האם נזדקן עם רובוטים?/יורם אורעד

 

האם בעתיד הקרוב יסייעו רובוטים לזקנים בהיבטים שונים - חברתיים, בריאותיים ועוד? זה מה שמסתמן, עקב ההתארכות הנמשכת בתוחלת החיים והמחסור הגדל והולך במטפלים סיעודיים לזקנים. 

רובוטים שידאגו לנו בזקנתנו

מי ידאג לנו, יטפל בנו ויארח לנו לחברה כשנהיה זקנים ומי ידאג לאלה שהם זקנים כבר היום? ההתמודדות עם ההזדקנות היא אתגר כבד משקל עבור החברה האנושית, במיוחד לאור תוחלת החיים המתארכת והולכת והבעיות הבריאות של הזקנה, שאולי הקלנו עליהן במידה מסוימת אבל טרם הצלחנו לפתור אותן. ביום חמישי שעבר (2.9.2021) שודר בערוץ 12 סרטו של חיים הֵכט על אתגר הטיפול והדאגה לזקנים ועל הפתרון שהציגה יפן להתמודדות עם האתגר - רובוטים המלווים את הזקנים ומטפלים בהם. יפן היא אחת המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם ויש בה את מספר בני ה-100 ומעלה, הגדול בעולם. עקב הילודה הנמוכה בה ואי הצלחתה בגיוס מטפלים זרים אליה לטיפול בזקנים, התהוותה בה בעייה חמורה מאד של טיפול בזקנים. יפן מתמודדת כיום עם הבעיה באמצעות רובוטים הממלאים תפקידים רבים ומגוונים עבור הזקנים שלה. הרובוטים יודעים לשאת זקנים מהמיטה ולרחוץ אותם. הם מסוגלים לשמש לזקנים חברים, שאתם הם משוחחים, לתת להם תרופות ועוד. לדעת חיים הֵכט, שאותו אני מעריך מאד, זה איום ונורא משום שחסר המגע האנושי, החם (דרך אגב, אינני מסכים שזה איום ונורא. מטריד מאד זה הביטוי הנכון יותר בעיניי לתיאור המצב). הֵכט הציע את גיוסם של חיילים משוחררים שיקדישו כמה חודשים מחייהם לטיפול בקשישים כשהם מקבלים מענק עבודה כפול.

רובוטים, אבל גם צוותים אנושיים

בשימוש ברובוטים כמטפלים יש להביא בחשבון כמה דברים. בראש ובראשונה, עקב ההתארכות המתמידה של תוחלת החיים והתמעטות הזמינוּת של המטפלים האנושיים, כנראה שלא תהיה לנו ברירה. לא רחוק היום בו לא יהיו לנו מספיק מטפלים אנושיים לטיפול בזקנים. 

שנית, הרובוטים האנדרואידים (דמויי האדם) הם רק בתחילת דרכם ויש להניח ששיכלולם בשנים הקרובות יספק תכונות שאינן קיימות כיום כגון יכולת להבין שפת גוף ורגשות, יכולת לתמוך רגשית, יכולת לחבק ולנשק באופן אנושי או כמעט אנושי ואולי (בעתיד הרחוק יותר) אף לקרוא מחשבות ורגשות. אני מניח שההתפתחויות הטכנולוגיות גם יאפשרו להפוך את המראה ואת שפת הגוף של הרובוטים לאנושיים יותר ומשכנעים יותר ויותר, כך שיתקבלו ברצון ואולי אף באופן טבעי על ידי הזקנים המשתמשים בהם. אפשר יהיה לשכלל את הרובוטים כך שיוכלו לזהות מצבי רוח לא רק על פי הדיבור של בעליהם אלא גם על פי שפת הגוף שלהם. אפשר יהיה להקנות להם את האפשרות לזהות מצבי רוח על פי אופי הדיבור (כגון השהיה בין משפטים, צורת הדיבור).

ושלישית, לא חייבים לבחור בין שתי אפשרויות - רובוטים או מטפלים אנושיים. אפשר בהחלט לשלב בין רובוטים לבין מטפלים אנושיים. המטפלים האנושיים ידאגו לצד ה"אנושי יותר" שיכלול הענקת חום, קריאת רגשות, הבעת רגשות ותגובה הולמת אליהן, קריאת שפת גוף, מגע אנושי ועוד. המטפלים האנושיים והרובוטים יוכלו לחלק ביניהם את תחומי הפעולה. הרובוטים יוכלו לבצע את התפקידים הטכניים יותר כגון רחצה, חלוקת תרופות, ביצוע בקשות של הזקנים שעניינן טכני כגון הזזת חפצים ממקום למקום, חימום מזון במיקרוגל, חיתוך סלט, התקשרות למקומות שונים. המטפלים האנושיים, לעומת זאת, יוכלו להקשיב ללקוחותיהם הזקנים, להגיב ולתמוך בהם רגשית. המטפלים יוכלו גם לארגן את סדר העבודה ואת חלוקת העבודה עם הזקנים שלהם. באופן כזה, מספר מועט של מטפלים המלוּוִים ברובוטים, יוכלו להתמודד בהצלחה עם צרכיהם של הזקנים.

                                                                   ***

עד שלא נמצא את הפתרון למחלות וליקויי הזקנה, השימוש ברובוטים להתמודד עם המחסור במטפלים בזקנים, נראה כאפשרות סבירה בהחלט ואף יותר מכך. אולי זו אף האפשרות האופטימלית להתמודד עם המחסור במטפלים בזקנים, שרק הולך ומתעצם. השאלה היא באיזה אופן לעשות זאת.

ובכל מקרה, גם רובוט המטפל בבעליו עדיף מלא כלום.

חוקי הרובוטיקה החדשים/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

לפני שנים רבות ניסח  אייזק אסימוב חוקי רובוטיקה שמטרתם לאפשר את פעולתם התקינה של רובוטים ומערכות אינטליגנציה מלאכותית ולהגן עלינו מסכנות אפשריות מהם. לאחרונה הוצעו ארבעה חוקים חדשים כדי לעשות התאמה לתקופתנו. האם הדבר יפטור אותנו מהסכנות האפשריות של הרובוטים והאינטליגנציה המלאכותית? ומה כדאי לעשות בהמשך?

 

רובוטים ומערכות אינטליגנציה מלאכותית (AI) הם חלק מהמציאות ומשמשים בתעשייה, ברפואה, במערכות בינה מלאכותית (כגון סירי), להפגת בדידותם של אנשים ועוד. כדי לאפשר את פעולתם התקינה ולהגן עלינו מפעולות לא רצויות או מסוכנות שהם עלולים לבצע ניסח בשנת 1942 אייזק אסימוב שלושה חוקים ומאוחר יותר הוסיף להם את חוק האפס. 

אלה הם שלושת חוקי הרובוטיקה המקוריים:

1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, בהמנעות מפעולה, שאדם ייפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

 

חוק האפס אומר: לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, בהמנעות מפעולה, שהאנושות תיפגע. החוק קודם לכל החוקים 1-3 גם יחד. ארבעת החוקים מבטיחים את שלום האנושות כולה, מעבר לשלומו של הפרט הבודד.

החוקים בנויים בצורה הדרגתית כך שאסור שחוק אחד יסתור את הקודם לו, שהוא תמיד חשוב יותר.

 

עקרונות רובוטיקה חדשים

פרופסור פרנק פסקוואלֵה (Frank Pasquale), מומחה לבינה מלאכותית, טוען שעקרונותיו של אסימוב, דורשים התאמה לימינו, בין היתר משום שלא תמיד חידושים והמצאות בתחום הרובוטיקה מועילים לאנושות. בחוקי הרובוטיקה של אסימוב החוקים מוטמעים ברובוטים עצמם. לעומת זאת, החוקים שמציע פסקוואלֵה מכוונים למתכנני ובוני הרובוטים ולמתווי מדיניות, ולא לרובוטים עצמם. אלה הם ארבעת החוקים החדשים שמציע פסקוואלֵה:

1. חוק ראשון חדש: אינטליגנציה מלאכותית (AI) צריכה להשלים את המומחים ולא להחליפם. השימוש באוטומציה בתחומים שונים אמנם גובר במהירות אבל עבודות שכרוכה בהן בחירה צריכות להישאר בידי בני אדם. למשל, בהוראה ורפואה יש צורך להסביר ללקוחות את האפשרויות השונות ולא לתת להם תוצאה אחת ואחידה שתוחלט כטובה ביותר, על ידי ישות אוטומאטית.
2. חוק שני חדש: מערכות רובוטיות ואינטליגנציה מלאכותית לא יזייפו אנושיוּת. סייעים אנושיים (כגון סירי) עלולים לשמש להונאת אנשים ולתמרוּן רגשות. אסור שמערכות כאלה יזייפו רגשות אנושיים. צריך להגדיר באופן קשיח עד כמה האינטראקציות האנושיות עם רובוטים יהיו בלתי מורגשות, חלקות, ללא תפרים (seamless) ועד כמה יהיה צורך לשמור על הבדל בין רובוטים לבין אנשים.
3. חוק שלישי חדש: אסור שמערכות רובוטיות ואינטליגנציה מלאכותית, יגבירו את מירוץ החימוש. ההתפתחות הבלתי מבוקרת של מערכות נשק רובוטיות עלולה לצאת מכלל שליטה וסביר להניח שיתפתח מירוץ חימוש של מערכות אינטליגציה מלאכותית.
4. חוק רביעי חדש: מערכות רובוטיות ואינטליגנציה מלאכותיות חייבות תמיד לציין את זהות יוצריהם, מפעיליהן ובעליהן. אלה חשובים להגברת האַחְרָיוּתִיּוּת (הנכונות לנטילת אחריות) ולהרתיע פעילות בלתי הולמת בשימוש ברובוטיקה ובאינטליגציה מלאכותית.

 

אז מה כדאי לעשות?

למרות שרובוטים ואינטליגנציה מלאכותית תורמים לחיינו המון, סכנותיהם עצומות. הם יצירי כפיהם של בני אדם ובני אדם הם המחליטים מה הם יעשו, לטוב או לרע. התאמות בדמות החוקים שהציע פרופסור פסקוואלֵה, והתאמות אחרות, עשויות למנוע נזקים ואף קטסטרופות בלי לוותר על היתרונות העצומים של הרובוטים והאינטליגנציה המלאכותית. כנראה שהתאמות שונות ותוספות שונות יתפתחו במרוצת הזמן וישתכללו בהתמדה כדי למנוע נזק אפשרי על ידיהם וכדי לנצלם טוב יותר. מן הסתם, ההתאמות האלה גם יתעדכנו בהתאם לצרכי החברה של התקופות המשתנות אך אין לדעת לאן יתפתחו ישויות טכנולוגיות שכאלה. יש הטוענים שבבוא הזמן הן ירכשו לעצמן תודעה,רצונות ואישיות משלהן. אם זה יקרה, הסכנה תהיה גדולה לאין ערוך מזו של רובוטים ומערכות אינטליגנציה מלאכותית שאין להם את אלה. לכן, ההתמודדות הנכונה ביותר לדעתי היא שילוב היכולות הטכנולוגיות שלהן בתוך האדם שמשמעותו מיזוג האדם עם המחשב. המיזוג הזה, בניגוד להפרדה בין האדם לישויות הטכנולוגיות, ייצור ישות אחת, שהאדם הוא בסיסה. כך תימנע התנגשות בין שני סוגי הישויות ותתאפשר התפתחות מיטיבה ומתמשכת של חברה המורכבת מישויות ממוזגות אלו, תוך שדרוג עצום של האדם, שיהיה בעצם אדם - מכונה.

 

שנת 2019 בעיני אסימוב וקורצווייל/יורם אורעד

מימין אייזק אסימוב (1920-1992), משמאל ריי קורצווייל (נולד ב-1948)

איך נראתה שנת 2019 לפני שנים רבות בעיני רוחם של שניים מהעתידנים הגדולים ביותר במהלך ההיסטוריה, אייזק אסימוב וריי קורצווייל?

בראיון לעיתון "The star" בדצמבר 1983, אמר אסימוב שאם לא תתחולל מלחמה גרעינית (דבר שכלל לא היה בטוח בעיניו אז), הרי שהוא צופה את ההתרחשויות הבאות:

1.  המחשוב ימשיך לדהור קדימה. המחשבים יכנסו לתעשייה וכן לבתים.

התחזית הזו התגשמה כבר מזמן. בשנת 2019 לא זו בלבד שהמחשבים מהווים חלק מהתעשייה אלא אי אפשר כלל לתאר אותה ללא מחשבים. הדבר נכון גם לגבי בתים, המשופעים כיום במחשבים, בין היתר מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, מחשבי לוח (טבלטים), סמרטפונים, טלוויזיות חכמות, מכשירי שמע משוכללים וממוחשבים וכמובן הבית החכם.

2.     רובוטים ייכנסו לתעשייה ואף יעשו את דרכם להשתלבות בתוך הבתים.

רובוטים מצויים כבר שנים רבות בתעשייה. בשנים הקרובות נתחיל לראותם באופן רווח גם בבתים ולמעשה כבר עכשיו הם נוכחים בבתים, למרות שהם מוגבלים למשימות ספציפיות, כגון ניקוי הבית.

3.     כניסתם המסיבית של המחשבים לחיינו תשנה לחלוטין את הרגלי עבודתנו.

התחזית התגשמה במלואה. לדוגמה, איך היינו כותבים מכתב בעבר? - באמצעות עט (או עפרון) ונייר ובמקרה הטוב באמצעות מכונת כתיבה. את המכתב היינו שולחים בדואר (והנמען היה מקבל אותו כעבור כמה ימים) או במקרה הטוב בפקס. כיום אנחנו משתמשים באימייל והמכתב מגיע ליעדו מייד. לעתים קרובות מאד (ואולי אף כמעט בכל המקרים) המסמכים שאנחנו כותבים ושולחים מופיעים מלכתחילה רק בצורה דיגיטלית, דבר שספק אם היה מישהו שהעלה זאת בדמיונו לפני שלושים שנה. בעבר, ישיבות התקיימו רק פנים מול פנים וכיום קיימות אפשרויות ממוחשבות וירטואליות יעילות וטובות בהרבה לקיום ישיבות, המגשרות על פני פערי המרחק. זאת, למרות שלפגישות פנים מול פנים יש עדיין יתרונות מסוימים בהשוואה אליהן.

4.     חזרה לירח והקמת בסיס על פניו. אסימוב צפה שבשנת 2019 נוכחות אנושית בירח תהיה

 עובדה קיימת. הנוכחות תהיה לא רק אמריקנית אלא גם אחרת ותתקיים בו פעולת כרייה 

של מחצבים.

התחזית הזו לא התקיימה עדיין אבל מסתמן שהיא תתקיים בקרוב - ארצות הברית מתכוונת לחזור בעשור הבא לירח ולהקים בו בסיס מאויש, וראו בעניין זה את הפוסט בבלוג זה חוזרים לירח … ולתמיד.

5.     העבודות שיעלמו מן העולם עקב המיחשוב המסיבי יהיו העבודות הפקידותיות החוזרות 

על עצמן ועבודות של פועלים בפס ייצור.

מצד אחד, התחזית התחילה להתגשם כבר מזמן והיא נמצאת עדיין בתהליך הגשמה. מצד שני, אסימוב לא חזה את מלוא עוצמתה. המחשבים והרובוטים עתידים ככל הנראה להחליף גם עבודות שאינן שגרתיות במהותן אלא כאלה שדורשות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. הם יעשו זאת באמצעות האינטליגנציה המלאכותית (Artificial intelligence) שנמצאת בפיתוח מתמיד ומתקדמת כל העת. למשל, עיתונאות היא אחת העבודות שכנראה מחשבים יוכלו לבצע בעתיד הקרוב. מחשבים יאספו מידע ויכתבו בעצמם כתבות חדשותיות. מחשבים ורובוטים יסייעו (וכבר מסייעים) באבחונים רפואיים ובניתוחים רפואיים. מחשבים ינהגו במכוניות ובעצם כבר עושים זאת (המכונית האוטונומית). לכן, במובן מסויים הצפי לצמצום העבודות הזמינות עגום יותר ממה שמסתבר מתחזיתו של אסימוב. ייתכן שבעוד עשרים או שלושים שנה, לרוב בני האדם לא יהיו כלל עבודות משום שאת רובן יבצעו המחשבים והרובוטים. ייתכן שהמדינה תחלק כסף לאזרחיה כדי שיוכלו לחיות באופן ראוי. לא תהיה זאת המצאת יש מאין משום שאת המוצרים והשירותים שיצרכו האזרחים מקבלי הכסף ייצרו המחשבים והרובוטים.

ריי קורצווייל (Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) חזה בספרו עידן המכונות החושבות (The age of spiritual machines) שיצא לאור ב-1999 את ההתרחשויות הבאות לשנת 2019 (ועוד רבות נוספות):

1.  לאנשים יהיו באופן רווח יותר ממחשב אישי ספציפי אחד .

זו תחזית שהתגשמה לחלוטין. לרוב בני האדם יש כיום מחשב נייד, סמרטפון, ולעתים גם טבלט, שעון חכם, שגם הם מחשבים, ועוד.

2.     רוב הלמידה מבוצעת על ידי ישויות וירטואליות, מין מורים מדומים המבוססים על תוכנה.

התחזית לא התגשמה. לדעתי היא גם רחוקה עדיין מלהתגשם. למורים אנושיים יש כנראה איכויות אחרות שאין למחשבים וביניהן יכולות רגשיות, חברתיות ואחרות. המגע האנושי כנראה נדרש וקריטי לכל למידה.

3.     באמצעות טכנולוגיית התקשורת אפשר לעשות כל דבר עם כל אחד, ללא קשר למיקום הפיזי.

התחזית התגשמה ברובה אבל עדיין קיימים דברים רבים שאי אפשר לעשות באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אי אפשר להעביר בצורה יעילה ריח ומישוש, אי אפשר לחבק, לחוש בחום הגוף. אני מניח שעם הזמן טכנולוגיית התקשורת תאפשר לעשות יותר ויותר דברים.

4.     תוחלת החיים תעלה ליותר מ-100 שנים.

התחזית לא התגשמה אבל למרות זאת תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. היא מגיעה כיום ליותר משמונים שנה וממשיכה לעלות. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שאנו עדים להם, אני מתאר לעצמי שלא מן הנמנע שעד שנות הארבעים של המאה הזאת יושג היעד - תוחלת חיים ממוצעת של 100 שנים.

5.     מערכות של נהיגה אוטומטית מותקנות ברוב הכבישים.

תחזית הנהיגה האוטומטית התגשמה, באמצעות מכוניות אוטונומיות שכבר נמצאות בדרכים (אמנם עדיין באופן התחלתי וניסיוני). מעניין שדווקא קורצווייל לא חשב בעניין זה על המכונית האוטונומית אלא על מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם. יכול להיות שאפילו עבורו, תחזית של מכונית אוטונומית, מכונית הנוהגת ומנווטת את עצמה בעצמה, נראתה אז דמיונית מדי.

***

התחזיות המתוארות מעידות על כך שבסך הכל כיוונן היה נכון. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים התגשמות התחזית, גם אם קרתה, לא קרמה עור וגידים בדיוק כפי שנחזתה. לדוגמה הנהיגה האוטומטית עתידה הייתה, לפי קורצווייל, להתבצע באמצעות מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם ולא כמכונית אוטונומית.

וכן, בחלק מהמקרים התחזית כלל לא התגשמה, כגון התחזית לקיום נוכחות אנושית בירח.

גם אם התחזיות העתידניות אינן מתגשמות בדיוק כפי שנחזו, או אף אינן מתגשמות כלל, נראה שהן נותנות תמונה כללית לא רעה על העתיד וגם מהוות כלי להיערכות לקראתו.

כמעט כמונו - על רובוטים אנדרואידים עתידניים/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

טכנולוגיית הרובוטים האנדרואידים (דמויי אדם) מתפתחת כיום במהירות וכנראה עתידה לחדור לחיינו ולהיות חלק מהם בעתיד הקרוב, אולי כבר בעשור הבא. המאמר Six Life-Like Robots    That Prove The Future of Human Evolution is Synthetic סוקר שישה רובוטים אנדרואידים שפותחו בשנים האחרונות, הנראים מאד דומים לנו וכבר מסייעים לנו בתפקידים שונים. הנה שלושה מהם:

• רובוט מקריא חדשות: בשנת 2014 הוצג ביפן רובוט המקריא חדשות בשם קודומורואיד (Kodomoroid).

 קודמורואיד - רובוט מקריא חדשות

            

• רובוט במרכז מידע: רובוט שפותח על ידי חברת טושיבה ופועל במרכז מידע בטוקיו. הוא מסוגל לברך את הלקוחות וליידעם על אירועים שונים. הרובוט דובר שפות שונות שביניהן יפנית, אנגלית, גרמנית ושפת הסימנים.
• רובוט לשיחה: הרובוטית נדין פותחה באוניברסיטת נניאנג שבסינגפור והיא מסוגלת לקיים שיחה כמעט על כל נושא ואף לזכור שיחות שנערכו עמה בעבר. היא מהווה דוגמה טובה לרובוט חברתי.

האם רובוט צריך לדמות לאדם, ועד כמה?

האם אנחנו באמת רוצים שרובוטים, מועילים ככל שיהיו ומקלים על חיינו ככל שיהיו, יידמו לנו? ובכן, תלוי באילו הקשרים וגם בנטיות לבם של בני אדם שונים.

בהקשר החברתי, נראה שרצוי שרובוטים ידמו לנו כמה שיותר. למשל, רצוי שרובוטים המארחים לחברה לאנשים זקנים, כמסייעים לילדים, כמסייעים לנכים או סתם כמסייעים לאנשים בודדים, ידמו לבני אדם. זאת, מעבר לכך שרובוטים כאלה יזהו רגשות ויוכלו גם להביע רגשות. חברת בני אדם היא צורך בסיסי בקיום האנושי ולכן ההיגיון אומר שהדמיון ביניהם לבין בני אנוש צריך להיות רב ככל האפשר. הדמיון צריך לבוא לביטוי בהיבטים מגוונים - מראה חיצוני, אופן דיבור, מחוות והבעות פנים שיזכירו ככל האפשר מחוות אנושיות, ועוד. אני מניח שגם במה שנוגע לשירות אנושי שאינו מיועד בעיקרו לליווי חברתי, כגון שירותי רוקחות, שירותי אחיות ומלצרות, אנשים יעדיפו את המראה האנושי על כזה שאינו אנושי.

יש אמנם עוד דרך ארוכה עד שנגיע לרובוטים אנדרואידים שיהוו חיקוי מדויק לאדם מבחינת צורתם, דיבורם, מחוות והבעות פנים ועוד. יחד עם זאת, הפער בין המצב כיום לבין חיקוי מושלם הולך וקטן במהירות, עקב כניסתן של טכנולוגיות חדשות כל העת ושדרוגן של אחרות כגון הדפסה תלת ממדית איכותית ומדויקת יותר. התפתחות האינטליגנציה המלאכותית והאמצעים הטכנולוגיים שיאפשרו בניית גוף משוכלל ודומה יותר ויותר לשלנו, יביאו כפי הנראה לפיתוח רובוטים אנדרואידיים שיוכלו להיראות כמונו, או כמעט כמונו, שנוכל לתקשר אתם כאילו היו בני אדם ובכלל, שיוכלו לתפקד כמו, או כמעט כמו, בני אדם. נוכל לשוחח אתם, לבקשם לבצע עבורנו פעולות, להתייעץ אתם, לזהות רגעי מצוקה ורגעי שמחה שלנו ולהגיב אליהם, ועוד.

אבל אז עד כמה נרצה להתקרב לחיקוי מדויק?

אני חושב שזה תלוי הרבה מאד בסוגי האנשים שהרובוטים האנושיים ישרתו אותם. יש כאלה שיעדיפו רובוטים דומים ככל האפשר לאדם בצורתם והתנהגותם. לאחרים זה יפריע, משום שהם יתפסו זאת כמעין זיוף, קבלתו של משהו לא ממש אמיתי, לא אמין, לא באמת אנושי, מכונָה במסווה של דמות אדם.

רובוטים מותאמים אישית

סביר להניח שרוב בני האדם ירצו רובוטים אנדרואידים הדומים מאד אליהם, חיצונית והתנהגותית, ממש כמעט כמונו, אבל כאלה שהאבחנה ביניהם לבני אדם תהיה מידית וקלה. זוהי מן הסתם הבחירה המועדפת בין שאיפתנו לקבל רובוט כמעט אנושי לבין רתיעתנו מרובוט לא אנושי שנראה אנושי.

ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לקבל רובוט שאנחנו בעצמנו נוכל לבחור את מידת הדמיון שלו לאדם בטווח שבין דמיון גס בלבד ובין דמיון מוחלט. למשל, בצד כאלה שיעדיפו רובוט בעל דמיון גס בלבד לאדם, אחרים יעדיפו רובוט הדומה מאד לאדם אך עם מחוות גוף והבעות פנים שיסגירו אותו כרובוט. יהיו כאלה שיהיו מעוניינים במצב הפוך בדיוק - רובוט שידמה רק באופן גס לאדם אבל הבעות פניו ומחוות גופו יהיו בדיוק כשל אדם. אחרים יעדיפו רובוט יפה באופן מיוחד ומעוצב באופן מיוחד, אך שהדמיון בינו לבין אדם הוא רק כללי. יהיו כאלה שירצו רובוט בדמותם או בדמות בן משפחה וכך הלאה והלאה. שוק הרובוטים בוודאי יתאים את עצמו לנטיות ולהעדפות השונות של צרכני הרובוטים.

כשהטכנולוגיה תהפוך את העבודה למיותרת

ציור: רפי והלל שלפין

האם העבודה האנושית עומדת להיעלם מן העולם ולהפוך את כולנו למובטלים בעל כורחנו בעתיד הנראה לעין? אולי לא שמתם לב (ואולי כן) אבל האוטומציה והרובוטיקה מחליפים במהירות יותר ויותר פונקציות אנושיות. שימושיהן מופיעים בהמון מקומות כגון עמדות להוצאת כרטיסים, כספומטים, מפעלי תעשייה העושים שימוש במכונות אוטומטיות וברובוטים בקווי הייצור שלהם. הן מופיעות בתעשיית הרכב ועושות עבודה יעילה ומהירה בהרבה מהאדם ומוזילות את עלויות הייצור. מזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס), שהם בעצם רובוטים מעופפים, יכולים כיום לפעול באופן עצמאי. אלה הם שימושים מסורתיים יחסית אבל היום קיימות גם התחלות דרמטיות יותר כגון רובוטים כמלווים אנשי שירות, מלצרים במסעדות ושפים רובוטיים המחליפים שפים אנושיים. במחסני חנות הענק אמזון כבר אין צורך במלגזנים, רובוטים הם אלה שמטפלים בסחורות. רובוטים מתחילים לשמש גם ברפואה כמסייעים למנתחים, כרוקחים לחלוקת תרופות והרשימה עוד ארוכה. גם המכונית האוטונומית שמתחילה להיכנס לשימוש היא דוגמה למגמות מובהקת לאוטומציה חדשנית ודרמטית המתחילה להתממש.

האוטומציה והרובוטיקה מאיימים על שוק העבודה.

ווטסון - מחשב בעל אינטליגנציה מלאכותית

המכונית האוטונומית תסיע אותנו לכל מקום
 ללא התערבות אנושית

על פי סקר שערכו מומחים לאינטליגנציה מלאכותית, תוך חמישים שנה ייעלמו רוב העבודות ולאור הקצב הגובר של ההתפתחויות הטכנולוגיות, ייתכן אף שמוקדם בהרבה. גם בעבר נעלמו עבודות עקב אוטומציה אך עבודות חדשות נוצרו, כאלה שהצריכו יכולות קוגניטיביות גבוהות שרק לבני אדם היו אותן (כגון יכולות כתיבה, הלחנה, תכנון והשוואה). ההנחה שאותו דבר יחול גם על העבודות שייעלמו בעתיד, היא כנראה פשטנית ומוטעית. המצב כיום שונה מהותית עקב התפתחות האינטליגנציה המלאכותית, והשתלבותה ההדרגתית בעולם. זו תתפוס את מקומם של בני אדם גם בתפקידים הדורשים יכולות קוגניטיביות גבוהות ולא רק בתפקידים פשוטים וחוזרים על עצמם (כגון עבודה בפסי ייצור של מכוניות). כך למשל, קיים סיכוי טוב שכבר תוך 25 שנה יופיעו ספרים רבי מכר שנכתבו על ידי אינטליגנציה מלאכותית ותוך 12 שנה - יצירות פופ פופולריות שנכתבו על ידיה.

העבודה בעוד כמה עשרות שנים תהיה כנראה זכות (או אולי חובה, תלוי בנקודת המבט) של יחידים. רק מיעוט באוכלוסייה, אם בכלל, יעבדו. כמעט כל האזרחים, או כולם, לא יעבדו כלל.

איך ייראה עולם ללא עבודה?

אחד הצעדים הראשונים שיתבקשו בעולם של מובטלים הוא הבטחת הכנסה בסיסית ומספקת לכל, על ידי הממשלות, ללא צורך בעבודה. בינואר השנה כבר החל בפינלנד ניסוי שבו מקבלים כמה אלפי תושבים הכנסה כזו. גם בישראל ישנה כוונה כזו והמוסד לביטוח לאומי מתכוון להציע מודל לבחינתה. יש להניח שתוך עשרים שנה רוב ממשלות העולם המפותח יעניקו לתושביהן הכנסה קבועה מספקת ללא צורך בעבודה עבורה.

הרובוטים יהיו חלק מחיינו וישרתו אותנו 
במגוון עצום של שירותים

הממשלות יצטרכו לשנות את גישתן כלפי עולם העבודה, שלמעשה ייעלם או יהפוך לעניינו של מיעוט עובד. גישת הממשלות והחברה בכללה כיום היא חינוך לרכישת מקצוע ולהשתלבות במעגל העבודה והיא משודרת במערכת החינוך, במסגרות שונות של שוק עולם העבודה של היום ועוד. בעתיד, נצטרך לחשוב על מסרים אחרים, הנוגעים לפעילויות והתנהגויות רצויות שאנשים יוכלו לעשות בחברה ללא עבודה. הנה כמה פעילויות והתנהגויות רצויות שאנשים יוכלו לעשות בעולם ללא עבודה, שראוי שיהוו גם מסרים שתמליץ עליהם החברה ושהיא תפעל לקידומם:

• טיפוח תרבות הפנאי: בחירת עיסוקים אישיים רצויים (למעשה תחביבים) כגון לימודים בתחומים שונים, טיולים, ספורט ועוד. במקום חינוך לקראת שוק העבודה העתידי, יהיה צורך להקנות לאזרחים כלים לבחירת עיסוקים אישיים כאלה בהתאמה אישית, ולהתנהלות נכונה בהם.
• התנדבות. התנדבות באוכלוסיות שונות לצרכים שונים. יהיה צורך בלמידת הרגלים טובים ורצויים להתנהלות במסגרת התנדבות, תוך התאמה אישית למתנדבים.
• השקעה בכישורים חברתיים כגון טיפוח ההתנהלות במשפחה ובהתנהלות עם חברים. בעידן ללא עבודה (לפחות לרוב האנשים) כדאי יהיה להתמקד במתן כלים מתאימים להתנהלות כזו.
• טיפוח העצמי כגון שיפור הכושר הגופני, הכושר השכלי, הכושר הרגשי, המראה החיצוני, הבחירה הראויה בבגדים ובאביזרים.
• פיתוח יוזמות: כשכל הזמן יעמוד לרשותנו יהיה שפע של זמן לפיתוח יוזמות אישיות ושיתופיות המותאמות לנטיית מפתחיהם, ללא צורך לדאוג להכנסה קבועה בזמן פיתוחן. כדאי יהיה ללמד איך לפתח יוזמות ולקדמן.

עולם ללא עבודה הוא  הזדמנות לפריחה וצמיחה

במבט ראשון, ייתכן שעולם ללא עבודה נראה כתחזית פסימית שלא היינו רוצים להיות לראות בהתגשמותה אבל ייתכן שזוהי אילוזיה בלבד וההפך הוא הנכון. זאת, משום שאולי יותר מאשר אנחנו מעוניינים בעבודה, אנחנו פשוט שבויים בהרגלים ישנים ודפוסים ישנים הקשורים בעבודה. החברה חינכה אותנו אליהם, ובצדק, משום שעד כה היה צורך, שעדיין קיים, בעבודה אנושית לגווניה, אולם בעתיד ייתכן שהיא לא תהיה נחוצה עוד. כיום אנו גם תולים את הגדרתנו העצמית ואת זהותנו לא מעט בעבודתנו אבל אלה יכולים להיות תלויים גם בעיסוקים ובתחומי עניין שלנו שאינם קשורים בעבודה. ייתור העבודה והפיכתנו למובטלים אין משמעותו בַּטָָלָה. להפך, הוא יגביר את החופש שלנו, ואת יכולתנו להגשים את מאוויינו האמיתיים, דבר שקשה בהרבה או אף בלתי אפשרי בחברה שבה הכל מחויבים בעבודה לפרנסתם.

עולם ללא עבודה אינו בטלה אלא הזדמנות לפריחה ולצמיחה אישית וחברתית.

בואם של הרובוטים האישיים

רובוטים קיימים כבר שנים רבות אך רובם משמשים בתעשיות שונות כגון תעשיית הרכב. הם משמשים גם לצורך ניקוי פסולת רעילה ובמשטרה ובצבא משתמשים בהם לסילוק פצצות. רובוטים משמשים גם בחקר החלל. לאחרונה הם התחילו לשמש גם כשרתים אישיים במקומות בילוי כגון בתי מלון ומסעדות. רובוטים משמשים גם כצעצועים יקרים, לדוגמה הרובוט אייבו, שהוא רובוט אוטונומי בעל יכולת לימוד המחקה את התנהגותו של כלב או הרובוט פליאו, אך מה עם רובוטים אישיים שימושיים באמת שילוו אותנו ויסייעו לנו, שאותם מבטיחים לנו כבר שנים רבות? חברה בשם מייפילד רובוטיקס (Mayfield Robotics) חשפה לאחרונה את הרובוט שפיתחה, בשם קוּרי (Kuri) שעשוי אולי להיות הרובוט הביתי האמיתי הראשון. קוּרי מצויד במצלמה, בארבעה מיקרופונים ובשני רמקולים. כמו כן יש בו וויי פיי ותקשורת בלוטות'. הוא מיועד לשימוש בבתים חכמים ויוכל לשמש כבן לווייה שימושי לבני אדם, שיסייע להם בפעילויות חיי היום יום שלהם. גובהו כחמישים ואחד סנטימטרים ומשקלו כשישה וחצי קילוגרם וכשהסוללה שלו נחלשת וזקוקה להטענה, הוא נע באופן עצמאי אל נקודת הטעינה כדי לטעון את עצמו מחדש באנרגיה. הרובוט יאפשר לבעליו לתקשר אתו גם כאשר הוא מצוי רחוק, מחוץ לבית, כדי לבצע פעולות שונות כגון בדיקת הבית.קוּרי איננו הרובוט האישי השימוש היחיד ובוודאי שלא הראשון. כך לדוגמה, אסוס הכריזה על מיזם רובוטי בשם זנבו (Zenbo), המצויד בשלל יכולות. חברת יומי (Yumii) חשפה גם היא לאחרונה את קולטי (Culti), רובוט שנועד לסייע למבוגרים לתקשר עם בני משפחה, רופאים ואחרים. וקיימים רובוטים נוספים.האם אכן, אחרי כל ההבטחות והציפיות שתלינו ברובוטים אישיים שימושיים באמת ומגוונים וגמישים ביכולותיהם, אנחנו עומדים סוף כל סוף לפני בואו של גל רובוטים שכזה? תחושת הבטן שלי אומרת שכן. אבל לא די בתחושת בטן. למעשה, לא די גם ביכולות מוכחות של הרובוטים האלה. אחת השאלות הגדולות בנוגע לכניסתם הנרחבת לשוק היא האם בני אדם יסכימו נפשית לאמצם. טכנולוגיה, ככל שתהיה משוכללת, מתוחכמת ומסייעת, לא תוכל לחדור לשוק ולהיעשות לרווחת ללא הסכמתם הנפשית של בני אדם לקבלה. מהפכת הטלפונים החכמים (סמרטפונים) הפכה אותם למכשיר חיוני ביותר בחיינו שקשה לנו לתאר לעצמנו חיים בלעדיהם. אני מניח שאחת הסיבות לכך היא שהם הוכיחו את עצמם כנגישים מאד, שימושיים מאד, חוסכי זמן, ופותחי אפשרויות שלא היו קיימות לפניהם. האם אנו עומדים בפני מהפכה דומה שתהפוך את הרובוטים האישיים לבלתי נפרדים מחיינו, לכאלה שיקשה עלינו לתאר לעצמנו את חיינו בלעדיהם?

רובוט דמוי אדם של חברת טויוטה

אייבו