עלייתה של הבינה המלאכותית/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי playgroundai.com

היא קיימת בדרך זו או אחרת כבר שנים רבות אבל בחודשים האחרונים צברה תאוצה בלתי רגילה. הבינה המלאכותית (AI) היא רבת עוצמה ורבת סכנות. מהי בינה מלאכותית ומהם שימושיה, מהן סכנותיה ואיך להתמודד אתן?

בינה מלאכותית ותרומתה

בינה מלאכותית (AI) היא שם כולל למערכות מחשב שיכולות לבצע משימות הדורשות לרוב בינה אנושית כגון זיהוי דפוסים, הבנת שפה, זיהוי תמונה, וקבלת החלטות. צעדים ראשונים לפיתוח בינה מלאכותית נעשו כבר באמצע המאה הקודמת אבל הבינה המלאכותית העכשווית כבר מסוגלת להפגין תכונות של תבונה אנושית כולל למידה, פתרון בעיות, יצירתיות ואינטליגנציה חברתית. הרמקולים החכמים (למשל אלכסה והעוזרת הקולית של גוגל, המסוגלות לענות על שאלות ובקשות כגון בקשה למידע ושמיעת קטעים מוזיקליים) הם דוגמאות לבינה מלאכותית. דוגמה נוספת ומרתקת היא צ'אט ג'יפי טי (ChatGPT) של חברת OpenAI המסוגלת להשיב על שאלות, לעבד מידע (למשל לסכם מאמר ארוך), לחבר מכתבים, לכתוב מאמרים, ועוד. DALL·E, גם היא של חברת OpenAI מהווה דוגמה נוספת ומרתקת גם היא לתבונה מלאכותית. זוהי תוכנה היוצרת תמונות מתיאורים טקסטואליים ומסוגלת ליצור דימויים במגוון סגנונות כגון תמונות ריאליסיטות, ציורים ואמוג'י (תמונה דיגיטלית או סמל המבטאים רעיון מסוים או רגש). התוכנה מסוגלת גם לבצע מניפולציות בתמונה ולסדר בה מחדש מרכיבים שלה. אפשר להשתמש ב-AI לצרכים שונים שבהם יצירת רעיונות לכתיבה ולקמפיינים. אפשר להשתמש בה לפישוט של רעיונות מסובכים, זאת אומרת להסבירם באופן קל להבנה. AI יכולה לשמש כמתורגמן וכמנוע חיפוש המוצא מידע רלוונטי. אחד השימושים החשובים ביותר שלה הוא ברפואה. לדוגמה, אבחנות רפואיות רבות מסתמכות על פיענוח תמונות רפואיות כמו של CT ו-MRI. את האבחנות מבצעים רופאים שהתמחו בפיענות התמונות ובקביעת האבחנה הרפואית שלהן. AI יכולה לעשות זאת תוך עקיפת אנשי מקצוע שלהכשרתם דרושה עבודה רבה. 

אלה הן רק דוגמאות למשימות שתבונה מלאכותית מסוגלת לבצע. יש עוד רבות.

קטגוריות של בינה מלאכותית

אפשר לסווג את הבינה המלאכותית לשלוש קטגוריות, שהן למעשה שלוש רמות:

• בינה מלאכותית צרה או באנגלית ANI- Artificial narrow intelligence: זוהי בינה מלאכותית המתוכננת לביצוע משימות ספציפיות או לפתרון של בעיות ספציפיות. זאת, ללא שתוכנתה לבצע את אותן משימות או בעיות ספציפיות. סירי, אלקסה והעוזר של גוגל (Google Assistant) הן דוגמאות לבינה מלאכותית צרה.

• אינטליגנציה מלאכותית כללית או באנגלית AGI-Artificial general intelligence (מוכרת גם כאינטליגנציה מלאכותית חזקה): תבונה מלאכותית המסוגלת לבצע מגוון רחב של משימות שונות המבוססות על ניסיון מצטבר שצוברת התבונה המלאכותית. AGI מסוגלת להסיק מסקנות ולחשוב כמו אדם. תבונה מלאכותית מסוג זה איננה קיימת עדיין ולא ברור מתי תושג. חלק מהחוקרים סבורים שהדבר יקרה תוך שנים או עשרות שנים. אחרים סבורים שיחלפו לפחות מאה שנים עד שתושג, אך רק מיעוט סבור שהיא לעולם לא תושג. קיים ויכוח האם תוכנות כמו GPT הן בעצם צורות מוקדמות, גם אם לא מושלמות, של AGI.

• אינטליגנציית על מלאכותית או באנגלית ASI- Artificial super intelligence: אינטליגנציה מלאכותית העולה על זו של בני אדם. היא עולה על כל צורות האינטליגנציה האנושית בכל ההיבטים ובכל פונקציה. אינטליגנציה מלאכותית מסוג זה יש בה כדי לסכן את האנושות והיא עלולה אף להכחיד אותה. גם אינטליגנציה מלאכותית כזו עדיין איננה קיימת.

בינה מלאכותית - נכס עצום עם סכנות גדולות

עם כל יתרונות ה-AI, שרובם כנראה עדיין נסתרים מאתנו, היא טומנת בחובה גם סכנות, חלקן גדולות ואף קריטיות וגם כאן, רובן כנראה עדיין נסתרות מאתנו.

הנה אחדות מהן:

• סכנה לפרטיות: טכנולוגיות של AI כרוכות לעתים קרובות באיסוף וניתוח של מידע רב. חלק גדול ממנו הוא, מן הסתם, מידע אישי. כדי למנוע, או לפחות להפחית סכנה זו יש לדאוג לתקנות שיבטיחו את המידע האישי.

• סיכונים בטיחותיים: פַּצְחָנים (האקרים) וגורמים בעלי כוונות זדון עלולים לרתום את ה-AI לתקוף באופן מתוחכם יותר. דוגמה טובה לכך היא הרכבים האוטונומיים שתפקודם עלול להיפגע אם יותקפו. דוגמה נוספת היא תקיפת מערכות נשק אוטונומיות שאם יותקפו על ידי פצחנים (האקרים) שיסתייעו ב-AI עלולות לפעול בצורה מסכנת עוד יותר מאשר ללא השימוש בה. כדי להתמודד עם הסכנה צריכים ארגונים וממשלות לפתח ולתמוך בתקנות מתאימות ולפתח שיתופי פעולה בינלאומיים בנושא.

• סכנת התלות המוגזמת: תלות מוגזמת ב-AI עלולה להוביל לפגיעה ביצירתיות, בחשיבה הביקורתית ובאינטואיציה האנושית. לכן, צריך לאזן בין השימוש בה לקבלת החלטות לבין השימוש במוח האנושי לקבלתן. דבר זה חיוני לשימור יכולותינו הקוגניטיביות.

• פיטורי עובדים: השתכללות ה-AI מייתרת עובדים אנושיים רבים. תפקידים  שעד כה בוצעו על ידי בני אדם יוכלו להתבצע על ידי AI ואפילו טוב יותר . לכן, צריך לדאוג לפתח יכולות חדשות אצל בני אדם כדי לאפשר להם להמשיך להיות רלוונטיים.

• יצירת והפצת מידע מוטעה: כבר עכשיו, תוכן המופק על ידי AI תורם להפקת והפצת מידע שגוי ובכך למניפולציה של דעת הציבור. הדבר מהווה סכנה לדמוקרטיה. ככל שתפותח AI משוכללת יותר, כך יופק תוכן שגוי רב יותר ומשכנע יותר. יש לעשות מאמצים לאתר מידע מוטעה המופק על ידי AI ולהלחם בו.

• סיכונים קיומיים: פיתוח אינטליגנצית על מלאכותית (ASI-Artificial general intelligence) עלול להוביל להשלכות הרסניות עד כדי סכנה קיומית לאנושות. זאת, משום שהיא אינה מתיישרת בהכרח עם הערכים והקדימויות האנושיים. כדי להתמודד עם כך, על הקהילה הבינלאומית כולה לשתף פעולה כדי להבטיח שהיא תשרת את הערכים האנושיים וההעדפות האנושיות.

למה אנחנו מחפשים תבונה חייזרית?/יורם אורעד

 

מדוע אנחנו מחפשים תבונה חייזרית ללא הרף? הפוסט הזה מנסה להציע כמה תשובות אפשריות לשאלה הזאת -  סקרנות, הרצון לגלות שאנחנו לא לבד, הסכנה האפשרית מחייזרים, גורלנו ומעמדנו ביקום, ולמידת טכנולוגיות חדישות.

המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, היו גדושות בחיפוש אחר חייזרים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence), מיזם לחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל.

אבל… למה בעצם אנחנו מחפשים חייזרים ללא הרף?

התשובה לכך אינה אחת. הנה כמה תשובות אפשריות:

סקרנות

הסקרנות האנושית פועלת כל העת במגוון תחומים ובמגוון כיוונים. בוודאי ובוודאי שהיא פועלת על השאלה "האם קיימים חיים תבוניים מלבדנו?" החיים התבוניים היחידים המוכרים לנו כיום הם אנחנו, בני האדם. הסקרנות מובילה אותנו בהכרח לנסות לגלות יצורים תבוניים אחרים ולנסות לתקשר אתם. האם יצורים תבוניים קיימים רק בחלל, מחוץ לכדור הארץ או גם בכדור הארץ עצמו? אין לפסול את האפשרות שגם בכוכב הלכת שלנו קיימים חיים תבוניים שעדיין לא הובחנו ככאלה אבל עד כה אין לנו עדויות או הוכחות חותכות לכך. לחיים תבוניים עשויה להתלוות גם טכנולוגיה מתקדמת וגם את זה עדיין לא ראינו בכדור הארץ אצל יצורים אחרים.

סקרנות, מלבד ערכה כסקרנות לשמה, הביאה להתפתחויות מועילות כגון המצאות רבות, גילויים מדעיים ורפואה משופרת. האם היא תועיל לנו גם בהקשר של חייזרים תבוניים ויצירת קשר עמם?

הרצון לגלות שאנחנו לא לבד

ביקום קיימים טריליוני כוכבים ואולי עוד יותר מכך כוכבי לכת הסובבים סביב חלק מהם. האפשרות שאנחנו בודדים בכל היקום הזה, עם כל השפע והגיוון הבלתי נתפס שבו, היא מפחידה, מעוררת תחושה אפלה של עצבות, בדידות ואולי תסכול. האם אין אף יצור תבוני בכל היקום העצום הזה שאנחנו יכולים לשוחח אתו מלבד עם עצמנו? אכן, מתסכל למדי. אנחנו מחכים להוכחה, לאות לרמז ברור, שאיננו בודדים, שיש יצורים תבוניים אחרים ואולי אף כאלה שניתן לקיים עמם אינטראקציה.

סכנת החייזרים

חלקנו מצפה בכליון עיניים למפגש עם חייזרים תבוניים אבל האם מובטח שמפגש כזה יהיה חיובי, חסר סכנות? להיפך, רבים חוששים שהוא יישא אופי מאיים, מסוכן ואולי אף יחרוץ את גורל האנושות לרעה. לכן, אולי כדאי לגלותם בעוד מועד ולתכנן איך להימנע מהנזק שהם עלולים לגרום. הבעיה הגדולה היא שאיננו יודעים מה טיבם של חייזרים תבוניים כאלה ומה יהיה טיב המפגש עמם. יש שחוששים ממפגש כזה. למשל, האסטרופיזיקאי המנוח סטיבן הוקינג ( 1942 –  2018) אמר פעם שנסיונותינו לשדר אותות רדיו לחלל הם פזיזים ומטופשים כי מי יודע אם מקבלי האותות יהיו ידידותיים או אלימים. דרך אגב, למרות שאולי הצדק עמו הרי שאם קיימות ציוויליזציות מתקדמות בסביבתנו ייתכן שהן כבר מודעות לקיומנו. אנחנו משדרים אותות רדיו כבר מסוף המאה התשע עשרה, זאת אומרת כבר למעלה ממאה ועשרים שנה ולכן מי שנמצא ברדיוס של 120 שנות אור יכול לקלוט אותן. בטווח הזה יש אלפי כוכבים ומן הסתם עשרות אלפי כוכבי לכת שאת חלקם מאכלסים אולי ציוויליזציות מתקדמות. מנגד, ייתכן ובטווח הזה לא קיימות ציוויליזציות מתקדמות ויחלפו אולי עוד שנים רבות עד שהאותות ייקלטו על ידי ציוויליזציות אחרות, רחוקות יותר.

גורלנו, מעמדנו וחשיבותנו ביקום

מה גורלנו? האם נשרוד או נשמיד את עצמנו? גילויה של ציוויליזציה חייזרית יוכל לסייע לנו לגלות זאת. אם למשל נגלה ציוויליזציה מתקדמת ורבת שנים שעדיין שורדת ופעילה נוכל להבין שהיא התמודדה בהצלחה עם הקשיים והתגברה על סכנת ההשמדה העצמית. נבין שגורלנו לא נחרץ ושהציוויליזציה שלנו תוכל להתקיים עוד שנים רבות, אולי לתמיד. יהיה בכך כדי לעודד אותנו ולדרבן אותנו להמשיך לנסות למצוא דרכים להתמודד עם הקשיים העומדים בדרכה של הציוויליזציה שלנו להמשיך להתקיים, לשגשג ולחיות בשלום. מנגד, גילוי של ציוויליזציה שנכחדה, יוכל אולי ללמד אותנו מה הוביל אותה לכך ולא פחות חשוב מכך, להשפיע עלינו עמוקות באופן נפשי בנוגע לצורך לעשות זאת. 

ומהו ערכנו ומעמדנו בראי ההישגים המדעיים, הטכנולוגיים והחברתיים? הישגיה של ציוויליזציה חייזרית יאפשרו לנו להשוות את הישגינו להישגיה ולהבין איפה אנחנו עומדים בסולם ההישגים הקוסמי. 

למידת טכנולוגיות חדישות

ציוויליזציה חייזרית מתקדמת משופעת מן הסתם בטכנולוגיות משוכללות בהרבה משלנו. טכנולוגיות אלה עשויות להשפיע עמוקות על חיינו והאפשרות ללמוד אותן ולאמצן אלינו מפתה מאד. למשל, ייתכן שנוכל ללמוד ולאמץ טכנולוגיות לריפוי מחלות ולהצערה ואולי אף לחיי נצח. מלבד בפן האישי, לטכנולוגיות כאלה תהיה גם השלכה כלכלית משמעותית משום שייחסך הכסף הרב המושקע כיום בהתמודדות עם מחלות קשות. טכנולוגיות אחרות יוכלו לשפר את התחבורה שלנו ולהפוך אותה ליעילה יותר ולנוחה יותר. למשל, למידת טכנולוגיות לתנועה במהירות עצומה תהפוך לקצרה יותר את ההגעה אל כוכבי לכת, אסטרואידים ומערכות שמש אחרות ותאפשר קיום קשר משמעותי עם התיישבויות אנושיות במקומות רחוקים בחלל. טכנולוגיות אחרות יוכלו לאפשר לנו ברמת הפרט, כוחות גדולים יותר ומהירות תנועה גדולה יותר ואולי אף שינוי והוספת תכונות גוף כגון שינוי צורה, שינוי מרקם והוספת חושים נוספים.

החלל קורא לנו - משימות חלל עתידיות/יורם אורעד

 

עתיד מרתק ומרגש מצפה לנו בחקר החלל. בסקירה הקצרה שלפניכם מתוארות שבע משימות חלל עתידיות, מתוך רבות, רובן של נאס"א ואחת של סוכנות החלל האירופית.

טעימה קטנטנה מן העתיד הנפלא של חקר החלל.

משימות חלל הן מסקרנות, מרגשות ומעוררות את הדמיון אולי כי  מטרתן להגיע אל עולמות זרים ומסתוריים שמחוץ לעולמנו המוכר - כדור הארץ, ולחקור אותם. המשימות משתכללות בהתמדה, הופכות נועזות יותר וחוקרות יעדים אתגריים יותר. נראה שההתרגשות מהן והציפייה אליהן אינן נרגעות עם הזמן אלא אף מתגברות.

משימות חלל רבות ומגוונות מתוכננות לעתיד הקרוב והגוף הבולט ביותר המוביל אותן הוא נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית.

בהחלט יש למה לצפות.

הנה טעימה קטנטנה ממשימות החלל הצפויות לנו בעתיד הקרוב:

תכנית ארטֵמִיס: האדם האחרון נחת על הירח בשנת 1972. ארטֵמִיס היא תכנית לחזרה אל הירח שמובילה נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, בשיתוף עם מדינות שותפות רבות, ביניהן ישראל. במסגרת התוכנית יתבצע מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח, תיבנה מושבה מתפקדת על הירח ותוקם תשתית לשימוש בירח כבסיס לשיגורים לחלל העמוק, כגון למאדים. 

החזרה לירח תיעשה בשלבים, שכל אחד מהן הוא משימה בפני עצמה:

ארטמיס 1 תהיה משימה בלתי מאוישת. חללית ללא אנשים (אוריון) תשוגר להקפת הירח ואז תוחזר לכדור הארץ. המשימה תימשך בין 26 ל-42 יום שלפחות בשישה מתוכם היא תקיף את הירח. המשימה הייתה אמורה לצאת לדרכה בסוף אוגוסט השנה אבל שיגורה נדחה שוב ושוב והיא תשוגר בקרוב.

ארטמיס 2 תהיה המשימה המאוישת הראשונה של התכנית. היא תישא 4 חברי צוות אל הירח, תקיף אותו ותחזור לכדור הארץ. המשימה תשוגר בשנת 2024.

ארטמיס 3 היא המשימה הראשונה שבה ינחתו אסטרונאוטים על הירח. שני אסטרונאוטים, בהם אישה, ינחתו בקוטב הדרומי שלו. בחללית, אוריון, שתגיע אל הירח יהיו 4 אסטרונאוטים. בתחילה תגיע החללית אל תחנת חלל בשם גייטוויי שתוצב במסלול קבוע סביב הירח עוד לפני הגעת אוריון אליו. אוריון תתחבר אליה ואנשי הצוות ייכנסו לתוכה. שניים מהם יונחתו על הירח, בחללית מיוחדת, שתישא אותם מגייטווי אל הירח ובסיום משימתם תחזירם לגייטוויי. הם ישהו בירח 6.5 ימים, בעוד שני האחרים יישארו במסלול סביבו ויבצעו שורת תצפיות מדעיות כולל בדיקת קרח מים המצוי בקוטב הדרומי. המשימה תשוגר בשנת 2025.

ארטמיס 4 תהיה משימה שעיקר תפקידה הוא הרכבת חלקים חדשים בגייטוויי. המשימה תשוגר בשנת 2026.

משימת דראגון פליי (Dragonfly) לטיטאן: משימה שתשוגר לטיטאן, ירחו הקרחי של שבתאי. היא תישא מסוק ייחודי שיטוס בשמי טיטאן. החללית תשוגר בשנת 2027 על ידי נאס"א ותגיע לטיטאן בשנת 2034. היא תחקור אותו במשך 2.7 שנים. טיטאן מוקף בשכבת אטמוספירה עבה (המורכבת כמעט כולה מחנקן) שצפיפותה פי 4 מזו של אטמוספירת כדור הארץ. הצפיפות הגדולה תאפשר למסוק לטוס ברחבי טיטאן ולבקר באתרים שונים בו, תוך נשיאת מטען מדעי למיקומים שונים על פניו. מאחר שטיטאן דומה במידה מסוימת לכדור הארץ התקווה היא שהמשימה תשפוך אור על התפתחות החיים על פני כוכב הלכת שלנו. דראגון פליי תחקור גם את אטמוספירת טיטאן ואת האוקיינוס התת קרקעי שלו.

דראגון פליי מגיעה אל טיטאן

משימת דה וינצ'י (DAVINCI): מטרת המשימה, שאותה תשגר נאס"א בסוף העשור הנוכחי היא לחקור את המקור, ההתפתחות והמצב העכשווי של כוכב הלכת נוגה. זאת, באופן מפורט ביותר מקצה העננים שלו ועד שטח פניו. בין היתר היא תנסה לספק תשובה לשאלה האם נוגה היה רטוב ומאפשר חיים בעבר. המשימה קרויה על שם המדען והאמן הגדול ליאונרדו דה וינצ'י. החללית תישא גשושית שתוצנח לעבר פני השטח של נוגה, בעוד החללית שממנה תוצנח הגשושית תשמש כממסר לתקשורת בין הגשושית לבין כדור הארץ. תנאי הסביבה של נוגה הם קיצוניים מאד וכוללים לחץ גבוה ביותר העלול למעוך את הגשושית ועננים חומציים שיכולים להמיס את רוב המתכות. חום פני השטח של נוגה כה גדול עד שהוא מספיק להמסת עופרת. לכן, הגשושית תהיה עשויה טיטניום, אחת המתכות החזקות ביותר. קוטר הגשושית יהיה מטר. ברגע שהיא תתחיל לרדת אל פני הקרקע של נוגה, ישתחרר ממנה מצנח שיאט את נפילתה. לאחר שתעבור מחצית מהדרך למטה לא יהיה עוד צורך במצנח משום שצפיפות האטמוספירה תהיה גדולה דיה כדי לגרום להאטתה באופן טבעי. היא תנחת על פני השטח כמו אבן הנופלת במים. 

הגשושית של החללית דה וינצ'י נוחתת על נוגה

אריאל (ARIEL) - משימה של סוכנות החלל האירופית לבחינת אטמוספירות של כוכבי לכת חוץ שמשיים (Exoplanets). במסגרת המשימה ייבחנו לפחות 1000 כוכבי לכת חוץ ארציים. סוכנות החלל האירופית תשגר את המשימה בשנת 2029. אריאל תחקור את המבנה הכימי של אטמוספירות כוכבי הלכת האלה. באמצעותה, ינסו המדענים לקבל תשובה על האופן בו נוצרות מערכות של כוכבי לכת ואיך הן מתפתחות וכן ללמוד איך התפתחותן מושפעת מהשמש שלהן. אריאל תבחן אוכלוסיה מגוונת של כוכבי לכת חוץ שמשיים בסביבות מגוונות ותתמקד בכוכבי לכת חמים המקיפים את השמש שלהם במרחק קצר.

חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

 חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

אנחנו מחפשים כבר עשרות שנים אחר חיים תבוניים ביקום, חיים תבוניים חייזריים, אבל האם אנחנו מחמיצים משהו בחיפושינו וכיצד באמת עשויים להיראות חיים תבוניים חייזריים?

האם אנחנו שוגים בחיפושינו האינטנסיביים בני עשרות השנים אחר חיים תבוניים ביקום ובמיוחד אחר ציוויליזציות חייזריות? פרוייקט סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence) פועל מאז שנות השישים של המאה הקודמת לאיתור חיים תבוניים וציוויליזציות חייזריות. הפרויקט מנסה לאתר חיים תבוניים חייזריים באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מן החלל, דבר שלא הניב עד כה תוצאות. האסטרונום האמריקני פרנק דרייק (נולד בשנת 1930) אף פיתח בשנת 1960 נוסחה שבאמצעותה ניסה לקבוע את המספר התיאורטי של הציוויליזציות בשביל החלב, שביכולתן ליצור תקשורת רדיו אתנו. הנוסחה כוללת את מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו, את אחוז הכוכבים שיש בהן כוכבי לכת, את הסיכוי להימצאות תנאי חיים ביולוגיים בכוכב לכת, את הסיכוי שיתפתחו בו חיים אינטליגנטיים ועוד. הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה שחיים חייבים להיות בעלי בסיס ביולוגי.

אבל האם ייתכן שתבונה חייזרית עשויה להיות מלאכותית?

האסטרונום פרופסור מרטין ריס (Martin Rees) טוען שייתכן שזו אכן הבעיה. הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו קיימת רק כמה מאות שנים ולמרות הזמן הקצר יחסית הזה, כנראה שתוך מאה או מאתיים השנים הקרובות כבר נהפוך לישויות אלקטרוניות (כך קורא ריס לישויות מלאכותיות). זאת, במקום המצב הנוכחי שבו אנחנו מתקיימים כישויות אורגניות. כשנהפוך לישויות מלאכותיות כאלה, נהיה חכמים בהרבה וגם נוכל להמשיך ולשדרג את עצמנו ללא הרף. ייתכן, טוען ריס, שהקיום הביולוגי שלנו הוא רק פתיחה קצרה מאד בהיסטוריה האנושית ובהמשך נהפוך לישויות מלאכותיות. ריס טוען שאם ציוויליזציות חייזריות התפתחו באופן דומה, הסיכוי שנוכל לאתרן כישויות אורגניות, ביולוגיות, הוא נמוך מאד משום שהן כבר הפכו לישויות מלאכותיות. לכן, לדבריו, ייתכן שמספר הציוויליזציות ביקום גדול בהרבה מאשר אנחנו מעריכים משום שכיום איננו לוקחים בחשבון את האפשרות שציוויליזציות חייזריות עשויות להיות מלאכותיות.

איך נראות ציוויליזאציות מלאכותיות?

דבריו של פרופ' ריס מעוררים את השאלה כיצד ייראו ציוויליזציות מלאכותיות שכאלה, אם אכן הן קיימות, דבר שנראה בהחלט מתקבל על הדעת. הן עשויות להיות מורכבות מפרטים מלאכותיים רבים המרכיבים את החברה הטכנולוגית. ייתכן מאד שהתקשורת ביניהן לא תהיה כלל מילולית אלא תקשורת רדיו כלשהי, או תקשורת באמצעי שאיננו מכירים עדיין, אולי למשל גלי גרביטציה. ייתכן שהאמצעי יהיה קרינה כלשהי. אולי התקשורת תתבצע באמצעי אחר שטרם גילינו ומהותו אף לא עולה בדעתנו. דוגמה מהציוויליזציה שלנו עצמה לאמצעי תקשורת שלא היה ידוע עד המאה ה-19 ואז התגלה היא התפשטות של גלים אלקטרומגנטיים במרחב. הפיזיקאי היינריך הרץ ( 1857 – 1894) הראה את התפשטותם של גלים אלקטרומגנטיים רק בשנת  1888 באמצעות בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים וכך העניק בסיס לתחילת תקשורת הרדיו. אם כן, אמצעי תקשורת שעדיין אינם ידועים לנו עשויים גם אולי להיות הסיבה לכך שלא הצלחנו עד כה לזהות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות. אנחנו מחפשים אותן באמצעות רדיו ובטוחים שזהו אמצעי תקשורת אוניברסלי שכל ציוויליזציה טכנולוגית תשתמש בו. אבל מנין הביטחון? האם לא ייתכן למשל שציוויליזציות טכנולוגיות מצאו כבר אמצעי אחר, טוב בהרבה מהרדיו ואף עשו זאת כבר מזמן, אולי עוד לפני שנוצר המין האנושי? 

אנחנו  נוהגים לדבר על ציוויליזציה כעל אוסף ישויות שיש ביניהן קשר אבל אולי תיתכן ציוויליזציה שנוצרה כישות אחידה אחת ולא כאוסף של פרטים. תיתכן גם ציוויליזציה העשויה מאוסף של ישויות שתתמזג בנקודת זמן כלשהי לישות אחת ואולי אף בלי לוותר על עצמאותו של כל פרט בתוך הישות הזו. במלים אחרות, ציוויליזציה כזו תהיה מעין מוח על המורכב מפריטים שיהוו את התאים שלו אבל כל תא יוכל להמשיך לשמור בדרך כלשהי על ייחודיותו בלי לפגוע בישות הגדולה, הממוזגת. בכל המקרים האלה יש להניח שיהיו אלה ציוויליזציות מלאכותיות, שינצלו את יכולותיהן הטכנולוגיות להגברת עוצמתן ולשדרוג בלתי פוסק של עצמן.

ומה לגבי המסר שאולי ישדרו אלינו ציוויליזציות כאלה? אנחנו מקווים שהן ישלחו אלינו מסרים שיעידו על עצם קיומן ועל מהותן אבל ייתכן מאד שהמסרים שהן ישלחו יהיו מורכבים בהרבה מיכולתנו להבין אותן, במיוחד עקב היותן מלאכותיות. ואולי אף מהותן של הציוויליזציות עצמן היא מעבר להבנתנו. לא מן הנמנע שכדי להבין את המסרים הנשלחים ואת עצם מהותן של הציוויליזציות נצטרך קודם להגביר בהרבה את יכולותינו הקוגניטיביות. אני מניח שנוכל לעשות זאת במהירות גדולה ובאופן יעיל לאחר שנהפוך בעצמנו לישויות מלאכותיות.

חוזרים אל הירח בהדרגה/יורם אורעד

 

מסעה של ארטֵמִיס 1 מכדור הארץ לירח וחזרה

נחיתת אנשים על הירח לאחר עשרות שנים שלא היינו בו נראית קרובה. אם הכל יתנהל כשורה, תתחיל תכנית ארטֵמִיס להחזרת אנשים אל הירח ולהקמת בסיס על פניו, לקרום עור וגידים כבר באוגוסט השנה. אז, יתבצע שיגור בלתי מאויש של החללית אוריון אל הירח ובשנת 2024 היא גם תישא אליו אסטרונאוטים ותקיף אותו. הנחיתה על הירח תתבצע רק בשנת 2025. 

עשרות שנים לאחר נחיתת האסטרונאוט האחרון  על הירח (בשנת 1972), אנחנו חוזרים אליו אבל בזהירות ובהדרגה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, המשימה הראשונה של תכנית ארטֵמִיס לשיגור אנשים לירח ולהנחתתם על פניו, תצא לדרך באוגוסט השנה. את התכנית מובילה נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, בשיתוף עם מדינות שותפות רבות, ביניהן ישראל. משימתה היא שיגור בני אדם אל הירח, במיוחד אל הקוטב הדרומי שלו, שבו יש מים בצורת קרח, משאב חיוני לקיומה של מושבה אנושית על פניו.

לארטֵמִיס שלוש מטרות עיקריות: מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח, בניית מושבה מתפקדת על הירח ושימוש בירח כבסיס לשיגורים לחלל העמוק, כגון שיגורים מאוישים למאדים.

אוריון טסה לירח

החללית אוריון היא שתישא את האסטרונאוטים לירח. אוריון מיועדת לשאת 4-6 אנשי צוות למסלול סביב הירח ובסופו של דבר היא תשמש גם לטיסות חלל מאוישות למאדים ולאסטרואידים. מסתה היא כ-21 טונות ויש בה שני חלקים - תא השירות ותא הצוות. קוטר תא הצוות 5 מטרים  וגובהו 3 מטרים, והוא מצוייד במערכת הצגת נתונים מתקדמת, יכולת עגינה אוטומטית, בית שימוש כמו בתחנת החלל הבינלאומית ואטמוספירה פנימית המכילה חמצן וחנקן. התא יוכל לספק מגורים לצוות במשך 21 יום. תא השירות מכיל את מערכות ההנעה העיקריות של החללית ואת מערכות קיום החיים לאסטרונאוטים ויוכל לשמש גם למטען ולכלים מדעיים. בניגוד לתא הצוות, תא השירות הוא חד-פעמי, ולאחר סיום תפקידו ייפרד מתא הצוות ויישרף באטמוספירה.

החללית אוריון

אל הירח בשלבים

תכנית ארטמיס תתבצע בשלבים, כאשר כל שלב יהיה מורכב מקודמו.

ארטמיס 1 תהיה משימה בלתי מאוישת. במסגרתה תישלח החללית אוריון למסלול סביב הירח ואז תוחזר לכדור הארץ. המשימה אמורה להימשך בין 26 ל-42 יום שמתוכם לפחות שישה ימים תשהה החללית במסלול סביב הירח. לאחר מכן היא תחזור לכדור הארץ. בהגיעה לקרבתו היא תיפרד מתא השירות שלה, תחדור אל האטמוספירה ולאחר האטת מהירותה ייפרשו מעליה מצנחים שינחיתו אותה על הים. שיגורה של ארטמיס 1 צפוי באוגוסט השנה.

ארטמיס 2 תהיה המשימה המאויישת הראשונה בדרך לירח במסגרת תוכנית ארטמיס. היא תישא 4 חברי צוות אל הירח. בתחילה היא תקיף את כדור הארץ תוך כדי בחינה מקיפה של מערכות החללית אוריון. לאחר מכן תואץ החללית לכיוון הירח, תקיף אותו ותחזור לכדור הארץ. המשימה תשוגר בשנת 2024.

ארטמיס 3 תהיה המשימה הראשונה במסגרת התכנית. במסגרת משימה זו ינחתו אסטרונאוטים על פני הירח. האסטרונאוטים ינחתו בקוטב הדרומי של הירח. הכוונה היא להנחית שני אסטרונאוטים על הירח שביניהם אישה אחת. בחללית אוריון, שתגיע אל הירח יהיו 4 אסטרונאוטים. החללית תגיע בתחילה אל תחנת חלל קטנה בשם גייטוויי. גייטווי תוכן מראש ותוצב במסלול סביב הירח בעוד מועד, לפני הגעת החללית אוריון לירח. כשאוריון עם צוותה תגיע, היא תתחבר אל גייטוויי ואנשי הצוות ייכנסו לתוכה. שניים מהם יונחתו על הירח, ישהו על פניו במשך 6.5 ימים, בעוד האחרים יישארו במסלול סביבו. השניים ישתמשו בחללית מיוחדת לנחיתתם, שתישא את שני האסטרונאוטים מגייטווי, תנחית אותם על פני הירח ובסיום משימתם תחזירם בחזרה אל תחנת החלל גייטוויי. כשהם יהיו על פניו הם יבצעו שורה של תצפיות מדעיות כולל בדיקה של קרח מים המצוי בקוטב הדרומי. בנחיתתם יצפה להם ציוד שיישלח בעוד מועד ויכלול בין היתר רוֹבֵר שבאמצעותו יוכלו לבצע את שיטוטיהם על פני הירח. ניתן יהיה לשלוט ברובר גם מרחוק. המשימה תשוגר בשנת 2025.

ארטמיס 4 תהיה משימה שעיקר תפקידה הוא הרכבת חלקים חדשים בגייטוויי, תחנת החלל שתוצב במסלול קבוע סביב הירח. המשימה תשוגר בשנת 2026

ארטמיס 5 ומעלה יהיו משימות להנחתת בני אדם על הירח, שינצלו את התשתיות ההולכות וגדלות שעל פני הירח. כמות התשתיות אמורה לגדול עקב שיגור מתמשך של משימות תמיכה שבהן יובאו אל הירח כלים שונים כגון מגורים, רוברים וכלים מדעיים.

אל תוך המֵטַאבֵרס/יורם אורעד

 

המֵטַאבֵרס, הפלטפורמה הדיגיטלית שתאפשר לנו אינטראקציה מוחשית ומשכנעת בהרבה מאשר אנו מכירים, יוצא לדרך. הוא יאפשר לנו לראות זה את זה בתלת מימד בתוך סביבה שנהיה ממש בתוכה ולא רק נצפה בה. קיימים עדיין קשיים במימושו אבל הם כנראה ייפתרו בקרוב, וכן עלולות להיווצר בעיות חברתיות כגון ניתוק מהסביבה, ניכור והַדָרָה.

תמיר יושב בחדר הישיבות המפואר שנוף מרהיב נשקף ממנו, מקיים דיונים עם הקולגות שלו, בוחן את הבעותיהם ומשתדל לא להחמיץ את תגובותיהם לרעיון שהעלה. בבית קפה מואפל, לירון מחליפה עם שלושת חברותיה חוויות על תכשיטים שקנו לא מזמן. הן מזמינות אחת את השניה לגעת בתכשיטים ולחוש בהם. קריאות התפעלות בוקעות מפיה כשהיא חשה במגעה של שרשרת בוהקת שקנתה אחת מהן. חברותיה מביטות בסקרנות לכיוונה.

בלחיצת כפתור נעלמים בבת אחת הקולגות של תמיר, חדר הישיבות והנוף הנשקף ממנו. בלחיצת כפתור נעלמות חברותיה של לירון ובית הקפה.

זוהי הצצה חטופה לעולם המטַאבֵרס, המצפֵה לנו בעתיד הקרוב.

מהו המֵטַאבֵרס?

המֵטַאבֵרס הוא פלטפורמה דיגיטלית שתחליף בשנים הקרובות את הרשתות החברתיות שאנחנו מכירים ויאפשר אינטראקציה מוחשית ומשכנעת בהרבה מזו של היום. המשתמשים בה יוכלו לראות זה את זה בתלת מימד בתוך סביבה שהם יהיו מוטמעים בתוכה. הסביבה תוכל להיות למשל חדר ישיבות, מסעדה, סביבה חיצונית כגון פארק, חוף ים, פסגת הר, החלל וכדומה. המשתתפים ייבחרו לעצמם אווטאר (דמות וירטואלית המייצגת את המשתמש) שבאמצעותו הם יתקשרו עם אחרים. לא רק שהמשתמשים יוכלו לצפות זה בזה בתלת מימד אלא שגם הבעות פניהם יועברו במדויק והכיוון שאליו הם מביטים. באמצעות כפפות מיוחדות הם יוכלו לחוש בחפצים ובבני אדם. המטאברס יאפשר פעולות ללא מגע, שיתבצעו ישירות באמצעות המחשבה, כגון הקלדה ללא תזוזת ידיים, או הפעלת מכשירים שונים. הוא יאפשר צפייה חווייתית באירועים מגוונים, תוך תחושה אמיתית של צפייה בהם, מרשימה ובלתי אמצעית בהרבה מצפיה בטלוויזיה או במחשב. כך, למשל, נוכל לצפות במשחק כדורסל מתוך המגרש עצמו וגם לנוע בתוך המגרש, נוכל ללמוד על מערכת השמש תוך שינוי נקודת המבט שלנו בחלל, כשאנחנו עצמו מרחפים בחלל. נוכל ללמוד קורס באוניברסיטה כשמסביבנו סטודנטים ומולנו המרצה. נוכל להתקרב למולקולה, לבחון אותה מקרוב ואף לסובבה כדי לראותה מזוויות שונות. נוכל לנחות על הירח ולבחון את שטח פניו. המטאברס יאפשר שיח קל יותר ואמיתי יותר עם חברים, בני משפחה, קולגות וכו" וייצוג מלא יותר שלהם מאשר פנים בחלון של דפדפן. השימוש בו יוכל להתבצע למשל באמצעות קסדת מציאות מדומה, משקפי מציאות מדומה או עדשות מגע חכמות (שכנראה יהיו זמינות לרכישה לא לפני 2030).

מכשולים וקשיים טכנולוגיים בדרך להגשמת חלום המֵטַאבֵרס 

כדי להגשים את חלום המֵטַאבֵרס יהיה צורך לפתור מספר בעיות. אחת מהן היא חומרה ראויה לכניסה אל המֵטַאבֵרס. במלים אחרות, יהיה צורך במכשיר שדרכו ניתן יהיה להיכנס אליו ושיהיה ראוי ונוח לשימוש. משקפי מציאות מדומה וקסדת מציאות מדומה הם פתרונות שקיימים כיום אבל הם מלוויים בבעיות שאחת מהן היא משקלן, שמקשה ומסרבל את השימוש בהם ולא מאפשר שימוש נוח. מכשירי מציאות מדומה גם גורמים לחלק ניכר מהמשתמשים בהם לבחילות ויש למצוא דרך להתגבר עליהן. יש גם לשפר את יעילות הסוללות של המכשירים כדי שיספיקו לזמן שימוש סביר. אבל לא רק את החומרה צריך לשכלל ולשדרג אלא גם את תשתיות האינטרנט. המשתמשים העתידיים במטאברס ייצרו כמות עצומה של מידע שתשתיות האינטרנט הנוכחיות אינן מסוגלות לעמוד בה. עוד בעיה היא כמות האנרגיה הגדולה שאותה יצרכו המכשירים הרבים שיפעלו במקביל, דבר שיכביד על רשתות החשמל. הפקת האנרגיה הגדולה הנחוצה עלולה להגביר גם את זיהום האוויר. יהיה גם צורך בהגדלת כוח העיבוד כדי להציג את מה שנַחוֵוה במֵטַאבֵרס בתלת מימד ובאמצעות מגע.

בעיות חברתיות 

יש להניח שבצד היתרונות הגדולים של המֵטַאבֵרס, יצוצו גם בעיות חברתיות. למשל, הוא  עלול להפוך את העולם למקום מנוכר יותר מזה של היום (שגם הוא די "מצטיין" ברמת הניכור). האם הוא יהפוך אותנו לחברה שבה כל אחד מרוכז בעצמו בלי להתעניין בסביבה החברתית המקומית והגלובלית? זה קורה כבר כיום, כשאנחנו עוקבים ברשתות חברתיות רק אחרי אנשים בעלי אותו תחומי עניין שלנו או קרובים להם. המֵטַאבֵרס יעצים זאת משום שאנחנו ממש ניטמע בתוך הסביבה הוירטואלית ועם אותם האנשים שנבחר. ובמלים אחרות - הוא יגביר את יכולתנו לבצע הַדָרָה של אוכלוסיות שלמות. הוא גם עלול להחריף את סכנת ההטרדות המיניות והתקיפות המיניות, בין היתר עקב אפשרות המגע. מטרידים מיניים יוכלו פשוט לנגוע באישה או בגבר ללא הסכמתם.

וקיימת גם הבעיה הפשוטה אך המטרידה, שבעת ההיטמעות בסביבה הוירטואלית של המֵטַאבֵרס, נתנתק מהקשר עם הסביבה הפיזית שבה אנחנו פועלים באותו זמן. כיום, גם כשאנחנו מרוכזים בפעילות וירטואלית, זירת ההתרחשות עדיין מתקיימת על מסך המחשב או הסמרטפון ואנחנו חשופים לסביבה הפיזית שבה אנחנו נמצאים. בעידן המֵטַאבֵרס, כל הסביבה שלנו תהיה וירטואלית. כך, נעצים את הנתק החברתי שיהפוך להיות גדול מזה שאנחנו מכירים בעולם הוירטואלי של ימינו.

עַיִן בחלל מחפשת חיים וציוויליזציות חייזריות/יורם אורעד

 

טלסקופ החלל ג'יימס ווב

טלסקופ החלל ג'יימס ווב ששוגר למסלול סביב השמש יחפש כוכבי לכת, סימני חיים בחלל ואפילו ציוויליזציות. הוא גם יציץ אל התקופה שבה נוצרו ראשוני הכוכבים והגלקסיות, לפני יותר מ-13.5 מיליארד שנה.

האם יש חיים ביקום חוץ מאשר בכדור הארץ ויותר מזה - האם קיימים בו חיים אינטליגנטיים בנוסף לשלנו? האם קיימות עוד ציוויליזציות מלבד שלנו? אלו הן חלק מהשאלות שעליהן ינסה לענות הטלסקופ ג'יימס ווב ששוגר זה עתה לחלל בצד שאלות אחרות שבהן מה מקנה לכוכב את צורתו וכיצד נוצרו והתפתחו גלקסיות. הטלסקופ יציץ ממש אל קצה היקום ולכן יוכל לראות את תמונת המצב כפי שהייתה כשנוצרו ראשוני הכוכבים והגלקסיות, לפני יותר מ-13.5 מיליארד שנה. ג'יימס ווב (באנגלית: James Webb Space Telescope ובראשי תיבות - JWST) מצוייד במראה מרכזית עצומה בקוטר 6.5 מטרים (להשוואה, קוטר המראה המרכזית של טלסקופ החלל האבל הוא 2.4 מטרים). הוא יכול לצפות באור נראה ובאור תת אדום. למרות המראה המרכזית הגדולה שלו מסתו היא רק כמחצית מזו של טלסקופ החלל האבל. הטלסקופ שוגר על טיל אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיניאה הצרפתית ויוצב במסלול סביב השמש, במרחק של כמיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ. זאת, לעומת טלסקופ החלל האבל החג במסלול שגובהו כ-600 קילומטרים בלבד מעל פני כדור הארץ. המראה המרכזית מורכבת מ-18 מראות משושות קטנות המצופות בשכבה דקיקה (בעובי אטומים בודדים) של זהב, בזכות הצטיינותו של הזהב בשיקוף אור בטווח התדרים של האינפרה אדום. היא מאפשרת לצפות בגופים שבהירותם זעירה ביותר. הטלסקופ רגיש בהרבה מטלסקופ החלל האבל, רגישות המאפשרת לו לזהות אפילו את חום הגוף של דבורה על פני הירח.

המראה המרכזית של ג'יימס ווב (מימין) לעומת המראה המרכזית של האבל(משמאל)

כדי להכניס טלסקופ חלל בעל מראה כה גדולה לתוך טיל ולהרכיבו לאחר מכן למראה השלמה, היה צורך להרכיבו ממראות רבות שלאחר מכן יתחברו ביחד למראה הגדולה. כדי לעשות זאת נבנו המראות המרכיבות בצורת משׁוּשִׁים משום שזו צורה המאפשרת להרכיב את הטלסקופ ללא היווצרות פערים בין המקטעים המרכיבים אותו - המראות המשושות הקטנות. החיבור יוצר צורה הקרובה לעיגול. המראות נשלחו בתוך הטיל הנושא אותן, אריאן 5, כשהן מקופלות. לאחר שיגיע הטלסקופ ליעדו הן ייפרשו ויורכבו למבנה המלא של המראה המרכזית.

המראה המקופלת ארוזה בתוך טיל אריאן 5

בחיפוש אחר כוכבי לכת חוץ שמשיים, חיים וציוויליזציות ביקום

כוכב לכת חוץ שמשי (Exoplanet) הוא כוכב לכת הנמצא במערכת שמש אחרת משלנו ומקיף כוכב אחר. כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון התגלה בשנת 1995. מאז, התגלו עוד אלפי כוכבי לכת חוץ שמשיים. עד כה התגלו 4878 כוכבי לכת כאלה. הציפייה היא שג'יימס ווב יגלה עוד אלפים.

בגלקסיה שלנו קיימים כנראה מיליארדי כוכבי לכת וייתכן ש-11 מיליארד מתוכם הם כוכבי לכת בגודל כדור הארץ המאפשרים קיום חיים. ג'יימס ווב ינסה לגלות לא רק עוד כוכבי לכת חוץ שמשיים אלא גם כאלה המאפשרים חיים ואולי אף כאלה שכבר יש בהם חיים. זאת, בהנחה שצורות החיים בהם מבוססות על אותו בסיס שעליו מבוססים החיים בכדור הארץ. דרך אחת לזהות חיים היא גילוי כמות גדולה של חמצן באטמוספרות כוכבי הלכת. חמצן אינו מופיע באופן ספונטני בתהליכים כימיים לא ביולוגיים המתקיימים בכוכב לכת. לכן, גילוי חמצן בכמות גדולה באטמוספרה של כוכב לכת תהווה עדות חזקה לקיום חיים בו. הטלסקופ יצפה בכוכבי לכת חוץ שמשיים ויבדוק האם קיימים בהם סימנים המעידים על חיים. הוא יעשה זאת באמצעות טכניקה הנקראת ספקטרוסקופיה, שיטה המאפשרת לזהות חומרים המצויים באטמוספירת כוכב הלכת על ידי ניתוח הקרינה המגיעה ממנה. קשה לבצע בדיקה כזו כשמדובר בכוכב לכת קטן ועמום, במיוחד כשהוא קרוב לשמש בהירה מאוד אבל ג'יימס ווב הוא טלסקופ חלל משוכלל מאד שייתכן ויאפשר אותה.

האם טלסקופ החלל יוכל לסייע גם באיתור של ציוויליזאציות חייזריות?

אחת הדרכים לזהות ציוויליזציה חייזרית היא איתור חומרים הנפלטים תוך כדי פעילות תעשייתית שלה ומדידת כמותם. למשל, אפשר למדוד את כמות החנקן הדו חמצני (NO2) באטמוספירת כוכב הלכת. רוב החנקן הדו חמצני, בערך 76%, באטמוספירת כדור הארץ בגבהים של 10-15 קילומטרים מקורו בפעילות תעשיתיית. לכן, זיהוי של חומר זה בכוכב לכת חוץ שמשי ירמוז על פעילות תעשייתית אפשרית בו ולכן על קיום אפשרי של ציוויליזציה חייזרית. חנקן דו חמצני מיוצר גם באופן טבעי ולכן יהיה צורך להעריך מהי הכמות המירבית האפשרית שלו מתהליכים טבעיים. אם הכמות הכללית של החנקן הדו חמצני גדולה יותר ייתכן שהדבר מעיד על פעילות תעשייתית ולכן על קיומה של ציוויליזציה חייזרית.

***

טלסקופ החלל ג'יימס ווב יאתר מן הסתם כוכבי לכת חוץ שמשיים חדשים ויש להניח שאפילו רבים. האם הוא יצליח לאתר גם חיים חוץ ארציים? המספר העצום של כוכבים בגלקסיה שלנו וביקום בכלל מרמז שהתשובה לשאלה האם מתקיימים חיים חייזריים היא חיובית ולכן אנחנו מצפים לגילויים של כאלה. עם זאת, יש לזכור שאנחנו מחפשים חיים במתכונת החיים שעל פני כדור הארץ. לא בטוח שזוהי מתכונת החיים ביקום בכלל. האם הטלסקופ יצליח לאתר ציוויליזציות חייזריות? גם כאן ההנחה היא שציוויליזציות חייזריות, אם הן קיימות, מתקיימות במתכונת של הציוויליזציה שלנו. גם זה כלל איננו בטוח. 

מכל מקום, כדאי יהיה לצפות בתגליותיו של טלסקופ החלל. ללא ספק הן יהיו מעניינות מאד.

מאיימים על כדור הארץ/יורם אורעד

 

החללית דארט פוגעת בדימורפוֹס. קרדיט: נאס"א/ג'ונס הופקינס APL

גופים הנעים בחלל עלולים לסכן את האנושות עד כדי הכחדתה, אם יפגעו בכדור הארץ. החללית דארט ששוגרה בשבוע שעבר, תבחן את האפשרות להסיט ממסלולו גוף העלול לפגוע בכדור הארץ בעתיד כדי למנוע פגיעה כזאת.

זה קרה במציאות - גוף גדול הגיע מן החלל ב- ‏30 ביוני ‏1908, פגע באזור טונגוסקה בסיביר שברוסיה והחריב שטח של כאלפיים קילומטרים רבועים (כעשירית משטח מדינת ישראל). עוצמתו הייתה גדולה פי אלף מזו של הפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה ב- ‏1945, פצצה שגרמה להשמדת העיר. מתי שהוא בעתיד, יאיים על כדור הארץ גוף בגודלו של הגוף הזה או אף גדול ממנו בהרבה. פגיעתו עלולה לגרום להרג בני אדם רבים, להרס תשתיות ולפגיעה בחקלאות. 

ודי לאחרונה, בשנת 2013, התפוצץ ברוסיה גוף בגודל 20 מטר, שהגיע מהחלל וגרם לפציעת מעל  1000 אנשים ולנזק למבנים.

פגיעת גוף חללי גדול דיו בכדור הארץ עלולה ליצור גלי ענק שיציפו אזורי חוף, ולהעלות חומר רב לאטמוספירה שימנע מאור השמש להגיע אל הקרקע, דבר שיוריד את טמפרטורת האטמוספירה.

כדי לבדוק את האפשרות להתגונן מפגיעה אפשרית של גוף גדול מן החלל, שוגרה בשבוע שעבר חללית בשם DART, ראשי התיבות של Double Asteroid Redirection Test (ניסיון הטיית אסטרואיד כפול). החללית תבחן את האפשרות להסיט גוף כדי למנוע את פגיעתו בכדור הארץ. דארט שוגרה לעבר אסטרואיד קטן בקוטר 780 מטרים בשם דידימוֹס (Didymos), שמלווה אותו ירח קטנטן בקוטר 160 מטרים בשם דימוֹרפוֹס (Dimorphos). החללית תתנגש בדימורפוס כדי לשנות את מסלולו. הצוות שיעקוב אחרי DART ימדוד את השינוי במסלול הירח דימורפוס שנגרם מההתנגשות בו ויעריך את יעילות הפגיעה להסטת הירח. הצוות ישתמש בתצפיות טלסקופיות למדידת זמן ההקפה של דימורפוס סביב דידימוס לפני ההתנגשות ואחריה וכך יחשב את השינוי שתגרום לו ההתנגשות. DART נועדה לבחון האם כדאי להשתמש בשיטה במקרים עתידיים של גופי חלל גדולים המסכנים את כדור הארץ. התנגשות החללית עם דימורפוס עתידה להתרחש בספטמבר 2022.

מאיפה הם מגיעים?

האם ניתן בכלל לחזות את פגיעתם של גופים מן החלל בכדור הארץ?

עניין זה נידון כיום ברצינות. בארצות הברית הוקם פרויקט בשם "משמר החלל" (Spacewatch) שמטרתו איתור גופים כאלה.

המקור העיקרי שממנו עלולים להגיע גופים כאלה הוא רצועת האסטרואידים. אסטרואידים הם מעין כוכבי לכת קטנים מאד. הקוטר של רובם הוא כמה עשרות קילומטרים ומטה. רובם נמצאים באזור שבין כוכבי הלכת מאדים וצדק הנקרא "רצועת האסטרואידים" ויש בו אלפי אסטרואידים. חלקם חוצה את מסלול כדור הארץ ומתקרב לשמש למרחק קצר מזה של כדור הארץ. אסטרואידים אלה קרויים בשם "אסטרואידים חוצי מסלול" ועלולים להיות מסוכנים לכדור הארץ (משום שהם חוצים את מסלולו). ההערכה היא שקיימים אלפי אסטרואידים חוצי מסלול שגודלם עולה על חצי קילומטר.

מקור נוסף לגופים העלולים לפגוע בכדור הארץ הוא שביטים, גופים מאורכים וזוהרים בעלי זנב המופיעים בדרך כלל אחת לתקופה קבועה. השביטים הופכים לזוהרים רק כשהם מתקרבים לשמש וככל שהם מתקרבים לשמש הם זוהרים יותר. השביטים מגיעים ממקום מרוחק מאד הנקרא "ענן אוּרט". מרחקו  30,000 יחידות אסטרונומיות והוא משתרע עד למרחק של 50,000 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא מרחק כדור הארץ מהשמש - 150 מיליון קילומטרים). מעריכים שיש בו טריוליוני שביטים שגודלם יותר מקילומטר.

איך למנוע פגיעת גופים בכדור הארץ?

כאמור, אחת האסטרטגיות למניעת פגיעת גופים גדולים מן החלל היא באמצעות הסטתו ממסלולו כך שלא יפגע בכדור הארץ. למשל, אפשר לפגוע בגוף באמצעות גוף מסיבי שיזיז אותו ממקומו, כפי שעתידה לעשות החללית DART. אפשרות אחרת היא לשלוח טיל מצויד בפצצה גרעינית ולפוצצה בקרבתו. ההתפוצצות תגרום להעפת חומר מן הגוף, דבר שיניע את הגוף בכיוון מנוגד לכיוון בו יעוף החומר.

אפשרות נוספת היא הנחתת מערכת אוטומאטית על הגוף, שתכרה ממנו חומר ותפלוט אותו לחלל. פליטת החומר תגרום לגוף להידחף לאיטו ותסיט אותו מכיוון ההתנגשות בכדור הארץ.

האם הסיכוי לפגיעת גוף גדול מן החלל באמת שווה את המאמץ?

הסיכוי לפגיעת גוף גדול מהחלל שיגרום לקטסטרופה הוא זעיר. מומחים בנאס"א מעריכים שפגיעה בכדור הארץ של גוף מהחלל, שגודלו למעלה מקילומטר או שניים מתרחשת כמה פעמים במליון שנה. גוף כזה עלול לדרדר את האקלים העולמי ולהוביל למחסור עולמי בגידולים חקלאיים ולאובדן חיים. הסיכוי לפגיעת גוף שגודלו יותר מ- 5 קילומטרים, העלולה לסכן את קיומה של האנושות קטן בהרבה. 

אבל, האם אנחנו יכולים להתעלם מהסיכון הזה, קטן ככל שיהיה? הרי אנחנו מכירים את גורל הדינוזאורים. הם נכחדו לפני 65 מיליון שנה תוך זמן קצר יחסית עקב פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ.

אני מניח שאיננו מעוניינים בגורל דומה.

ביקור ספינת החלל החייזרית/יורם אורעד

 

מסלולו של אומואמואה בתוך מערכת השמש

האם אומואמואה, העצם שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי, הוא חללית חייזרית? כמה אינדיקציות רומזות לכך שזוהי אפשרות סבירה - היותו האורח הראשון המגיע מחוץ למערכת השמש, פרופורציות גוף חריגות, היותו מבריק מאד והאצת מהירותו שלא לפי הצפוי בעוברו במערכת השמש.

בשנת 2017 נפל דבר גדול - עצם מסתורי הגיע למערכת השמש שלנו מהחלל הבינכוכבי, הראשון בהיסטוריה שהתגלה ככזה. העצם, ששמו אומואמואה (Oumuamua), היה חריג מאד בצורתו ובמאפיינים אחרים שלו. לטענת חלק מהמדענים ייתכן שאומאמואה הוא גוף מלאכותי, מעשה ידיה של ציוויליזציה חייזרית טכנולוגית הרחק בחלל. אחד ממדענים אלה הוא פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד שלאחרונה אף פרסם ספר הדן בסוגיה.

מה יש באומואמואה שהוביל למחשבה שייתכן שהוא תוצר של טכנולוגיה חייזרית? הנה כמה אינדיקציות לכך.

ביקור של אורח מחוץ למערכת השמש

ראשית, אומואמואה הוא הגוף היחיד עד כה, בכל ההיסטוריה שהתגלה כגוף שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי. לכאורה, אין זה מעיד על היותו מלאכותי אולם עצם הראשוניות הזו היא אינדיקציה למוזרותו, דבר שמעורר חשד.

פרופורציות גוף חריגות מאד

אינדיקציה נוספת היא צורתו של אומואמואה. פרופורציות הגוף שלו חריגות מאד בהשוואה לגופים מהחלל. הוא צר מאד. אורכו מוערך בכמאה מטר ורוחבו כעשרה מטרים, משהו שונה דרמטית מגופים חלליים טבעיים, הרחוקים מלהיות צרים כל כך. למעשה, קשה לדעת בדיוק את צורתו אך הוא עשוי להיות עצם דמוי סיגר מאורך או עצם שטוח באופן קיצוני, דמוי פנקייק.

שתי צורות אפשריות של אומואמואה

ברק מתכתי נוצץ

החזרת האור של אומואמואה היא אינדיקציה נוספת למוזרותו. היא גבוהה באופן חריג, דומה לזאת של מתכות נוצצות. למרות היותו קטן, כשחלף על פני השמש הוא החזיר אור בשיעור גבוה בהרבה מזה של אסטרואיד או שביט טיפוסי במערכת השמש, לפחות פי עשרה.

איפה ההתחממות?

גופים החולפים על פני השמש במרחק שבו חלף אומואמואה מתחממים מאד, מפאת קרבתם אליה. הטמפרטורה על פני אומואמואה הייתה אמורה להיות גבוהה כשחלף על פני השמש אבל טלסקופ החלל שפיצר (טלסקופ חלל ששוגר בשנת 2003), שעקב אחריו לא גילה כל פליטת חום ממנו. דבר זה מתקשר להחזרת האור הגבוהה מאד של אומואמואה שאחראית אולי לכך שלא התגלתה פליטת חום ממנו.

הגדולה שבמוזרויות - סטיה מהמסלול בניגוד למצופה

האינדיקציה המרשימה ביותר למוזרותו של אומואמואה היא הסטיה שלו ממסלולו בהשוואה למה שהיה צפוי. בינואר 2018 דיווחו חוקרים שעקבו אחריו שהעצם האיץ וסטה מהמסלול שהכתיבה הגרביטציה של השמש לבדה. הסטיה הייתה אמנם קלה אבל ברורה. את הסטיה ניתן להסביר על ידי כוח נוסף שפעל עליו.

אבל מהו כוח זה?

שביטים עשויים מקרח ואבק. הקרח מורכב ברובו ממים אבל גם מחומרים נוספים כגון מתאן, אמוניה ופחמן. שביטים מתחממים בעת התקרבותם אל השמש, הקרח שבתוכם מתאדה ועקב כך נפלט מהם סילון גזים. הסילון פועל כרקטה. הוא מאיץ את השביט בכיוון מנוגד לכיוון הפליטה של הסילון. כתוצאה מכך, השביט יכול לסטות מהמסלול שהכתיבה לו הכבידה של השמש. כדי שתיווצר באומואמואה הסטיה שנצפתה, היה עליו לאבד כעשירית מהמסה שלו. למרבית הפליאה, לא נתגלו לאחר הסטיה שלו סימנים של חומרים המצויים בשביט כגון מים וגזים מבוססי פחמן, וגם לא של אבק. כך העידה מצלמת האינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר שכוונה אליו במשך 30 שעות בעת שחלף על פני השמש ולא גילתה דבר.

מפרשית שמש

לאור המוזרויות של אומואמואה חשבו פרופ' אבי לייב ותלמידו שמואל ביאלי שייתכן שהסבר אפשרי בהחלט הוא שהגוף המוזר הוא מפרשית שמש. מפרשית שמש היא חללית המצוידת במפרש רחב מחזיר אור המנצל את קרינת האור כדי לנוע. אור פוגע במפרש, מפעיל עליו כוח והחללית נעה. והאמת, זו השערה מאד מתקבלת על הדעת בעיניי. הסטיה הבלתי מוסברת מוצאת בהחלט מענה בהשערת מפרשית השמש. הברק המתכתי משתלב היטב עם האפשרות שמדובר על מפרשית שמש המצוידת במפרש מחזיר אור וגם פרופורציות הגוף החריגות מסתדרות יפה עם צורתה האפשרית של מפרשית שמש, במיוחד אם הצורה היא צורת הפנקייק. 

אומואמואה נע מהר מדי וניצפה מאוחר מדי מכדי שניתן היה לקבל עליו תמונה טובה. הוא נמצא כרגע בדרכו אל מחוץ למערכת השמש וכבר לא נוכל להמשיך ולבדוק אותו. האם נוכל להתכונן לבדיקת הגוף הבינכוכבי הבא באופן שיתאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו בזמן?

כנראה שכן, מומחים שונים העלו את האפשרות הזו וגם ניתן לה מימון על ידי NIAC, תוכנית הרעיונות המתקדמים החדשניים של נאס"א. אחת האפשרויות היא לשגר חללית עם מפרש שמש שתנוע במסלול סביב השמש. החללית תמתין לבואו של העצם המוזר הבא. כשתגלה אותו היא תנוע אליו ותחקור אותו מקרוב.