מסכים מרחפים באוויר

ציור: הלל שלפין

כמה פעמים הרצתם יותר מדי יישומים במחשב שלכם - כרטיסיות בדפדפן, מסמכי וורד, מסמכי פידיאף, ועוד? קשה לכם לוותר עליהם אך הגודש מכביד עליכם. נכון שניתן לעבוד עם שני מחשבים במקביל ולהקל על הבעיה אבל זה עדיין פתרון חלקי בלבד.

בכתבה The Desktop of the Future Is Coming  מוצג פיתוח המבטיח לפתור את הבעיה הזאת באמצעות הצבת מסכים וירטואליים המרחפים באוויר. כל זאת, בעתיד הלא כל כך רחוק. הפיתוח מאפשר למשתמש להציב מסכים וירטואליים רבים באוויר, להזיזם ממקום למקום, למתוח אותם ולכווצם. כדי לעשות זאת המשתמש צריך לחבוש על ראשו מערכת מיוחדת של מציאות מדומה, המאפשרת זאת. ההמצאה עובדת גם עם הסמרטפון ומאפשרת שליפת הודעות, תזכורות ופתקים מתוכו והצבתם באוויר במקום רצוי וגם תמונות וסרטוני וידיאו. אבטיפוס של הפיתוח כבר פועל ומנכ"ל חברת הסטרטאפ שהמציאה אותו, מֵרון גריבז (Meron Gribetz) כבר משתמש בו לצרכיו כגון כתיבת אימיילים ושימוש ביומן.

יתרונות הפיתוח הם ברורים. הוא יאפשר את הגמשת העבודה, את ייעולה וגם את האפשרות לגוון אותה ולהפוך אותה לפחות משעממת. זאת, על ידי האפשרות להציב תמונות ואובייקטים אחרים סביבנו. בלחיצת כפתור נוכל לקבל כמה מסכים שנרצה ו"לתלות" אותם מסביבנו איפה שנרצה. נוכל לשנות את גודלם לפי דרגת חשיבותם עבורנו ולפי המידה שבה הם רלוונטיים לנו וכל זאת בלי להיפטר מהם ותוך אפשרות לראות מה מופיע בכל מסך. נוכל לשנות את צורתם כדי להפוך אותה למעניינת יותר. ואז... בכל רגע שנרצה נוכל לפנות את הכל בבת אחת בלחיצת כפתור .

מערכת ראש למציאות מדומה

לא רק מסכים מרחפים

אני מניח שבהמשך התקדמותו של הפיתוח הטכנולוגי הזה, ניתן יהיה להשתמש לא רק במסכים וירטואליים אלא לאפשר גם אביזרי מחשב וירטואליים. אביזרים כאלה יהיו למשל מקלדת ועכבר (או במקום עכבר - אמצעי הצבעה אחר כלשהו). כך, ניתן יהיה להציג את המקלדת והעכבר באוויר (או בכל מקום אחר). ניתן יהיה לבחור גם את צורתם, צבעם ומאפיינים אחרים שלהם.

הטכנולוגיה תאפשר לנו גם להקיף את עצמנו בחפצים אחרים שאינם מסכים, כגון תמונות, פסלים, חפצי נוי. היא תאפשר לנו גם לשנות אותם. למעשה, ניתן יהיה אפילו לשנות את תפאורת מקום העבודה שלנו. מן הסתם יהיו סטים שלמים של תפאורות שניתן יהיה לבחור מתוכן ו"להיזרק" אליהן בלחיצת כפתור. חישבו למשל על תפאורת בית קפה, חוף ים, ואפילו תפאורה של תערוכת אמנות במוזיאון. ניתן גם יהיה לשנות את מאפייני התפאורה. למשל עבור תפאורה של חוף ים ניתן יהיה לבחור מצב של  שקיעה, ערב, זריחה או צהרי היום, או לשנות את הגוון של מרכיבים שונים בתפאורה כגון צבע החול או צבע השמים.

לנגוע, למשש וללחוץ

קרוב לוודאי שההתקדמות בטכנולוגיה ההאפטית (טכנולוגיה האפטית, (Haptic technology)  תאפשר גם את היכולת לתחושת מגע במסכים השונים וגם במקלדת והעכבר (הטכנולוגיה ההאפטית היא טכנולוגיה המאפשרת תחושת מגע של חפץ וירטואלי). כך, ניתן יהיה לחוש במרקם של החפצים השונים - מסכים או חפצים אחרים. הטכנולוגיה ההאפטית תאפשר גם מניפולציות שונות על המסכים, למשל באמצעות הפעלת כוחות שונים עליהם. לדוגמה, הפעלת כוחות בעוצמות שונות תאפשר הרחבה או כיווץ שלהם. ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה ההאפטית גם להפעלת אפשרויות שונות על אביזרי המחשב. למשל, לחיצה חזקה על העכבר תגרום להצבת סמן העכבר במקום רצוי על המסך ולחיצה חלשה עליו תשמש לגלגול המסך. הטכנולוגיה ההאפטית תאפשר לחוש במרקם של חפצים שונים בסביבתנו, שאינם מסכים או אביזרי מחשב, כגון חפצי נוי, פסלים ותמונות. כך, למשל, נוכל למשש תמונה שהיא שכפול וירטואלי של התמונה המקורית ולחוש במרקם של שכבות הצבע השונות שעליה או בקימורים של פסלים או של חפצי נוי.

משימוש במערכת ראש ייחודית לצפייה בעיניים חשופות

בשלב הראשון השימוש בטכנולוגיה יתבצע כנראה באמצעות מערכת ראש ייחודית הדומה למערכת הראש של האבטיפוס שכבר פועל. היא תכלול משקפיים שיאפשרו צפיה בתלת מימד, אולם בהמשך ואולי זמן לא רב לאחר מכן, ייתכן ולא יהיה עוד צורך בה הודות להתפתחות טכנולוגיית התלת מימד שתאפשר לצפות בדמויות ובחפצים בתלת מימד בעיניים חשופות. כבר כיום קיימות טכנולוגיות תלת מימד שכנראה יאפשרו בקרוב הצגת תמונות תלת מימד בסמרטפונים, טבלטים וטלוויזיות, ללא צורך במשקפיים מיוחדים.

תלת מימד בסמרטפון, ללא צורך במשקפיים

                               

***

כאמור, הפיתוח מצוי עדיין בשלב של אבטיפוס אבל כבר עובד, כרגע אמנם רק באמצעות מערכת הראש המיוחדת. ואולם בהמשך, טכנולוגיות חדשות שיפותחו או טכנולוגיות קיימות שטרם הבשילו, יאפשרו לנו לעשות זאת גם ללא מערכת ראש מיוחדת.

האם בעתיד נסתכל על שולחן העבודה הנוכחי שלנו כפי שאנחנו מסתכלים כיום על שולחן העבודה המיושן של פעם, שאפשר כתיבה באמצעות עט ונייר או לכל היותר באמצעות מכונת כתיבה?

הדרך אל הנצח

האם חיי נצח או לפחות חיים ארוכים מאד, נראים כבר באופק הקרוב או הרחוק? הטכנולוגיות החדשניות המתפתחות היום במהירות ובעצם בתאוצה, מרמזות שייתכן שהתשובה לכך היא חיובית. טכנולוגיות לחיי נצח עדיין אינן קיימות, אולם ייתכן שהן נמצאות כבר בתהליכי הבשלה שיביאו להשגתן תוך כמה עשרות שנים, אולי אף כבר במאה הנוכחית.

השבת נעורים

אחת האפשרויות להשגת חיי נצח היא הצערה, או השבת נעורים (rejuvination) - הפיכת תאי הגוף לצעירים יותר ובעצם החזרתם למצבם כפי שהיה לפני שנים. יש מדענים הטוענים שההזדקנות איננה אלא סוג של מחלה שניתן לרפאה. הריפוי עשוי להתבצע באמצעות החלפת תאים ישנים בחדשים או על ידי תיקון הישנים. באופן מעשי זה עשוי להיראות כך - אחת לכמה שנים, נלך למרפאה מיוחדת שבה יחליפו לנו תאים או יתקנו תאים ישנים וכן יסלקו תאים סרטניים ופסולת ביולוגית שהצטברה בגופנו. מן הסתם ייעשה שימוש גם בהנדסה גנטית שבאמצעותה יתערבו בחומר הגנטי ויהפכו את התאים לצעירים יותר. פעולות אלה יוכלו "להחזיר את השעון אחורה" ולהפוך אותנו לצעירים יותר מבחינה פיזיולוגית. עם זאת, גם אז, עדיין נהיה פגיעים לתאונות דרכים, אסונות טבע, פיגועים, הרעלות ועוד.

סריקת המוח והעלאתו למחשב

אפשרות אולי אטרקטיבית יותר ולבטח חסינה יותר היא העלאת התודעה שלנו על כל מרכיביה, למחשב. בבסיס האפשרות הזו עומדת ההנחה שהתודעה היא מעין תוכנה ולכן אפשר להופכה לדיגיטלית ולהעבירה למחשב. המוח ייסרק באופן דיגיטלי ויועבר למחשב. אפשרות זו שנויה כיום במחלוקת גדולה. אחת השאלות העומדות בנוגע אליה היא לא רק אם נצליח להעביר את תהליכי המחשבה, הזכרונות, הרגשות ועוד אלא אם נצליח לעשות זאת גם לגבי ההכרה עצמה, המודעות העצמית בעצמה. אם לא נצליח הרי שמה שנעביר יהיה לא יותר מאוסף של זכרונות, תהליכי חשיבה ופריטי ידע ללא נשמה, או במלים אחרות - תחסר המודעות לכך ש"אני זה אני". אם וכאשר אכן נצליח להעביר את התודעה בשלמותה, כולל המודעות העצמית, נוכל לניידה לאיזה גוף שנרצה, ללא הגבלה. אני מניח שהגופים שאליהם ננייד את התודעה יהיו גופים רובוטיים משוכללים או גופים ביולוגיים שיגודלו עבורנו. אלה וגם אלה יהיו כנראה משופרים לאין ערוך מגופינו הנוכחיים. מאחר שניתן יהיה  לשכפל את התודעה (כי היא תהיה דיגיטלית), נוכל ליצור לעצמנו מספר עותקים גדול ככל שנרצה. הדבר יבטיח עמידות גדולה בהרבה לפגעים כגון תאונות דרכים, אסונות טבע וכדומה, משום שאם עותק אחד ייהרס תמיד נוכל להשתמש בעותק אחר מתוך שלל העותקים הדיגיטליים של תודעתנו. אז, תתעורר השאלה מי מבין העותקים הוא האני האמיתי, שאלה מעניינת בעלת היבטים פילוסופיים, אתיים ואחרים, שהדורות הבאים יצטרכו לתת עליה את הדעת.

הסרת הפחד מהמוות והסטת המוקד ממנו לסוגיות אחרות

כמו צל כבד, הפחד מהמוות מלווה אותנו תמיד, גם כשאנחנו בריאים לחלוטין, משום שאנחנו יודעים היטב שהמוות בוא יבוא, במוקדם או במאוחר. מהות הפחד הזה היא החרדה מכך שיום אחד ייפסקו חיינו ללא כל קשר לפעילויות שפעלנו ולהישגים שהשגנו בחיינו.  פחד זה, הוא אחת מהבעיות האנושיות הכבדות ביותר. חיי נצח יסירו אותו מאתנו בבת אחת ויפחיתו את המתח של חיינו באופן משמעותי ביותר. להסרת האיום הזה, איום המוות, יהיו השלכות פסיכולוגיות, ספרותיות, אמנותיות ועוד. במקום המוות יעסיקו אותנו סוגיות אחרות, שחלקן יהיו קשורות לזמן האנושי, שיהיה עתה בלתי מוגבל.

במציאות של חיי נצח, אנשים ירשו לעצם לבצע פעילויות מורכבות מאד או מסוכנות מאד ללא חשש. מוכנותם להסתכן תהיה גדולה בהרבה משום שתמיד יעמוד לרשותם זמן אינסופי לתיקון או להתחלה מחדש. הם יוכלו להרשות לעצמם ביצוע פרויקטים או מסעות ארוכים עד להדהים בחלל בלי לחשוש מהמוות, כגון מסע אל מחוץ למערכת השמש שיימשך מאות שנים.

החיים הנצחיים יגרמו להסבת המוקד מעיסוק באבטחת החיים לסוגיות אחרות, שנמצאו עד כה בעדיפות נמוכה יותר. כאלה יהיו למשל התייחסות נאותה לבעלי חיים, גורל הסביבה, אסתטיקה, השגת שלום עולמי, רווחה כלכלית ועיסוק בפילוסופיה, ספרות ואמנות.

פיתוח יעיל של הידע האנושי

הזמן האינסופי יאפשר את התפתחות הידע האנושי ביעילות משופרת משום שהידע שהושג על ידי מומחה בתחום כלשהו יוכל להמשיך להיות מפותח על ידי אותו מומחה עצמו, שיחיה לנצח. דבר זה עדיף מאשר השארת פיתוח הידע לאחרים מאחר שאין מי שמכיר טוב יותר את הידע שהוא בעצמו פיתח כולל תהליכי פיתוחו, בעיות, מגבלות, התלבטויות ושאלות.

מעמד הדת

חיי נצח ישנו ללא ספק את מעמד הדת ומשמעותה. שלושת הדתות המונותיאיסטיות מבטיחות היום חיי נצח באמצעות מה שהן מכנות "העולם הבא" אך מה יהיה ערכה של הבטחה זו כאשר יושגו חיי נצח בחיים כפי שאנחנו מכירים אותם? ייתכן שאחד מתפקידי הדת אז יהיה מציאת משמעות לזמן האינסופי שיעמוד לרשות האנשים.

סוגיית המקום והמשאבים להמוני החיים לנצח

טענה אפשרית כנגד חיי נצח היא שהמקום על כדור הארץ לא יספיק לכל בני האדם, שמספרם ילך ויגדל עקב חיי הנצח אבל בני אדם חיים ואפילו טוב, גם במקומות צפופים מאד. לדוגמה, אוכלוסיית סינגפור היא כשישה מליון איש המתגוררים על שטח של כ-700 קמ"ר בלבד (בערך 3.5 אחוז משטח מדינת ישראל). הצפיפות בה היא כ-8300 נפש לקמ"ר. כידוע, לא רק שהסינגפורים מצליחים להתקיים אלא שרמת חייהם  גבוהה. בנוסף, כדור הארץ איננו חייב להיות המקום היחיד למגורי בני אדם. בעתיד, יוכלו בני אדם לגור במקומות אחרים בחלל כגון הירח, מאדים, ירחים של כוכבי לכת אחרים ומושבות חלל מלאכותיות שיקיפו את כדור הארץ. טענה אפשרית אחרת הנוגעת לגידול האוכלוסייה עקב חיי נצח היא כמות המזון, המים הנקיים והאנרגיה, שאולי לא יספיקו לכולם. האמנם? טכנולוגיות ייצור המזון והתפלת המים השתכללו מאד במהלך השנים והן ממשיכות להשתכלל, דבר המרמז על אספקת מים נקיים ומזון שתוכל להינתן בעתיד גם לאוכלוסיה גדולה בהרבה מזו של היום. גם בעיית האנרגיה פתירה משום שניתן יהיה להפיק אנרגיה בכמות עצומה מהשמש, מהרוח, מגלי הים וממקורות אנרגיה נוספים. הפקת אנרגיה כזאת מתבצעת באופן רווח כבר כיום. בעתיד, האנרגיה המופקת תספיק לאוכלוסייה גדולה לאין שיעור מזו של ימינו.

***

טכנולוגיות לחיי נצח עדיין אינן קיימות אבל ייתכן שאיננו כה רחוקים משם. לכן,  כדאי לשקול כבר עכשיו או בשנים הקרובות, את ההשלכות לחיי נצח, את הבעיות שהן עלולים להציב ולהציע עבורן פתרונות אפשריים. בסופו של דבר, אין לנו נצח זמן כדי להיערך לחיי הנצח בעוד מועד.

החיבור לטכנולוגיה - למי אכפת מגיל?

ילידים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים

האם צעירים מסוגלים להתחבר טוב יותר לטכנולוגיות החדשות, בפרט לטכנולוגיות הדיגיטליות או שמדובר בעצם במיתוס חסר בסיס? בשנת 2001 חילק מארק פרנסקי (Marc Prensky) את העולם לשתי קבוצות שהוא קרא להן קבוצת הילידים הדיגיטליים (Digital natives) וקבוצת המהגרים הדיגיטליים (Digital immigrants). על פי פרנסקי, הילידים הדיגיטליים הם אלה שנולדו משנת 1980 ואילך. הם לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כפי שלומדים שפת אם ואילו המהגרים הדיגיטליים לומדים אותה כפי שלומדים שפה חדשה. הילידים הדיגיטליים נולדו אל תוך סביבה רוויה בטכנולוגיות חדשניות, חשופים אליהן יותר ולכן שולטים בהן בקלות, יחסית למהגרים הדיגיטליים. הם גם רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים ומסתגלים אליהם בקלות. לעומתם, המהגרים הדיגיטליים חוששים משינויים ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגליהם הישנים וגם שופטים אותה באופן שלילי בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית אמצעי מספק לחיי חברה ראויים ומספקים.

מונחים מטעים ומזיקים

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת נייצ'ר מוצגת התרסה על התפיסה של ילידים דיגיטליים מול מהגרים דיגיטליים. על פי המאמר רבים מאלה המוגדרים כשייכים לדור הילידים הדיגיטליים משתמשים בטכנולוגיה באותה דרך שמשתמשים בה המהגרים הדיגיטליים: ספיגת מידע באופן פסיבי. בנוסף, הילידים הדיגיטליים אמורים להיות בעלי יכולת של ריבוי משימות (multitasking) אך העדויות לכך הן חלשות מאד.

האם באמת ה"ילידים הדיגיטליים" מסוגלים להתחבר לטכנולוגיה יותר מאשר ה"מהגרים הדיגיטליים"?

אנחנו נוטים להיות מוקסמים מהזריזות בה צעירים קולטים את המדיה הדיגיטלית וכלים טכנולוגיים אחרים ומהמהירות בה הם משתמשים בהם אך האם הם משתמשים בהם טוב יותר מאשר מבוגרים? לא בהכרח. מבוגרים אמנם מגיעים מעולם שבו הכלים הדיגיטליים והטכנולוגיים החדשניים האחרים טרם נולדו ולכן טבעי שלוקח להם זמן רב יותר ללמוד אותם, מאשר לילידים הדיגיטליים שכבר נולדו אליהם. עם זאת, הם מגיעים עם ניסיון חיים עשיר יותר, בשלות גדולה יותר ופרספקטיבה רחבה יותר ולכן ייתכן מאד שהטכנולוגיה, לאחר אימוצה בידיהם, היא פוריה יותר ויעילה יותר ולכן ייטיבו להשתמש בה. המונחים "ילידים דיגיטליים" לעומת "מהגרים דיגיטליים" הם, אם כן, מטעים ולא הוגנים.

השימוש בהם מטעה ומזיק מסיבה חשובה עוד יותר. אנחנו חיים בתקופה בה השינויים כה מהירים, עד שכולנו, צעירים ומבוגרים כאחד, נולדים כילידים לעידן טכנולוגי מסוים, אך הופכים די מהר להיות בעל כורחנו מהגרים בעידן טכנולוגי אחר. לדוגמה, הצעירים שנולדו לתוך עידן הטלוויזיה (בישראל זה היה בשנות השישים של המאה העשרים) כבר היו מהגרים כאשר הגיעה מהפכת האינטרנט. אלה שנולדו בעידן האינטרנט הפכו למהגרים כשהגיעה הרשת השיתופית ווב 2 בעשור הקודם, ודור ה-ווב 2 יהפוך בקרוב למהגר בעידן רשת ה- ווב 3, המתפתחת כיום.

בניסוח והטבעת מונחים כמו ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים בחברה יש סכנה עצומה ליצירת דימוי שלילי וסטיגמה שלילית כלפי מבוגרים בנוגע ליכולתם לאמץ טכנולוגיות חדשות. הדימוי הוא קודם כל של מבוגרים כלפי עצמם משום שחלקם מחשיבים את עצמם מלכתחילה כשייכים לדור המדבר המתקשה לקלוט טכנולוגיות חדשות. הדבר גורם לרבים מהם להימנע מלהשתמש בהן או למעט לעשות זאת. ומן הצד השני, הדעה הרווחת הכללית לגבי יכולתם של מבוגרים להתחבר לטכנולוגיות אלה עלולה ליצור סטיגמה שלילית לגבי יכולת התחברותם אליהן. הסטיגמה הזאת עלולה גם לחזק את תחושתם האישית של המבוגרים בנוגע ליכולתם לעשות זאת. מחקרים של השנים האחרונות מראים דווקא שהמוח אינו מאבד את יכולת למידתו עם הגיל. משמעות הדבר היא שגם מבוגרים בכל גיל יכולים ללמוד, ובמקרה הזה ללמוד טכנולוגיות חדשות וליישמן, מה עוד שהן הופכות יותר אינטואיטיביות, יותר שקופות ויותר קלות לקליטה ובניגוד למה שהיה קיים בעבר - הלימוד מתבצע תוך כדי כדי הפעלתן ולא לפני הפעלתן, כפי שהיה בעבר. ניתן לראות שאנשים המקדמים את החברה בתחומים טכנולוגיים ומדעיים שונים אינם בהכרח הצעירים ביותר, בוודאי שלא הילידים הדיגיטליים. בדרך כלל הם בני יותר מארבעים. קחו למשל את העתידנים והממציאים רבי התהילה ריי קורצווייל ואלון מאסק, או את דב מורן ואמנון שעשוע הישראליים. כולם התחברו לטכנולוגיה באופן כה נפלא עד שהמציאו המצאות טכנולוגיות פורצות דרך. ואיש מהם אינו יליד דיגיטלי.

בעיות של דימוי וסטיגמה ואיך אפשר להתמודד אתן

אחד החסמים המקשים על חיבור לטכנולוגיות חדשניות הוא המחסום הרגשי. חלק מאנשי דור המהגרים חוששים מהחידוש ומהאפשרות להתחבר אליו, משום שהיו רגילים לדפוסי פעולה אחרים ואופני פעולה מוכרים להם. חלקם פוחדים מעצם ההתמודדות עם החידוש, מהחשש לשגות ומהגיחוך שהם יעוררו כאשר ישגו. החינוך שלהם היה היררכי ורחוק מלהיות תואם את הלמידה של היום שחלק גדול ממנה מתבצעת באמצעות קפיצה אל תוך החידושים והתמודדות עמם.

מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הדימוי השלילי הנדבק למבוגרים ועם הסטיגמה השלילית כלפיהם, ולאפשר להם להשתלב טוב יותר בטכנולוגיות החדשניות?

ראשית, מומלץ מאד לא להשתמש במונחים "ילידים דיגיטליים" ו"מהגרים דיגיטליים" שהם מטעים ומזיקים ובכלל להיזהר בניסוח והטמעת מונחים שיש בהם כדי להטיל סטיגמה על קבוצת גיל.

שנית, כדאי לחנך לשינוי. החינוך הזה צריך להיות מיועד לא רק לתלמידים צעירים במערכת החינוך אלא גם למבוגרים. שינוי טכנולוגי עלול לגרום להתנגדות חזקה וגם לאוהבי השינוי יש רף עליון ליכולת הסתגלותם לשינויים. לכן צריך לחנך להתמודדות עם פחדים משינוי ועם תחושות נפשיות הנגרמות בעטיו. דבר זה עשוי להפחית את ההתנגדות לשינוי טכנולוגי, במיוחד כשהוא מהיר, ובאופן כזה לשפר את הדימוי העצמי של המבוגרים ולעודדם לאמץ טוב יותר את הטכנולוגיה. יש גם צורך לחנך להסתגלות לממשקים החדשים ולפלטפורמות החדשות, העוברים שינוי מתמיד, להבנת משמעות השינוי והשלכותיו ולהבנה כיצד לנהוג בהם ביעילות. הכוונה איננה שצריך ללמד את הממשקים החדשים ואת הפלטפורמות החדשות, משום שהם משתנים לעתים תכופות, אלא לפתח גמישות, פתיחות וחשיבה הנוגעים להשתנות המתמדת הזו וכן את הבנת משמעותה.

***

בסביבתי, המקצועית והאישית כאחד, אני מוקף באנשים רבים שאינם  "ילידים דיגיטליים" אך מתחברים לטכנולוגיות חדשניות באופן מרשים, וגם מעניקים תמיכה לאחרים בסביבתם בטכנולוגיות אלה.

הסטיגמה הגילאית השלילית והדימוי הגילאי השלילית הנוגעים לטכנולוגיות חדשניות, מהווים סכנה אמיתית. הם עלולים להקשות על השתלבות המבוגרים בתוך העולם החדשני, המרתק ומלא השינויים שאנו חיים בו. בכך, הם מקשים על השתלבותם ומעכבים את תרומתם לחברה, תרומה שעשויה להיות לא פחותה מאלה של הצעירים ואולי אף יותר.

אין גיל לחיבור לטכנולוגיות חדשניות.

לתקשר בלי לדבר - תקשורת ישירה בין מוחות

האם נוכל לתקשר בעתיד הקרוב בתקשורת ישירה בין מוח למוח? על פי כתבה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Futurism, ייתכן והדבר עומד ממש על פתח דלתנו, ויתממש אולי כבר בשנה הבאה או מעט אחריה. זאת, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות. באחד מהמחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, שלושה קופים קושרו אחד לשני באמצעות שתלי מוח אינידיבדואליים. הקופים בודדו פיזית האחד מהשני - כל אחד הוצב בחדר אחר. משימתם הייתה לשלוט בזרוע וירטואלית שנראתה על צג, משימה שהם יכלו לבצעה רק תוך שיתוף פעולה. הקופים הצליחו במשימה באמצעות סנכרון מוחותיהם להשגת המשימה, דבר שמשמעותו הייתה יצירת מוח על, מוח שהוא חיבור של שלושה מוחות. במחקר שנעשה לאחרונה על בני אדם, חוקרים הציבו שני אנשים בחדרים נפרדים, ציידו אותם בכיפת מוח, או בשמה האחר - כיפת  EEG (קיצור באנגלית של אֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֶפָלוֹגְרָף - רשם גלי מוח)  ונתנו להם משימה שמטרתה לשחק משחק עם עשרים שאלות של כן או לא, תוך שימוש במוחותיהם בלבד. כיפת המוח עקבה אחרי פעילותו המוחית של כל משתתף בניסוי ועוררה זרם חשמלי במוחו של המשתתף האחר כאשר מוחו של המשתתף הראשון חשב על התשובה.

מה יקרה אם וכאשר טכנולוגיה לתקשורת ישירה בין מוחות תהיה מתקדמת מספיק, ורווחת?

כיפת מוח

                                 

למשותקים, לאנשים בתרדמת וסתם לשימוש יומיומי נוח

אחד השימושים החיוביים הראשונים שעולים על הדעת לשימוש בתקשורת מוח ישירה היא סיוע למשותקים שאינם מסוגלים לדבר ולחולים שקשה להם לתקשר. הטכנולוגיה תוכל לסייע גם לאנשים המצויים בתרדמת (coma) מצב  שבו הגוף שוקע למצב ממושך של חוסר הכרה, ללא יכולת להעירו. עד היום לא ברור מה בדיוק קורה במצב זה אבל התגלו כבר עדויות שלפחות חלק מן השרויים בתרדמת נמצאים בהכרה אך אינם מסוגלים לתקשר. תקשורת ישירה בין מוח למוח תוכל לאפשר להם זאת.

אלה הם שימושים חשובים ביותר, ומרגשים מאד, של שימוש בתקשורת ישירה בין מוחות אבל אני מניח שהשימוש יגלוש די מהר גם למצבים פחות קריטיים, מצבים יום יומיים. לאחר שהטכנולוגיה הזו תתפתח מספיק, ייתכן שבהדרגה ייעשה בה שימוש לניהול תקשורת רגילה, יומיומית, כמו ניהול שיחות עם אנשים מרוחקים ללא צורך בהפעלת מכשיר כלשהו אלא רק בהפעלת המוח עצמו. כדי לבצע שיחה עם בן משפחה, חבר, קולגה או חבר לימודים נוכל פשוט לחשוב עליו ולרצות ליצור עמו קשר, והקשר ייוצר מיד. השיחה תתנהל גם היא באמצעות המחשבה. אפשר יהיה להעלות מחשבות באופן מילולי, ויזואלי או אחר, והתכנים יועברו בהתאם - בטקסט, תמונות וכו", בדיוק כפי שהן עלו במוחנו. האופן המיידי שבו ניתן יהיה להשיג אנשים יהפוך לחיוני במיוחד כאשר יתעורר צורך להזעיק שירותי חירום כגון אמבולנס, משטרה או מכבי אש. התקשורת הזו תהפוך את חיינו לנוחים בהרבה ותגביר את ההנגשה בין אנשים.

האם התקשורת הזאת תייתר את הסמרטפונים של ימינו? ייתכן מאד שכן ומצד שני באותה מידה ייתכן שהסמרטפונים יישארו בשימוש רווח לצידה של טכנולוגיית תקשורת המוח הישירה.

טכנולוגיית התקשורת הישירה בין מוחות תאפשר בעתיד להציץ אל תוך רגשותיהם של בני אדם, התלבטויותיהם, זכרונותיהם, תחושותיהם ועוד, דבר שיכול להוות כלי חיוני ממדרגה ראשונה בעבודתם של אנשים שעניינם הוא הנפש כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

יצירתו של מוח על

אחת האפשרויות המלהיבות ביותר בתקשורת כזו היא האפשרות לשתף פעולה בין כמה מוחות במטרה להשיג משימה כלשהי כגון פתרון של בעיה טכנולוגית, מדעית או אחרת. היא תוכל לשמש גם כדי להגות ביחד על בעיה חברתית, חינוכית, פילוסופית או אחרת ולהגיע לתובנות משותפות. התקשורת הישירה בין מוחות תאפשר למעשה חיבור בין מוחות שייצרו ביחד מעין מוח על שיאפשר שיתוף מחשבות באופן ישיר ומיידי ועיבודן ביחד. תקשורת  ישירה כזו במסגרת מוח העל תייתר את הצורך להשתמש באמצעים המקובלים לתקשורת כגון דיבור או כתיבה ובכך תהיה יעילה בהרבה ומדויקת בהרבה משום שתדלג מעל המכשולים שמציבים אותם אמצעים.

ומה עם חדירה לפרטיות והתערבות במחשבות?

בצד יכולות מרחיקות לכת שישפרו את חיינו עלולה טכנולוגיית התקשורת הישירה בין מוחות להציב גם בעיות. הבעיות האפשריות יצריכו מצד אחד הערכה מדויקת שלהן ככל האפשר ומצד שני בניית פתרונות אפשריים להתגבר עליהן, לאור הערכה זו. דוגמה לבעיה אפשרית היא הסכנה שגורמים מסוגים שונים יוכלו לחטט במוחותיהם של אנשים ולדלות מהם מידע שהם אינם מעוניינים בחשיפתו, דבר שיהווה פגיעה קיצונית ביותר ביותר בפרטיות, אם לא הקיצונית ביותר. כך, חברות מסחריות יוכלו אולי לדלות פריטי מידע על קונים. חברות מסחריות אמנם עושות זאת כבר היום באמצעות מעקב אחר העדפותיהם של קונים ואחרי אופי רכישותיהם אבל ביצוע מעקב כזה באמצעות צפיה ישירה בנבכי מה שמצוי במוח הוא, מן הסתם, יעיל בהרבה. במעקב כזה ניתן יהיה לחדור אל תוך נבכי רצונותיהם, תשוקותיהם, נטיותיהם, התלבטויותיהם וגם פחדיהם של רוכשים פוטנציאליים ולתרגמם להצעות לרכישת מוצרים רלוונטיים. ייתכן גם שתקשורת כזו תאפשר לא רק להציץ אל תוך מוחותיהם של אחרים אלא גם להשפיע על החלטותיהם, באופן שישרת את האינטרסים של המציצים ואולי לשבש את החלטותיהם של אנשים. כמובן שהדרך הפשוטה ביותר להתגבר על כך היא פשוט לא להשתמש בטכנולוגיה אבל אין זה כה פשוט כפי שזה נראה. מהלך כזה דומה במשהו להימנעות בשימוש בסמרטפונים בימינו כדי למנוע למשל מעקב, חדירה לפרטיות ועוד. האם מישהו מעלה בדעתו שזה מעשי? הרי הסמרטפונים הפכו לחלק כה מהותי של חיינו עד שאיננו יכולים להימנע מלהשתמש בהם. אני מניח שכאשר התקשורת הישירה בין מוחות תהיה רווחת  לא יהיה זה מעשי להתנתק ממנה כדי למנוע את הבעיות המוזכרות כאן ויעלה צורך למצוא פתרונות אחרים, שלא יצריכו התנתקות.

***

נכון להיום עדיין קשה ליצור מתקן המאפשרת תקשורת מתוחכמת כפי שהיא מתוארת כאן, תקשורת שהיא למעשה סוג של טלפתיה. תבניות המוח השונות של אנשים שונים מקשות על מדעני המוח לפתח תקשורת ישירה בין מוחות. יחד עם זאת, ייתכן שהיום בו נתחיל להשתמש בתקשורת כזאת איננו רחוק. האם תקשורת ישירה בין מוחות תוכיח את עצמה? מהם האתגרים שנצטרך להתמודד מולם אם וכאשר היא תהיה רווחת? עד כמה יעלה הרווח שבשימוש בה על הבעייתיות הטמונה בה? שאלות אלו ואחרות יעמדו לפני אלה שיחיו בעתיד, אם אכן השימוש בטכנולוגיה הזו יהיה רווח.

לקנות מהשמים

האם בעתיד הקרוב נוכל לקנות מוצרים ולקבלם היישר … מהשמים? לאחרונה הגתה חנות הענק אמאזון רעיון שמהותו חנויות ענק מעופפות. חנויות הענק, למעשה מרכזי קניות אדירים, יהיו ספינות אוויר ענקיות שירחפו בגובה של קילומטרים רבים מעל אזורים עירוניים ויכילו טונות של סחורות. הקונים יזמינו את המוצר הרצוי וזה יגיע אליהם באמצעות רחפנים שיימצאו בתוך חנויות הענק המעופפות. הרחפנים יישלחו מתוכן, כשהם נושאים את המוצר המוזמן היישר אל המזמינים אותם כפי שניתן לראות בסרטון שבקישור זה. הגשמת הרעיון הזה תביא לייעול ההזמנות ולקיצור זמן קבלת המוצר. היא גם תביא לחיסכון רב באנרגיה משום שהרחפנים לא יצטרכו להמריא אלא רק לנוע מספינות האוויר הענקיות בדרכם למטה אל מזמיני הסחורה. לאחר שילוחם מספינת האוויר ינווטו הרחפנים את דרכם עד למקומו המדויק של הצרכן ללא שימוש באנרגיה או כמעט ללא שימוש בה. הסחורות המיועדות למלא את ספינות האוויר הענקיות יובאו על ידי ספינות אוויר קטנות. גם הדלק הנחוץ לתפעול ספינות האוויר הענקיות ועובדים שישרתו בהן יובאו על ידי ספינות אוויר קטנות. תכניתה של אמאזון כבר איננה בגדר רעיון דמיוני. היא החלה כבר לבחון שימוש ברחפנים להעברת סחורות ועתה היא מעלה את הרעיון גבוה לשמים - אל מרכזי הסחורות המעופפים הענקיים שהיא מתכננת.

כשאמאזון, ענקית הטכנולוגיה והמסחר האלקטרוני מתכננת פרויקט כזה הדבר אומר שבהחלט הוא עשוי להתגשם, ואולי ממש בשנים הקרובות.

מה השימושים של מרכזי סחורות ענקיים שכאלה בעתיד, אם אכן השימוש בהם יהיה רווח?

שימושים אפשריים לחנויות הענק המעופפות

אפשר לפרוש את הדמיון לכיוונים רבים ומגוונים. הנה כמה מהאפשרויות לשימוש שעולות בדעתי:

באזורי אסון: אזור אסון הוא אזור שניזוק באופן כבד מפגעי טבע, פגעים טכנולוגיים או פגעים חברתיים. האוכלוסייה שגרה באזורי אסון זקוקה למשאבים שונים כגון מוצרי מזון, לבוש, מים וסניטציה. ספינת אוויר ענקית שיועמסו עליה סחורות נחוצות תהיה פתרון יעיל, קל, נוח וזול יחסית להתמודדות עם האסון לעומת פתרונות אחרים כגון הטסת המוצרים לאזור האסון. היא לא תזקק למסלול המראה ונחיתה ולמקום לאחסון ספינת האוויר עצמה, משום שהיא פשוט תשהה באוויר ותתייצב מעל האזור כל זמן שיהיה בה צורך. אולי אף נכון יהיה לייעד כמה ספינות אוויר ענקיות לשימוש באזורי אסון ובעת הצורך להניע אחת מהן או יותר אל האזור כדי לאפשר קבלת סחורות הנחוצות לתושבי האזור הפגוע. מדינות שונות יוכלו לשלוח אל ספינות אוויר ענקיות כאלה מוצרים באמצעות ספינות אוויר קטנות יותר שייועדו לשם כך.

לשירות הקהל באירועי ענק: מחסני הענק המעופפים יוכלו להישלח מעל מקומות שיש בהם ריכוז גדול של קהל כגון כאלה שמתקיימות בהם הופעות רוק, הופעות של מוסיקה קלאסית ועצרות המוניות. אנשים בקהל יוכלו להזמין מוצרים שירצו בהם כגון פחיות שתייה, פיצות, משקפות לצפייה באירוע ומוצרי אלקטרוניקה שונים.

מעל פארקים גדולים שבהם אנשים רבים: במקום לחפש את החנות הקרובה לרכישת מוצרים נדרשים במהלך השהות בפארק יוכלו השוהים בו להזמינם מספינת אוויר ענקית המעופפת בגובה רב והם יגיעו באמצעות רחפנים תוך זמן קצר.

במקומות שאין בהם מרכזים מסחריים או חנויות: מחסני ענק מעופפים יוכלו להישלח למקומות נעדרי מרכזים מסחריים (למשל מדבריות) ולשמש מטיילים ושוהים במקומות האלה לרכישת מוצרים בקלות ובמהירות.

לצרכים צבאיים: כוחות הנמצאים בשטח יוכלו לקבל מוצרים בנוחות ובקלות מספינת אוויר ענקית המרחפת גבוה מעל ראשיהם. המוצרים יוכלו להיות צבאיים - נשק, תחמושת, ציוד שדאות ועוד אך גם לא צבאיים כגון סכיני גילוח, מוצרי טואלטיקה, מוצרי אלקטרוניקה קטנים ואביזרי שמע ואודיו.

עקרונית, ניתן יהיה אולי גם להציע לאנשים לבלות במרכזי הקניות המרחפים עצמם וליהנות מחוויית קניה המשולבת בנוף מרהיב כפי שהוא נראה ממרכז הקניות המרחף בשמים. יחד עם זאת, השימוש העיקרי של מרכזי הקניות המרחפים יהיה הגברת ההנגשה של רכישת מוצרים מסוגים שונים ובהוזלת המשלוחים.

עולם גמיש - על סמרטפונים גמישים ומכשירים גמישים אחרים

ציור: רפי שלפין

קפלו אותו, כווצו אותו, מעכו אותו לגוש קטן… ואחר כך פרשו אותו שוב למלוא שטחו וחוזר חלילה. האם כך ייראו הסמרטפונים של העתיד? - מתקפלים, גמישים ונמתחים? על פי הצהרת סמסונג, כבר בשנת 2019, תציע החברה סמרטפון מתקפל לרכישה. כדי להפוך את חזון הסמרטפון המתקפל למציאות צריך להתמודד עם מספר אתגרים. אחד מהם הוא יצירת מעגלים חשמליים אמינים הניתנים לקיפול בלי לפגוע בפעולתם התקינה. אתגר אחר הוא פיתוח סוללות גמישות. אתגרים אלה ואחרים נמצאים כנראה בדרך לפתרונם ברמה זו או אחרת וההנחה של סמסונג היא כנראה שהם כה קרובים לפתרונם עד כדי כך שבשנת 2019 סמרטפונים מתקפלים כבר יוצעו למכירה. עלויות הייצור בתחילת הדרך יהיו כנראה גבוהות מאד ובהתאם לכך גם מחיר ה"מתקפלים" הללו ויחד עם זאת אנו יודעים היטב מנסיוננו שמחירים אלה צפויים לצנוח מהר מאד.

בפיתוח סמרטפונים מתקפלים יש הגיון רב. הם מאפשרים להגדיל מאד את המסך ללא צורך במקום נוסף בכיס שלנו או במקום אחר בו אנחנו מניחים אותם. סמרטפונים מתקפלים יוכלו להישאר מקופלים בשטח קטן, ובעת הצורך ניתן יהיה לפרוש אותם כך שיציגו שטח תצוגה גדול.

שנת 2019 נראית כבר באופק וייתכן שהסמרטפון הבא של חלק מאתנו יהיה סמרטפון מתקפל אבל האם קיפול הוא הדבר היחידי שנוכל לעשות אתו בעתיד שמעבר לשנת 2019? כמה אפשרויות קיצוניות עוד יותר עולות בי כשאני חושב על הגעתם של סמרטפונים גמישים לשוק, שמסתמן שאכן תתממש בעוד כשנתיים. למשל, אולי נוכל ליצור סמרטפון כל כך דקיק וגמיש עד שניתן יהיה פשוט למעוך אותו ולהכניסו למקום מאד מצומצם, כגון ארנק, או  כיס קטן, או אפילו לגלול אותו מסביב לפרק היד שלנו ולאחר מכן להתירו ולפרוש אותו למימדים גדולים פי כמה מהשטח שהוא תופס על פרק היד. ואולי נוכל לקפלו לתכשיט דמוי טבעת, שרשרת ועוד ולאחר מכן לפרוש אותו ולהשתמש בו כסמרטפון גדול.

למה שרק סמרטפונים יהיו גמישים ומתקפלים?

היכולות הגמישות האלה אינן צריכות להצטמצם רק לסמרטפונים. הן יוכלו לחול גם על מכשירים רבים אחרים. לדוגמה - צגי טלוויזיה. חישבו על צג טלוויזיה ענק ודקיק שניתן לקפלו עוד ועוד עד שהוא תופס מקום כה מצומצם כך שניתן יהיה להכניסו למגירה קטנה או לקפלו לצורה המעוצבת כקישוט ולהניחו על השולחן או על מדף ולפרוש אותו רק בעת הצורך. אם לצג יינתנו יכולות כיווץ ומתיחה אפשר יהיה להוציאו מתוך ארנק קטן, למתוח אותו לצדדים ולהעניק לו שטח גדול בהרבה ואז להצמידו לקיר ולצפות באמצעותו בטלוויזיה. את הצג הגמיש נוכל גם להדביק על משטחים אחרים כגון בדים, עמודים, סלעים, גדרות ובגדים.

הנה כמה שימושים אפשריים של צג כזה:

• ניתן יהיה לעטוף מוצרים בצגים גמישים ללא תלות בצורת המוצר, ובנגיעת אצבע או בלעדיה, יוצג וידיאו, תמונות ופרטים מתחלפים אחרים על המוצר.
• דובר או מרצה יוכל להציג המחשה של רעיון או תופעה על צג גמיש שיוצמד לבגדו.
• ברכה מונפשת על צג גמיש שיוצמד לבגד.
• צג טלוויזיה שניתן להצמידו לכף היד לצפייה בהופעה או בחדשות ולאחר מכן להסירו, לקפלו ולהניחו בארנק.
• צג טלוויזיה ענק הנפרש בשמים להצגת מופע. הצג ייגלל מתוך רחפן ויפרש לשטח הנדרש ולאחר מכן ייגלל בחזרה אל בטן הרחפן.
• מצמידים לעצים צגי טלוויזיה גמישים. נגיעה בהם תוכל להציג מידע חזותי וטקסטואלי אודותיהם כגון על מקומות תפוצתם, על ההיסטוריה של עץ ספציפי ועוד.
• פורשים על הקרקע צגי טלוויזיה גמישים לריקודים, משחקים, הדגמות ועוד.

באותו אופן ניתן לחשוב על רמקולם דקיקים וגמישים שניתן לכווצם ולהכניסם לארנק ואז להוציאם, לפרוש אותם במקומות רצויים ולהשתמש בהם. ניתן יהיה לפרוש אותם על פני משטחים שונים.

ולמה לא להמשיך הלאה? - חישבו על משטחים של תאי שמש שיתפסו מקום מצומצם אך כשנצא לפיקניק או לטיול ונזדקק לאנרגיה חשמלית זמינה נוכל לפרוש אותם על שטח רחב ולהפיק מן השמש אנרגיה חשמלית רבה , שתספיק לצרכינו. בסיום השימוש במשטח, נוכל לקפלו כך שיוכל להיכנס לתיק קטן. משטחים כאלה יוכלו לשמש גם כוחות צבא, משלחות חקר, כוחות הצלה ועוד.

מה הסיכוי שהחזון הזה יתגשם? ראשית, התממשות החזון תלויה בפיתוח טכנולוגי רב שיידרש. שנית, הדבר תלוי במידה קריטית בתשובה על השאלה האם ובאיזו מידה, מכשירים גמישים כאלה ישרתו אותנו. שלישית, התממשותו תלויה במידה קריטית גם בתשובה על השאלה האם נהיה מעוניינים בהתממשותו (ושתי השאלות האחרונות אינן בהכרח זהות).

אני מרשה לעצמי להניח בזהירות שהחזון אכן יתגשם במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה שלנו.

כשהטכנולוגיה תהפוך את העבודה למיותרת

ציור: רפי והלל שלפין

האם העבודה האנושית עומדת להיעלם מן העולם ולהפוך את כולנו למובטלים בעל כורחנו בעתיד הנראה לעין? אולי לא שמתם לב (ואולי כן) אבל האוטומציה והרובוטיקה מחליפים במהירות יותר ויותר פונקציות אנושיות. שימושיהן מופיעים בהמון מקומות כגון עמדות להוצאת כרטיסים, כספומטים, מפעלי תעשייה העושים שימוש במכונות אוטומטיות וברובוטים בקווי הייצור שלהם. הן מופיעות בתעשיית הרכב ועושות עבודה יעילה ומהירה בהרבה מהאדם ומוזילות את עלויות הייצור. מזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס), שהם בעצם רובוטים מעופפים, יכולים כיום לפעול באופן עצמאי. אלה הם שימושים מסורתיים יחסית אבל היום קיימות גם התחלות דרמטיות יותר כגון רובוטים כמלווים אנשי שירות, מלצרים במסעדות ושפים רובוטיים המחליפים שפים אנושיים. במחסני חנות הענק אמזון כבר אין צורך במלגזנים, רובוטים הם אלה שמטפלים בסחורות. רובוטים מתחילים לשמש גם ברפואה כמסייעים למנתחים, כרוקחים לחלוקת תרופות והרשימה עוד ארוכה. גם המכונית האוטונומית שמתחילה להיכנס לשימוש היא דוגמה למגמות מובהקת לאוטומציה חדשנית ודרמטית המתחילה להתממש.

האוטומציה והרובוטיקה מאיימים על שוק העבודה.

ווטסון - מחשב בעל אינטליגנציה מלאכותית

המכונית האוטונומית תסיע אותנו לכל מקום
 ללא התערבות אנושית

על פי סקר שערכו מומחים לאינטליגנציה מלאכותית, תוך חמישים שנה ייעלמו רוב העבודות ולאור הקצב הגובר של ההתפתחויות הטכנולוגיות, ייתכן אף שמוקדם בהרבה. גם בעבר נעלמו עבודות עקב אוטומציה אך עבודות חדשות נוצרו, כאלה שהצריכו יכולות קוגניטיביות גבוהות שרק לבני אדם היו אותן (כגון יכולות כתיבה, הלחנה, תכנון והשוואה). ההנחה שאותו דבר יחול גם על העבודות שייעלמו בעתיד, היא כנראה פשטנית ומוטעית. המצב כיום שונה מהותית עקב התפתחות האינטליגנציה המלאכותית, והשתלבותה ההדרגתית בעולם. זו תתפוס את מקומם של בני אדם גם בתפקידים הדורשים יכולות קוגניטיביות גבוהות ולא רק בתפקידים פשוטים וחוזרים על עצמם (כגון עבודה בפסי ייצור של מכוניות). כך למשל, קיים סיכוי טוב שכבר תוך 25 שנה יופיעו ספרים רבי מכר שנכתבו על ידי אינטליגנציה מלאכותית ותוך 12 שנה - יצירות פופ פופולריות שנכתבו על ידיה.

העבודה בעוד כמה עשרות שנים תהיה כנראה זכות (או אולי חובה, תלוי בנקודת המבט) של יחידים. רק מיעוט באוכלוסייה, אם בכלל, יעבדו. כמעט כל האזרחים, או כולם, לא יעבדו כלל.

איך ייראה עולם ללא עבודה?

אחד הצעדים הראשונים שיתבקשו בעולם של מובטלים הוא הבטחת הכנסה בסיסית ומספקת לכל, על ידי הממשלות, ללא צורך בעבודה. בינואר השנה כבר החל בפינלנד ניסוי שבו מקבלים כמה אלפי תושבים הכנסה כזו. גם בישראל ישנה כוונה כזו והמוסד לביטוח לאומי מתכוון להציע מודל לבחינתה. יש להניח שתוך עשרים שנה רוב ממשלות העולם המפותח יעניקו לתושביהן הכנסה קבועה מספקת ללא צורך בעבודה עבורה.

הרובוטים יהיו חלק מחיינו וישרתו אותנו 
במגוון עצום של שירותים

הממשלות יצטרכו לשנות את גישתן כלפי עולם העבודה, שלמעשה ייעלם או יהפוך לעניינו של מיעוט עובד. גישת הממשלות והחברה בכללה כיום היא חינוך לרכישת מקצוע ולהשתלבות במעגל העבודה והיא משודרת במערכת החינוך, במסגרות שונות של שוק עולם העבודה של היום ועוד. בעתיד, נצטרך לחשוב על מסרים אחרים, הנוגעים לפעילויות והתנהגויות רצויות שאנשים יוכלו לעשות בחברה ללא עבודה. הנה כמה פעילויות והתנהגויות רצויות שאנשים יוכלו לעשות בעולם ללא עבודה, שראוי שיהוו גם מסרים שתמליץ עליהם החברה ושהיא תפעל לקידומם:

• טיפוח תרבות הפנאי: בחירת עיסוקים אישיים רצויים (למעשה תחביבים) כגון לימודים בתחומים שונים, טיולים, ספורט ועוד. במקום חינוך לקראת שוק העבודה העתידי, יהיה צורך להקנות לאזרחים כלים לבחירת עיסוקים אישיים כאלה בהתאמה אישית, ולהתנהלות נכונה בהם.
• התנדבות. התנדבות באוכלוסיות שונות לצרכים שונים. יהיה צורך בלמידת הרגלים טובים ורצויים להתנהלות במסגרת התנדבות, תוך התאמה אישית למתנדבים.
• השקעה בכישורים חברתיים כגון טיפוח ההתנהלות במשפחה ובהתנהלות עם חברים. בעידן ללא עבודה (לפחות לרוב האנשים) כדאי יהיה להתמקד במתן כלים מתאימים להתנהלות כזו.
• טיפוח העצמי כגון שיפור הכושר הגופני, הכושר השכלי, הכושר הרגשי, המראה החיצוני, הבחירה הראויה בבגדים ובאביזרים.
• פיתוח יוזמות: כשכל הזמן יעמוד לרשותנו יהיה שפע של זמן לפיתוח יוזמות אישיות ושיתופיות המותאמות לנטיית מפתחיהם, ללא צורך לדאוג להכנסה קבועה בזמן פיתוחן. כדאי יהיה ללמד איך לפתח יוזמות ולקדמן.

עולם ללא עבודה הוא  הזדמנות לפריחה וצמיחה

במבט ראשון, ייתכן שעולם ללא עבודה נראה כתחזית פסימית שלא היינו רוצים להיות לראות בהתגשמותה אבל ייתכן שזוהי אילוזיה בלבד וההפך הוא הנכון. זאת, משום שאולי יותר מאשר אנחנו מעוניינים בעבודה, אנחנו פשוט שבויים בהרגלים ישנים ודפוסים ישנים הקשורים בעבודה. החברה חינכה אותנו אליהם, ובצדק, משום שעד כה היה צורך, שעדיין קיים, בעבודה אנושית לגווניה, אולם בעתיד ייתכן שהיא לא תהיה נחוצה עוד. כיום אנו גם תולים את הגדרתנו העצמית ואת זהותנו לא מעט בעבודתנו אבל אלה יכולים להיות תלויים גם בעיסוקים ובתחומי עניין שלנו שאינם קשורים בעבודה. ייתור העבודה והפיכתנו למובטלים אין משמעותו בַּטָָלָה. להפך, הוא יגביר את החופש שלנו, ואת יכולתנו להגשים את מאוויינו האמיתיים, דבר שקשה בהרבה או אף בלתי אפשרי בחברה שבה הכל מחויבים בעבודה לפרנסתם.

עולם ללא עבודה אינו בטלה אלא הזדמנות לפריחה ולצמיחה אישית וחברתית.