידיות כגון הארכת החיים, תקשורת שתאפשר מישוש והעברת ריחות והפעלת מכשירים במחשבה בלבד. 

המפחיד:

הפחד מן הבלתי מוכר
דבר חדש מעורר בנו לעתים קרובות תחושות של אי נוחות. בטכנולוגיה מופיעים כל העת חידושים בתכיפות גבוהה, תכיפות שהולכת וגוברת. אצל חלק מהאנשים תחושת אי הנוחות הזו הופכת לפוביה של ממש ובעקבות כך חלקם מאמצים לעצמם גישה שמרנית, כדי להתגונן מפני השינויים. לכן, אחת הפעולות הנדרשות כיום בחברה היא פיתוח גישות להקלה על הסתגלות לשינוי ואימוץ השינוי.

הטכנולוגיה נתפסת כמאיימת
טכנולוגיה נתפסת פעמים רבות כמאיימת, לעתים בצדק ולעתים שלא בצדק. למשל, הפחד מפני תפיסת מקומות העבודה על ידי אמצעים טכנולוגיים, שרווחה במשך שנים (ועדיין רווחת) גרם ועדיין גורם לפחד בציבור מפני טכנולוגיות חדשות. היכולות הגוברות והולכות של הרובוטים והמחשבים גורם לחלק מהאנשים לְפַּחַד מהשתלטות יזומה של רובוטים ומחשבים על העולם.

שינויים תכופים מרתיעים חלק מהאנשים
השינויים התכופים בטכנולוגיה הם גורמים משמעותיים לרתיעה ממנה. שינויים תכופים משמעותם צורך תכוף ומתמיד ללמוד דברים חדשים ותהליכים חדשים הקשורים בהם, דבר העשוי לגרום ללחץ ולחרדות אצל חלק מהאנשים, משום שהוא דורש מאמץ ודריכות לקראת השינויים שתמיד יגיעו.

ריחוק מן הטבע
חלק מהאנשים תופסים את הטכנולוגיה כגורם המרחיק אותם מן הטבע למרות שאחד הדברים שהיא מאפשרת הוא שמירה משופרת על הסביבה הטבעית, על הטבע. אנשים רבים עדיין מתרפקים על הטבע ה"נקי" כפי שהיה צריך להיות לדעתם למרות שהטבע ה"נקי" הוא אכזר באופן קיצוני לעתים קרובות.




יום שלישי, 3 בספטמבר 2019

המָסַכִּים אינם אשמים/יורם אורעד



 




בגלל הנזק המיוחס למסכים אנחנו מוציאים להם שם רע, בשעה שהם בעיקר מיטיבים עמנו, אבל מקור הנזק הוא אופן השימוש בהם ולא המסכים עצמם. הטלת האחריות הלא מוצדקת עליהם, נובעת בין היתר מהנטייה שלנו לסֶגְרֵגַצְיָה, הפרדה, בין הטכנולוגי והדיגיטלי לבין הלא טכנולוגי והלא דיגיטלי. מה צריך לעשות כדי למנוע הפרדה כזו?

השם הגרוע שאנחנו מוציאים למסכים

"המסכים הם דבר שלילי", מודיעים לנו שוב ושוב. הדיבורים בגנות המסכים הפכו כבר לטרנד ארצי ועולמי -  בפרט כשמדובר בשימוש בהם על ידי בני נוער וילדים ובמיוחד כשעוסקים בחינוך והשתמעויותיו. סדרת כתבות ששודרה לאחרונה בערוץ 12 הציגה את המסכים כבעייתיים, ניסתה לשכנע אותנו בנזק שהם מסבים ואף ציידה אותנו במספר טיפים להפחתת השימוש בהם.
אינני טוען שהשימוש במסכים אינו עלול להזיק, בפרט לבני נוער. אני מודע היטב לסכנת ההתמכרות אליהם ולבעיות הנפשיות ואף הפיזיולוגיות שהשימוש בהם עלול לגרום, להסחות הדעת שהוא מזמן וגם לניתוק החברתי שהוא עלול לגרום. עם זאת, אווירת ה"עליהום" עליהם יוצרת בציבור תחושה של מגפה, אולי כמעט קטסטרופה, שהאשמים בה הם המסכים.
בכך, אנחנו מוציאים שם גרוע למה שהוא בעיקר טוב ומיטיב. המסכים לצורותיהם תרמו לנו כה הרבה טוב עד שאנחנו נוטים לקבלו כמובן מאליו. בזכותם אנחנו מקבלים מידע רב באופן זמין, מהיר ונוח, יותר מאי פעם, דבר שתורם להשכלתנו, להנאתנו, ליעילותנו, להשבחת חיינו ועוד. נסו לחשוב לרגע איך היו נראים חיינו בלעדיהם (עלובים למדי).

לא המסכים מזיקים

לא המסכים מזיקים. הם רק כלי. השימוש הלא מתאים והלא נכון בהם הוא שמזיק. אז מדוע להיטפל דווקא למסכים ולא לכלים אחרים שגם להם יש פוטנציאל להזיק? מדוע ילדים שקוראים ספרים או ילדים המשחקים משחקים פיזיים נחשבים לדמויות רצויות לחיקוי גם אם הם עושים זאת שעות רבות מאד ועמוק אל תוך שעות הלילה המאוחרות וגם כשהם מתמכרים אליהם? במהלך ההיסטוריה פותחו המצאות רבות שתרמו לחיינו אך תמיד בשלב מסוים יצאו כנגדם מקטרגים. הנה רשימה חלקית: הטלוויזיה, שנחשבה פעם לאחת הרעות החולות של החברה המודרנית, הרדיו ואפילו העפרון, המצאה עתיקה שטפלו עליה את האשמה שקלות המחיקה של הכתיבה באמצעותה תעורר עצלנות אצל תלמידים. גם כאן, השימוש בהן הוא שעשה את ההבדל בין טוב לרע, ולא הכלים עצמם.

ההפרדה הלא רצויה בין הטכנולוגי ללא טכנולוגי

אחד הגורמים החשובים להטלת האשמה על המסכים ועל כלים דיגיטליים וטכנולוגיים בכלל הוא הסֶגְרֵגַצְיָה, ההפרדה, שאנחנו נוטים לעשות בין הטכנולוגי והדיגיטלי לבין הלא טכנולוגי והלא דיגיטלי. וחשוב יותר - הסֶגְרֵגַצְיָה הזו משבשת את המיזוג בין החדשני לבין המסורתי. למה שחדש מוקצה מקום אחד ולמה שמסורתי מוקצה מקום שונה. זאת, במקום לשלבם באופן טבעי וזורם אחד עם השני. קל לראות זאת למשל, בנוהל הקיים בבתי ספר רבים שבהם מתקיימים שיעורים שבהם נעשה שימוש במחשב ובסמרטפון (כשמרשים להשתמש בו) ושיעורים אחרים, "רגילים" שבהם עדיין משתמשים בטוש ולוח. גישה נכונה הייתה יכולה להאיץ את מיזוגם של כלים טכנולוגיים חדישים עם כלים מסורתיים.

מתבקשת גישה הוליסטית

אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו גישה של הסתכלות כוללת, הוליסטית, שלפיה הכלים שאנחנו משתמשים בהם הם רק אמצעים המשרתים אותה. הסתכלות כזו צריכה להתמקד בשימוש בכלים השונים להשגת מטרות חינוכיות, חברתיות ואחרות.
קרוב לודאי שבעתיד הקרוב טכנולוגיות חדשניות אחרות יפרצו לחיינו ויעלו ויתפסו את מקומן של טכנולוגיות אחרות שהן כרגע הדומיננטיות. חלקן כבר קיימות אך עדיין אינן בשימוש נרחב, חלקן עדיין לא פותח כלל וחלקן נמצא רק בשלבים ראשוניים של פיתוח. אילו טכנולוגיות יפרצו לחיינו בעתיד ויתפסו את מקום הטכנולוגיות הרווחות כיום? - האם יהיה זה מיחשוב לביש, מציאות מדומה, מציאות רבודה? ואולי תהיה זו טכנולוגיה של תקשורת ישירה באמצעות מחשבה (ואז אולי יאשימו אותה בהידרדרות השימוש בשפה דבורה)?
בכל דור מגיעות טכנולוגיות חדשניות שמצד אחד תורמות מאד לחיינו ומאידך מהוות בעייה מבחינת הסחות דעת, התמכרות, ועוד. כשיהיו לנו כלים וגישות נכונות להתייחס אליהן, אני מניח שנוכל להחליש את השפעותיהן השליליות ולהגביר את תרומתן לציבור, ללא קשר לטכנולוגיות שיהיו רווחות אז.


מהפכת העבודה שבעקבות הקורונה/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין מגפת הקורונה תחולל כנראה מהפכה באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק,...