למה אנחנו מחפשים תבונה חייזרית?/יורם אורעד

 

מדוע אנחנו מחפשים תבונה חייזרית ללא הרף? הפוסט הזה מנסה להציע כמה תשובות אפשריות לשאלה הזאת -  סקרנות, הרצון לגלות שאנחנו לא לבד, הסכנה האפשרית מחייזרים, גורלנו ומעמדנו ביקום, ולמידת טכנולוגיות חדישות.

המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, היו גדושות בחיפוש אחר חייזרים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence), מיזם לחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל.

אבל… למה בעצם אנחנו מחפשים חייזרים ללא הרף?

התשובה לכך אינה אחת. הנה כמה תשובות אפשריות:

סקרנות

הסקרנות האנושית פועלת כל העת במגוון תחומים ובמגוון כיוונים. בוודאי ובוודאי שהיא פועלת על השאלה "האם קיימים חיים תבוניים מלבדנו?" החיים התבוניים היחידים המוכרים לנו כיום הם אנחנו, בני האדם. הסקרנות מובילה אותנו בהכרח לנסות לגלות יצורים תבוניים אחרים ולנסות לתקשר אתם. האם יצורים תבוניים קיימים רק בחלל, מחוץ לכדור הארץ או גם בכדור הארץ עצמו? אין לפסול את האפשרות שגם בכוכב הלכת שלנו קיימים חיים תבוניים שעדיין לא הובחנו ככאלה אבל עד כה אין לנו עדויות או הוכחות חותכות לכך. לחיים תבוניים עשויה להתלוות גם טכנולוגיה מתקדמת וגם את זה עדיין לא ראינו בכדור הארץ אצל יצורים אחרים.

סקרנות, מלבד ערכה כסקרנות לשמה, הביאה להתפתחויות מועילות כגון המצאות רבות, גילויים מדעיים ורפואה משופרת. האם היא תועיל לנו גם בהקשר של חייזרים תבוניים ויצירת קשר עמם?

הרצון לגלות שאנחנו לא לבד

ביקום קיימים טריליוני כוכבים ואולי עוד יותר מכך כוכבי לכת הסובבים סביב חלק מהם. האפשרות שאנחנו בודדים בכל היקום הזה, עם כל השפע והגיוון הבלתי נתפס שבו, היא מפחידה, מעוררת תחושה אפלה של עצבות, בדידות ואולי תסכול. האם אין אף יצור תבוני בכל היקום העצום הזה שאנחנו יכולים לשוחח אתו מלבד עם עצמנו? אכן, מתסכל למדי. אנחנו מחכים להוכחה, לאות לרמז ברור, שאיננו בודדים, שיש יצורים תבוניים אחרים ואולי אף כאלה שניתן לקיים עמם אינטראקציה.

סכנת החייזרים

חלקנו מצפה בכליון עיניים למפגש עם חייזרים תבוניים אבל האם מובטח שמפגש כזה יהיה חיובי, חסר סכנות? להיפך, רבים חוששים שהוא יישא אופי מאיים, מסוכן ואולי אף יחרוץ את גורל האנושות לרעה. לכן, אולי כדאי לגלותם בעוד מועד ולתכנן איך להימנע מהנזק שהם עלולים לגרום. הבעיה הגדולה היא שאיננו יודעים מה טיבם של חייזרים תבוניים כאלה ומה יהיה טיב המפגש עמם. יש שחוששים ממפגש כזה. למשל, האסטרופיזיקאי המנוח סטיבן הוקינג ( 1942 –  2018) אמר פעם שנסיונותינו לשדר אותות רדיו לחלל הם פזיזים ומטופשים כי מי יודע אם מקבלי האותות יהיו ידידותיים או אלימים. דרך אגב, למרות שאולי הצדק עמו הרי שאם קיימות ציוויליזציות מתקדמות בסביבתנו ייתכן שהן כבר מודעות לקיומנו. אנחנו משדרים אותות רדיו כבר מסוף המאה התשע עשרה, זאת אומרת כבר למעלה ממאה ועשרים שנה ולכן מי שנמצא ברדיוס של 120 שנות אור יכול לקלוט אותן. בטווח הזה יש אלפי כוכבים ומן הסתם עשרות אלפי כוכבי לכת שאת חלקם מאכלסים אולי ציוויליזציות מתקדמות. מנגד, ייתכן ובטווח הזה לא קיימות ציוויליזציות מתקדמות ויחלפו אולי עוד שנים רבות עד שהאותות ייקלטו על ידי ציוויליזציות אחרות, רחוקות יותר.

גורלנו, מעמדנו וחשיבותנו ביקום

מה גורלנו? האם נשרוד או נשמיד את עצמנו? גילויה של ציוויליזציה חייזרית יוכל לסייע לנו לגלות זאת. אם למשל נגלה ציוויליזציה מתקדמת ורבת שנים שעדיין שורדת ופעילה נוכל להבין שהיא התמודדה בהצלחה עם הקשיים והתגברה על סכנת ההשמדה העצמית. נבין שגורלנו לא נחרץ ושהציוויליזציה שלנו תוכל להתקיים עוד שנים רבות, אולי לתמיד. יהיה בכך כדי לעודד אותנו ולדרבן אותנו להמשיך לנסות למצוא דרכים להתמודד עם הקשיים העומדים בדרכה של הציוויליזציה שלנו להמשיך להתקיים, לשגשג ולחיות בשלום. מנגד, גילוי של ציוויליזציה שנכחדה, יוכל אולי ללמד אותנו מה הוביל אותה לכך ולא פחות חשוב מכך, להשפיע עלינו עמוקות באופן נפשי בנוגע לצורך לעשות זאת. 

ומהו ערכנו ומעמדנו בראי ההישגים המדעיים, הטכנולוגיים והחברתיים? הישגיה של ציוויליזציה חייזרית יאפשרו לנו להשוות את הישגינו להישגיה ולהבין איפה אנחנו עומדים בסולם ההישגים הקוסמי. 

למידת טכנולוגיות חדישות

ציוויליזציה חייזרית מתקדמת משופעת מן הסתם בטכנולוגיות משוכללות בהרבה משלנו. טכנולוגיות אלה עשויות להשפיע עמוקות על חיינו והאפשרות ללמוד אותן ולאמצן אלינו מפתה מאד. למשל, ייתכן שנוכל ללמוד ולאמץ טכנולוגיות לריפוי מחלות ולהצערה ואולי אף לחיי נצח. מלבד בפן האישי, לטכנולוגיות כאלה תהיה גם השלכה כלכלית משמעותית משום שייחסך הכסף הרב המושקע כיום בהתמודדות עם מחלות קשות. טכנולוגיות אחרות יוכלו לשפר את התחבורה שלנו ולהפוך אותה ליעילה יותר ולנוחה יותר. למשל, למידת טכנולוגיות לתנועה במהירות עצומה תהפוך לקצרה יותר את ההגעה אל כוכבי לכת, אסטרואידים ומערכות שמש אחרות ותאפשר קיום קשר משמעותי עם התיישבויות אנושיות במקומות רחוקים בחלל. טכנולוגיות אחרות יוכלו לאפשר לנו ברמת הפרט, כוחות גדולים יותר ומהירות תנועה גדולה יותר ואולי אף שינוי והוספת תכונות גוף כגון שינוי צורה, שינוי מרקם והוספת חושים נוספים.

חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

 חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

אנחנו מחפשים כבר עשרות שנים אחר חיים תבוניים ביקום, חיים תבוניים חייזריים, אבל האם אנחנו מחמיצים משהו בחיפושינו וכיצד באמת עשויים להיראות חיים תבוניים חייזריים?

האם אנחנו שוגים בחיפושינו האינטנסיביים בני עשרות השנים אחר חיים תבוניים ביקום ובמיוחד אחר ציוויליזציות חייזריות? פרוייקט סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence) פועל מאז שנות השישים של המאה הקודמת לאיתור חיים תבוניים וציוויליזציות חייזריות. הפרויקט מנסה לאתר חיים תבוניים חייזריים באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מן החלל, דבר שלא הניב עד כה תוצאות. האסטרונום האמריקני פרנק דרייק (נולד בשנת 1930) אף פיתח בשנת 1960 נוסחה שבאמצעותה ניסה לקבוע את המספר התיאורטי של הציוויליזציות בשביל החלב, שביכולתן ליצור תקשורת רדיו אתנו. הנוסחה כוללת את מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו, את אחוז הכוכבים שיש בהן כוכבי לכת, את הסיכוי להימצאות תנאי חיים ביולוגיים בכוכב לכת, את הסיכוי שיתפתחו בו חיים אינטליגנטיים ועוד. הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה שחיים חייבים להיות בעלי בסיס ביולוגי.

אבל האם ייתכן שתבונה חייזרית עשויה להיות מלאכותית?

האסטרונום פרופסור מרטין ריס (Martin Rees) טוען שייתכן שזו אכן הבעיה. הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו קיימת רק כמה מאות שנים ולמרות הזמן הקצר יחסית הזה, כנראה שתוך מאה או מאתיים השנים הקרובות כבר נהפוך לישויות אלקטרוניות (כך קורא ריס לישויות מלאכותיות). זאת, במקום המצב הנוכחי שבו אנחנו מתקיימים כישויות אורגניות. כשנהפוך לישויות מלאכותיות כאלה, נהיה חכמים בהרבה וגם נוכל להמשיך ולשדרג את עצמנו ללא הרף. ייתכן, טוען ריס, שהקיום הביולוגי שלנו הוא רק פתיחה קצרה מאד בהיסטוריה האנושית ובהמשך נהפוך לישויות מלאכותיות. ריס טוען שאם ציוויליזציות חייזריות התפתחו באופן דומה, הסיכוי שנוכל לאתרן כישויות אורגניות, ביולוגיות, הוא נמוך מאד משום שהן כבר הפכו לישויות מלאכותיות. לכן, לדבריו, ייתכן שמספר הציוויליזציות ביקום גדול בהרבה מאשר אנחנו מעריכים משום שכיום איננו לוקחים בחשבון את האפשרות שציוויליזציות חייזריות עשויות להיות מלאכותיות.

איך נראות ציוויליזאציות מלאכותיות?

דבריו של פרופ' ריס מעוררים את השאלה כיצד ייראו ציוויליזציות מלאכותיות שכאלה, אם אכן הן קיימות, דבר שנראה בהחלט מתקבל על הדעת. הן עשויות להיות מורכבות מפרטים מלאכותיים רבים המרכיבים את החברה הטכנולוגית. ייתכן מאד שהתקשורת ביניהן לא תהיה כלל מילולית אלא תקשורת רדיו כלשהי, או תקשורת באמצעי שאיננו מכירים עדיין, אולי למשל גלי גרביטציה. ייתכן שהאמצעי יהיה קרינה כלשהי. אולי התקשורת תתבצע באמצעי אחר שטרם גילינו ומהותו אף לא עולה בדעתנו. דוגמה מהציוויליזציה שלנו עצמה לאמצעי תקשורת שלא היה ידוע עד המאה ה-19 ואז התגלה היא התפשטות של גלים אלקטרומגנטיים במרחב. הפיזיקאי היינריך הרץ ( 1857 – 1894) הראה את התפשטותם של גלים אלקטרומגנטיים רק בשנת  1888 באמצעות בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים וכך העניק בסיס לתחילת תקשורת הרדיו. אם כן, אמצעי תקשורת שעדיין אינם ידועים לנו עשויים גם אולי להיות הסיבה לכך שלא הצלחנו עד כה לזהות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות. אנחנו מחפשים אותן באמצעות רדיו ובטוחים שזהו אמצעי תקשורת אוניברסלי שכל ציוויליזציה טכנולוגית תשתמש בו. אבל מנין הביטחון? האם לא ייתכן למשל שציוויליזציות טכנולוגיות מצאו כבר אמצעי אחר, טוב בהרבה מהרדיו ואף עשו זאת כבר מזמן, אולי עוד לפני שנוצר המין האנושי? 

אנחנו  נוהגים לדבר על ציוויליזציה כעל אוסף ישויות שיש ביניהן קשר אבל אולי תיתכן ציוויליזציה שנוצרה כישות אחידה אחת ולא כאוסף של פרטים. תיתכן גם ציוויליזציה העשויה מאוסף של ישויות שתתמזג בנקודת זמן כלשהי לישות אחת ואולי אף בלי לוותר על עצמאותו של כל פרט בתוך הישות הזו. במלים אחרות, ציוויליזציה כזו תהיה מעין מוח על המורכב מפריטים שיהוו את התאים שלו אבל כל תא יוכל להמשיך לשמור בדרך כלשהי על ייחודיותו בלי לפגוע בישות הגדולה, הממוזגת. בכל המקרים האלה יש להניח שיהיו אלה ציוויליזציות מלאכותיות, שינצלו את יכולותיהן הטכנולוגיות להגברת עוצמתן ולשדרוג בלתי פוסק של עצמן.

ומה לגבי המסר שאולי ישדרו אלינו ציוויליזציות כאלה? אנחנו מקווים שהן ישלחו אלינו מסרים שיעידו על עצם קיומן ועל מהותן אבל ייתכן מאד שהמסרים שהן ישלחו יהיו מורכבים בהרבה מיכולתנו להבין אותן, במיוחד עקב היותן מלאכותיות. ואולי אף מהותן של הציוויליזציות עצמן היא מעבר להבנתנו. לא מן הנמנע שכדי להבין את המסרים הנשלחים ואת עצם מהותן של הציוויליזציות נצטרך קודם להגביר בהרבה את יכולותינו הקוגניטיביות. אני מניח שנוכל לעשות זאת במהירות גדולה ובאופן יעיל לאחר שנהפוך בעצמנו לישויות מלאכותיות.

עַיִן בחלל מחפשת חיים וציוויליזציות חייזריות/יורם אורעד

 

טלסקופ החלל ג'יימס ווב

טלסקופ החלל ג'יימס ווב ששוגר למסלול סביב השמש יחפש כוכבי לכת, סימני חיים בחלל ואפילו ציוויליזציות. הוא גם יציץ אל התקופה שבה נוצרו ראשוני הכוכבים והגלקסיות, לפני יותר מ-13.5 מיליארד שנה.

האם יש חיים ביקום חוץ מאשר בכדור הארץ ויותר מזה - האם קיימים בו חיים אינטליגנטיים בנוסף לשלנו? האם קיימות עוד ציוויליזציות מלבד שלנו? אלו הן חלק מהשאלות שעליהן ינסה לענות הטלסקופ ג'יימס ווב ששוגר זה עתה לחלל בצד שאלות אחרות שבהן מה מקנה לכוכב את צורתו וכיצד נוצרו והתפתחו גלקסיות. הטלסקופ יציץ ממש אל קצה היקום ולכן יוכל לראות את תמונת המצב כפי שהייתה כשנוצרו ראשוני הכוכבים והגלקסיות, לפני יותר מ-13.5 מיליארד שנה. ג'יימס ווב (באנגלית: James Webb Space Telescope ובראשי תיבות - JWST) מצוייד במראה מרכזית עצומה בקוטר 6.5 מטרים (להשוואה, קוטר המראה המרכזית של טלסקופ החלל האבל הוא 2.4 מטרים). הוא יכול לצפות באור נראה ובאור תת אדום. למרות המראה המרכזית הגדולה שלו מסתו היא רק כמחצית מזו של טלסקופ החלל האבל. הטלסקופ שוגר על טיל אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיניאה הצרפתית ויוצב במסלול סביב השמש, במרחק של כמיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ. זאת, לעומת טלסקופ החלל האבל החג במסלול שגובהו כ-600 קילומטרים בלבד מעל פני כדור הארץ. המראה המרכזית מורכבת מ-18 מראות משושות קטנות המצופות בשכבה דקיקה (בעובי אטומים בודדים) של זהב, בזכות הצטיינותו של הזהב בשיקוף אור בטווח התדרים של האינפרה אדום. היא מאפשרת לצפות בגופים שבהירותם זעירה ביותר. הטלסקופ רגיש בהרבה מטלסקופ החלל האבל, רגישות המאפשרת לו לזהות אפילו את חום הגוף של דבורה על פני הירח.

המראה המרכזית של ג'יימס ווב (מימין) לעומת המראה המרכזית של האבל(משמאל)

כדי להכניס טלסקופ חלל בעל מראה כה גדולה לתוך טיל ולהרכיבו לאחר מכן למראה השלמה, היה צורך להרכיבו ממראות רבות שלאחר מכן יתחברו ביחד למראה הגדולה. כדי לעשות זאת נבנו המראות המרכיבות בצורת משׁוּשִׁים משום שזו צורה המאפשרת להרכיב את הטלסקופ ללא היווצרות פערים בין המקטעים המרכיבים אותו - המראות המשושות הקטנות. החיבור יוצר צורה הקרובה לעיגול. המראות נשלחו בתוך הטיל הנושא אותן, אריאן 5, כשהן מקופלות. לאחר שיגיע הטלסקופ ליעדו הן ייפרשו ויורכבו למבנה המלא של המראה המרכזית.

המראה המקופלת ארוזה בתוך טיל אריאן 5

בחיפוש אחר כוכבי לכת חוץ שמשיים, חיים וציוויליזציות ביקום

כוכב לכת חוץ שמשי (Exoplanet) הוא כוכב לכת הנמצא במערכת שמש אחרת משלנו ומקיף כוכב אחר. כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון התגלה בשנת 1995. מאז, התגלו עוד אלפי כוכבי לכת חוץ שמשיים. עד כה התגלו 4878 כוכבי לכת כאלה. הציפייה היא שג'יימס ווב יגלה עוד אלפים.

בגלקסיה שלנו קיימים כנראה מיליארדי כוכבי לכת וייתכן ש-11 מיליארד מתוכם הם כוכבי לכת בגודל כדור הארץ המאפשרים קיום חיים. ג'יימס ווב ינסה לגלות לא רק עוד כוכבי לכת חוץ שמשיים אלא גם כאלה המאפשרים חיים ואולי אף כאלה שכבר יש בהם חיים. זאת, בהנחה שצורות החיים בהם מבוססות על אותו בסיס שעליו מבוססים החיים בכדור הארץ. דרך אחת לזהות חיים היא גילוי כמות גדולה של חמצן באטמוספרות כוכבי הלכת. חמצן אינו מופיע באופן ספונטני בתהליכים כימיים לא ביולוגיים המתקיימים בכוכב לכת. לכן, גילוי חמצן בכמות גדולה באטמוספרה של כוכב לכת תהווה עדות חזקה לקיום חיים בו. הטלסקופ יצפה בכוכבי לכת חוץ שמשיים ויבדוק האם קיימים בהם סימנים המעידים על חיים. הוא יעשה זאת באמצעות טכניקה הנקראת ספקטרוסקופיה, שיטה המאפשרת לזהות חומרים המצויים באטמוספירת כוכב הלכת על ידי ניתוח הקרינה המגיעה ממנה. קשה לבצע בדיקה כזו כשמדובר בכוכב לכת קטן ועמום, במיוחד כשהוא קרוב לשמש בהירה מאוד אבל ג'יימס ווב הוא טלסקופ חלל משוכלל מאד שייתכן ויאפשר אותה.

האם טלסקופ החלל יוכל לסייע גם באיתור של ציוויליזאציות חייזריות?

אחת הדרכים לזהות ציוויליזציה חייזרית היא איתור חומרים הנפלטים תוך כדי פעילות תעשייתית שלה ומדידת כמותם. למשל, אפשר למדוד את כמות החנקן הדו חמצני (NO2) באטמוספירת כוכב הלכת. רוב החנקן הדו חמצני, בערך 76%, באטמוספירת כדור הארץ בגבהים של 10-15 קילומטרים מקורו בפעילות תעשיתיית. לכן, זיהוי של חומר זה בכוכב לכת חוץ שמשי ירמוז על פעילות תעשייתית אפשרית בו ולכן על קיום אפשרי של ציוויליזציה חייזרית. חנקן דו חמצני מיוצר גם באופן טבעי ולכן יהיה צורך להעריך מהי הכמות המירבית האפשרית שלו מתהליכים טבעיים. אם הכמות הכללית של החנקן הדו חמצני גדולה יותר ייתכן שהדבר מעיד על פעילות תעשייתית ולכן על קיומה של ציוויליזציה חייזרית.

***

טלסקופ החלל ג'יימס ווב יאתר מן הסתם כוכבי לכת חוץ שמשיים חדשים ויש להניח שאפילו רבים. האם הוא יצליח לאתר גם חיים חוץ ארציים? המספר העצום של כוכבים בגלקסיה שלנו וביקום בכלל מרמז שהתשובה לשאלה האם מתקיימים חיים חייזריים היא חיובית ולכן אנחנו מצפים לגילויים של כאלה. עם זאת, יש לזכור שאנחנו מחפשים חיים במתכונת החיים שעל פני כדור הארץ. לא בטוח שזוהי מתכונת החיים ביקום בכלל. האם הטלסקופ יצליח לאתר ציוויליזציות חייזריות? גם כאן ההנחה היא שציוויליזציות חייזריות, אם הן קיימות, מתקיימות במתכונת של הציוויליזציה שלנו. גם זה כלל איננו בטוח. 

מכל מקום, כדאי יהיה לצפות בתגליותיו של טלסקופ החלל. ללא ספק הן יהיו מעניינות מאד.

ביקור ספינת החלל החייזרית/יורם אורעד

 

מסלולו של אומואמואה בתוך מערכת השמש

האם אומואמואה, העצם שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי, הוא חללית חייזרית? כמה אינדיקציות רומזות לכך שזוהי אפשרות סבירה - היותו האורח הראשון המגיע מחוץ למערכת השמש, פרופורציות גוף חריגות, היותו מבריק מאד והאצת מהירותו שלא לפי הצפוי בעוברו במערכת השמש.

בשנת 2017 נפל דבר גדול - עצם מסתורי הגיע למערכת השמש שלנו מהחלל הבינכוכבי, הראשון בהיסטוריה שהתגלה ככזה. העצם, ששמו אומואמואה (Oumuamua), היה חריג מאד בצורתו ובמאפיינים אחרים שלו. לטענת חלק מהמדענים ייתכן שאומאמואה הוא גוף מלאכותי, מעשה ידיה של ציוויליזציה חייזרית טכנולוגית הרחק בחלל. אחד ממדענים אלה הוא פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד שלאחרונה אף פרסם ספר הדן בסוגיה.

מה יש באומואמואה שהוביל למחשבה שייתכן שהוא תוצר של טכנולוגיה חייזרית? הנה כמה אינדיקציות לכך.

ביקור של אורח מחוץ למערכת השמש

ראשית, אומואמואה הוא הגוף היחיד עד כה, בכל ההיסטוריה שהתגלה כגוף שהגיע אל מערכת השמש שלנו מן החלל הבינכוכבי. לכאורה, אין זה מעיד על היותו מלאכותי אולם עצם הראשוניות הזו היא אינדיקציה למוזרותו, דבר שמעורר חשד.

פרופורציות גוף חריגות מאד

אינדיקציה נוספת היא צורתו של אומואמואה. פרופורציות הגוף שלו חריגות מאד בהשוואה לגופים מהחלל. הוא צר מאד. אורכו מוערך בכמאה מטר ורוחבו כעשרה מטרים, משהו שונה דרמטית מגופים חלליים טבעיים, הרחוקים מלהיות צרים כל כך. למעשה, קשה לדעת בדיוק את צורתו אך הוא עשוי להיות עצם דמוי סיגר מאורך או עצם שטוח באופן קיצוני, דמוי פנקייק.

שתי צורות אפשריות של אומואמואה

ברק מתכתי נוצץ

החזרת האור של אומואמואה היא אינדיקציה נוספת למוזרותו. היא גבוהה באופן חריג, דומה לזאת של מתכות נוצצות. למרות היותו קטן, כשחלף על פני השמש הוא החזיר אור בשיעור גבוה בהרבה מזה של אסטרואיד או שביט טיפוסי במערכת השמש, לפחות פי עשרה.

איפה ההתחממות?

גופים החולפים על פני השמש במרחק שבו חלף אומואמואה מתחממים מאד, מפאת קרבתם אליה. הטמפרטורה על פני אומואמואה הייתה אמורה להיות גבוהה כשחלף על פני השמש אבל טלסקופ החלל שפיצר (טלסקופ חלל ששוגר בשנת 2003), שעקב אחריו לא גילה כל פליטת חום ממנו. דבר זה מתקשר להחזרת האור הגבוהה מאד של אומואמואה שאחראית אולי לכך שלא התגלתה פליטת חום ממנו.

הגדולה שבמוזרויות - סטיה מהמסלול בניגוד למצופה

האינדיקציה המרשימה ביותר למוזרותו של אומואמואה היא הסטיה שלו ממסלולו בהשוואה למה שהיה צפוי. בינואר 2018 דיווחו חוקרים שעקבו אחריו שהעצם האיץ וסטה מהמסלול שהכתיבה הגרביטציה של השמש לבדה. הסטיה הייתה אמנם קלה אבל ברורה. את הסטיה ניתן להסביר על ידי כוח נוסף שפעל עליו.

אבל מהו כוח זה?

שביטים עשויים מקרח ואבק. הקרח מורכב ברובו ממים אבל גם מחומרים נוספים כגון מתאן, אמוניה ופחמן. שביטים מתחממים בעת התקרבותם אל השמש, הקרח שבתוכם מתאדה ועקב כך נפלט מהם סילון גזים. הסילון פועל כרקטה. הוא מאיץ את השביט בכיוון מנוגד לכיוון הפליטה של הסילון. כתוצאה מכך, השביט יכול לסטות מהמסלול שהכתיבה לו הכבידה של השמש. כדי שתיווצר באומואמואה הסטיה שנצפתה, היה עליו לאבד כעשירית מהמסה שלו. למרבית הפליאה, לא נתגלו לאחר הסטיה שלו סימנים של חומרים המצויים בשביט כגון מים וגזים מבוססי פחמן, וגם לא של אבק. כך העידה מצלמת האינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר שכוונה אליו במשך 30 שעות בעת שחלף על פני השמש ולא גילתה דבר.

מפרשית שמש

לאור המוזרויות של אומואמואה חשבו פרופ' אבי לייב ותלמידו שמואל ביאלי שייתכן שהסבר אפשרי בהחלט הוא שהגוף המוזר הוא מפרשית שמש. מפרשית שמש היא חללית המצוידת במפרש רחב מחזיר אור המנצל את קרינת האור כדי לנוע. אור פוגע במפרש, מפעיל עליו כוח והחללית נעה. והאמת, זו השערה מאד מתקבלת על הדעת בעיניי. הסטיה הבלתי מוסברת מוצאת בהחלט מענה בהשערת מפרשית השמש. הברק המתכתי משתלב היטב עם האפשרות שמדובר על מפרשית שמש המצוידת במפרש מחזיר אור וגם פרופורציות הגוף החריגות מסתדרות יפה עם צורתה האפשרית של מפרשית שמש, במיוחד אם הצורה היא צורת הפנקייק. 

אומואמואה נע מהר מדי וניצפה מאוחר מדי מכדי שניתן היה לקבל עליו תמונה טובה. הוא נמצא כרגע בדרכו אל מחוץ למערכת השמש וכבר לא נוכל להמשיך ולבדוק אותו. האם נוכל להתכונן לבדיקת הגוף הבינכוכבי הבא באופן שיתאפשר לנו להגיע אליו ולחקור אותו בזמן?

כנראה שכן, מומחים שונים העלו את האפשרות הזו וגם ניתן לה מימון על ידי NIAC, תוכנית הרעיונות המתקדמים החדשניים של נאס"א. אחת האפשרויות היא לשגר חללית עם מפרש שמש שתנוע במסלול סביב השמש. החללית תמתין לבואו של העצם המוזר הבא. כשתגלה אותו היא תנוע אליו ותחקור אותו מקרוב.