יום שלישי, 24 ביולי 2018

תקשורת עכשיו - איך מיידיות התקשורת משפיעה עלינו?/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

אחת מהפעולות שמאפשרת הטכנולוגיה היא יצירת קשר מיידי ועשיר, לא רק קולי וטקסטואלי אלא גם ויזואלי ותוך מתן אפשרות לאחרים להשתתף ולהגיב (לדוגמה - קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות). המסרים מועברים ומתקבלים באופן מיידי. המיידיות הזו מאפשרת לנו מצד אחד להשהות את זמן התגובה שלנו כשאנחנו עסוקים. מצד שני, היא יוצרת בתוכנו תחושה של דחיפות, תחושה של צורך להשיב (ומהר) להודעה שנשלחה. המיידיות עשוייה להיות חיונית ואף קריטית במקרים מסוימים כגון כשמתעורר צורך לשנות מועד פגישה או מקום פגישה של אירוע או, להבדיל - כשיש לדווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". באותה עת, תחושת הדחיפות שהיא יוצרת עשויה לעורר חרדות או או להגביר חרדות קיימות משום שמקבל ההודעות המיידיות מוטרד מהציפייה הסמויה של השולח להתייחס אליהן במהירות. היא עשויה גם לשבש את רצף החשיבה. רבים מאתנו יודעים זאת היטב כאשר בעת עבודה על פרויקט, כתיבת מאמר, למידה, קריאת חומר מקצועי או אחר ועוד, המסרים המיידיים דורשים מאיתנו התייחסות תדירה מדי, הקוטעת כל העת את רצף העיסוק שלנו. מעבר לכך, גם החזרה לעיסוק לאחר קבלת המסר ואולי התייחסות אליו, נמשכת זמן רב. השילוב בין שני אלה - תדירותם הגבוהה של המסרים וזמן החזרה לאחריהם, מאריכים את הזמן המוקדש לעיסוק ומקשים עליו.
מיידיות התקשורת הטכנולוגית מעניקה לנו את היכולת להגיע במהירות אל מגוון מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות. בכך, היא מסייעת בפיתוח פרויקטים לקראת תכנונם, בכתיבת מאמר או ספר, בתכנון טיול, בקניות ועוד. עם זאת, הקושי לבחור בין מגוון מקורות נותר בעינו ומיידיות הנגישות אל המידע אינה פותרת אותו.
אחד מההיבטים השליליים של מיידיות התקשורת הטכנולוגית היא הסכנה לפגיעה בריכוז, הנדרש בהקשרים שונים כגון בעבודה, בשיחה, בישיבה או בהקשבה למסר ארוך שיש צורך בהקשבה רצופה אליו.  
סכנה נוספת היא פגיעה ביחסים בין בני זוג וביחסים בין אישיים בכלל. המיידיות הגבוהה מקשה על קיום רצף מספק של זמן הנדרש לקשר איכותי בין בני זוג וליחסים בין אישיים איכותיים. למשל, היא מקשה על היכולת להבין את בן הזוג או את האנשים שאנחנו מנהלים אתם שיחה ועל היכולת לתמוך בהם.
אחד הצדדים החיוביים של המיידיות היא האפשרות להפיג בדידות, במיוחד אצל אנשים בודדים ואצל כאלה הנמצאים בסיטואציות הכופות עליהם בדידות כגון שהות ממושכת בבית חולים. הרשתות החברתיות וכלים של מסרים מיידיים (כגון ווטסאפ ,טלגרם) מאפשרות קשר ממושך ורציף עם בני משפחה וחברים, דבר המאפשר להם להרגיש שייכים וקשורים לקהילה.
עקב השימוש בכלים הטכנולוגיים המיידיים האדם המודרני מתרגל להשקעת זמן קצרה במשימות שעליו לבצע. המשימות יכולות להיות קריאה, עבודת כתיבה, עבודת תכנון, ציור, שמיעת מוזיקה, הלחנת מוזיקה ועוד. ייתכן שזו הסיבה לכך שאנחנו דורשים כיום יותר ויותר קטעי קריאה קצרים ככל האפשר, קטעי שמע קצרים במיוחד ועוד. בדרך כל אנשים אינם מעוניינים עוד היום במסרים שאורכם עולה על דקות ספורות ואני מניח שדרישה לקרוא מסמך ארוך או שמיעת מסר בן שעה תיתקל בדחייה מצד רוב האנשים.
ומה לגבי הפרעות קשב? יש שטוענים כנגד מיידיות התקשורת שמאפשרת הטכנולוגיה, שהיא יוצרת הפרעות קשב. האם זה כך? לא בהכרח. הפרעת קשב מאופיינת בקושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ובנטייה לעבור ממשימה למשימה. העולם של היום מלא וגדוש בגירויים מסיחי דעת. אנשים בעלי הפרעות קשב נמשכים, מטבע הדברים, לגירויים אלה, המתאפשרים כיום הרבה יותר מאשר בעבר ולכן אין זה ודאי שהגירויים הקיימים גורמים להפרעות קשב.

***

בין ההיבטים החיוביים הרבים לתקשורת המיידית ניתן למנות  את האפשרות ליצור קשר מיידי שהוא גם עשיר. המיידיות חיונית ולעתים אף קריטית במקרים כדוגמת הודעה על שינוי מועד פגישה, מקום פגישה או דיווח על אירוע בריאותי, בטחוני וכו". היא מאפשרת להגיע מהר אל מקורות מידע ולהשוות ביניהם במהירות.
למיידיות יש גם חסרונות. אחד מהם הוא הסכנה לעורר או להגביר חרדות אצל המשתמשים עקב הציפיה הסמויה ששולח ההודעה מצפה לתגובה מיידית. חסרון נוסף הוא הסכנה לשיבוש רצף של חשיבה ממושכת המתקיימת בעת משימה כלשהי. עוד חסרון הוא הסכנה לפגוע בריכוז. היא מהווה גם סכנה לקיום ולתחזוק יחסים בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מזמזמים בּזוּם - בעיית התקשורת הדיגיטלית בחינוך/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין   טכנולוגית התקשורת הייתה אמורה לסייע להוראה ולמידה במשבר הקורונה. לא זה בדיוק מה שקרה. סיבה אפשרית אחת לכך היא שהלמידה הדיג...