חלל 2024 - שנת 2024 בחלל/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי gencraft.com

הדרך להתיישבות בני אדם בירח ובגרמי שמים אחרים עוד רחוקה אבל פעילות החלל נמשכת ללא הרף כבר עשרות שנים. אז מה יקרה בשנה הבאה בחלל? הנה ארבע משימות מרתקות שאמורות להתבצע בשנה שתתחיל תיכף, כולל משימה מאוישת אחת.

אירועי חלל בולטים בשנת 2024

מאז שנות החמישים של המאה העשרים, לא פסקה העשייה בתחום חקר החלל באמצעות חלליות ולוויינים ועם השנים הפכה לתוססת יותר. חלק גדול מהחקר הזה פלש לתחומי חיי היום יום שלנו כגון לווייני תקשורת ולווייני מזג אויר. גם 2024 תהיה שנה פעילה בתחום החלל. 

האירוע החשוב ביותר וגם המרתק ביותר יהיה תכנית ארטמיס 2 (Artemis 2) שבה יישלחו אסטרונאוטים להקפת הירח. היא מהווה את השלב השני של התכנית, שמטרתה שיגור בני אדם לירח, הנחתתם עליו וקיום נוכחות קבועה בו. זוהי הטיסה המאוישת הראשונה בתכנית. אירוע חשוב נוסף הוא יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר (Europa Clipper), משימה לא מאוישת, שתשוגר לאירופה, אחד מירחי כוכב הלכת צדק, שתכלול גם מֵָקֵפֵת (מֵָקֵפֵת - גשושית שמקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר). המקפת תקיף את צדק ותעבור מספר פעמים על פני אירופה כדי ללמוד עליו. משימה נוספת, חקר ירחי מאדים (Martian Moons Exploration) גם היא משימה לא מאוישת למאדים. מטרתה להביא לראשונה דגימות מאדמתו של הגדול בירחי מאדים - פובוס (Phobos) ולעבור על פני ירחו האחר, דיימוס (Deimos) לביצוע תצפיות עליו. עוד משימה היא צ'אנגה 6 (Chang'e 6), משימה לא מאוישת. מטרתה היא להשיג דגימות של אדמה וסלעים מהצד המרוחק של הירח שלנו (הצד שאיננו רואים מכדור הארץ) ולהביאם לכדור הארץ.

ארטמיס 2

מסלולה של ארטמיס 2

ארטמיס 2 היא השלב השני של תכנית ארטמיס לשיגור בני אדם לירח, של נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית. השלב הראשון היה ארטמיס 1 שבו נשלחה חללית ללא אנשים להקפת הירח ולהחזרתה אל כדור הארץ ובה נבחנו מערכותיה. ארטמיס 2 כבר תהיה משימה מאוישת. היא תישא שלושה גברים ואישה. זו תהיה הפעם הראשונה מזה יותר מחמישים שנה שבה ישוגרו בני אדם לירח. ארטמיס 2 תשוגר במסלול שינצל את הגרביטציה של כדור הארץ והירח, כך שבדרך חזרה לכדור הארץ לא תידרש כלל הנעה רקטית. באופן זה תיחסך אנרגיה רבה וכסף רב. המשימה אמורה לצאת לפועל בנובמבר 2024. החללית שבה ישהו האסטרונאוטים, אוריון, תקיף את הירח אך לא תנחת על פניו. אוריון תגיע למרחק של 7400 קילומטרים מעבר לצד הרחוק של הירח. במצב זה יוכלו אנשי הצוות לצפות בכדור הארץ ובירח בבת אחת, מחלונות החללית אוריון.

המשימה תימשך עשרה ימים ותסלול את הדרך למשימת ארטמיס 3 שבה יונחתו אסטרונאוטים על הירח (המשימה מיועדת לשנת 2025). 

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר מגיעה לירח אירופה

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר (Europa Clipper), ובתרגום חופשי לעברית - מפרשית לאירופה, היא חללית לא מאוישת לחקר אירופה, אחד מירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק. החללית היא של נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית. החללית תחקור את אירופה באמצעות עשרות מעברים שהיא תבצע כשתשהה במסלולה סביב צדק, שהקרובים ביניהם יהיו בגובה של כעשרים וחמישה קילומטרים מעל פני השטח של הירח. פני השטח של אירופה מכוסים במעטפת קרח ומשערים שמתחתיה מצוי  אוקיינוס מים תת קרקעי שייתכן שמצויים בו חיים. מטרתה העיקרית של החללית הוא לקבוע אם קיימים מתחת לפני השטח של אירופה מקומות מאפשרי חיים. היא תחקור את טבעה של מעטפת הקרח המקיפה את הירח ואת האוקיינוס שמתחתיו וכן את הרכבו ואת הגיאולוגיה שלו. כוכב הלכת צדק וירחיו נמצאים במרחק של יותר מפי חמישה מאשר מרחק כדור הארץ מהשמש. לכן, החללית תזדקק ללוחות גדולים במיוחד של תאי שמש להפקת אנרגיה. גובה החללית יהיה 5 מטרים וכשייפרשו לוחות השמש שלה יגיע גודלה ליותר משלושים מטר. מסתה תהיה כשלושת אלפים ומאתיים קילוגרם. שיגורה מתוכנן לאוקטובר 2024 והיא צפויה להיכנס למסלול סביב צדק בשנת 2030.

מארשיאן מוּנז אקספלוריישן

מארשיאן מונז אקספלוריישן על מאדים

מארשיאן מונז אקספלוריישן (Martian Moons eXploration), או בתרגום חופשי לעברית - חקר ירחי מאדים, היא משימה של סוכנות החלל היפנית (JAXA) שמטרתה להביא לראשונה, דגימות מאדמת הירח הגדול ביותר של מאדים - פובוס (Phobos) באמצעות חללית בלתי מאוישת. חללית המשימה תנחת על פני פובוס ותאסוף ממנו דגימות קרקע. כמו כן היא תבצע מעבר ליד דיימוס, הירח הקטן יותר של מאדים וגם תבצע מדידות של אקלים מאדים. היא תיכנס למסלול סביב מאדים ולאחר מכן תעבור לפובוס שעליו תנחת פעם או פעמיים כדי להביא דגימות  קרקע באמצעות מערכת פְּנֵיאומטית. לאחר מכן תמריא החללית מפובוס ותבצע מספר מעברים ליד דיימוס. אז, תשלח את הדגימות לכדור הארץ באמצעות יחידה שנועדה לכך.

צ'אנגה 6 (Chang'e 6)

צ'אנגה 6 על פני הירח

צ'אנגה 6 (Chang'e 6) היא משימת חלל סינית שנועדה להשיג דגימות אדמה מצידו המרוחק של הירח ולהביאם לכדור הארץ. חללית המשימה תנחת בחלק הדרומי של הירח (כאמור, בצידו המרוחק) ותשיג 2 קילוגרם של אדמת ירח שייחפרו מעומק של 2 מטרים מתחת לקרקע. האדמה שתיאסף תוכנס לרכב מיוחד שימריא אל עבר מקפת שתקיף את הירח. הרכב יגיע אל המקפת ויעביר אליה את הדגימות ואלה ישוגרו אל כדור הארץ. צ'אנג 6 היא שלב במסגרת תכניתה של סין, שיסייע לאפשר נחיתות של חלליות מאוישות על פני הירח ולהקים מאחז אנושי סמוך לקוטב הדרומי שלו.

מאיימים על כדור הארץ/יורם אורעד

 

החללית דארט פוגעת בדימורפוֹס. קרדיט: נאס"א/ג'ונס הופקינס APL

גופים הנעים בחלל עלולים לסכן את האנושות עד כדי הכחדתה, אם יפגעו בכדור הארץ. החללית דארט ששוגרה בשבוע שעבר, תבחן את האפשרות להסיט ממסלולו גוף העלול לפגוע בכדור הארץ בעתיד כדי למנוע פגיעה כזאת.

זה קרה במציאות - גוף גדול הגיע מן החלל ב- ‏30 ביוני ‏1908, פגע באזור טונגוסקה בסיביר שברוסיה והחריב שטח של כאלפיים קילומטרים רבועים (כעשירית משטח מדינת ישראל). עוצמתו הייתה גדולה פי אלף מזו של הפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה ב- ‏1945, פצצה שגרמה להשמדת העיר. מתי שהוא בעתיד, יאיים על כדור הארץ גוף בגודלו של הגוף הזה או אף גדול ממנו בהרבה. פגיעתו עלולה לגרום להרג בני אדם רבים, להרס תשתיות ולפגיעה בחקלאות. 

ודי לאחרונה, בשנת 2013, התפוצץ ברוסיה גוף בגודל 20 מטר, שהגיע מהחלל וגרם לפציעת מעל  1000 אנשים ולנזק למבנים.

פגיעת גוף חללי גדול דיו בכדור הארץ עלולה ליצור גלי ענק שיציפו אזורי חוף, ולהעלות חומר רב לאטמוספירה שימנע מאור השמש להגיע אל הקרקע, דבר שיוריד את טמפרטורת האטמוספירה.

כדי לבדוק את האפשרות להתגונן מפגיעה אפשרית של גוף גדול מן החלל, שוגרה בשבוע שעבר חללית בשם DART, ראשי התיבות של Double Asteroid Redirection Test (ניסיון הטיית אסטרואיד כפול). החללית תבחן את האפשרות להסיט גוף כדי למנוע את פגיעתו בכדור הארץ. דארט שוגרה לעבר אסטרואיד קטן בקוטר 780 מטרים בשם דידימוֹס (Didymos), שמלווה אותו ירח קטנטן בקוטר 160 מטרים בשם דימוֹרפוֹס (Dimorphos). החללית תתנגש בדימורפוס כדי לשנות את מסלולו. הצוות שיעקוב אחרי DART ימדוד את השינוי במסלול הירח דימורפוס שנגרם מההתנגשות בו ויעריך את יעילות הפגיעה להסטת הירח. הצוות ישתמש בתצפיות טלסקופיות למדידת זמן ההקפה של דימורפוס סביב דידימוס לפני ההתנגשות ואחריה וכך יחשב את השינוי שתגרום לו ההתנגשות. DART נועדה לבחון האם כדאי להשתמש בשיטה במקרים עתידיים של גופי חלל גדולים המסכנים את כדור הארץ. התנגשות החללית עם דימורפוס עתידה להתרחש בספטמבר 2022.

מאיפה הם מגיעים?

האם ניתן בכלל לחזות את פגיעתם של גופים מן החלל בכדור הארץ?

עניין זה נידון כיום ברצינות. בארצות הברית הוקם פרויקט בשם "משמר החלל" (Spacewatch) שמטרתו איתור גופים כאלה.

המקור העיקרי שממנו עלולים להגיע גופים כאלה הוא רצועת האסטרואידים. אסטרואידים הם מעין כוכבי לכת קטנים מאד. הקוטר של רובם הוא כמה עשרות קילומטרים ומטה. רובם נמצאים באזור שבין כוכבי הלכת מאדים וצדק הנקרא "רצועת האסטרואידים" ויש בו אלפי אסטרואידים. חלקם חוצה את מסלול כדור הארץ ומתקרב לשמש למרחק קצר מזה של כדור הארץ. אסטרואידים אלה קרויים בשם "אסטרואידים חוצי מסלול" ועלולים להיות מסוכנים לכדור הארץ (משום שהם חוצים את מסלולו). ההערכה היא שקיימים אלפי אסטרואידים חוצי מסלול שגודלם עולה על חצי קילומטר.

מקור נוסף לגופים העלולים לפגוע בכדור הארץ הוא שביטים, גופים מאורכים וזוהרים בעלי זנב המופיעים בדרך כלל אחת לתקופה קבועה. השביטים הופכים לזוהרים רק כשהם מתקרבים לשמש וככל שהם מתקרבים לשמש הם זוהרים יותר. השביטים מגיעים ממקום מרוחק מאד הנקרא "ענן אוּרט". מרחקו  30,000 יחידות אסטרונומיות והוא משתרע עד למרחק של 50,000 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא מרחק כדור הארץ מהשמש - 150 מיליון קילומטרים). מעריכים שיש בו טריוליוני שביטים שגודלם יותר מקילומטר.

איך למנוע פגיעת גופים בכדור הארץ?

כאמור, אחת האסטרטגיות למניעת פגיעת גופים גדולים מן החלל היא באמצעות הסטתו ממסלולו כך שלא יפגע בכדור הארץ. למשל, אפשר לפגוע בגוף באמצעות גוף מסיבי שיזיז אותו ממקומו, כפי שעתידה לעשות החללית DART. אפשרות אחרת היא לשלוח טיל מצויד בפצצה גרעינית ולפוצצה בקרבתו. ההתפוצצות תגרום להעפת חומר מן הגוף, דבר שיניע את הגוף בכיוון מנוגד לכיוון בו יעוף החומר.

אפשרות נוספת היא הנחתת מערכת אוטומאטית על הגוף, שתכרה ממנו חומר ותפלוט אותו לחלל. פליטת החומר תגרום לגוף להידחף לאיטו ותסיט אותו מכיוון ההתנגשות בכדור הארץ.

האם הסיכוי לפגיעת גוף גדול מן החלל באמת שווה את המאמץ?

הסיכוי לפגיעת גוף גדול מהחלל שיגרום לקטסטרופה הוא זעיר. מומחים בנאס"א מעריכים שפגיעה בכדור הארץ של גוף מהחלל, שגודלו למעלה מקילומטר או שניים מתרחשת כמה פעמים במליון שנה. גוף כזה עלול לדרדר את האקלים העולמי ולהוביל למחסור עולמי בגידולים חקלאיים ולאובדן חיים. הסיכוי לפגיעת גוף שגודלו יותר מ- 5 קילומטרים, העלולה לסכן את קיומה של האנושות קטן בהרבה. 

אבל, האם אנחנו יכולים להתעלם מהסיכון הזה, קטן ככל שיהיה? הרי אנחנו מכירים את גורל הדינוזאורים. הם נכחדו לפני 65 מיליון שנה תוך זמן קצר יחסית עקב פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ.

אני מניח שאיננו מעוניינים בגורל דומה.

ביקור ספינת החלל החייזרית/יורם אורעד

 

מסלולו של אומואמואה בתוך מערכת השמש

האם אומואמואה, העצם שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי, הוא חללית חייזרית? כמה אינדיקציות רומזות לכך שזוהי אפשרות סבירה - היותו האורח הראשון המגיע מחוץ למערכת השמש, פרופורציות גוף חריגות, היותו מבריק מאד והאצת מהירותו שלא לפי הצפוי בעוברו במערכת השמש.

בשנת 2017 נפל דבר גדול - עצם מסתורי הגיע למערכת השמש שלנו מהחלל הבינכוכבי, הראשון בהיסטוריה שהתגלה ככזה. העצם, ששמו אומואמואה (Oumuamua), היה חריג מאד בצורתו ובמאפיינים אחרים שלו. לטענת חלק מהמדענים ייתכן שאומאמואה הוא גוף מלאכותי, מעשה ידיה של ציוויליזציה חייזרית טכנולוגית הרחק בחלל. אחד ממדענים אלה הוא פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד שלאחרונה אף פרסם ספר הדן בסוגיה.

מה יש באומואמואה שהוביל למחשבה שייתכן שהוא תוצר של טכנולוגיה חייזרית? הנה כמה אינדיקציות לכך.

ביקור של אורח מחוץ למערכת השמש

ראשית, אומואמואה הוא הגוף היחיד עד כה, בכל ההיסטוריה שהתגלה כגוף שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי. לכאורה, אין זה מעיד על היותו מלאכותי אולם עצם הראשוניות הזו היא אינדיקציה למוזרותו, דבר שמעורר חשד.

פרופורציות גוף חריגות מאד

אינדיקציה נוספת היא צורתו של אומואמואה. פרופורציות הגוף שלו חריגות מאד בהשוואה לגופים מהחלל. הוא צר מאד. אורכו מוערך בכמאה מטר ורוחבו כעשרה מטרים, משהו שונה דרמטית מגופים חלליים טבעיים, הרחוקים מלהיות צרים כל כך. למעשה, קשה לדעת בדיוק את צורתו אך הוא עשוי להיות עצם דמוי סיגר מאורך או עצם שטוח באופן קיצוני, דמוי פנקייק.

שתי צורות אפשריות של אומואמואה

ברק מתכתי נוצץ

החזרת האור של אומואמואה היא אינדיקציה נוספת למוזרותו. היא גבוהה באופן חריג, דומה לזאת של מתכות נוצצות. למרות היותו קטן, כשחלף על פני השמש הוא החזיר אור בשיעור גבוה בהרבה מזה של אסטרואיד או שביט טיפוסי במערכת השמש, לפחות פי עשרה.

איפה ההתחממות?

גופים החולפים על פני השמש במרחק שבו חלף אומואמואה מתחממים מאד, מפאת קרבתם אליה. הטמפרטורה על פני אומואמואה הייתה אמורה להיות גבוהה כשחלף על פני השמש אבל טלסקופ החלל שפיצר (טלסקופ חלל ששוגר בשנת 2003), שעקב אחריו לא גילה כל פליטת חום ממנו. דבר זה מתקשר להחזרת האור הגבוהה מאד של אומואמואה שאחראית אולי לכך שלא התגלתה פליטת חום ממנו.

הגדולה שבמוזרויות - סטיה מהמסלול בניגוד למצופה

האינדיקציה המרשימה ביותר למוזרותו של אומואמואה היא הסטיה שלו ממסלולו בהשוואה למה שהיה צפוי. בינואר 2018 דיווחו חוקרים שעקבו אחריו שהעצם האיץ וסטה מהמסלול שהכתיבה הגרביטציה של השמש לבדה. הסטיה הייתה אמנם קלה אבל ברורה. את הסטיה ניתן להסביר על ידי כוח נוסף שפעל עליו.

אבל מהו כוח זה?

שביטים עשויים מקרח ואבק. הקרח מורכב ברובו ממים אבל גם מחומרים נוספים כגון מתאן, אמוניה ופחמן. שביטים מתחממים בעת התקרבותם אל השמש, הקרח שבתוכם מתאדה ועקב כך נפלט מהם סילון גזים. הסילון פועל כרקטה. הוא מאיץ את השביט בכיוון מנוגד לכיוון הפליטה של הסילון. כתוצאה מכך, השביט יכול לסטות מהמסלול שהכתיבה לו הכבידה של השמש. כדי שתיווצר באומואמואה הסטיה שנצפתה, היה עליו לאבד כעשירית מהמסה שלו. למרבית הפליאה, לא נתגלו לאחר הסטיה שלו סימנים של חומרים המצויים בשביט כגון מים וגזים מבוססי פחמן, וגם לא של אבק. כך העידה מצלמת האינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר שכוונה אליו במשך 30 שעות בעת שחלף על פני השמש ולא גילתה דבר.

מפרשית שמש

לאור המוזרויות של אומואמואה חשבו פרופ' אבי לייב ותלמידו שמואל ביאלי שייתכן שהסבר אפשרי בהחלט הוא שהגוף המוזר הוא מפרשית שמש. מפרשית שמש היא חללית המצוידת במפרש רחב מחזיר אור המנצל את קרינת האור כדי לנוע. אור פוגע במפרש, מפעיל עליו כוח והחללית נעה. והאמת, זו השערה מאד מתקבלת על הדעת בעיניי. הסטיה הבלתי מוסברת מוצאת בהחלט מענה בהשערת מפרשית השמש. הברק המתכתי משתלב היטב עם האפשרות שמדובר על מפרשית שמש המצוידת במפרש מחזיר אור וגם פרופורציות הגוף החריגות מסתדרות יפה עם צורתה האפשרית של מפרשית שמש, במיוחד אם הצורה היא צורת הפנקייק. 

אומואמואה נע מהר מדי וניצפה מאוחר מדי מכדי שניתן היה לקבל עליו תמונה טובה. הוא נמצא כרגע בדרכו אל מחוץ למערכת השמש וכבר לא נוכל להמשיך ולבדוק אותו. האם נוכל להתכונן לבדיקת הגוף הבינכוכבי הבא באופן שיתאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו בזמן?

כנראה שכן, מומחים שונים העלו את האפשרות הזו וגם ניתן לה מימון על ידי NIAC, תוכנית הרעיונות המתקדמים החדשניים של נאס"א. אחת האפשרויות היא לשגר חללית עם מפרש שמש שתנוע במסלול סביב השמש. החללית תמתין לבואו של העצם המוזר הבא. כשתגלה אותו היא תנוע אליו ותחקור אותו מקרוב.

נפגשים במאדים/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

שלוש חלליות של שלוש אומות שונות עושות עתה את דרכן למאדים והן יגיעו אליו בקרוב, יחקרו את פני הקרקע שלו, יחפשו מים, יתורו אחרי עדויות לחיים ועוד.

הוא מנצנץ לו בהיר ואדמדם בשמי הלילה. זהו מאדים (Mars), כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש הנע במרחק של 207-249 מיליון קילומטרים מהשמש. בקרוב יגיעו אליו שלוש חלליות בלתי מאוישות משלוש מדינות שונות, והן עושות את דרכן אליו ממש עכשיו. כולן שוגרו בחודש יולי. החלליות הן אָמַל (תקווה בערבית) של איחוד האמירויות הערביות, פֶּרסֶוֵרֶנס (התמדה באנגלית), של ארצות הברית וטיאַנווֵן-1 (טיאַנווֵן - שאלות שמיימייות במנדרינית) של סין. הן עתידות להגיע למאדים בפברואר 2021.

חלליות שונות, מטרות שונות

לכל חללית מטרות ייחודיות משלה. קיימים ארבעה סוגי משימות למאדים (הרלוונטיים גם לגרמי שמים אחרים). האחד הוא מעבר קרוב (flyby) שבו החללית עוברת בסמוך למאדים ואוספת עליו נתונים. השני הוא הקפה (orbiting), ומהותו הקפת כוכב הלכת תוך איסוף נתונים עליו. השלישי הוא נחיתה (landing) על מאדים. הרביעי הוא סיור על מאדים (roving). המשוכללת בשלושת החלליות היא החללית הסינית. היא תבצע שלוש סוגי משימות - הקפת מאדים, נחיתה עליו וסיור על פניו. טיאַנווֵן-1 מורכבת ממקפת, נחתת ורוֹבֶר (רכב שמסוגל לנוע על פני כוכב לכת).  מטרות המשימה הן חיפוש עדויות לחיים על מאדים בהווה ובעבר ולימוד סביבתו. החללית עתידה להיכנס למסלול סביב מאדים בפברואר 2021 ולאחר חודשיים ינחתו עליו הנחתת שלה ובה הרובר. באמצעות מצלמה בהפרדה גבוהה, תמפה המקפת שלה את פני מאדים, תאפיין את מבנהו הגיאולוגי ותחפש אחר מים וקרח. הרובר יחקור את הרכב הקרקע שלו ויחפש עדויות לקיום מים תת קרקעיים בו. הוא יאסוף מידע על אטמוספירת כוכב הלכת כדי לתעד שינויי אקלים. המידע שייאסף יאפשר לבדוק את מידת התאמתו של מאדים ליישוב בני אדם בו.

החללית פֶּרסֶוֵרֶנס תבצע שני סוגי משימות - נחיתה וסיור. היא תחקור את האפשרות לקיום חיים במאדים בעבר. פֶּרסֶוֵרֶנס תאסוף דגימות סלעים שמאוחר יותר יובאו אל כדור הארץ בחלליות עתידיות. 

אָמַל, חללית איחוד האמירויות הערביות, תבצע רק סוג אחד של משימה - הקפת מאדים. היא תחקור את השינויים באטמוספירת מאדים ותספק לראשונה מפת מזג אוויר כוללת שלו. אָמַל תישא מצלמה באור נראה ומיכשור שינתח את כוכב הלכת בקרינה תת אדומה ובקרינה על סגולה. 

שילוח בחלון השיגור

מאדים מקיף את השמש במרחק של 207-249 מיליון קילומטרים. כדור הארץ מקיף את השמש במסלול אליפטי שמרחקו ממנה 150-152 מיליון קילומטרים. מאחר שכדור הארץ ומאדים עושים הקפה אחת סביב השמש בזמנים שונים (כדור הארץ - 365 יממות ומאדים - 687 יממות) המרחקים ביניהם משתנים כל העת. המרחק הקרוב ביותר ביניהם הוא פחות משישים מיליון קילומטרים והגדול ביותר למעלה מ-400 מיליון קילומטרים. אחת ל-780 יום קיימת הזדמנות לשלוח חללית שתגיע למאדים בזמן קצר יחסית עקב הקרבה הגדולה בינו לבין כדור הארץ. תקופת ההזדמנות הזו נקראת בשם חלון שיגור והיא הזמן הטוב ביותר לשיגור חללית למאדים, עקב הקרבה הגדולה. שלושת החלליות משוגרות בחלון השיגור למאדים וכך מתקצרת תקופת הגעתן אליו.

 

מסלוליהם של כדור הארץ ומאדים סביב השמש (התרשים אינו לפי קנה מידה מציאותי). מקור: NASA

עתיד של שיתופי פעולה במאדים

משימת חלל למאדים היא מורכבת מאוד ויקרה מאוד. היא כוללת שיגור חללית למאדים, מעקב אחריה עד למאדים, מעקב ותיחזוק שלה בדרכה אליו ומעקב ותיחזוק של פעילותה לאחר הגעתה למאדים. בעתיד, חלק מהמשימות יהיו מאוישות, דבר שיגביר מאד את המורכבות ואת המחיר. כיום, מדינות משגרות למאדים חלליות עצמאיות משלהן. שיתופי פעולה בין מדינות לביצוע שיגורים יוכלו להקל באופן משמעותי על הטיפול במורכבות המשימות ולהפחית את מחירן לכל מדינה שתיקח חלק במשימה (כי המחיר יתחלק בין המדינות המשתתפות). יש להניח, או לפחות לקוות, שיוזמות להקמת שותפויות חלליות לשילוח חלליות למאדים, אכן יופיעו. הן יוכלו לתרום גם לחיזוק הקשרים בין המדינות המשתתפות, בנושאי חלל ובנושאים אחרים - כלכליים, חברתיים ואחרים.

וברוח ימים אלה של הסכם השלום שנחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות, אולי נוכל לקוות גם לשיתופי פעולה במשימת מאדים עתידית משותפת שלנו עם איחוד האמירויות.