קוראים

יום ראשון, 21 במרץ 2021

הייתם גרים בעיר שהיא בניין ענק?/יורם אורעד

 

האם נבנה בעתיד בנייני ענק שיהיו ערים בפני עצמן?



האם נוכל לבנות בעתיד בנייני ענק שכל אחד מהם יהווה עיר שלמה שתספק את צרכי כל תושביה? ולמה בעצם לעשות זאת?


בנייני ענק צומחים אל מול עינינו כל העת וגובהם הולך וגדל. האם נוכל לבנות בעתיד בנייני ענק שבכל אחד מהם תתקיים עיר שלמה עם חנויות, בתי חולים, בתי ספר, חוות ועוד? בספרו של סופר המדע הבדיוני רוברט סילברברג, העולם שבפנים (The World Inside), מתוארים בנייני ענק, מגה בניינים, בגובה של אלף קומות כל אחד, המסוגלים להכיל 800,000 בני אדם בבניין יחיד. כל בניין הוא למעשה עיר המקיימת את עצמה. העיר מחולקת לעשרים וחמישה אזורים וכל אזור משתרע על 40 קומות. בנייה מתמדת של הבניינים האלה מאפשרת את איכלוסם של בני האדם, שמספרם הולך וגדל.

אדריכלים טוענים שבניית בנייני ענק שכל אחד מהם יהווה עיר בפני עצמה, עיר המקיימת את עצמה, היא אפשרית. למעשה, אנחנו הולכים ומתקרבים למימוש האפשרות הזו. בעולם נבנים כל העת גורדי שחקים בגבהים הולכים וגדלים. בורג' ח'ליפה בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, הוא כרגע הגבוה שבהם, 828 מטרים. יש בו 163 קומות ושטח הרצפה הכולל שלו הוא 344,000 מ"ר. מגדל ג'דה, שבנייתו אמורה להסתיים עד שנת 2022, יהיה גבוה ממנו ויגיע לגובה של קילומטר שלם, 167 קומות, ושטח רצפה כולל של 530,000 מ"ר. דובאי סיטי טאוור, שבנייתו תסתיים, על פי המתוכנן, בשנת 2025, יהיה גורד שחקים גבוה אף משני אלה ויתנשא לגובה של 2400 מטרים עם 400 קומות.

אבל האם אנו מעוניינים בבנייני ענק, מגה בניינים, שיהיו ממש ערים בפני עצמם, ולשם מה?


בשביל מה זה טוב?

אוכלוסיית העולם גדולה. כרגע היא מונה כ-7.85 מיליארד בני אדם ומדי שנה נוספים לה כ-83 מיליון שהם כ-1.1 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית. האוכלוסיה ממשיכה לגדול והיא משתרעת על שטחים גדלים והולכים על פני כדור הארץ. כך, קטנים שטחי הטבע ושטחי החקלאות העומדים לרשותנו. השטחים המאוכלסים הגדלים והולכים פוגעים ביצורים חיים, כולל צמחים, שמספרם מתמעט עקב תפיסת השטחים על ידי האדם. נפגעים גם אזורי טבע דוממים כגון הרים, אגני מים, מכתשים ועמקים. בנייה לגובה מאפשרת מגורים לאוכלוסיה גדולה יותר על שטחים קטנים יותר. בכך, היא מאפשרת שמירה על שטחי טבע ואפילו הגדלתם, בלי לוותר על הצורך באיכלוס עבור האדם. 

מגורים בתוך בנייני ענק מאפשרים גם נגישות משופרת לשירותים שונים כגון רפואה, מסחר, בידור ומרכזי לימוד. אלה נמצאים פשוט במרחק קטן יותר ובאותו חלל וכך מקלים על הגעה אליהם לקבלת השירותים הנחוצים.  

בנייני הענק יאפשרו גם להימנע מנסיעה ארוכה וממושכת בין יעדים. כך, יפחת זיהום האוויר הנגרם עקב פליטת מזהמים בנסיעה. גם אם בעתיד יתפסו הרכבים החשמליים, שאינם פולטים זיהום לאוויר, מקום חשוב בתחבורה, עדיין נסיעה בתוך בניין ענק תדרוש פחות אנרגיה משום שהמרחקים בין יעדים בתוכו יהיו קצרים יותר מאשר בעיר של ימינו. בחלק גדול מן המקרים ייתכן שאף לא יהיה צורך בתחבורה משום שהמרחקים יאפשרו הליכה או שימוש במעליות כדי להגיע אל היעד. 

עיר הנמצאת בתוך בניין ענק תקל גם על החיבור החברתי בין בני אדם משום שתאפשר להם להגיע זה אל זה בקלות ובנוחות ללא יציאה מחלל הבניין.


וכמו תמיד - בכל דבר טוב יש גם רע

בנייני הענק עלולים להפריע לקו הרקיע של האזורים עליהם ייבנו. ובעצם, ייתכן שזו בעיה רק לחלק מהאנשים. חלק אחר אולי דווקא יאהב זאת, בדיוק כפי שיש היום כאלה האוהבים את קו הרקיע המעוטר בגורדי שחקים של ניו יורק, תל אביב או ערים אחרות בעולם. כמו כן, אפשר לדאוג לעיצוב אסתטי של המבנים ולהתאמה נופית ביניהם לבין הנוף וביניהם לבין עצמם כך שתיווצר סביבה אסתטית.

בעיה אפשרית נוספת היא שחלק מהאנשים עלולים לפתח קלאוסטרופביה (פחד ממקומות סגורים) עקב השהות הממושכת בתוך בנייני הענק. כדי להתמודד עם זה אפשר לשלב מרחבים חיצוניים אל תוך הבניין כגון גנים, בריכות, מרפסות וגנים. תכנון מתאים שלהם יוכל גם לאפשר כניסת אור טבעי רב מבחוץ. בנוסף, תושבי העיר תמיד יוכלו לצאת אל מחוץ לבניין הענק וליהנות משטחי הטבע הגדולים שיתאפשרו הודות לשטח המצומצם יותר שיתפסו בנייני הענק.

בנייני ענק טומנים בחובם גם פוטנציאל משמעותי לסכנות מסוגים שונים, כגון אש, רעידות אדמה, סופות עזות וצונאמי. לכן, יהיה צורך לבנותם כך שיוכלו לעמוד בפני הסכנות השונות העלולות לאיים עליהם.


ביקור ספינת החלל החייזרית/יורם אורעד

  מסלולו של אומואמואה בתוך מערכת השמש האם אומואמואה, העצם שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי, הוא חללית חייזרית? כמה אינדיקציות רומז...