יום רביעי, 30 בינואר 2019






האם 2019 תהיה השנה שבה יפרצו הסמרטפונים המתקפלים אל חיינו?סמרטפון מתקפל הוא סמרטפון בעל מסך גדול (מעין טבלט) שיכול להתקפל לצורת סמרטפון רגיל (בעל מסך קטן) ולהיפך, יכול להיפרש מסמרטפון רגיל למכשיר בעל מסך גדול. התועלת ברורה -כשנרצה להשתמש בו לצרכים שאנו עושים בהם שימוש כסמרטפון רגיל כגון שיחות טלפון, שיחות ווטסאפ, גלישה בפייסבוק ועוד, נוכל להשתמש בו בצורת המסך הקטן. כשנרצה לצפות  בסרט, לקיים שיחת ועידה ועוד, נשתמש בו בצורת המסך הגדול. המעבר הזה מאפשר שימוש במכשיר יחיד שניתן לעבור בו ממסך קטן למסך גדול ולהיפך, ללא צורך בשני מכשירים נפרדים (כגון מחשב נייד בנפרד וסמרטפון בנפרד). הוא גם מגביר את הניידות - במקום לשאת שני מכשירים, האחד גדול והשני קטן, הכל מאוחד במכשיר יחיד שניתן לקפלו למכשיר קטן (בגודל סמרטפון רגיל) שנוכל לשאתו בכיס או בתיק קטן.
כבר שנים מדברים על הסמרטפון המתקפל. על פי הידיעות הטריות המגיעות כל העת בחודשים האחרונים, מסתמן סיכוי גבוה לכך שהשנה הוא ייצא מגדר הרעיון ואב הטיפוס אל השווקים, ויהיה זמין לרכישה לקהל המשתמשים.  
מספר חברות מתכוונות לייצר השנה סמרטפונים מתקפלים. חברת סמסונג כבר הציגה את הסמרטפון המתקפל שלה. הוא מורכב משני מסכים. גודל המסך הגדול הוא 7.3 אינץ' והוא ישמש כטבלט קטן ויתאים לצפיה בסרטים למשל. ניתן יהיה לקפלו לשניים, בדומה לספר ואז יהפוך המכשיר לסמרטפון בגודל של 4.6 אינץ'. לפי התכנית הוא ישווק עוד במהלך השנה. חברת שיאומי מתכוונת גם היא לייצר סמרטפון מתקפל. הסמרטפון שלה יתקפל בדרך שונה מזה של סמסונג. במראהו הגדול, יהיה גודלו כשל טבלט קטן. ניתן יהיה לקפלו משני צדדיו באופן סימטרי ולאחר הקיפול יהיה המכשיר בגודל סמרטפון מצוי. גם לחברה בשם רויול יש כוונה להשיק סמארטפון מתקפל וגם הוא, כמו הסמרטפון של סמסונג, מהווה מכשיר עם מסך אחד שניתן לקפלו לשניים. בין החברות המתכוונות לפתח סמרטפון מתקפל נמצאת גם חברת וואווי שהודיעה שבכוונתה להתחיל לשווקו כבר ביוני השנה.

ויש גם בעיות

למרות החידוש והשימושיות של סמרטפונים מתקפלים, הרי שאלה שיצאו השנה יסבלו ממספר בעיות די משמעותיות. ראשית, הם אמנם מתקפלים אך בעיקרו של דבר אינם בעלי מסך גמיש, לפחות לא כשמדובר על סמסונג. מסך המכשיר הוא למעשה שני מסכים המתחברים בעת פרישתם והופכים למסך אחד. לא מדובר על מסך גמיש שניתן לקפלו. שנית, הם יהיו עבים מהרגיל, עקב הצורך להתקפל ממסך גדול לקטן יותר, דבר שמשמעותו הכפלת העובי. בנוסף, לא ברור עד כמה הסמרטפונים האלה יהיו עמידים למכות ונפילות. הסמרטפון המתקפל של סמסונג סובל כרגע מבעייה נוספת - קיפול המכשיר עד הסוף גורם לשבר. בעיה נוספת היא המחיר. מחיר הסמרטפון המתקפל צפוי להיות גבוה משל הסמרטפונים החדישים ביותר הקיימים כיום, למרות שמן הסתם המחיר ילך וירד עם הזמן, כפי שקורה באופן כללי למחירם של סמרטפונים ומחשבים ולמכשירי חשמל בכלל.

***
השנה כנראה יגיע אלינו הסמרטפון המתקפל. ללא ספק הוא אכן קורץ באפשרות שלו להפוך ממכשיר בעל מסך גדול למכשיר בעל מסך קטן על ידי קיפולו. עם זאת, צריך להתייחס בזהירות ליילוד הרך שאמור להגיע אלינו השנה, ויסבול כנראה ממחלות ילדות כגון מחיר גבוה ושימוש מסורבל ולא נוח העלולות לסכן את תפוצתו בקרב קהל היעד.
הסמרטפון המתקפל יהווה לדעתי חידוש שימושי,יחדור ללב הקהל הרחב ויהיה נפוץ. זאת, משום שהוא עונה על צורך אמיתי. זהו הצורך במכשיר גמיש מבחינת תפקודו - מצד אחד סמרטפון רגיל ומאידך מכשיר בעל מסך גדול המאפשר צפיה טובה יותר בתכנים ה"מבקשים" זאת כגון סרטים או שיחות ועידה.


יום שני, 14 בינואר 2019

שנת 2019 בעיני אסימוב וקורצווייל/יורם אורעד


מימין אייזק אסימוב (1920-1992), משמאל ריי קורצווייל (נולד ב-1948)


איך נראתה שנת 2019 לפני שנים רבות בעיני רוחם של שניים מהעתידנים הגדולים ביותר במהלך ההיסטוריה, אייזק אסימוב וריי קורצווייל?
בראיון לעיתון "The star" בדצמבר 1983, אמר אסימוב שאם לא תתחולל מלחמה גרעינית (דבר שכלל לא היה בטוח בעיניו אז), הרי שהוא צופה את ההתרחשויות הבאות:

1.  המחשוב ימשיך לדהור קדימה. המחשבים יכנסו לתעשייה וכן לבתים.
התחזית הזו התגשמה כבר מזמן. בשנת 2019 לא זו בלבד שהמחשבים מהווים חלק מהתעשייה אלא אי אפשר כלל לתאר אותה ללא מחשבים. הדבר נכון גם לגבי בתים, המשופעים כיום במחשבים, בין היתר מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, מחשבי לוח (טבלטים), סמרטפונים, טלוויזיות חכמות, מכשירי שמע משוכללים וממוחשבים וכמובן הבית החכם.
2.     רובוטים ייכנסו לתעשייה ואף יעשו את דרכם להשתלבות בתוך הבתים.
רובוטים מצויים כבר שנים רבות בתעשייה. בשנים הקרובות נתחיל לראותם באופן רווח גם בבתים ולמעשה כבר עכשיו הם נוכחים בבתים, למרות שהם מוגבלים למשימות ספציפיות, כגון ניקוי הבית.
3.     כניסתם המסיבית של המחשבים לחיינו תשנה לחלוטין את הרגלי עבודתנו.
התחזית התגשמה במלואה. לדוגמה, איך היינו כותבים מכתב בעבר? - באמצעות עט (או עפרון) ונייר ובמקרה הטוב באמצעות מכונת כתיבה. את המכתב היינו שולחים בדואר (והנמען היה מקבל אותו כעבור כמה ימים) או במקרה הטוב בפקס. כיום אנחנו משתמשים באימייל והמכתב מגיע ליעדו מייד. לעתים קרובות מאד (ואולי אף כמעט בכל המקרים) המסמכים שאנחנו כותבים ושולחים מופיעים מלכתחילה רק בצורה דיגיטלית, דבר שספק אם היה מישהו שהעלה זאת בדמיונו לפני שלושים שנה. בעבר, ישיבות התקיימו רק פנים מול פנים וכיום קיימות אפשרויות ממוחשבות וירטואליות יעילות וטובות בהרבה לקיום ישיבות, המגשרות על פני פערי המרחק. זאת, למרות שלפגישות פנים מול פנים יש עדיין יתרונות מסוימים בהשוואה אליהן.
4.     חזרה לירח והקמת בסיס על פניו. אסימוב צפה שבשנת 2019 נוכחות אנושית בירח תהיה
 עובדה קיימת. הנוכחות תהיה לא רק אמריקנית אלא גם אחרת ותתקיים בו פעולת כרייה 
של מחצבים.
התחזית הזו לא התקיימה עדיין אבל מסתמן שהיא תתקיים בקרוב - ארצות הברית מתכוונת לחזור בעשור הבא לירח ולהקים בו בסיס מאויש, וראו בעניין זה את הפוסט בבלוג זה חוזרים לירח … ולתמיד.
5.     העבודות שיעלמו מן העולם עקב המיחשוב המסיבי יהיו העבודות הפקידותיות החוזרות 
על עצמן ועבודות של פועלים בפס ייצור.
מצד אחד, התחזית התחילה להתגשם כבר מזמן והיא נמצאת עדיין בתהליך הגשמה. מצד שני, אסימוב לא חזה את מלוא עוצמתה. המחשבים והרובוטים עתידים ככל הנראה להחליף גם עבודות שאינן שגרתיות במהותן אלא כאלה שדורשות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. הם יעשו זאת באמצעות האינטליגנציה המלאכותית (Artificial intelligence) שנמצאת בפיתוח מתמיד ומתקדמת כל העת. למשל, עיתונאות היא אחת העבודות שכנראה מחשבים יוכלו לבצע בעתיד הקרוב. מחשבים יאספו מידע ויכתבו בעצמם כתבות חדשותיות. מחשבים ורובוטים יסייעו (וכבר מסייעים) באבחונים רפואיים ובניתוחים רפואיים. מחשבים ינהגו במכוניות ובעצם כבר עושים זאת (המכונית האוטונומית). לכן, במובן מסויים הצפי לצמצום העבודות הזמינות עגום יותר ממה שמסתבר מתחזיתו של אסימוב. ייתכן שבעוד עשרים או שלושים שנה, לרוב בני האדם לא יהיו כלל עבודות משום שאת רובן יבצעו המחשבים והרובוטים. ייתכן שהמדינה תחלק כסף לאזרחיה כדי שיוכלו לחיות באופן ראוי. לא תהיה זאת המצאת יש מאין משום שאת המוצרים והשירותים שיצרכו האזרחים מקבלי הכסף ייצרו המחשבים והרובוטים.

ריי קורצווייל (Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) חזה בספרו עידן המכונות החושבות (The age of spiritual machines) שיצא לאור ב-1999 את ההתרחשויות הבאות לשנת 2019 (ועוד רבות נוספות):

1.  לאנשים יהיו באופן רווח יותר ממחשב אישי ספציפי אחד .
זו תחזית שהתגשמה לחלוטין. לרוב בני האדם יש כיום מחשב נייד, סמרטפון, ולעתים גם טבלט, שעון חכם, שגם הם מחשבים, ועוד.
2.     רוב הלמידה מבוצעת על ידי ישויות וירטואליות, מין מורים מדומים המבוססים על תוכנה.
התחזית לא התגשמה. לדעתי היא גם רחוקה עדיין מלהתגשם. למורים אנושיים יש כנראה איכויות אחרות שאין למחשבים וביניהן יכולות רגשיות, חברתיות ואחרות. המגע האנושי כנראה נדרש וקריטי לכל למידה.
3.     באמצעות טכנולוגיית התקשורת אפשר לעשות כל דבר עם כל אחד, ללא קשר למיקום הפיזי.
התחזית התגשמה ברובה אבל עדיין קיימים דברים רבים שאי אפשר לעשות באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אי אפשר להעביר בצורה יעילה ריח ומישוש, אי אפשר לחבק, לחוש בחום הגוף. אני מניח שעם הזמן טכנולוגיית התקשורת תאפשר לעשות יותר ויותר דברים.
4.     תוחלת החיים תעלה ליותר מ-100 שנים.
התחזית לא התגשמה אבל למרות זאת תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. היא מגיעה כיום ליותר משמונים שנה וממשיכה לעלות. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שאנו עדים להם, אני מתאר לעצמי שלא מן הנמנע שעד שנות הארבעים של המאה הזאת יושג היעד - תוחלת חיים ממוצעת של 100 שנים.
5.     מערכות של נהיגה אוטומטית מותקנות ברוב הכבישים.
תחזית הנהיגה האוטומטית התגשמה, באמצעות מכוניות אוטונומיות שכבר נמצאות בדרכים (אמנם עדיין באופן התחלתי וניסיוני). מעניין שדווקא קורצווייל לא חשב בעניין זה על המכונית האוטונומית אלא על מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם. יכול להיות שאפילו עבורו, תחזית של מכונית אוטונומית, מכונית הנוהגת ומנווטת את עצמה בעצמה, נראתה אז דמיונית מדי.

***

התחזיות המתוארות מעידות על כך שבסך הכל כיוונן היה נכון. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים התגשמות התחזית, גם אם קרתה, לא קרמה עור וגידים בדיוק כפי שנחזתה. לדוגמה הנהיגה האוטומטית עתידה הייתה, לפי קורצווייל, להתבצע באמצעות מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם ולא כמכונית אוטונומית.
וכן, בחלק מהמקרים התחזית כלל לא התגשמה, כגון התחזית לקיום נוכחות אנושית בירח.
גם אם התחזיות העתידניות אינן מתגשמות בדיוק כפי שנחזו, או אף אינן מתגשמות כלל, נראה שהן נותנות תמונה כללית לא רעה על העתיד וגם מהוות כלי להיערכות לקראתו.


יום רביעי, 12 בדצמבר 2018

חוזרים לירח … ולתמיד/יורם אורעד




   ציור: הלל שלפין



האם בעוד שנים ספורות נחזור  לירח והפעם כדי להישאר בו לתמיד?

מה שהיה…

מי זוכר את הנחיתה הראשונה של בני אדם על פני הירח? אלה שזוכרים אותה צריכים להיות היום בני יותר מחמישים. הנחיתה התרחשה ב-20 ביולי 1969 בנחתת של החללית האמריקנית אפולו 11 שנחתה על פני הירח בעוד חללית האם ממשיכה להקיף אותו ולהיות בקשר עם הנחתת ואנשיה. אחרי הנחיתה ההיסטורית הזו התקיימו עוד כמה טיסות מאוישות אל הירח ונחיתות על פניו. האחרונה שבהן הייתה של אפולו 17 שנחתה על פניו בדצמבר 1972.
חלפו כבר קרוב לחמישים שנה מאז ואיש לא נשלח שוב אל הירח.

ומה שיהיה...ובעתיד הקרוב

אבל עתה עומדת ארצות הברית לחזור אל הירח והפעם לתמיד. מנהל נאס"א ( NASA), סוכנות החלל של ארצות הברית, ג'ים בריידנסטיין (Jim Bridenstine) התחייב לשלוח שוב אנשים לירח ולהקים על פניו בסיס, וזאת תוך עשר שנים. נאס"א תשתף פעולה עם תשע חברות מסחריות כדי להשיג מטרה זו.
בכוונת נאס"א להקים בתחילה תחנת חלל שתקיף את הירח, משהו שמזכיר את תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ, אך מעל הירח. תחנת החלל הירחית הזו תוכל לאכלס בתוכה ארבעה אסטרונאוטים לתקופות של 30-90 יום.  תתבצע בה פעילות מדעית ומסחרית כאחד. תחנת החלל תוכל לאכלס בתוכה אסטרונאוטים כבר באמצע שנות העשרים של העשור הבא. בשלב מסוים יונחתו אנשים מתחנת החלל המאוישת אל אדמת הירח לביצוע משימות שונות. בלו אוריג'ין, אחת החברות המשתפות פעולה עם נאס"א כבר מתכננת נחתת ירחית גדולה הנקראת בשם "ירח כחול" (Blue Moon) שתוכל להנחית מטען של כמה טונות על אדמת הירח. משתתפת אחרת, לוקהיד מרטין, מתכננת גם היא נחתת ירחית בגודל מרשים שתוכל להנחית על הירח ארבעה אסטרונאוטים ביחד עם טון של מטען. הנחתת שתופעל תסיע אסטרונאוטים הלוך ושוב בין תחנת החלל לבין פני הירח ובכך תהווה מעין מעבורת ירחית.


   תחנת החלל המתוכננת להקיף את הירח בעשור הבא


למה הירח?

אז למה לטוס שוב לירח ולהתיישב על פניו?
מעבר לתשובה המקובלת (והנכונה מאד) שסקרנות האדם מניעה אותו לחפש מקומות חדשים ולהתיישב בהם, חזרה לירח והתיישבות קבע על פניו פותחים פתח לאפשרויות רבות ומרתקות. למשל, ניתן יהיה להקים עליו מצפי כוכבים עם שדה ראיה שלא יופרע כלל על ידי האטמוספרה, משום שלירח אין אטמוספרה, וזאת בניגוד לכדור הארץ בעל האטמוספירה. נכון שקיימים היום טלסקופי חלל המוצבים בחלל אבל טלסקופי חלל המצויים על קרקע מוצקה נוחים יותר לשימוש, לתפעול, לתחזוקה שוטפת ולתיקון.
הירח מהווה גם פוטנציאל חדש וחדשני לתיירות. תיירים שיגיעו אליו בעתיד יוכלו להתנסות בחוויות חדשות ובלתי מוכרות, שונות מאד מהמוכר לנו על פני כדור הארץ. ראשית, עצם הטיסה לירח תהיה חוויה בפני עצמה שבה יתנסו התיירים בשיגורם מכדור הארץ, ביציאתם לחלל, בהתקרבותם אל הירח ובנחיתתם על פניו. לפני שינחתו על פניו ייתכן מאד שהם יגיעו לתחנת חלל מעל פני הירח שבה יעשו הכנות לנחיתתם על פניו באמצעות נחתת שתישלח ממנה אל פני הירח. בזמן שהייתם בתחנת החלל יוכלו לראות את הירח ממרחק לא גדול בעת שתחנת החלל נעה סביבו כל העת. הנחיתה על הירח תהווה חווייה נוספת, ייחודית בפני עצמה. ולבסוף… היציאה אל פני הירח עצמם מהנחתת, שאולי תהיה גולת הכותרת של מסעם. כשיהיו על פניו יוכלו לראות את הירח מקרוב מקרוב, לצפות בכדור הארץ "זורח" מעל פניו וניצב במלוא הדרו בשמיו השחורים של הירח. הודות להיעדר אטמוספירה בירח, הם יוכלו לראות ממנו המוני כוכבים, הרבה יותר מאשר בשמי הלילה של כדור הארץ. ההתנסות בכוח המשיכה הנמוך של הירח, שישית מזה של כדור הארץ, תהיה חווייה מטלטלת - תוך הפעלת כוח קטן בלבד יוכלו התיירים לקפוץ לגובה של כמה מטרים, שממנו הם ינחתו אל פניו באיטיות. אם ירצו, יוכלו לנוע על פני הירח בדילוגים קלילים כשכל דילוג נושא אותם למרחק של כמה מטרים.
הירח יהווה מעין מקפצה לכוכב הלכת מאדים, הרחוק מאתנו בהרבה מהירח. ניתן יהיה להקים על אדמתו מפעלים לבניית חלליות למאדים ואלה יישלחו למאדים מעל פני הירח. החלליות ייבנו מחומרי הגלם המקומיים, אלה של הירח. כך, ייחסך כסף רב לעומת הכסף הנדרש לשיגור חלליות מכדור הארץ לעבר מאדים. אחד הגורמים לחיסכון הוא כוח המשיכה הנמוך של הירח, שיאפשר לשלוח חלליות ממנו תוך שימוש בפחות אנרגיה מאשר זו הנדרשת לשיגורן מכדור הארץ בעל כוח המשיכה הגדול יותר (פי 6). גורם אחר הוא עצם העובדה שהחומרים לבניית החלליות לא יובאו מכדור הארץ אלא ייכרו בירח עצמו. גם היעדר אטמוספירה בירח תתרום לחיסכון, משום שלא יהיה צורך באנרגיה כדי להתגבר על החיכוך הנגרם מתנועת החלליות בתוך האטמוספרה, יתרון שאיננו קיים בכדור הארץ בעל האטמוספירה.
הירח משופע גם במחצבים רבים שערכם הכספי רב מאד. אחד מהם הוא הליום 3, איזוטופ נדיר של הליום המהווה מקור לאנרגיה גרעינית נקיה, דבר שעשוי לסייע בהקטנת זיהום הסביבה בכדור הארץ, הנגרם משימוש בדלקים מזהמים. בארצות הברית מפיקים קילוגרמים ספורים של הליום 3 מידי שנה אבל בירח הוא קיים בשפע. בירח יש גם זהב, מתכות נדירות ועוד.


 
                                                                 בסיס עתידי על פני הירח



***
האם בעוד עשר שנים נראה טיסות שגרתיות של בני אדם אל תחנת החלל הירחית שתקיף את הירח ונחיתות שגרתיות של בני אדם על פניו? האם בעוד עשרים עד שלושים שנה נהיה עדים לשיגורן התכוף של חלליות מאוישות למאדים מהירח, להקמת התיישבויות על פני הירח ולנופשוני ירח מפתים שיוצעו לתיירים פוטנציאליים?
התכניות המתקדמות והמפורטות לחזרה לירח ולהתיישבות על פניו, הגופים הרבים המשתתפים בהן והכספים הרבים המושקעים בתכניות החזרה לירח, מרמזים על כך שסביר שאכן זה מה שעתיד להתרחש.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

בּשֶבַח המַסַכִים/יורם אורעד







הם מסוכנים, הם ממכרים, הם מעוותים את הנוער שלנו, הם מרדדים אותו. אלה הם רק קצת מן הדברים הנאמרים על המכשירים הדיגיטליים בעלי המסכים, ובמיוחד כאשר מדובר על סמרטפונים והמסכים שלהם. השיח סביב סכנת השימוש במסכים, ובמיוחד מסכי הסמרטפונים, נמשך כבר שנים רבות, למעשה מאז הולדתו של הסמטרפון בשנת 2007, והשיח הזה הולך ומתפתח, הולך ומשתכלל.
כל כך הרבה נאמר בגנות המסכים. בפוסט זה אדון דווקא בשבח המסכים ולא בגנותם, בחיוב שבהם ולא בשלילה שבהם.

למה מתנגדים לשימוש במסכים?

ממה נובעת ההתנגדות לשימוש במסכים? תשובה אפשרית לכך היא עצם החידוש. החידוש שובר, משנה ולעתים הופך את השגרה המוכרת לנו ומכריח אותנו לשנות דברים רבים בחיינו - זווית הראיה שלנו, אופן העבודה שלנו, אופן התנהלותנו ועוד.
תשובה אפשרית אחרת היא הבעייתיות המתגלה בשימוש במכשירים הדיגיטליים בעלי המסכים, שכנראה עדיין אין לנו תשובות ברורות כיצד להתייחס אליה ולהתמודד אתה (למרות שכבר חלפו שנים רבות). הבעיות הצצות עקב השימוש בהם הן אכן מגוונות ורבות - בִּיוּש (shaming), הסחת דעת ועוד.

ניתוק מהמציאות - האמנם?

אחת הטענות נגד השימוש במסכים היא הניתוק מהמציאות, שהם יוצרים כביכול, על ידי ההתמקדות במסך ובפעולות שמאפשר המכשיר הדיגיטלי המצויד באותו מסך. אבל מה טיבו של הניתוק הזה (שהוא מדומה בעיניי)? הניתוק הזה משמעותו שימוש במכשיר (בדרך כלל הסמטרפון) לביצוע פעילויות שעשויות להיות דווקא תורמות מאין כמותן להתפתחות האישית ובהן, בין היתר, קליטת מידע מסוגים שונים (טקסטואלי, חזותי, שמיעתי). המידע יכול לבוא לביטוי למשל בקריאת מאמר מעניין ותורם, סיפור טוב, שמיעת מוזיקה מעולה, או צפיה בסרט טוב. נוכל למנות בפעילויות גם תקשורת המתבצעת למשל באמצעות שיחוח (צ'אט), קול ותקשורת ויזואלית. האם נכון לקרוא לכך ניתוק מהמציאות? לדעתי זהו חלק מן המציאות ולא הניתוק ממנה. אנחנו מקיימים קשרים ענפים ומגוונים באמצעות השימוש במסכים.

מַסַכִים לאורך ההיסטוריה

אם נחרוג לרגע מן הסוגיה הדיגיטלית ונרחיב את מבטנו אל מעבר לה, נגלה להפתעתנו שאנחנו מוקפים במסכים כבר דורות רבים. לדוגמה, האם הקיר שעליו מקרינים סרטים בבית קולנוע איננו מסך? האם עיתון הנייר (שאני, דרך אגב, כבר מזמן אינני משתמש בו), איננו מסך? האם הבמה, עליה מוצגת הצגה, איננה מסך, ומהן זירות המשחקים למיניהן (מגרש כדורגל, מגרש כדורסל ועוד) אם לא מסכים? כל אלה הם מסכים, ועוד איך. הם סובלים מהחסרונות שטופלים על המסכים הדיגיטליים אלא שהאחרונים (המסכים הדיגיטליים) מעניקים אפשרויות העולות עליהם לאין שיעור. למשל, באמצעות סמרטפון ניתן לא רק לקרוא מאמר, לשמוע מוזיקה או לצפות בסרט, אלא גם לשתפם עם אחרים בזמן אמת ולקבל עליהם תגובות וחוות דעת.

שאלת ההתמכרות

ומה בנוגע לשאלת ההתמכרות? טענה רווחת נגד המסכים היא שהם ממכרים אבל מה ההבדל בין התמכרות למסכים לבין התמכרויות אחרת, כל התמכרות אחרת - קריאת עיתונים, פתרון תשבצים, שמיעת מוזיקה ועוד? בילדותי ובנערותי, עוד הרבה לפני עידן הסמרטפונים, נהגו להאשים אותי בהתמכרויות לקריאת ספרים, לשמיעת מוזיקה, לצפייה בטלסקופ שלי בכוכבים בשעת לילה מאוחרת ועוד. במה שונות ההתמכרויות האלה מההתמכרות למסכים היום ובמה הן עדיפות עליה?

האם השימוש במסכים הוא ניתוק מהמציאות הטבעית?

חלק מהטענות נגד השימוש במסכים מכוונות לכך שהשימוש בהם יוצר מצב לא טבעי, מצב שבו אנחנו מתנתקים מהמציאות הטבעית ועוברים למציאות חלופית, וירטואלית, מציאות לא טבעית.
האם זה נכון, האם אנחנו מתנתקים מהמציאות הטבעית?
ובכן, מתי בעצם הייתה לנו מציאות שאנחנו קוראים לה "טבעית"? מרגע שבני אדם התחילו להמציא ולברוא דברים כגון בניינים, כבישים, מכשירים מסוגים שונים, החלה המציאות להפוך ללא טבעית. הדברים שהומצאו ופותחו השתלבו במציאות הטבעית והרחיבו את המציאות. הטבעי והמלאכותי המשולבים יחד מהווים את המציאות שלנו. אם כך, מה היא המציאות שאנחנו כביכול מתנתקים ממנה בעת השימוש במסכים? זוהי המציאות של הרחוב שלנו שבו נוסעים כלי רכב, פועלים רמזורים, מאירות נורות חשמל. זוהי המציאות של החדר שלנו שבו פועל מסך טלויזיה, מחשב, וויי פיי, מזגן שממזג לנו את האוויר, נורות חשמל ועוד. כל אלה אינם טבעיים אבל הם חלק מעולמנו. לכן, השיח על התנתקות מהמציאות ה"טבעית" איננו רלוונטי היום (ולמעשה כבר לפני מאות שנים) ואף מגוחך.

מסכים גורמים לניתוק חברתי - האמנם?

אחת הטענות נגד השימוש במסכים היא שהיא גורמת לניתוק מהחיים החברתיים. מדוע? משום שמה שנראה לעין הוא אנשים המתעסקים זמן ממושך בסמטרפונים שלהם או במכשירים דיגיטליים אחרים, במקום לנהל שיח פיזי עם סביבתם. אולם מה שאנחנו רואים הוא בעצם חלק מהקשרים החברתיים החדשים שנוצרים, שמתהווים ממש אל מול עינינו. חלק גדול מן הקשרים החברתיים נוצרים כיום תוך שימוש באמצעים דיגיטליים מצוידים במסכים, מסכים שזוכים להשמצה כה רבה. לכאורה, המצב האנושי החדש הוא התנתקות חברתית אבל בעצם זוהי טעות אופטית - מדובר על מצב חברתי חדש, הפוך מניתוק. זהו מצב של טוויית קשרים חברתיים וחיזוק קשרים חברתיים, בסגנון חדש, במהות חדשה, מצב שבו הקשרים החברתיים דווקא הופכים לעשירים יותר, זמינים וחופשיים יותר עקב האפשרויות המגוונות והמרובות של יצירת קשרים. נכון, החלק הפיזי תופס פחות מקום אבל החלק הוירטואלי מפצה על כך ואולי אף יותר ממפצה. דוגמאות לכך אינן חסרות: שימוש באימוג'ים לביטוי רגשות, תחושות ועמדות, קיום רב שיח המלווה בסרטונים, טקסטים, קטעי שמע ותמונות, המשמשים להמחשה, משחקים משותפים עם אנשים הנמצאים במקומות שונים ועוד. השימוש במסכים מאפשר גם ביטוי חברתי חופשי בהרבה לחלק גדול מהאוכלוסייה המתקשה להתבטא בעל פה מסיבות שונות (פחד קהל, קשיים בהתבטאות שוטפת בעל פה ועוד).

***
המסכים קיימים סביבנו. הם מצויים בכל מקום. במקום למנוע את השימוש בהם כדאי דווקא לעודד אותו, תוך התמקדות במטרות ראויות שברצוננו להשיג. מטרות כאלה אינן חסרות: למידה מהנה ופורה, יצירה וחיזוק של קשרים חברתיים, הרחבת האפשרויות של החלפת דעות בין בני אדם והעשרתה,  ועוד.

יום שלישי, 24 ביולי 2018

תקשורת עכשיו - איך מיידיות התקשורת משפיעה עלינו?/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

אחת מהפעולות שמאפשרת הטכנולוגיה היא יצירת קשר מיידי ועשיר, לא רק קולי וטקסטואלי אלא גם ויזואלי ותוך מתן אפשרות לאחרים להשתתף ולהגיב (לדוגמה - קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות). המסרים מועברים ומתקבלים באופן מיידי. המיידיות הזו מאפשרת לנו מצד אחד להשהות את זמן התגובה שלנו כשאנחנו עסוקים. מצד שני, היא יוצרת בתוכנו תחושה של דחיפות, תחושה של צורך להשיב (ומהר) להודעה שנשלחה. המיידיות עשוייה להיות חיונית ואף קריטית במקרים מסוימים כגון כשמתעורר צורך לשנות מועד פגישה או מקום פגישה של אירוע או, להבדיל - כשיש לדווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". באותה עת, תחושת הדחיפות שהיא יוצרת עשויה לעורר חרדות או או להגביר חרדות קיימות משום שמקבל ההודעות המיידיות מוטרד מהציפייה הסמויה של השולח להתייחס אליהן במהירות. היא עשויה גם לשבש את רצף החשיבה. רבים מאתנו יודעים זאת היטב כאשר בעת עבודה על פרויקט, כתיבת מאמר, למידה, קריאת חומר מקצועי או אחר ועוד, המסרים המיידיים דורשים מאיתנו התייחסות תדירה מדי, הקוטעת כל העת את רצף העיסוק שלנו. מעבר לכך, גם החזרה לעיסוק לאחר קבלת המסר ואולי התייחסות אליו, נמשכת זמן רב. השילוב בין שני אלה - תדירותם הגבוהה של המסרים וזמן החזרה לאחריהם, מאריכים את הזמן המוקדש לעיסוק ומקשים עליו.
מיידיות התקשורת הטכנולוגית מעניקה לנו את היכולת להגיע במהירות אל מגוון מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות. בכך, היא מסייעת בפיתוח פרויקטים לקראת תכנונם, בכתיבת מאמר או ספר, בתכנון טיול, בקניות ועוד. עם זאת, הקושי לבחור בין מגוון מקורות נותר בעינו ומיידיות הנגישות אל המידע אינה פותרת אותו.
אחד מההיבטים השליליים של מיידיות התקשורת הטכנולוגית היא הסכנה לפגיעה בריכוז, הנדרש בהקשרים שונים כגון בעבודה, בשיחה, בישיבה או בהקשבה למסר ארוך שיש צורך בהקשבה רצופה אליו.  
סכנה נוספת היא פגיעה ביחסים בין בני זוג וביחסים בין אישיים בכלל. המיידיות הגבוהה מקשה על קיום רצף מספק של זמן הנדרש לקשר איכותי בין בני זוג וליחסים בין אישיים איכותיים. למשל, היא מקשה על היכולת להבין את בן הזוג או את האנשים שאנחנו מנהלים אתם שיחה ועל היכולת לתמוך בהם.
אחד הצדדים החיוביים של המיידיות היא האפשרות להפיג בדידות, במיוחד אצל אנשים בודדים ואצל כאלה הנמצאים בסיטואציות הכופות עליהם בדידות כגון שהות ממושכת בבית חולים. הרשתות החברתיות וכלים של מסרים מיידיים (כגון ווטסאפ ,טלגרם) מאפשרות קשר ממושך ורציף עם בני משפחה וחברים, דבר המאפשר להם להרגיש שייכים וקשורים לקהילה.
עקב השימוש בכלים הטכנולוגיים המיידיים האדם המודרני מתרגל להשקעת זמן קצרה במשימות שעליו לבצע. המשימות יכולות להיות קריאה, עבודת כתיבה, עבודת תכנון, ציור, שמיעת מוזיקה, הלחנת מוזיקה ועוד. ייתכן שזו הסיבה לכך שאנחנו דורשים כיום יותר ויותר קטעי קריאה קצרים ככל האפשר, קטעי שמע קצרים במיוחד ועוד. בדרך כל אנשים אינם מעוניינים עוד היום במסרים שאורכם עולה על דקות ספורות ואני מניח שדרישה לקרוא מסמך ארוך או שמיעת מסר בן שעה תיתקל בדחייה מצד רוב האנשים.
ומה לגבי הפרעות קשב? יש שטוענים כנגד מיידיות התקשורת שמאפשרת הטכנולוגיה, שהיא יוצרת הפרעות קשב. האם זה כך? לא בהכרח. הפרעת קשב מאופיינת בקושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ובנטייה לעבור ממשימה למשימה. העולם של היום מלא וגדוש בגירויים מסיחי דעת. אנשים בעלי הפרעות קשב נמשכים, מטבע הדברים, לגירויים אלה, המתאפשרים כיום הרבה יותר מאשר בעבר ולכן אין זה ודאי שהגירויים הקיימים גורמים להפרעות קשב.

***

בין ההיבטים החיוביים הרבים לתקשורת המיידית ניתן למנות  את האפשרות ליצור קשר מיידי שהוא גם עשיר. המיידיות חיונית ולעתים אף קריטית במקרים כדוגמת הודעה על שינוי מועד פגישה, מקום פגישה או דיווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". היא מאפשרת להגיע מהר אל מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות.
למיידיות יש גם חסרונות. אחד מהם הוא הסכנה לעורר או להגביר חרדות אצל המשתמשים עקב הציפיה הסמויה ששולח ההודעה מצפה לתגובה מיידית. חסרון נוסף הוא הסכנה לשיבוש רצף של חשיבה ממושכת המתקיימת בעת משימה כלשהי. עוד חסרון הוא הסכנה לפגוע בריכוז. היא מהווה גם סכנה לקיום ולתחזוק יחסים בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

יום רביעי, 20 ביוני 2018

חבילת נופש בחלל/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

כשהייתי ילד, לאחר מכן נער ומאוחר יותר סטודנט צעיר באוניברסיטה, הייתי בטוח שטיסות החלל יהיו בקרוב נחלת הכלל ושדי בקרוב אוכל לצאת בעצמי לחופשה בחלל.
זה היה לפני עשרות שנים ולצערי חלום הטיסה לחלל לכל עדיין לא התגשם. אני מניח שהסיבות לכך הן רבות - בטיחות לא מספקת, חוסר עניין מצד גורמים שונים, טכנולוגיה שעדיין לא הייתה מפותחת דיה, עלות ייצור גבוהה של החלליות ושל שיגורן לחלל, ועוד.
אבל היום נראה שתיירות החלל לקהלים רחבים, קרובה מתמיד להגשמה. מספר חברות עושות מאמצים לספק טיסות חלל ונופש בחלל לקהל רחב יותר של בני אדם מכפי שהיה מקובל עד כה, אם כי עדיין לא לכולם. אחת מהן היא חברת חברת ההֵזנֵק (start up) האמריקנית אוריון ספאן (Orion Span), המתכוונת לשגר לחלל בשנת 2021 מלון בגובה של כשלוש מאות קילומטרים מעל כדור הארץ. המלון החללי יוכל להכיל בקרבו שישה דיירים והכוונה היא לארח את ראשוני האורחים בו בשנת 2022. אלה יתארחו במלון החלל למשך 12 יום. מחיר התענוג יהיה 9.5 מיליון דולר ולכן רק עשירים יוכלו להרשות אותו לעצמם. קיימות כיום מספר חברות המציעות טיסות חלל ובהן וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic), ביגלו אירוספייס (Bigelow Aerospace), וחברת רוקטפליין גלובל (Rocketplane Global). ארצות הברית מכינה כיום תשתית לטיסות חלל ובונה מטוסים ייעודיים לטיסות תת מסלוליות (טיסות חלל ברום גבוה הנושק לחלל החיצון, אך ללא כניסה למסלול סביב כדור הארץ). בטיסות אלה יגיעו תיירי חלל לגובה של מעל מאה קילומטרים, יחוו כמה דקות של חוסר משקל וישובו לכדור הארץ. ההערכה היא שטיסות כאלה יעלו מאתיים אלף דולר בקירוב, מאד לא זול ורחוק מהישג ידם של כמעט כל האנשים, אבל בכל זאת כבר בהישג ידם של אנשים רבים. לטענת כלכלנים העוסקים בתחום התיירות לחלל, הורדת מחיר טיסת חלל אל מתחת ל- 100 אלף דולר תוכל להביא לקפיצה משמעותית בביקוש לטיסות חלל תיירותיות. מכל מקום, תיירות החלל מתפתחת באופן מהיר. אחד הסימנים לכך הוא בניית מספר נמלי חלל במדינות שונות ובהן קליפורניה, פלורידה, וירג'יניה, שוודיה, סינגפור ואיחוד האמירויות.

גורמים שיאפשרו ויקדמו את היציאה ההמונית לחלל

במה תלויה הגשמתה והתפתחותה של תיירות החלל? דבר זה תלוי במספר גורמים שביניהם:
  • מחיר: כדי שטיסות חלל ונופשונים בחלל יהיו במסגרת אפשרותם התקציבית של רוב בני האדם, או לפחות של רבים מהם, הם יצטרכו להיות זולים מספיק. רק כאשר הם יהיו מספיק זולים, כמו בימינו הטיסות והנופשונים לחו"ל (הכוללים טיסות ובתי מלון) הם יצברו תאוצה ויהפכו לנחלתם של ציבורים  רחבים. המחיר לצרכן תלוי בין השאר בפיתוח חלליות זולות. הוא תלוי גם בשימוש בטילים רב פעמיים, המאפשרים לשגר את הטיל הנושא את החללית מספר פעמים (רב ככל האפשר) ולא רק פעם אחת. טילים כאלה  כבר פותחו על ידי חברת ספייס איקס ( Space x) -פאלקון 1 ופאלקון 2, ופיתוחם ושיכלולם ממשיך. כאשר ייצורם של טילים כאלה יהיה עניין קיים, בטיחותי וזול לייצור יוזלו הטיסה לחלל באופן משמעותי מאד.  
  • בטיחות: כדי שאנשים יסכימו לצאת לטיסת חלל או לנופשון חלל, חיוני להגיע לרמת בטיחות גדולה, כמו של הטיסות בימינו או לפחות קרובה אליהן.
  • מוטיבציה לתיירות חלל: לא ברור מהי המוטיבציה של קהלים רחבים של בני אדם לצאת לחלל. כל עוד לא תתקיים מוטיבציה גדולה דיה ליציאה לחלל, תיירות החלל לא תתרומם. כמו כן, טכנולוגיות תקשורת ובידור משוכללות הקיימות כבר כיום, עשויות לספק תחליף ראוי ליציאה ממשית לחלל. טכנולוגיות אלה מאפשרות כיום חוויה חושית הקרובה למציאות, לעתים עד כדי כדי טשטוש ההבדלים בין מה שמאפשרות הטכנולוגיות האלה לבין המציאות עצמה. אחת המבטיחות שבהן, אם לא המבטיחה מכולן, היא המציאות המדומה (virtual reality). מציאות מדומה (באנגלית: Virtual reality, ובקיצור VR) היא טכנולוגיה המאפשרת הדמייה מדויקת של סביבה או של התרחשויות המעניקה למשתמש בה אשליה של המציאות אותה מדמה הטכנולוגיה, והמשתמש יכול לפעול בתוכה. לטכנולוגיה זאת יש את הפוטנציאל לדמות מציאות של טיסת חלל ונופשון חלל, על כל מה שכרוך בה והיא תעורר אצל אנשים את השאלה מה כדאי יותר - לחוות ממש את המציאות של יציאה לחלל או הדמיה שלה, הקרובה מאד למציאות עצמה.  שימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה תהיה זולה בהרבה מיציאה מציאותית לחלל, לא תהיה כרוכה בסיכונים בטיחותיים ולא תצריך הכנות לקראת היציאה לחלל. חוויות חלל באמצעות מציאות מדומה, הדומות מאד למציאות של חוויות חלל עשויה להקטין את המוטיבציה של בני אדם לצאת ממש לחלל.
  • שיווק: כל מיזם מסחרי חדשני זקוק לשיווק נכון כדי להציג אותו באופן שימשוך את קהל היעד הפוטנציאלי שלו. במקרה הזה שיווק נכון חיוני משום שמדובר על משהו בלתי מוכר עד כה שגם טומן בחובו פחדים אפשריים מסיכוני היציאה לחלל.
  • שילוב בין אינטרסים מסחריים רבים ומגוונים: ככל שיותר אינטרסים מסחריים יהיו מעורבים בתיירות החלל כך הסיכוי להתרוממותה יגדל. בין האינטרסים המסחריים המגוונים שיוכלו לסייע להתרוממות זו אפשר למנות את הכסף שישלמו התיירים עצמם, פרסומות ואולי שילוב של תכניות טלוויזיה בתוך תחנות חלל או בחלליות (וביניהן אולי גם תכניות ריאליטי).
  • פישוט ההכנות ליציאה לחלל או אף ביטול הצורך בהן: יציאה לחלל, מאלצת את היוצאים להשתתף בהכנות לקראתה, כולל אימונים. הכנות אלה נמשכות כיום חודָשִים. המכשול הזה יפריע לרבים מהמתכוונים לצאת לחלל וכך ימנע מרבים מהם לממש את כוונתם לצאת אליו.

***

כדי שתתאפשר תיירות חלל לכל או לפחות לקהלים גדולים מאד, צריכים להתקיים מספר תנאים. בין התנאים: מחיר מספיק נמוך לצרכן, רמת בטיחות גבוהה, מוטיבציה מספקת של צרכני החלל הפוטנציאלים, שיווק נכון ופישוט ההכנות ליציאה לחלל או ביטול הצורך בקיומן בכלל.
אמנם אין מה למהר לעשות הכנות ליציאה לחלל בזמן הקרוב, אבל טיסות החלל ונופשוני החלל נמצאים כבר כנראה באופק.

יום רביעי, 2 במאי 2018

מִתְקַשרים ישירות - שתי שיטות לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

האם התקשורת בעתיד הנראה לעין תעבור מדיבור והקלדה לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה? מכון MIT מתווה את הדרך לאחת הדרכים שיאפשרו לעשות זאת. חוקרים במכון פיתחו מערכת המאפשרת לתקשר באופן שקט ופרטי עם המחשב והאינטרנט פשוט על ידי חשיבה, שאותה מתרגמת המערכת למלים. המערכת, הקרויה  אַלטֵראֵגו (AlterEgo) מורכבת ממתקן נלבש על הפנים, המצויד באלקטרודות המזהות מלים שהמשתמש במערכת הוגה אותן בראשו. כשהוא אומר את המלים בראשו נוצרים אותות חשמליים על פניו. אלה הן אותות המשמשים במצב רגיל להנעת שרירי הדיבור המצויים בפנים אך כאן הם אינם מניעים אותם. המערכת מזהה את האותות הנוצרים כאשר נאמרות המלים בראש (וללא קול) ומתרגמת אותן למלים המתאימות. המערכת מצוידת גם באזניות המבוססות על מוליכות העצם. הן מעבירות קולות דרך עצמות הפנים להעברת מידע קולי למשתמש תוך שמירה על פרטיות וללא הפרעה לשיחה שהוא מקיים. המתקן מסוגל לקיים קשר אלחוטי לכל מתקן ממוחשב באמצעות בלוטות'.
דרך שניה שמסתמנת לתקשורת ישירה באמצעות מחשבות היא באמצעות מתקן ממוחשב שיושתל במוח עצמו, יחובר ממש אל הנוירונים (תאי העצב) ויעביר את המחשבות ישירות מאדם לאדם או מאדם למחשב.  חברה בשם ניורלינק (Neuralink) שנוסדה על ידי אלון מאסק עוסקת כבר בפיתוחו של מתקן כזה. המתקן, אם וכאשר יפותח, יאפשר אולי גם העברת מחשבות ורגשות ללא צורך במלים.
לשתי השיטות יתרונות גדולים משום שהם מייתרים את ההפעלה המקובלת כיום של תקשורת - באמצעות הקלדה, דיבור או אף מחוות יד. הן מייעלות את התקשורת ומקלות עליה.
אולם איזו מן השיטות היא המועדפת?
מאחר שמתקנים להעברת מחשבות באופן ישיר עדיין אינם קיימים קשה מאד להשיב על השאלה. כמו כן התשובה תלויה גם בהעדפות המשתמש. יחד עם זאת, אפשר לפחות להשוות בין השיטות בהיבטים שונים:

  1. טכנולוגיה פולשנית מול טכנולוגיה לבישה: שיטת התקשורת הישירה על ידי העברת מלים באמצעות מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, איננה מצריכה התערבות פולשנית בגוף האדם, לעומת המתקן המושתל במוח שיחייב התערבות כזו. מאחר שעדיין איננו יודעים בדיוק אילו סכנות טמונות בהתערבות כזו ואילו סכנות טמונות בעצם הימצאותו הקבועה של המתקן במוח, השיטה הראשונה נראית כעדיפה. תמיד ניתן יהיה ללבוש או לפשוט את המתקן המולבש על הפנים, דבר שאיננו נכון לגבי המתקן שיושתל במוח.
  2. העברת ישירה של מלים מול העברה ישירה של מחשבות ורגשות: שיטת האַלטֵראֵגו  תתמקד בהעברת מלים. לעומת זאת טכנולוגיית המתקן המושתל במוח תאפשר אולי בעתיד לשדר רגשות ותחושות ולהציץ את תוך רגשותיהם ותחושותיהם של בני אדם ואל תוך זיכרונותיהם. עד כמה הדבר חיובי או שלילי? את זה ייקבעו השימושים שייעשו באפשרות זאת והגינותם של המשתמשים בו. מצד אחד היא יכולה להוות כלי חשוב עבור אנשים העוסקים במקצועות טיפוליים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מאמנים אישיים ועוד). מצד שני היא עלולה לאפשר חיטוט מזיק ברגשות וזיכרונות של אנשים. אין ספק ששיטת האַלטֵראֵגו  (או הדומות לה) פשוטה ונקייה יותר מבחינה זו מאחר שהיא תעביר רק מלים. לעתים איננו מעוניינים להעביר ישירות מחשבות אלא את המלים עצמן בלבד. למעוניינים בכך, שיטת האַלטֵראֵגו תהיה עדיפה, מן הסתם.
  3. הצורך בלבישה מול ייתור הצורך הזה: מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, יחייב ללבוש ולפשוט אותו בהתאם לצורך. יש אף מצבים שלא נוכל ללבוש אותו על פנינו או שלא יהיה נוח לעשות זאת כגון בעת שכיבה במיטה או בעת עשיית מקלחת. מצד שני, אפשר להסיר את מתקן ה-אַלטֵראֵגו בקלות רבה בהרבה מאשר את השתל הממוחשב המותקן ישירות במוח.

***
כפי שזה נראה כרגע עתיד התקשורת שייך ליצירת קשר באמצעות חשיבה ישירה. ייתכן מאד ששתי השיטות המתוארות כאן לבצעה יתקיימו זו לצד זו, ואפילו סביר להניח שכך יהיה. כמובן שייתכן שאף אחת מן השיטות לא תיושם בסופו של דבר בעקבות עלייתה של שיטה אחרת או של שיטות אחרות. מכל מקום, לא ברור עדיין מה יהיה גורלה של התקשורת באמצעות חשיבה ישירה, המגששת בימים אלה את צעדיה הראשונים לקראת הגשמה.


האם 2019 תהיה השנה שבה יפרצו הסמרטפונים המתקפלים אל חיינו?סמרטפון מתקפל הוא סמרטפון בעל מסך גדול (מעין טבלט) שיכול להתקפל לצורת סמרטפ...