התמונה נוצרה על ידי playground.com
כשיתאפשרו טיסות חלל למרחקים ארוכים מאד הם יימשכו עשרות, מאות ואולי אלפי שנים. אילו אתגרים נפשיים וחברתיים טומנים בחובם מסעות כאלה וכיצד נתמודד אתם?
בסרטון דוקומנטארי קצר מתוארת ספינת חלל ענקית הנושאת 1800 נוסעים. היא מונעת בהנעה של מיזוג גרעיני ויוצאת ליעדה ממסלולה סביב כדור הארץ בתאוצה של 1g, המעניקה לנוסעיה תחושת כובד כמו זו שבכדור הארץ. החללית עושה את דרכה אל פרוקסימה קנטאורי B, כוכב לכת המקיף את הכוכב פרוקסימה קנטאורי, המצוי במרחק של 4.2 שנות אור מכדור הארץ. זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש, שניתן לקיים בו חיים. לאחר הגיעה למהירות של 4.2% ממהירות האור כבים מנועי ספינת החלל והיא ממשיכה ליעדה, שאליו תגיע כעבור 100 שנה ובמהלכן ייוולדו ילדים, ואנשים מבוגרים יזדקנו וימותו. בינתיים תספק החללית גרביטציה מלאכותית כמו של כדור הארץ באמצעות סיבובה סביב צירה.
המסע המתואר בסרטון הוא דוגמה לאחת משיטות ההנעה החללית לטווח ארוך, כרגע תיאורטית, הנקראת ספינת דורות. ספינת דורות היא חללית ענקית הנושאת אלפי ואולי רבבות בני אדם שיחיו בחללית, יתחזקו אותה ויביאו דורות של צאצאים. בספינת הדורות המתוארת בסרטון המסע יימשך 100 שנה אבל מסעותיהן של ספינות דורות עשויות להימשך גם מאות שנים ואולי אף אלפי שנים.
מה יהיו ההשלכות הנפשיות והחברתיות במסעות חלל ארוכים כאלה, כאשר הם יתאפשרו?
אתגרים נפשיים וחברתיים על סיפונה של ספינת דורות
המקום המצומצם יחסית בתוך החללית עלול לגרום לנוסעים שבה למצוקה נפשית שתתבטא בין היתר בבדידות, קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) או דיכאון. זאת, משום שהמרחב שבה, גדול ככל שיהיה, יהיה מצומצם ומוגבל על ידי דופנותיה. אי אפשר יהיה לצאת מגבולות החללית משום שהיא תהיה הסביבה מאפשרת החיים של המצויים בתוכה.
על פני כדור הארץ אפשר לחרוג בקלות מגבולות השכונה שלנו, העיר שלנו ואפילו המדינה שלנו, דבר המאפשר להכיר מבחר של אנשים שונים, נופים מגוונים ותרבויות שונות. בספינת הדורות, לעומת זאת, המבחר יהיה מצומצם בהרבה, דבר שיהפוך אותה למעין כפר מנותק מהעולם ועלול לגרום לתחושת חֶסר חברתית. שוכני החללית יקיימו אינטראקציה חברתית רק עם מספר מועט יחסית של בני אדם, אלה שבתוך החללית. כך, תמנע מהם האפשרות לקיום קשת רחבה בהרבה ומגוונת בהרבה של קשרים חברתיים, כפי שאנו מכירים בכדור הארץ. אפשרויות האינטרקציה וההיכרות שלהם עם בני אדם יהיו מצומצמות, דבר שיקשה על הכרת חברים או בני ובנות זוג.
מענה אפשרי לאתגרים הנפשיים והחברתיים הוא הפעלת בינה מלאכותית ברמה גבוהה, בין היתר אולי באמצעות שילובה בתוך רובוטים. הרובוטים, שבהם תשולב הבינה המלאכותית, ידמו בני אדם אמיתיים. ההדמיות ירחיבו את עולם האפשרויות לאינטראקציה ולהיכרות. הן יאפשרו לקיים אינטראקציות עם שפע של אנשים מדומים בנוסף לאמיתיים שבתוך החללית. ניתן יהיה גם להגדיל את מספרן (של ההדמיות) על ידי שליחת אוסף הדמיות נוספות מעת לעת, מכדור הארץ. הבינה המלאכותית תהיה רלוונטית לא רק להתמודדות עם האתגר החברתי אלא גם עם האתגר הנפשי. למשל, ניתן יהיה לשוחח עם אנשים מדומים להפגת תחושת הבדידות וכן לקיים עמם שיחות מעניינות ומגוונות. המענה הזה אמנם לא יפתור את בעיית ההיכרות עם בני זוג לצורכי רביה אבל בהחלט עשוי לתת מענה מסוים להיכרות לצורך רומנטי או מיני.
גם מציאות מדומה תוכל לתת מענה לבעיות אלה ובפרט לסכנת הקלאוסטרופוביה שעלולים להשרות החיים בחללית הסגורה. לדוגמה, ביכולתה לשאת את יושבי החללית אל נופי טבע, נופים של עיר, מדבר, ים, נופי כפר ועוד, שבהם הם יוכלו לשוטט ולתפקד כאילו הם נמצאים שם בגופם הפיזי.
מענה אפשרי נוסף להתמודדות עם בעיית הפחד ממקומות סגורים הוא חלונות שקופים או כאלה שיוכלו להפוך לשקופים בשעת הצורך, שיאפשרו לראות את החלל שסביב החללית למלוא עומקו. מצד שני שימוש כזה עשוי דווקא לעורר רתיעה אצל אנשים מסוימים מפני מימדי החלל הפתוחים והחשוכים הנפרשים למלוא העין.
לבסוף, כאשר תגיע החללית אל כוכב היעד ועוד לפני כן, התקשורת עם כדור הארץ בעצם כמעט ולא תתקיים באופן המוכר לנו. זאת, משום שהשידורים אל כדור הארץ יגיעו שנים לאחר יציאתם אליו וכך גם התשובה אליהם. כך, החברה שבתוך ספינת הדורות תהיה למעשה חברה מבודדת, חברה שאיננה שייכת בדיוק לאנושות המוכרת לנו. האם אפשר יהיה בכלל לטעון שהחברה הזו מהווה חלק מהאנושות?
ההגעה ליעד מציבה גם היא את שאלת השייכות לאנושות. במצב שבו חולפות שנים עד שמגיעה תשדורת מהיעד לכדור הארץ ושנים עד שמתקבלת תשובה, האם באמת ניתן יהיה להתייחס לאלה שיגיעו אל היעד כשייכים לחברה האנושית? האם לא תהיה זו למעשה חברה אנושית חדשה ומנותקת, חברה אנושית שאינה שייכת עוד לזאת שהיא יצאה מגבולותיה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה