כשבני האדם יתמזגו עם המכונות/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי gencraft.com

המהירות המדהימה שבה מתפתחת הטכנולוגיה מובילה אותנו כנראה לנקודת זמן שנקראת סינגולריות טכנולוגית, נקודה בה השינויים הבלתי רגילים בטכנולוגיה ישנו את האנושות באופן קיצוני ביותר. מה יקרה בעידן הסינגולריות ומה הן הסכנות שהיא טומנת בחובה?

המהירות בה מתפתחת הטכנולוגיה ובפרט טכנולוגיית המחשבים הולכת וגוברת. הטכנולוגיה אינה מתפתחת באופן לינארי אלא באופן אקספוננציאלי, מעריכי. כבר היום יודעים המחשבים לבצע פעולות שרק לפני שנים ספורות היו נראות כלקוחות מספרות המדע הבדיוני. דוגמאות לכך אינן חסרות כמו יצירת תמונות או סרטונים על פי תיאור מילולי שלנו, ניתוח רובוטי של בני אדם, תכנון הרצאה לפי דרישות שאנו מציבים… ואפילו כתיבה.

לאן זה יוביל?

העתידן הגאון ריי קורצווייל טוען שקרוב היום בו יכולות החשיבה של המחשב יגיעו לאלה של האדם ואפילו יעברו אותן. הסינגולריות הטכנולוגית, או בקצרה הסינגולריות היא הנקודה בזמן, בה יחולו שינויים מדהימים בטכנולוגיה שבעקבותיהם הכל ישתנה באופן שאינו ניתן לחיזוי אמין על ידי בני אדם. היא תשנה את הציוויליזציה האנושית באופן קיצוני. בני האדם יתמזגו אז עם המחשבים, המכונות שהם בעצמם יצרו. קורצווייל אומר שהסינגולריות תהיה השלב הבא באבולוציה שלנו. לטענתו, היא תפתח את הפתח לעולם של חוכמה ויכולות בלתי מוגבלות.

מתי תגיע הסינגולריות? קורצווייל צופה שזה יקרה עד שנת 2045.

מה יתאפשר בעידן הסינגולריות?

התיאור הבא נשמע כמו מדע בדיוני אבל זה מה שצפוי לקרות על פי קורצווייל. הסינגולריות שתגיע בעקבות ההתפתחות המואצת מאד של הטכנולוגיה תאפשר לנו לשלוט במחשבים ובמכונות אחרות ישירות באמצעות המוח שלנו. השילוב הזה בין המוח ובין המכונות יאפשר לנו לחשוב מהר יותר ולהיות יצירתיים יותר. נוכל לקבל מידע במהירות עצומה ובכלל להשביח את חשיבתנו. הטכנולוגיות שיאפשרו זאת יהיו, בין היתר, ננו בוטים שישולבו בתוך המוח. אלו יהיו רובוטים זעירים במימדים של מולקולות. הם יתחברו אל תאי המוח שלנו, יקלטו את הפעילות המוחית שלנו וישדרו אותה למחשבים ולמכונות למיניהם וכך יאפשרו לנו לשלוט בהם באמצעותם. נוכל גם לקלוט באמצעותן מידע מהמחשבים והמכונות. 

ההתפתחות הטכנולוגית שבעידן הסינגולריות תגיע לשיא שלא הכרנו אותו, תאפשר קידום עצום של הרפואה, חיסול המחלות והדפסת איברים לפי הצורך. ניתן יהיה לתכנת תאים בגוף באופן שהם יוכלו לטפל במחלות בעצמם. לטענת קורצווייל ההתפתחות הטכנולוגית הזו תביא אותנו בסופו של דבר גם לחיי נצח. 

איך נמזג את עצמנו עם המכונות?

כפי שצויין קודם, אחת האפשרויות למיזוג שלנו עם המכונות היא באמצעות ננו בוטים שישולבו בתוך המוח שלנו ויתחברו אל תאי המוח. אפשרות נוספת ואולי מקבילה, היא באמצעות שבבים שיושתלו במוחותינו, ויאפשרו לנו לשלוט במחשבים ובמכונות אחרות. במסגרת המיזוג הזה אחת האפשרות היא שימוש באווטאר(יצגן - דמות המייצגת את המשתמש). המשתמש יוכל להפעיל את האווטאר באמצעות המחשבה וייצג את המשתמש. אני מניח שבעתיד ניתן יהיה לא רק להשתמש באווטאר אחד מסוים אלא להחליפו לפי רצון המשתמש. האווטאר יוכל להיות פיזי ממש (למשל סוג של רובוט הנשלט על ידי המוח שלנו) או דמות וירטואלית תלת מימדית שנפעיל אותה ונשלוט בה. אפשרות מרחיקת לכת שתתגשם אולי בעתיד הרחוק, היא החלפת הגוף כולו בגוף חדש, מלאכותי, ושליטה בו באמצעות המוח. במקרה הזה המוח שלנו יחווט לאיבריו של הגוף החדש, המלאכותי, כדי להפעילו ואולי גם המוח עצמו יהיה מלאכותי. זה האחרון יהיה מחשב שהתודעה שלנו, זכרונותינו ומחשבותינו יועלו אליו.

סכנות אפשריות

כנראה שתוך שנים ספורות יהיו המחשבים אינטליגנטיים יותר מהאדם. אז, הם ישכללו את עצמם ללא הרף עד שלבסוף יהיו מעבר להבנתנו ולשליטתנו. במצב כזה ייתכן בסבירות גבוהה, שהם יקחו את השליטה לידיהם. למשל, תארו לכם מצב שבו בבית חולים יש כמה חולים במצב קריטי והמחשבים הם שיחליטו במי יש לטפל ולמי יש להניח למות. המחשבים עלולים להחליט למעשה מי מהחולים ימות ומי יחיה. מתן האחריות להחלטות מסוג כזה תוכל לבוא לביטוי בתחומים מגוונים של החיים, כמובן אם ניתן בידי המחשבים את האפשרות להחליט.

נכון שהמחשבים כנראה יבצעו (וכבר מבצעים) עבודה יותר מדויקת, יותר מהירה ויותר יעילה מהאדם. מצד שני משמעות הדבר עלולה להיות אובדן של משרות משום שאם מחשבים יעשו את הכל (או כמעט את הכל) הדבר ייתר במידה רבה את בני האדם.

אבל בתיאור החששות האלה אולי נשכח דבר חשוב אחד, בעצם קריטי - הרי נתמזג עם המכונות ואם כך, אנחנו לא נהיה בדיוק שתי ישויות נפרדות - בני אדם ומחשבים. למעשה, נהיה ישות אחת שכל אחד ממרכיביה ייהנה מהמרכיב השני. מצד אחד המרכיב הממוחשב יתרום את יכולתו לביצוע משימות יותר מורכבות, עדינות, יעילות ומהירות, ואילו המרכיב האנושי יתרום כיוונים אחרים כגון יצירתיות, אמפטיה ועיסוק בערכים אנושיים.

נראה שאמירתו של קורצווייל שהסינגולריות תהיה השלב הבא באבולוציה שלנו כוונה לכך. האנושות לא תהיה עוד אדם בלבד אלא אדם הממוזג עם מחשב, מותך אליו, עד שביחד הם יהוו יצור הרבה יותר משוכלל ובעל יכולות ורגישויות גבוהות בהרבה מהאדם של ימינו.

 

דברים שהטכנולוגיה המודרנית הפכה למיותרים/יורם אורעד

הטכנולוגיה המודרנית הפכה דברים רבים מהעבר, למיותרים, למשל דברים הקשורים לחיפוש מידע, תקשורת, התמצאות במרחב וקניית מוצרים. בעתיד הטכנולוגיה תהפוך דברים נוספים למיותרים.

אולי לא שמתם לב, אבל דברים רבים שהיינו רגילים אליהם בעבר ואף היו אז יסודיים וכמעט ברורים מאליהם, הפכו בימינו למיותרים עקב התפתחות הטכנולוגיה. הנה כמה מהם:

• חיפוש מידע בספריות פיזיות: פעם הלכנו לספריות כדי לחפש מידע. השגת מידע מסוגים שונים כגון מידע מדעי, מידע היסטורי, מידע הנחוץ לטיולים ומידע ספרותי, הייתה כרוכה בהגעה פיזית לספריות פיזיות. היום, השגת המידע מתבצעת בעיקר באמצעות האינטרנט ואפשר לבצעה מכל מקום, למשל מן הבית או תוך כדי נסיעה באוטובוס או ברכבת.

• זכירת מספרי טלפון: בעבר, אנשים התגאו ביכולתם לזכור מספרי טלפון רבים. היום, היכולת הזו הפכה למיותרת. הטלפון הנייד זוכר עבורנו את מספרי הטלפון לפי שמות האנשים ומייתר את זכירת מספרי הטלפון שלהם.

• שליחת מכתב פיזי בכתב יד או באופן מודפס - האימייל (דואר אלקטרוני) מייתר לגמרי את הצורך במשלוח מכתבים פיזיים. האימיילים נשלחים ליעדם באופן מיידי, עם אפשרויות מגוונות (כגון צירוף מסמכים וצירוף תמונות וקטעי וידיאו) והם חינמיים, בניגוד למכתבים הישנים שעלו כסף, וזמן הגעתם נמשך כמה ימים במקרה הטוב. מעבר לכך - השימוש באימייל מאפשר את השארת המכתב אצלנו בניגוד למכתב פיזי, שהיה נשאר אצל הנמען (טוב, נכון שהייתה אפשרות להעתיקו לפני שליחתו, למשל באמצעות שימוש בנייר קופי).

• ספרייה פיזית של מוזיקה ופריטי וידיאו: פעם, כדי להנות ממגוון של מוזיקה ופריטי וידיאו היינו זקוקים לתקליטורים. בעבר הרחוק עוד יותר היו אלה תקליטים וקלטות (מישהו עוד זוכר מה זה?). היום אפשר להשתמש במוזיקה ופריטי וידיאו הנמצאים בענן, ללא צורך לשמור שום דבר באופן פיזי. הדוגמה הנפוצה והידועה ביותר לענן כזה היא יוטיוב. הענן מאפשר לנו לשמוע מוזיקה או לצפות בסרטים מתי שנרצה ואיפה שנרצה באמצעות הטלוויזיה, המחשב או הטלפון הנייד.

• ניווט באמצעות מפה פיזית: זוכרים את המפות הפיזיות הישנות והטובות שבהן השתמשנו פעם לניווט? כיום, המפות האינטרנטיות, הטובות מהן בהרבה, מייתרות אותן. תוכנת הווייז מאפשרת לנו גם להגיע לכל מקום אף ללא צורך לעיין במפות האינטרנטיות האלה. היא פשוט מובילה אותנו לשם על ידי הכוונה באמצעות דיבור.

• הליכה לחנות לקניית מוצר: היום אפשר לרכוש הכל באמצעות האינטרנט. למעשה אין עוד צורך בהליכה פיזית לחנויות לקניית מוצרים. למרות זאת, אנשים עדיין עושים זאת (והרבה) בעיקר לשם החווייה שבכך (למרות שלעתים עדיין צריך ללכת לחנות כדי לראות את המוצר ולהחליט אם הוא מתאים לנו).

• פנקס מנייר: כיום אנחנו יכולים לכתוב כל טקסט שהוא באמצעות הטלפון הנייד או המחשב ולאחר מכן לחזור אליו מתי שנרצה.

• רשם קול פיזי: הטלפון הנייד שלנו מצוייד באפליקציות רבות וביניהן רשם קול כך שאין צורך ברשם קול פיזי.

• מצלמה: הטלפון הנייד שלנו מצויד במצלמה ומייתר בכך את המצלמה שכל ייעודה הוא רק צילום. זאת, למרות שהמצלמה עדיין עולה באיכותה על מצלמת הטלפון הנייד, אם כי עבור רובנו אין לכך משמעות גדולה.

• החמצת סרט, תכנית או פרק בסדרה, בטלוויזיה: הטלוויזיה של היום מאפשרת לנו לצפות בתכניות ששודרו, גם לאחר המועד שבו שודרו.

ומה בעתיד? הנה כמה דברים שטכנולוגיית העתיד עשויה להפוך למיותרים

• הפעלת מכשירים באמצעות כפתור או מפסק. נוכל לעשות זאת בתקשורת מוח ישירה.

• נהיגה. בקרוב נעבור לנהיגה שתתבצע באמצעות כלי רכב אוטונומיים, ללא צורך בנהיגת אדם.

• דיבור. בעתיד נוכל לקיים שיח באמצעות תקשורת ישירה בין מוח למוח.

• עבודה. רובוטים ומחשבים יעבדו במקומנו.

• הסתפקות בגוף שיש לנו. טכנולוגיות ביולוגיות ואחרות יאפשרו לנו לבחור גוף חדש. למעשה הדבר אפשרי כבר היום באופן חלקי באמצעות ניתוחים פלסטיים, מתיחות עור, הזרקת חומרים ועוד.

• הגעה לחלל בחלליות כדי להגיע לחלל הקרוב. מעלית החלל תאפשר להגיע לחלל הקרוב ללא חלליות אלא באמצעות מעלית החלל, שהיא כבל הנמתח מכדור הארץ אל נקודה כלשהי בחלל ועליו מטפסת קרונית אל אותה הנקודה בחלל.

שנת 2019 בעיני אסימוב וקורצווייל/יורם אורעד

מימין אייזק אסימוב (1920-1992), משמאל ריי קורצווייל (נולד ב-1948)

איך נראתה שנת 2019 לפני שנים רבות בעיני רוחם של שניים מהעתידנים הגדולים ביותר במהלך ההיסטוריה, אייזק אסימוב וריי קורצווייל?

בראיון לעיתון "The star" בדצמבר 1983, אמר אסימוב שאם לא תתחולל מלחמה גרעינית (דבר שכלל לא היה בטוח בעיניו אז), הרי שהוא צופה את ההתרחשויות הבאות:

1.  המחשוב ימשיך לדהור קדימה. המחשבים יכנסו לתעשייה וכן לבתים.

התחזית הזו התגשמה כבר מזמן. בשנת 2019 לא זו בלבד שהמחשבים מהווים חלק מהתעשייה אלא אי אפשר כלל לתאר אותה ללא מחשבים. הדבר נכון גם לגבי בתים, המשופעים כיום במחשבים, בין היתר מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, מחשבי לוח (טבלטים), סמרטפונים, טלוויזיות חכמות, מכשירי שמע משוכללים וממוחשבים וכמובן הבית החכם.

2.     רובוטים ייכנסו לתעשייה ואף יעשו את דרכם להשתלבות בתוך הבתים.

רובוטים מצויים כבר שנים רבות בתעשייה. בשנים הקרובות נתחיל לראותם באופן רווח גם בבתים ולמעשה כבר עכשיו הם נוכחים בבתים, למרות שהם מוגבלים למשימות ספציפיות, כגון ניקוי הבית.

3.     כניסתם המסיבית של המחשבים לחיינו תשנה לחלוטין את הרגלי עבודתנו.

התחזית התגשמה במלואה. לדוגמה, איך היינו כותבים מכתב בעבר? - באמצעות עט (או עפרון) ונייר ובמקרה הטוב באמצעות מכונת כתיבה. את המכתב היינו שולחים בדואר (והנמען היה מקבל אותו כעבור כמה ימים) או במקרה הטוב בפקס. כיום אנחנו משתמשים באימייל והמכתב מגיע ליעדו מייד. לעתים קרובות מאד (ואולי אף כמעט בכל המקרים) המסמכים שאנחנו כותבים ושולחים מופיעים מלכתחילה רק בצורה דיגיטלית, דבר שספק אם היה מישהו שהעלה זאת בדמיונו לפני שלושים שנה. בעבר, ישיבות התקיימו רק פנים מול פנים וכיום קיימות אפשרויות ממוחשבות וירטואליות יעילות וטובות בהרבה לקיום ישיבות, המגשרות על פני פערי המרחק. זאת, למרות שלפגישות פנים מול פנים יש עדיין יתרונות מסוימים בהשוואה אליהן.

4.     חזרה לירח והקמת בסיס על פניו. אסימוב צפה שבשנת 2019 נוכחות אנושית בירח תהיה

 עובדה קיימת. הנוכחות תהיה לא רק אמריקנית אלא גם אחרת ותתקיים בו פעולת כרייה 

של מחצבים.

התחזית הזו לא התקיימה עדיין אבל מסתמן שהיא תתקיים בקרוב - ארצות הברית מתכוונת לחזור בעשור הבא לירח ולהקים בו בסיס מאויש, וראו בעניין זה את הפוסט בבלוג זה חוזרים לירח … ולתמיד.

5.     העבודות שיעלמו מן העולם עקב המיחשוב המסיבי יהיו העבודות הפקידותיות החוזרות 

על עצמן ועבודות של פועלים בפס ייצור.

מצד אחד, התחזית התחילה להתגשם כבר מזמן והיא נמצאת עדיין בתהליך הגשמה. מצד שני, אסימוב לא חזה את מלוא עוצמתה. המחשבים והרובוטים עתידים ככל הנראה להחליף גם עבודות שאינן שגרתיות במהותן אלא כאלה שדורשות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. הם יעשו זאת באמצעות האינטליגנציה המלאכותית (Artificial intelligence) שנמצאת בפיתוח מתמיד ומתקדמת כל העת. למשל, עיתונאות היא אחת העבודות שכנראה מחשבים יוכלו לבצע בעתיד הקרוב. מחשבים יאספו מידע ויכתבו בעצמם כתבות חדשותיות. מחשבים ורובוטים יסייעו (וכבר מסייעים) באבחונים רפואיים ובניתוחים רפואיים. מחשבים ינהגו במכוניות ובעצם כבר עושים זאת (המכונית האוטונומית). לכן, במובן מסויים הצפי לצמצום העבודות הזמינות עגום יותר ממה שמסתבר מתחזיתו של אסימוב. ייתכן שבעוד עשרים או שלושים שנה, לרוב בני האדם לא יהיו כלל עבודות משום שאת רובן יבצעו המחשבים והרובוטים. ייתכן שהמדינה תחלק כסף לאזרחיה כדי שיוכלו לחיות באופן ראוי. לא תהיה זאת המצאת יש מאין משום שאת המוצרים והשירותים שיצרכו האזרחים מקבלי הכסף ייצרו המחשבים והרובוטים.

ריי קורצווייל (Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) חזה בספרו עידן המכונות החושבות (The age of spiritual machines) שיצא לאור ב-1999 את ההתרחשויות הבאות לשנת 2019 (ועוד רבות נוספות):

1.  לאנשים יהיו באופן רווח יותר ממחשב אישי ספציפי אחד .

זו תחזית שהתגשמה לחלוטין. לרוב בני האדם יש כיום מחשב נייד, סמרטפון, ולעתים גם טבלט, שעון חכם, שגם הם מחשבים, ועוד.

2.     רוב הלמידה מבוצעת על ידי ישויות וירטואליות, מין מורים מדומים המבוססים על תוכנה.

התחזית לא התגשמה. לדעתי היא גם רחוקה עדיין מלהתגשם. למורים אנושיים יש כנראה איכויות אחרות שאין למחשבים וביניהן יכולות רגשיות, חברתיות ואחרות. המגע האנושי כנראה נדרש וקריטי לכל למידה.

3.     באמצעות טכנולוגיית התקשורת אפשר לעשות כל דבר עם כל אחד, ללא קשר למיקום הפיזי.

התחזית התגשמה ברובה אבל עדיין קיימים דברים רבים שאי אפשר לעשות באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אי אפשר להעביר בצורה יעילה ריח ומישוש, אי אפשר לחבק, לחוש בחום הגוף. אני מניח שעם הזמן טכנולוגיית התקשורת תאפשר לעשות יותר ויותר דברים.

4.     תוחלת החיים תעלה ליותר מ-100 שנים.

התחזית לא התגשמה אבל למרות זאת תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. היא מגיעה כיום ליותר משמונים שנה וממשיכה לעלות. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שאנו עדים להם, אני מתאר לעצמי שלא מן הנמנע שעד שנות הארבעים של המאה הזאת יושג היעד - תוחלת חיים ממוצעת של 100 שנים.

5.     מערכות של נהיגה אוטומטית מותקנות ברוב הכבישים.

תחזית הנהיגה האוטומטית התגשמה, באמצעות מכוניות אוטונומיות שכבר נמצאות בדרכים (אמנם עדיין באופן התחלתי וניסיוני). מעניין שדווקא קורצווייל לא חשב בעניין זה על המכונית האוטונומית אלא על מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם. יכול להיות שאפילו עבורו, תחזית של מכונית אוטונומית, מכונית הנוהגת ומנווטת את עצמה בעצמה, נראתה אז דמיונית מדי.

***

התחזיות המתוארות מעידות על כך שבסך הכל כיוונן היה נכון. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים התגשמות התחזית, גם אם קרתה, לא קרמה עור וגידים בדיוק כפי שנחזתה. לדוגמה הנהיגה האוטומטית עתידה הייתה, לפי קורצווייל, להתבצע באמצעות מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם ולא כמכונית אוטונומית.

וכן, בחלק מהמקרים התחזית כלל לא התגשמה, כגון התחזית לקיום נוכחות אנושית בירח.

גם אם התחזיות העתידניות אינן מתגשמות בדיוק כפי שנחזו, או אף אינן מתגשמות כלל, נראה שהן נותנות תמונה כללית לא רעה על העתיד וגם מהוות כלי להיערכות לקראתו.

מה שחזינו ומה שנהיה/יורם אורעד

כך ראו בשנת 1910 את התקשורת האודיו ויזואלית בשנת 2000. תמונה: וויקימדיה.

אילו מן התחזיות הטכנולוגיות של העבר הפכו למציאות ואילו המצאות טכנולוגיות שלא חשבנו עליהן בכלל הגיעו בהפתעה? ויותר מזה - האם התחזיות שהתגשמו, התגשמו כפי שחשבנו?

כשהייתי ילד, נער ובחור פינטזתי הרבה מאד על הטכנולוגיות שנזכה להן בעתיד (וגם היום אני עושה זאת). במוחי דמיינתי את עצמי מתנהל בתוך המציאות הטכנולוגית הפנטסטית של העתיד וזה הלהיב אותי. רבות מהטכנולוגיות שאנשים דמיינו בעבר אכן התגשמו. אחרות לא התגשמו כלל. לעומת זאת הגיעו טכנולוגיות שלא חזינו אותן.

אז מה התגשם ובאיזה אופן, ואילו טכנולוגיות שלא חזינו הגיעו בהפתעה? הנה כמה דוגמאות.

טכנולוגיות שנחזו והתגשמו

מספרן של התחזיות הטכנולוגיות שנחזו בעבר והתגשמו הוא רב. למשל, ז'ול ורן חזה את המסע לירח, את הפקס (שכבר הספיק להיות נחלת העבר) ואת כניסת החשמל לשימוש נרחב. הוא חזה מכשיר הדומה לטלוויזיה וכלי כבד מן האוויר המסוגל לרחף ואפשר לכוונו לכל צד, שהוא למעשה מטוס. ארתור קלארק, סופר המדע הבדיוני הנודע והפיזיקאי, חזה את לווייני התקשורת וגם הגה בעצמו את הרעיון בפירוט. בשנת 1913 חזה סופר המדע הבדיוני ה.ג'. וולס את הפצצה הגרעינית  ואת תוצאותיה.  בשנת 1909 חזה ניקולא טסלה את מתקני התקשורת האישיים המקשרים בינינו באופן אלחוטי (דבר שקרה כבר בשלהי המאה שעברה). הוא טען שניתן יהיה לשדר הודעות באופן אלחוטי מכל מקום לכל מקום והדבר יהיה כה פשוט עד שכל אחד יוכל להיות בעליו של מתקן כזה ולהשתמש בו.

טכנולוגיות שנחזו ולא התגשמו

לעומת החזונות שהתגשמו קיימים גם כאלה שלא התגשמו כלל. אחד מהן הוא החזון למסעות חלל נרחבים בהרבה מאלה של היום, וליישוב החלל. באמצע המאה העשרים פורסמו תכניות למסעות מאויישים לכוכב הלכת מאדים, לירחיו של צדק וכן ליישובו של הירח, כל זאת עד תום המאה העשרים. המאה העשרים הסתיימה לפני שנים רבות ואף אחת מתכניות אלה לא התגשמו. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שבאמצע המאה העשרים התחוללה מלחמה קרה בין ארצות הברית וארצות המערב בכלל, לבין ברית המועצות. במידה רבה התחרות בין שני הגושים, המערבי והמזרחי, היא שהניעה את חקר החלל ואת הכוונה ליישבו. מניע זה אינו קיים עוד. בנוסף, ייתכן שהעניין בחקר החלל ויישובו פחת גם בציבור עצמו בין היתר משום שעניינו הופנה לאפשרויות טכנולוגיות אחרות כגון האינטרנט, עולם המחשבים האישיים ואמצעים טכנולוגיים חדשניים של עולם הבידור. גורם אפשרי נוסף הוא ההשקעה הכלכלית הרבה שנדרשה לחקר ויישוב החלל.

עוד חזון שלא התגשם הוא פיתוח מושבות חלל המסתובבות סביב עצמן ויוצרות באופן כזה מעין כבידה מלאכותית.

חזון המכוניות המעופפות קיים כבר עשרות שנים אך עד כה לא התממש. ייתכן  שפיתוחים של השנים האחרונות יביאו בסופו של דבר להגשמתו, לא ברור מתי - אולי בעשור הבא.

עתידנים חזו בעבר ששיחות ועידה באמצעות האינטרנט ייתרו את הצורך בפגישות עסקים פנים אל פנים ולכן ייתרו גם את הצורך בנסיעות. על פי חזונם, יתרוקנו הערים ברובן ויהפכו לערי רפאים משום שאנשים יעבדו במשרדיהם או בבתיהם. גם חזון זה לא התגשם. הסיבה לכך נעוצה אולי במשהו שהעתידנים לא חזו - הצורך של בני אדם להיות במגע עשיר ובקשר פיזי אמיתי, שהאמצעים הטכנולוגיים, גם המשוכללים ביותר, אינם מספקים. לדוגמה, בשיחות ועידה אינטרנטיות נעדר חוש המישוש, היכולת להסתובב אחד סביב השני, הריח והראיה התלת מימדית ללא צורך במשקפיים מיוחדים. ייתכן שבעתיד, כאשר אלה ואחרים יתאפשרו, חזון זה יתגשם, לפחות באופן חלקי.

וכאלה שהתגשמו... אך לא כפי שנחזו

והיו חזונות שהתגשמו אך לא כפי שחשבנו. אחת מהן היא הרובוטים. לפני עשרות שנים דמיינו עתידנים את הרובוטים כרובוטים אנדרואידים (דמויי אדם). רובוטים כבר קיימים כיום במגוון גרסאות אבל רובם אינם דומים לאדם. קיימים רובוטים תעשייתיים החוסכים בכוח אדם באופן משמעותי ביותר, רובוטים לניקוי, רובוטים המסייעים בחקר החלל ומזל"טים רובוטיים המשמשים למשימות שונות. ויש גם רובוטים וירטואליים שהם בעצם תוכנות  חכמות המסייעות לנו בכל מיני דרכים. גם התקשורת האודיו ויזואלית שונה ממה שדמיינו עתידני העבר. חלקם דמיין טלפון מיוחד המצויד במסך, שישמש לתקשורת כזו. כיום התקשורת האודיו ויזואלית מתבצעת באמצעות האינטרנט תוך שימוש במחשב, טבלט או סמרטפון והיא מהווה רק חלק מהמוני אפליקציות קיימות.  תחזית מזג האוויר גם היא אינה תואמת את העבר שבו חשבו שבעתיד יעמוד על שולחן העבודה מכשיר מיוחד למזג אוויר שייתן לנו תחזית אוויר מדויקת. כיום, אפליקציית מזג אוויר היא, כמו התקשורת האודיו ויזואלית, רק אחת מאפליקציות רבות העומדות לרשותנו.

טכנולוגיות שהגיעו בהפתעה

לעומת תחזיות שנחזו והתגשמו, אחרות הגיעו בהפתעה. הגדולה שבהן היא רשת האינטרנט. איש לא חזה אותה אפילו שנים ספורות לפני שהגיעה לחיינו בשנות התשעים של המאה הקודמת. מכל ההמצאות שהומצאו במאה העשרי

ם זוהי אחת מהבולטות והמשפיעות שבהן, אם לא הבולטת והמשפיעה מכולן.

איש לא חזה גם את בואם של המחשב האישי והטלפון הסלולרי. המחשב הומצא כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים אבל עוד בשנות השבעים של אותה מאה לא צפו את המצאתו של המחשב האישי שהומצא בתחילת שנות השמונים של אותה מאה. אולסון, נשיא חברת דיג'יטל אקוויפמנט, אף טען רק בשנת 1977 ש"אין כל סיבה לכך שמישהו ירצה במחשב בביתו אך כבר בעשור שלאחר מכן בא לעולם המחשב האישי והפך במהירות לרווח מאד בשימוש.

***

הגשמתן של תחזיות טכנולוגיות תלויה לא רק באפשרויות הטכנולוגית אלא במגוון גורמים אחרים כגון השקעה כספית, העניין שיש בציבור בטכנולוגיות ובצורך האנושי בהן. טכנולוגיות לא תמיד מתגשמות בהמשך ישיר לתחזיות, אלא לפעמים הן באות בהפתעה, כמו טכנולוגיית האינטרנט. ולעתים… הן מתגשמות אך לא כפי שנחזו.