כשבני האדם יתמזגו עם המכונות/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי gencraft.com

המהירות המדהימה שבה מתפתחת הטכנולוגיה מובילה אותנו כנראה לנקודת זמן שנקראת סינגולריות טכנולוגית, נקודה בה השינויים הבלתי רגילים בטכנולוגיה ישנו את האנושות באופן קיצוני ביותר. מה יקרה בעידן הסינגולריות ומה הן הסכנות שהיא טומנת בחובה?

המהירות בה מתפתחת הטכנולוגיה ובפרט טכנולוגיית המחשבים הולכת וגוברת. הטכנולוגיה אינה מתפתחת באופן לינארי אלא באופן אקספוננציאלי, מעריכי. כבר היום יודעים המחשבים לבצע פעולות שרק לפני שנים ספורות היו נראות כלקוחות מספרות המדע הבדיוני. דוגמאות לכך אינן חסרות כמו יצירת תמונות או סרטונים על פי תיאור מילולי שלנו, ניתוח רובוטי של בני אדם, תכנון הרצאה לפי דרישות שאנו מציבים… ואפילו כתיבה.

לאן זה יוביל?

העתידן הגאון ריי קורצווייל טוען שקרוב היום בו יכולות החשיבה של המחשב יגיעו לאלה של האדם ואפילו יעברו אותן. הסינגולריות הטכנולוגית, או בקצרה הסינגולריות היא הנקודה בזמן, בה יחולו שינויים מדהימים בטכנולוגיה שבעקבותיהם הכל ישתנה באופן שאינו ניתן לחיזוי אמין על ידי בני אדם. היא תשנה את הציוויליזציה האנושית באופן קיצוני. בני האדם יתמזגו אז עם המחשבים, המכונות שהם בעצמם יצרו. קורצווייל אומר שהסינגולריות תהיה השלב הבא באבולוציה שלנו. לטענתו, היא תפתח את הפתח לעולם של חוכמה ויכולות בלתי מוגבלות.

מתי תגיע הסינגולריות? קורצווייל צופה שזה יקרה עד שנת 2045.

מה יתאפשר בעידן הסינגולריות?

התיאור הבא נשמע כמו מדע בדיוני אבל זה מה שצפוי לקרות על פי קורצווייל. הסינגולריות שתגיע בעקבות ההתפתחות המואצת מאד של הטכנולוגיה תאפשר לנו לשלוט במחשבים ובמכונות אחרות ישירות באמצעות המוח שלנו. השילוב הזה בין המוח ובין המכונות יאפשר לנו לחשוב מהר יותר ולהיות יצירתיים יותר. נוכל לקבל מידע במהירות עצומה ובכלל להשביח את חשיבתנו. הטכנולוגיות שיאפשרו זאת יהיו, בין היתר, ננו בוטים שישולבו בתוך המוח. אלו יהיו רובוטים זעירים במימדים של מולקולות. הם יתחברו אל תאי המוח שלנו, יקלטו את הפעילות המוחית שלנו וישדרו אותה למחשבים ולמכונות למיניהם וכך יאפשרו לנו לשלוט בהם באמצעותם. נוכל גם לקלוט באמצעותן מידע מהמחשבים והמכונות. 

ההתפתחות הטכנולוגית שבעידן הסינגולריות תגיע לשיא שלא הכרנו אותו, תאפשר קידום עצום של הרפואה, חיסול המחלות והדפסת איברים לפי הצורך. ניתן יהיה לתכנת תאים בגוף באופן שהם יוכלו לטפל במחלות בעצמם. לטענת קורצווייל ההתפתחות הטכנולוגית הזו תביא אותנו בסופו של דבר גם לחיי נצח. 

איך נמזג את עצמנו עם המכונות?

כפי שצויין קודם, אחת האפשרויות למיזוג שלנו עם המכונות היא באמצעות ננו בוטים שישולבו בתוך המוח שלנו ויתחברו אל תאי המוח. אפשרות נוספת ואולי מקבילה, היא באמצעות שבבים שיושתלו במוחותינו, ויאפשרו לנו לשלוט במחשבים ובמכונות אחרות. במסגרת המיזוג הזה אחת האפשרות היא שימוש באווטאר(יצגן - דמות המייצגת את המשתמש). המשתמש יוכל להפעיל את האווטאר באמצעות המחשבה וייצג את המשתמש. אני מניח שבעתיד ניתן יהיה לא רק להשתמש באווטאר אחד מסוים אלא להחליפו לפי רצון המשתמש. האווטאר יוכל להיות פיזי ממש (למשל סוג של רובוט הנשלט על ידי המוח שלנו) או דמות וירטואלית תלת מימדית שנפעיל אותה ונשלוט בה. אפשרות מרחיקת לכת שתתגשם אולי בעתיד הרחוק, היא החלפת הגוף כולו בגוף חדש, מלאכותי, ושליטה בו באמצעות המוח. במקרה הזה המוח שלנו יחווט לאיבריו של הגוף החדש, המלאכותי, כדי להפעילו ואולי גם המוח עצמו יהיה מלאכותי. זה האחרון יהיה מחשב שהתודעה שלנו, זכרונותינו ומחשבותינו יועלו אליו.

סכנות אפשריות

כנראה שתוך שנים ספורות יהיו המחשבים אינטליגנטיים יותר מהאדם. אז, הם ישכללו את עצמם ללא הרף עד שלבסוף יהיו מעבר להבנתנו ולשליטתנו. במצב כזה ייתכן בסבירות גבוהה, שהם יקחו את השליטה לידיהם. למשל, תארו לכם מצב שבו בבית חולים יש כמה חולים במצב קריטי והמחשבים הם שיחליטו במי יש לטפל ולמי יש להניח למות. המחשבים עלולים להחליט למעשה מי מהחולים ימות ומי יחיה. מתן האחריות להחלטות מסוג כזה תוכל לבוא לביטוי בתחומים מגוונים של החיים, כמובן אם ניתן בידי המחשבים את האפשרות להחליט.

נכון שהמחשבים כנראה יבצעו (וכבר מבצעים) עבודה יותר מדויקת, יותר מהירה ויותר יעילה מהאדם. מצד שני משמעות הדבר עלולה להיות אובדן של משרות משום שאם מחשבים יעשו את הכל (או כמעט את הכל) הדבר ייתר במידה רבה את בני האדם.

אבל בתיאור החששות האלה אולי נשכח דבר חשוב אחד, בעצם קריטי - הרי נתמזג עם המכונות ואם כך, אנחנו לא נהיה בדיוק שתי ישויות נפרדות - בני אדם ומחשבים. למעשה, נהיה ישות אחת שכל אחד ממרכיביה ייהנה מהמרכיב השני. מצד אחד המרכיב הממוחשב יתרום את יכולתו לביצוע משימות יותר מורכבות, עדינות, יעילות ומהירות, ואילו המרכיב האנושי יתרום כיוונים אחרים כגון יצירתיות, אמפטיה ועיסוק בערכים אנושיים.

נראה שאמירתו של קורצווייל שהסינגולריות תהיה השלב הבא באבולוציה שלנו כוונה לכך. האנושות לא תהיה עוד אדם בלבד אלא אדם הממוזג עם מחשב, מותך אליו, עד שביחד הם יהוו יצור הרבה יותר משוכלל ובעל יכולות ורגישויות גבוהות בהרבה מהאדם של ימינו.

 

דברים שהטכנולוגיה המודרנית הפכה למיותרים/יורם אורעד

הטכנולוגיה המודרנית הפכה דברים רבים מהעבר, למיותרים, למשל דברים הקשורים לחיפוש מידע, תקשורת, התמצאות במרחב וקניית מוצרים. בעתיד הטכנולוגיה תהפוך דברים נוספים למיותרים.

אולי לא שמתם לב, אבל דברים רבים שהיינו רגילים אליהם בעבר ואף היו אז יסודיים וכמעט ברורים מאליהם, הפכו בימינו למיותרים עקב התפתחות הטכנולוגיה. הנה כמה מהם:

• חיפוש מידע בספריות פיזיות: פעם הלכנו לספריות כדי לחפש מידע. השגת מידע מסוגים שונים כגון מידע מדעי, מידע היסטורי, מידע הנחוץ לטיולים ומידע ספרותי, הייתה כרוכה בהגעה פיזית לספריות פיזיות. היום, השגת המידע מתבצעת בעיקר באמצעות האינטרנט ואפשר לבצעה מכל מקום, למשל מן הבית או תוך כדי נסיעה באוטובוס או ברכבת.

• זכירת מספרי טלפון: בעבר, אנשים התגאו ביכולתם לזכור מספרי טלפון רבים. היום, היכולת הזו הפכה למיותרת. הטלפון הנייד זוכר עבורנו את מספרי הטלפון לפי שמות האנשים ומייתר את זכירת מספרי הטלפון שלהם.

• שליחת מכתב פיזי בכתב יד או באופן מודפס - האימייל (דואר אלקטרוני) מייתר לגמרי את הצורך במשלוח מכתבים פיזיים. האימיילים נשלחים ליעדם באופן מיידי, עם אפשרויות מגוונות (כגון צירוף מסמכים וצירוף תמונות וקטעי וידיאו) והם חינמיים, בניגוד למכתבים הישנים שעלו כסף, וזמן הגעתם נמשך כמה ימים במקרה הטוב. מעבר לכך - השימוש באימייל מאפשר את השארת המכתב אצלנו בניגוד למכתב פיזי, שהיה נשאר אצל הנמען (טוב, נכון שהייתה אפשרות להעתיקו לפני שליחתו, למשל באמצעות שימוש בנייר קופי).

• ספרייה פיזית של מוזיקה ופריטי וידיאו: פעם, כדי להנות ממגוון של מוזיקה ופריטי וידיאו היינו זקוקים לתקליטורים. בעבר הרחוק עוד יותר היו אלה תקליטים וקלטות (מישהו עוד זוכר מה זה?). היום אפשר להשתמש במוזיקה ופריטי וידיאו הנמצאים בענן, ללא צורך לשמור שום דבר באופן פיזי. הדוגמה הנפוצה והידועה ביותר לענן כזה היא יוטיוב. הענן מאפשר לנו לשמוע מוזיקה או לצפות בסרטים מתי שנרצה ואיפה שנרצה באמצעות הטלוויזיה, המחשב או הטלפון הנייד.

• ניווט באמצעות מפה פיזית: זוכרים את המפות הפיזיות הישנות והטובות שבהן השתמשנו פעם לניווט? כיום, המפות האינטרנטיות, הטובות מהן בהרבה, מייתרות אותן. תוכנת הווייז מאפשרת לנו גם להגיע לכל מקום אף ללא צורך לעיין במפות האינטרנטיות האלה. היא פשוט מובילה אותנו לשם על ידי הכוונה באמצעות דיבור.

• הליכה לחנות לקניית מוצר: היום אפשר לרכוש הכל באמצעות האינטרנט. למעשה אין עוד צורך בהליכה פיזית לחנויות לקניית מוצרים. למרות זאת, אנשים עדיין עושים זאת (והרבה) בעיקר לשם החווייה שבכך (למרות שלעתים עדיין צריך ללכת לחנות כדי לראות את המוצר ולהחליט אם הוא מתאים לנו).

• פנקס מנייר: כיום אנחנו יכולים לכתוב כל טקסט שהוא באמצעות הטלפון הנייד או המחשב ולאחר מכן לחזור אליו מתי שנרצה.

• רשם קול פיזי: הטלפון הנייד שלנו מצוייד באפליקציות רבות וביניהן רשם קול כך שאין צורך ברשם קול פיזי.

• מצלמה: הטלפון הנייד שלנו מצויד במצלמה ומייתר בכך את המצלמה שכל ייעודה הוא רק צילום. זאת, למרות שהמצלמה עדיין עולה באיכותה על מצלמת הטלפון הנייד, אם כי עבור רובנו אין לכך משמעות גדולה.

• החמצת סרט, תכנית או פרק בסדרה, בטלוויזיה: הטלוויזיה של היום מאפשרת לנו לצפות בתכניות ששודרו, גם לאחר המועד שבו שודרו.

ומה בעתיד? הנה כמה דברים שטכנולוגיית העתיד עשויה להפוך למיותרים

• הפעלת מכשירים באמצעות כפתור או מפסק. נוכל לעשות זאת בתקשורת מוח ישירה.

• נהיגה. בקרוב נעבור לנהיגה שתתבצע באמצעות כלי רכב אוטונומיים, ללא צורך בנהיגת אדם.

• דיבור. בעתיד נוכל לקיים שיח באמצעות תקשורת ישירה בין מוח למוח.

• עבודה. רובוטים ומחשבים יעבדו במקומנו.

• הסתפקות בגוף שיש לנו. טכנולוגיות ביולוגיות ואחרות יאפשרו לנו לבחור גוף חדש. למעשה הדבר אפשרי כבר היום באופן חלקי באמצעות ניתוחים פלסטיים, מתיחות עור, הזרקת חומרים ועוד.

• הגעה לחלל בחלליות כדי להגיע לחלל הקרוב. מעלית החלל תאפשר להגיע לחלל הקרוב ללא חלליות אלא באמצעות מעלית החלל, שהיא כבל הנמתח מכדור הארץ אל נקודה כלשהי בחלל ועליו מטפסת קרונית אל אותה הנקודה בחלל.

תקשורת עכשיו - איך מיידיות התקשורת משפיעה עלינו?/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

אחת מהפעולות שמאפשרת הטכנולוגיה היא יצירת קשר מיידי ועשיר, לא רק קולי וטקסטואלי אלא גם ויזואלי ותוך מתן אפשרות לאחרים להשתתף ולהגיב (לדוגמה - קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות). המסרים מועברים ומתקבלים באופן מיידי. המיידיות הזו מאפשרת לנו מצד אחד להשהות את זמן התגובה שלנו כשאנחנו עסוקים. מצד שני, היא יוצרת בתוכנו תחושה של דחיפות, תחושה של צורך להשיב (ומהר) להודעה שנשלחה. המיידיות עשוייה להיות חיונית ואף קריטית במקרים מסוימים כגון כשמתעורר צורך לשנות מועד פגישה או מקום פגישה של אירוע או, להבדיל - כשיש לדווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". באותה עת, תחושת הדחיפות שהיא יוצרת עשויה לעורר חרדות או או להגביר חרדות קיימות משום שמקבל ההודעות המיידיות מוטרד מהציפייה הסמויה של השולח להתייחס אליהן במהירות. היא עשויה גם לשבש את רצף החשיבה. רבים מאתנו יודעים זאת היטב כאשר בעת עבודה על פרויקט, כתיבת מאמר, למידה, קריאת חומר מקצועי או אחר ועוד, המסרים המיידיים דורשים מאיתנו התייחסות תדירה מדי, הקוטעת כל העת את רצף העיסוק שלנו. מעבר לכך, גם החזרה לעיסוק לאחר קבלת המסר ואולי התייחסות אליו, נמשכת זמן רב. השילוב בין שני אלה - תדירותם הגבוהה של המסרים וזמן החזרה לאחריהם, מאריכים את הזמן המוקדש לעיסוק ומקשים עליו.

מיידיות התקשורת הטכנולוגית מעניקה לנו את היכולת להגיע במהירות אל מגוון מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות. בכך, היא מסייעת בפיתוח פרויקטים לקראת תכנונם, בכתיבת מאמר או ספר, בתכנון טיול, בקניות ועוד. עם זאת, הקושי לבחור בין מגוון מקורות נותר בעינו ומיידיות הנגישות אל המידע אינה פותרת אותו.

אחד מההיבטים השליליים של מיידיות התקשורת הטכנולוגית היא הסכנה לפגיעה בריכוז, הנדרש בהקשרים שונים כגון בעבודה, בשיחה, בישיבה או בהקשבה למסר ארוך שיש צורך בהקשבה רצופה אליו.  

סכנה נוספת היא פגיעה ביחסים בין בני זוג וביחסים בין אישיים בכלל. המיידיות הגבוהה מקשה על קיום רצף מספק של זמן הנדרש לקשר איכותי בין בני זוג וליחסים בין אישיים איכותיים. למשל, היא מקשה על היכולת להבין את בן הזוג או את האנשים שאנחנו מנהלים אתם שיחה ועל היכולת לתמוך בהם.

אחד הצדדים החיוביים של המיידיות היא האפשרות להפיג בדידות, במיוחד אצל אנשים בודדים ואצל כאלה הנמצאים בסיטואציות הכופות עליהם בדידות כגון שהות ממושכת בבית חולים. הרשתות החברתיות וכלים של מסרים מיידיים (כגון ווטסאפ ,טלגרם) מאפשרות קשר ממושך ורציף עם בני משפחה וחברים, דבר המאפשר להם להרגיש שייכים וקשורים לקהילה.

עקב השימוש בכלים הטכנולוגיים המיידיים האדם המודרני מתרגל להשקעת זמן קצרה במשימות שעליו לבצע. המשימות יכולות להיות קריאה, עבודת כתיבה, עבודת תכנון, ציור, שמיעת מוזיקה, הלחנת מוזיקה ועוד. ייתכן שזו הסיבה לכך שאנחנו דורשים כיום יותר ויותר קטעי קריאה קצרים ככל האפשר, קטעי שמע קצרים במיוחד ועוד. בדרך כל אנשים אינם מעוניינים עוד היום במסרים שאורכם עולה על דקות ספורות ואני מניח שדרישה לקרוא מסמך ארוך או שמיעת מסר בן שעה תיתקל בדחייה מצד רוב האנשים.

ומה לגבי הפרעות קשב? יש שטוענים כנגד מיידיות התקשורת שמאפשרת הטכנולוגיה, שהיא יוצרת הפרעות קשב. האם זה כך? לא בהכרח. הפרעת קשב מאופיינת בקושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ובנטייה לעבור ממשימה למשימה. העולם של היום מלא וגדוש בגירויים מסיחי דעת. אנשים בעלי הפרעות קשב נמשכים, מטבע הדברים, לגירויים אלה, המתאפשרים כיום הרבה יותר מאשר בעבר ולכן אין זה ודאי שהגירויים הקיימים גורמים להפרעות קשב.

***

בין ההיבטים החיוביים הרבים לתקשורת המיידית ניתן למנות  את האפשרות ליצור קשר מיידי שהוא גם עשיר. המיידיות חיונית ולעתים אף קריטית במקרים כדוגמת הודעה על שינוי מועד פגישה, מקום פגישה או דיווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". היא מאפשרת להגיע מהר אל מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות.

למיידיות יש גם חסרונות. אחד מהם הוא הסכנה לעורר או להגביר חרדות אצל המשתמשים עקב הציפיה הסמויה ששולח ההודעה מצפה לתגובה מיידית. חסרון נוסף הוא הסכנה לשיבוש רצף של חשיבה ממושכת המתקיימת בעת משימה כלשהי. עוד חסרון הוא הסכנה לפגוע בריכוז. היא מהווה גם סכנה לקיום ולתחזוק יחסים בין בני זוג ובין אנשים בכלל.