יום שני, 9 בדצמבר 2019

העולמות המקבילים של התקשורת המודרנית/יורם אורעד


ציור: הלל שלפין

טכנולוגיית התקשורת המודרנית מאפשרת לנו כיום לחיות בעולמות מקבילים שביכולתנו לנוע ביניהם במהירות. כך, אנחנו יכולים לגוון את חיינו ולהעשירם. היא מאפשרת לנו לפרסם תכנים כאוות נפשנו ולשתף חומרים. עם זאת היא גם עלולה להסיח את דעתנו ובעיה נוספת שלה היא התזזיתיות שלה. 

עכשיו אנחנו נמצאים בקבוצה מרתקת בפייסבוק ורגע לאחר מכן אנחנו נכנסים לקבוצה אחרת כדי לבדוק מה מתרחש בה, ואז... לעוד קבוצה. בין לבין אנחנו בודקים תגובות לפוסט שפרסמנו, ותיכף נעבור אל ציר הזמן האישי שלנו כדי להעלות בו כמה תמונות וסרטונים. ועכשיו אנחנו מצייצים בטוויטר, או מקיימים בעת ובעונה אחת שיח כתוב בווטסאפ עם אנשים שונים ועם קבוצות שונות.
כמעט בלי ששמנו לב, טכנולוגיית התקשורת המודרנית הפכה לכזאת המאפשרת לנו חיים בעולמות מקבילים שביכולתנו לעבור ביניהם בקלות ובאופן מיידי כל העת. אנחנו משייטים לנו בין עולמות רבים ומגוונים.
וזה כמו קסם.

הגמישות של העולמות ושל המעבר ביניהם

אחד היתרונות שביכולת לעבור במהירות בין העולמות כל העת, היא הגמישות שהיא מאפשרת. למשל - נוכל לשהות בעולם נתון כמה זמן שנבחר ואז לעבור מיד לעולם אחר. ביכולתנו גם לקבוע לעצמנו באיזה אופן נפעל בתוכו, למשל, האם נהיה בו פסיביים או אקטיביים, האם נתבטא בו בצמצום או בהרחבה, האם נשתמש בסרטונים ובאודיו כדי לבטא את עצמנו. אפשרות התנועה המהירה והגמישה בין העולמות והחופש לבחור את אופן השימוש בהם מגוונת את חיינו, ומעשירה ומרעננת אותם כי אנחנו יכולים לנוע בקלות בין עולמות בעלי מאפיינים שונים והדגשים שונים. היא גם מאפשרת לנו לקחת פסקי זמן לאתנחתא. למשל, אם אנחנו עסוקים בפעולה הדורשת ריכוז כמו קריאת מאמר, צפייה בהרצאה מקצועית, קריאת מסמך מסובך, ניסוח אימייל או תגובה הדורשים מאמץ רב, תמיד נוכל לעבור לעולם אחר, כדי לנוח לרגע או להתרענן. למשל, אנחנו יכולים לקיים שיח קצר בווטסאפ, לצייץ בטוויטר או לצפות בשיר אהוב ביוטיוב ואז, באופן מיידי, לחזור שוב לפעילות המאומצת בעולם שיצאנו ממנו.

מפרסמים כראות עינינו
יתרון נוסף של יכולת זו הוא אפשרות הפרסום של תכנים מגוונים כגון טקסטים, סרטונים ואיורים בעולמות השונים. התכנים יכולים לכלול מידע, דעות, רגשות  ועמדות, ללא צורך בקבלת רשות מגורם כלשהו לעשות זאת. הם יכולים להתפרסם במגוון של עולמות, למשל בבלוג אישי או ברשת חברתית שאנחנו חברים בה. זוהי דרך להפיכת העולם להוגן יותר, מכיל יותר, עולם שאיננו תלוי ברצונם של עורכי עיתונים, מנהלי מרכזי תרבות, או גורמים קובעים אחרים, שפעם היינו תלויים בהם לפרסום חומרים שלנו.

משתפים כראות עינינו
ואיך אפשר שלא לדבר על יתרון חשוב נוסף - האפשרות  לשתף חומרים שלנו ושל אחרים במגוון העולמות. אפשרות זו מזמנת תגובות (רצויות וגם בלתי רצויות) העשויות להעשיר אותנו, לראות את עצמנו ואת דברינו בעיני אחרים והופכת את חיינו לתוססים יותר, מגוונים יותר ומעניקה לנו תחושה של קהילה.

הקסם ובעיותיו
הקסם הזה אינו חף מצדדים בעייתיים. אחד מהם הוא הסחת הדעת אפשרית העלולה להיגרם מעצם העובדה שהשימוש בטכנולוגיה זו מזמן תמיד את האפשרות לעבור באופן מיידי בין העולמות השונים, פיתוי שעלול להיות לנו לפעמים לרועץ. בעיה אחרת היא התזזיתיות של השימוש בעולמות השונים ובמעבר ביניהם, כשברגע אחד אנחנו  פה וברגע אחר אנחנו במקום אחר.


יום שבת, 26 באוקטובר 2019

מושך ומפחיד בטכנולוגיה/יורם אורעד




ציור: הלל שלפין



הטכנולוגיה מסחררת אותנו בחידושיה הרודפים זה את זה, מרתקת אותנו והופכת אותנו לשבויים שלה במובן החיובי של המילה. היא פועלת כקסם, היא דינמית ומרתקת והיא מהווה הבטחה מתמדת לעולם טוב יותר. מצד שני, לעתים היא מעוררת בנו תחושות של אי נוחות מהבלתי מוכר, נתפסת כמאיימת, והשינויים התכופים שבה מרתיעים. חלק מן האנשים חושבים שהיא גם מרחיקה אותנו מן הטבע.

אז מה בעצם מושך בטכנולוגיה, ומה מפחיד בה?

המושך:

הטכנולוגיה כקסם
כל חידוש טכנולוגי הוא בעינינו מעין קסם. קחו למשל את המצאת הרדיו. האפשרות להעביר קולות, מוסיקה ומידע נראית לנו היום מובנת מאליה אבל בסוף המאה התשע עשרה, ערב המצאת הרדיו, אפשרות כזו נחשבה לקסם. קסם גדול לא פחות, ואולי אף יותר, הייתה הטלוויזיה שהומצאה במאה העשרים. כך גם המצאות הקשורות לתחבורה כגון הרכבת, המכונית והמטוס. המצאות אלה ורבות אחרות אכלסו פעם אך ורק את סיפורי האגדות, או שלא הופיעו אף באגדות עצמן. אז הן היו קסמים. היום הן מציאות, מציאות קסומה. לעתים קרובות אני מוצא את עצמי מתרגש מחדש מהמצאות שונות שהיו רק בגדר חלום בתקופת ילדותי, נעורי או בחרותי.

הטכנולוגיה דינמית ומרתקת
קשה לחשוב על משהו דינמי יותר מאשר הטכנולוגיה. המצאות חדשניות מופיעות כל העת עד שקשה עד בלתי אפשרי כיום, לעקוב אחריהן. גם בתוך ההמצאות עצמן מתרחשים שינויים בלתי פוסקים. לדוגמה, הסמרטפון הומצא כבר בשנת 2007 אבל שינויים כה רבים עברו עליו מאז עד שהסמרטפונים הראשונים נראים לנו היום פרימיטיביים. ההמצאה היא אותה המצאה - סמרטפון, אבל חלו שכלולים במסך, שהפך למתוחכם ולחד בהרבה, בסוללה, שמספיקה לזמן ממושך בהרבה, במצלמות שלו שהשתכללו וכמובן… ביישומונים (אפליקציות) שהתרבו מאד והשתכללו מאד.
כך, הטכנולוגיה מרתקת את דמיוננו. עצם השינויים התכופים המתחוללים בה הם מרתקים ומרתקת לא פחות מכך היא הציפייה למה שיגיע בהמשך. מאפיין נוסף התורם לכך שהטכנולוגיה מרתקת אותנו הוא המגוון העצום של מכשירים ומתקנים. למעשה, הטכנולוגיה היא מעין סיפור עלילה מגוון, מתמשך ומרתק המתפתח כל העת.

הטכנולוגיה היא הבטחה מתמדת
הטכנולוגיה משפרת את חיינו ללא הרף ויש בה הבטחה, שגם מתגשמת, לשיפורים נוספים. השיפורים הם במגוון תחומים כגון רפואה, בידור, למידה, תחבורה וכושר גופני. אנשי טכנולוגיה עובדים כל העת על הגשמת הבטחות עתידיות כגון הארכת החיים, תקשורת שתאפשר מישוש והעברת ריחות והפעלת מכשירים במחשבה בלבד. 

המפחיד:

הפחד מן הבלתי מוכר
דבר חדש מעורר בנו לעתים קרובות תחושות של אי נוחות. בטכנולוגיה מופיעים כל העת חידושים בתכיפות גבוהה, תכיפות שהולכת וגוברת. אצל חלק מהאנשים תחושת אי הנוחות הזו הופכת לפוביה של ממש ובעקבות כך חלקם מאמצים לעצמם גישה שמרנית, כדי להתגונן מפני השינויים. לכן, אחת הפעולות הנדרשות כיום בחברה היא פיתוח גישות להקלה על הסתגלות לשינוי ואימוץ השינוי.

הטכנולוגיה נתפסת כמאיימת
טכנולוגיה נתפסת פעמים רבות כמאיימת, לעתים בצדק ולעתים שלא בצדק. למשל, הפחד מפני תפיסת מקומות העבודה על ידי אמצעים טכנולוגיים, שרווחה במשך שנים (ועדיין רווחת) גרם ועדיין גורם לפחד בציבור מפני טכנולוגיות חדשות. היכולות הגוברות והולכות של הרובוטים והמחשבים גורם לחלק מהאנשים לְפַּחַד מהשתלטות יזומה של רובוטים ומחשבים על העולם.

שינויים תכופים מרתיעים חלק מהאנשים
השינויים התכופים בטכנולוגיה הם גורמים משמעותיים לרתיעה ממנה. שינויים תכופים משמעותם צורך תכוף ומתמיד ללמוד דברים חדשים ותהליכים חדשים הקשורים בהם, דבר העשוי לגרום ללחץ ולחרדות אצל חלק מהאנשים, משום שהוא דורש מאמץ ודריכות לקראת השינויים שתמיד יגיעו.

ריחוק מן הטבע
חלק מהאנשים תופסים את הטכנולוגיה כגורם המרחיק אותם מן הטבע למרות שאחד הדברים שהיא מאפשרת הוא שמירה משופרת על הסביבה הטבעית, על הטבע. אנשים רבים עדיין מתרפקים על הטבע ה"נקי" כפי שהיה צריך להיות לדעתם למרות שהטבע ה"נקי" הוא אכזר באופן קיצוני לעתים קרובות.




יום שלישי, 3 בספטמבר 2019

המָסַכִּים אינם אשמים/יורם אורעד



 




בגלל הנזק המיוחס למסכים אנחנו מוציאים להם שם רע, בשעה שהם בעיקר מיטיבים עמנו, אבל מקור הנזק הוא אופן השימוש בהם ולא המסכים עצמם. הטלת האחריות הלא מוצדקת עליהם, נובעת בין היתר מהנטייה שלנו לסֶגְרֵגַצְיָה, הפרדה, בין הטכנולוגי והדיגיטלי לבין הלא טכנולוגי והלא דיגיטלי. מה צריך לעשות כדי למנוע הפרדה כזו?

השם הגרוע שאנחנו מוציאים למסכים

"המסכים הם דבר שלילי", מודיעים לנו שוב ושוב. הדיבורים בגנות המסכים הפכו כבר לטרנד ארצי ועולמי -  בפרט כשמדובר בשימוש בהם על ידי בני נוער וילדים ובמיוחד כשעוסקים בחינוך והשתמעויותיו. סדרת כתבות ששודרה לאחרונה בערוץ 12 הציגה את המסכים כבעייתיים, ניסתה לשכנע אותנו בנזק שהם מסבים ואף ציידה אותנו במספר טיפים להפחתת השימוש בהם.
אינני טוען שהשימוש במסכים אינו עלול להזיק, בפרט לבני נוער. אני מודע היטב לסכנת ההתמכרות אליהם ולבעיות הנפשיות ואף הפיזיולוגיות שהשימוש בהם עלול לגרום, להסחות הדעת שהוא מזמן וגם לניתוק החברתי שהוא עלול לגרום. עם זאת, אווירת ה"עליהום" עליהם יוצרת בציבור תחושה של מגפה, אולי כמעט קטסטרופה, שהאשמים בה הם המסכים.
בכך, אנחנו מוציאים שם גרוע למה שהוא בעיקר טוב ומיטיב. המסכים לצורותיהם תרמו לנו כה הרבה טוב עד שאנחנו נוטים לקבלו כמובן מאליו. בזכותם אנחנו מקבלים מידע רב באופן זמין, מהיר ונוח, יותר מאי פעם, דבר שתורם להשכלתנו, להנאתנו, ליעילותנו, להשבחת חיינו ועוד. נסו לחשוב לרגע איך היו נראים חיינו בלעדיהם (עלובים למדי).

לא המסכים מזיקים

לא המסכים מזיקים. הם רק כלי. השימוש הלא מתאים והלא נכון בהם הוא שמזיק. אז מדוע להיטפל דווקא למסכים ולא לכלים אחרים שגם להם יש פוטנציאל להזיק? מדוע ילדים שקוראים ספרים או ילדים המשחקים משחקים פיזיים נחשבים לדמויות רצויות לחיקוי גם אם הם עושים זאת שעות רבות מאד ועמוק אל תוך שעות הלילה המאוחרות וגם כשהם מתמכרים אליהם? במהלך ההיסטוריה פותחו המצאות רבות שתרמו לחיינו אך תמיד בשלב מסוים יצאו כנגדם מקטרגים. הנה רשימה חלקית: הטלוויזיה, שנחשבה פעם לאחת הרעות החולות של החברה המודרנית, הרדיו ואפילו העפרון, המצאה עתיקה שטפלו עליה את האשמה שקלות המחיקה של הכתיבה באמצעותה תעורר עצלנות אצל תלמידים. גם כאן, השימוש בהן הוא שעשה את ההבדל בין טוב לרע, ולא הכלים עצמם.

ההפרדה הלא רצויה בין הטכנולוגי ללא טכנולוגי

אחד הגורמים החשובים להטלת האשמה על המסכים ועל כלים דיגיטליים וטכנולוגיים בכלל הוא הסֶגְרֵגַצְיָה, ההפרדה, שאנחנו נוטים לעשות בין הטכנולוגי והדיגיטלי לבין הלא טכנולוגי והלא דיגיטלי. וחשוב יותר - הסֶגְרֵגַצְיָה הזו משבשת את המיזוג בין החדשני לבין המסורתי. למה שחדש מוקצה מקום אחד ולמה שמסורתי מוקצה מקום שונה. זאת, במקום לשלבם באופן טבעי וזורם אחד עם השני. קל לראות זאת למשל, בנוהל הקיים בבתי ספר רבים שבהם מתקיימים שיעורים שבהם נעשה שימוש במחשב ובסמרטפון (כשמרשים להשתמש בו) ושיעורים אחרים, "רגילים" שבהם עדיין משתמשים בטוש ולוח. גישה נכונה הייתה יכולה להאיץ את מיזוגם של כלים טכנולוגיים חדישים עם כלים מסורתיים.

מתבקשת גישה הוליסטית

אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו גישה של הסתכלות כוללת, הוליסטית, שלפיה הכלים שאנחנו משתמשים בהם הם רק אמצעים המשרתים אותה. הסתכלות כזו צריכה להתמקד בשימוש בכלים השונים להשגת מטרות חינוכיות, חברתיות ואחרות.
קרוב לודאי שבעתיד הקרוב טכנולוגיות חדשניות אחרות יפרצו לחיינו ויעלו ויתפסו את מקומן של טכנולוגיות אחרות שהן כרגע הדומיננטיות. חלקן כבר קיימות אך עדיין אינן בשימוש נרחב, חלקן עדיין לא פותח כלל וחלקן נמצא רק בשלבים ראשוניים של פיתוח. אילו טכנולוגיות יפרצו לחיינו בעתיד ויתפסו את מקום הטכנולוגיות הרווחות כיום? - האם יהיה זה מיחשוב לביש, מציאות מדומה, מציאות רבודה? ואולי תהיה זו טכנולוגיה של תקשורת ישירה באמצעות מחשבה (ואז אולי יאשימו אותה בהידרדרות השימוש בשפה דבורה)?
בכל דור מגיעות טכנולוגיות חדשניות שמצד אחד תורמות מאד לחיינו ומאידך מהוות בעייה מבחינת הסחות דעת, התמכרות, ועוד. כשיהיו לנו כלים וגישות נכונות להתייחס אליהן, אני מניח שנוכל להחליש את השפעותיהן השליליות ולהגביר את תרומתן לציבור, ללא קשר לטכנולוגיות שיהיו רווחות אז.


יום שני, 19 באוגוסט 2019

חלל מאיים/יורם אורעד

רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'אלנג'ר בינואר 1986




















השמחה הייתה גדולה וכך גם הפחד והעצב שאחריה. כל מי שכבר מלאו לו עשרים זוכר מן הסתם את השמחה הגדולה בישראל, ולאחר מכן את האימה הגדולה, כשאסטרונאוט ישראלי ראשון שוגר לחלל ולאחר מכן נספה כשחזרה החללית שבה שהה עם עוד 6 אנשי צוות, לכדור הארץ. ב-16 בינואר 2003 שוגרה החללית קולומביה עם 7 אסטרונאוטים, ובהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. בתום שבועיים של מסע מוצלח בחלל הסתיימה המשימה באסון כאשר במהלך הכניסה אל אטמוספירת כדור הארץ התפרקה החללית לחלקים וכל אנשי צוותה ניספו. אסון זכור לנו במיוחד, הישראלים, וכואב לנו במיוחד אבל היו עוד אסונות חלל. אסון החללית סויוז 11 הוא אחד מהם. סויוז 11 המריאה בתחילת יוני 1971 מקזחסטן (אז, חלק מברית המועצות) עם שלושה קוסמונאוטים אל תחנת החלל סאליוט והגיעה אליה בשלום. כשחזרה אל כדור הארץ התגלתה תקלה באחד משסתומי האוויר של החללית שגרמה לפתיחה מוקדמת שלו. עקב כך שוחרר החוצה אוויר שהיה בתוך החללית. כמות האוויר בחללית ולחץ האוויר פחתו במהירות, הקוסמונאוטים לקו בדום לב ומתו.

תאונות ואסונות תחבורה מתרחשים כל העת לא רק בחלל אלא גם בכלי תחבורה על פני כדור הארץ - במטוסים, במכוניות, בספינות ועוד. מספר הנספים בהם עד כה היה רב לאין ערוך מאשר באסונות החלל. אז מה גורם לנו להתרגש ולפחד כל כך מתאונות חלל ביחס לאסונות תחבורתיים אחרים המתרחשים ללא הרף סביבנו? 
הנה שלוש סיבות אפשריות לכך:

החלל הוא הסביבה המנוכרת ביותר

החלל הוא הסביבה המנוכרת ביותר המוכרת לאדם, מנוכרת בהרבה מהמדבר, מהקטבים, מהג'ונגל, ומהים. בכל הסביבות האלה ובסביבות אחרות קיים לפחות אוויר לנשימה ולחץ אוויר מתאים לחיים, דברים הנעדרים בחלל.

צעיר וחדש הוא גם יציב ולא בטוח

תחבורת חלל היא צעירה יחסית. החדש נתפס כמשהו בלתי יציב, בלתי בטוח ומפחיד הטומן בתוכו סכנות. לפחד מהחדש יש גם צידוק רציונלי משום שבטכנולוגיה צעירה, החשש הוא שעדיין לא נלמדו מספיק לקחים, החשובים לשיפורה ולהפיכתה לבטיחותית יותר.

תחבורת החלל עדיין איננה נחלת הציבור הרחב

השימוש במטוסים ידע תקופה קצרה יחסית שבה הוטסו בהם בני אדם בודדים. לאחר מכן הגיע השימוש במטוסים אל הציבור הרחב שהסתגל אליהם ואימץ אותם במהירות. בניגוד לכך, תחבורת החלל המאוישת משמשת כבר מתחילתה, בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, להטסת בני אדם בודדים ונותרה כזו לעת עתה. לכן היא נתפסת עדיין כמשהו מפחיד, שרק אנשים בודדים ואמיצים מעזים להסתכן בו.

בטיחות בחלל בעידן של טיסות חלל להמונים

טיסות החלל המאוישות ההמוניות כבר קרובות כנראה אבל אחד הגורמים ההכרחיים להתגשמותן הואבטיחות ברמה גבוהה ביותר הדומה לבטיחות הטיסות הרגילות בימינו, דבר החיוני גם להפחתת הפחד מהן. מספר חברות עושות מאמצים לספק טיסות חלל ונופש בחלל לקהל רחב יותר מכפי שהיה עד כה, אם כי עדיין לא לכולם. למשל, החברה האמריקנית אוריון ספאן (Orion Span) מתכוונת לשגר לחלל בשנת 2021 מלון חלל שיקיף את כדור הארץ בגובה של כשלוש מאות קילומטרים. הוא יוכל לאכלס שישה דיירים והכוונה היא לארח את ראשוני האורחים בו בשנת 2022. חלליות יעשו את דרכן מכדור הארץ אל מלון החלל וממנו בחזרה אל כדור הארץ. ניתן להניח, במידה רבה של סבירות, שבשנות השלושים של המאה שלנו, טיסות חלל לקהל גדול יחסית כבר יהיו בגדר שגרה.
ככל שיילמדו הכשלונות והתקלות בטיסות החלל וככל שהטכנולוגיה שלהן תשתכלל כך תגדל הבטיחות והחשש מתאונות חלל אפשריות.
כשיהפכו טיסות החלל להמוניםלעניין של שגרה ובטיחותן תוכח, יש להניח שהפחד מתאונות חלל יפחת. עם זאת, המורא המיוחד במינו מתאונות כאלה, שבסיסו בין היתר בסביבה הכה זרה וכה עוינת של החלל ילווה אותנו מן הסתם עוד זמן רב. 

יום רביעי, 30 בינואר 2019

שנת הסמרטפונים המתקפלים? /יורם אורעד






האם 2019 תהיה השנה שבה יפרצו הסמרטפונים המתקפלים אל חיינו?סמרטפון מתקפל הוא סמרטפון בעל מסך גדול (מעין טבלט) שיכול להתקפל לצורת סמרטפון רגיל (בעל מסך קטן) ולהיפך, יכול להיפרש מסמרטפון רגיל למכשיר בעל מסך גדול. התועלת ברורה -כשנרצה להשתמש בו לצרכים שאנו עושים בהם שימוש כסמרטפון רגיל כגון שיחות טלפון, שיחות ווטסאפ, גלישה בפייסבוק ועוד, נוכל להשתמש בו בצורת המסך הקטן. כשנרצה לצפות  בסרט, לקיים שיחת ועידה ועוד, נשתמש בו בצורת המסך הגדול. המעבר הזה מאפשר שימוש במכשיר יחיד שניתן לעבור בו ממסך קטן למסך גדול ולהיפך, ללא צורך בשני מכשירים נפרדים (כגון מחשב נייד בנפרד וסמרטפון בנפרד). הוא גם מגביר את הניידות - במקום לשאת שני מכשירים, האחד גדול והשני קטן, הכל מאוחד במכשיר יחיד שניתן לקפלו למכשיר קטן (בגודל סמרטפון רגיל) שנוכל לשאתו בכיס או בתיק קטן.
כבר שנים מדברים על הסמרטפון המתקפל. על פי הידיעות הטריות המגיעות כל העת בחודשים האחרונים, מסתמן סיכוי גבוה לכך שהשנה הוא ייצא מגדר הרעיון ואב הטיפוס אל השווקים, ויהיה זמין לרכישה לקהל המשתמשים.  
מספר חברות מתכוונות לייצר השנה סמרטפונים מתקפלים. חברת סמסונג כבר הציגה את הסמרטפון המתקפל שלה. הוא מורכב משני מסכים. גודל המסך הגדול הוא 7.3 אינץ' והוא ישמש כטבלט קטן ויתאים לצפיה בסרטים למשל. ניתן יהיה לקפלו לשניים, בדומה לספר ואז יהפוך המכשיר לסמרטפון בגודל של 4.6 אינץ'. לפי התכנית הוא ישווק עוד במהלך השנה. חברת שיאומי מתכוונת גם היא לייצר סמרטפון מתקפל. הסמרטפון שלה יתקפל בדרך שונה מזה של סמסונג. במראהו הגדול, יהיה גודלו כשל טבלט קטן. ניתן יהיה לקפלו משני צדדיו באופן סימטרי ולאחר הקיפול יהיה המכשיר בגודל סמרטפון מצוי. גם לחברה בשם רויול יש כוונה להשיק סמארטפון מתקפל וגם הוא, כמו הסמרטפון של סמסונג, מהווה מכשיר עם מסך אחד שניתן לקפלו לשניים. בין החברות המתכוונות לפתח סמרטפון מתקפל נמצאת גם חברת וואווי שהודיעה שבכוונתה להתחיל לשווקו כבר ביוני השנה.

ויש גם בעיות

למרות החידוש והשימושיות של סמרטפונים מתקפלים, הרי שאלה שיצאו השנה יסבלו ממספר בעיות די משמעותיות. ראשית, הם אמנם מתקפלים אך בעיקרו של דבר אינם בעלי מסך גמיש, לפחות לא כשמדובר על סמסונג. מסך המכשיר הוא למעשה שני מסכים המתחברים בעת פרישתם והופכים למסך אחד. לא מדובר על מסך גמיש שניתן לקפלו. שנית, הם יהיו עבים מהרגיל, עקב הצורך להתקפל ממסך גדול לקטן יותר, דבר שמשמעותו הכפלת העובי. בנוסף, לא ברור עד כמה הסמרטפונים האלה יהיו עמידים למכות ונפילות. הסמרטפון המתקפל של סמסונג סובל כרגע מבעייה נוספת - קיפול המכשיר עד הסוף גורם לשבר. בעיה נוספת היא המחיר. מחיר הסמרטפון המתקפל צפוי להיות גבוה משל הסמרטפונים החדישים ביותר הקיימים כיום, למרות שמן הסתם המחיר ילך וירד עם הזמן, כפי שקורה באופן כללי למחירם של סמרטפונים ומחשבים ולמכשירי חשמל בכלל.

***
השנה כנראה יגיע אלינו הסמרטפון המתקפל. ללא ספק הוא אכן קורץ באפשרות שלו להפוך ממכשיר בעל מסך גדול למכשיר בעל מסך קטן על ידי קיפולו. עם זאת, צריך להתייחס בזהירות ליילוד הרך שאמור להגיע אלינו השנה, ויסבול כנראה ממחלות ילדות כגון מחיר גבוה ושימוש מסורבל ולא נוח העלולות לסכן את תפוצתו בקרב קהל היעד.
הסמרטפון המתקפל יהווה לדעתי חידוש שימושי,יחדור ללב הקהל הרחב ויהיה נפוץ. זאת, משום שהוא עונה על צורך אמיתי. זהו הצורך במכשיר גמיש מבחינת תפקודו - מצד אחד סמרטפון רגיל ומאידך מכשיר בעל מסך גדול המאפשר צפיה טובה יותר בתכנים ה"מבקשים" זאת כגון סרטים או שיחות ועידה.


יום שני, 14 בינואר 2019

שנת 2019 בעיני אסימוב וקורצווייל/יורם אורעד


מימין אייזק אסימוב (1920-1992), משמאל ריי קורצווייל (נולד ב-1948)


איך נראתה שנת 2019 לפני שנים רבות בעיני רוחם של שניים מהעתידנים הגדולים ביותר במהלך ההיסטוריה, אייזק אסימוב וריי קורצווייל?
בראיון לעיתון "The star" בדצמבר 1983, אמר אסימוב שאם לא תתחולל מלחמה גרעינית (דבר שכלל לא היה בטוח בעיניו אז), הרי שהוא צופה את ההתרחשויות הבאות:

1.  המחשוב ימשיך לדהור קדימה. המחשבים יכנסו לתעשייה וכן לבתים.
התחזית הזו התגשמה כבר מזמן. בשנת 2019 לא זו בלבד שהמחשבים מהווים חלק מהתעשייה אלא אי אפשר כלל לתאר אותה ללא מחשבים. הדבר נכון גם לגבי בתים, המשופעים כיום במחשבים, בין היתר מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, מחשבי לוח (טבלטים), סמרטפונים, טלוויזיות חכמות, מכשירי שמע משוכללים וממוחשבים וכמובן הבית החכם.
2.     רובוטים ייכנסו לתעשייה ואף יעשו את דרכם להשתלבות בתוך הבתים.
רובוטים מצויים כבר שנים רבות בתעשייה. בשנים הקרובות נתחיל לראותם באופן רווח גם בבתים ולמעשה כבר עכשיו הם נוכחים בבתים, למרות שהם מוגבלים למשימות ספציפיות, כגון ניקוי הבית.
3.     כניסתם המסיבית של המחשבים לחיינו תשנה לחלוטין את הרגלי עבודתנו.
התחזית התגשמה במלואה. לדוגמה, איך היינו כותבים מכתב בעבר? - באמצעות עט (או עפרון) ונייר ובמקרה הטוב באמצעות מכונת כתיבה. את המכתב היינו שולחים בדואר (והנמען היה מקבל אותו כעבור כמה ימים) או במקרה הטוב בפקס. כיום אנחנו משתמשים באימייל והמכתב מגיע ליעדו מייד. לעתים קרובות מאד (ואולי אף כמעט בכל המקרים) המסמכים שאנחנו כותבים ושולחים מופיעים מלכתחילה רק בצורה דיגיטלית, דבר שספק אם היה מישהו שהעלה זאת בדמיונו לפני שלושים שנה. בעבר, ישיבות התקיימו רק פנים מול פנים וכיום קיימות אפשרויות ממוחשבות וירטואליות יעילות וטובות בהרבה לקיום ישיבות, המגשרות על פני פערי המרחק. זאת, למרות שלפגישות פנים מול פנים יש עדיין יתרונות מסוימים בהשוואה אליהן.
4.     חזרה לירח והקמת בסיס על פניו. אסימוב צפה שבשנת 2019 נוכחות אנושית בירח תהיה
 עובדה קיימת. הנוכחות תהיה לא רק אמריקנית אלא גם אחרת ותתקיים בו פעולת כרייה 
של מחצבים.
התחזית הזו לא התקיימה עדיין אבל מסתמן שהיא תתקיים בקרוב - ארצות הברית מתכוונת לחזור בעשור הבא לירח ולהקים בו בסיס מאויש, וראו בעניין זה את הפוסט בבלוג זה חוזרים לירח … ולתמיד.
5.     העבודות שיעלמו מן העולם עקב המיחשוב המסיבי יהיו העבודות הפקידותיות החוזרות 
על עצמן ועבודות של פועלים בפס ייצור.
מצד אחד, התחזית התחילה להתגשם כבר מזמן והיא נמצאת עדיין בתהליך הגשמה. מצד שני, אסימוב לא חזה את מלוא עוצמתה. המחשבים והרובוטים עתידים ככל הנראה להחליף גם עבודות שאינן שגרתיות במהותן אלא כאלה שדורשות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. הם יעשו זאת באמצעות האינטליגנציה המלאכותית (Artificial intelligence) שנמצאת בפיתוח מתמיד ומתקדמת כל העת. למשל, עיתונאות היא אחת העבודות שכנראה מחשבים יוכלו לבצע בעתיד הקרוב. מחשבים יאספו מידע ויכתבו בעצמם כתבות חדשותיות. מחשבים ורובוטים יסייעו (וכבר מסייעים) באבחונים רפואיים ובניתוחים רפואיים. מחשבים ינהגו במכוניות ובעצם כבר עושים זאת (המכונית האוטונומית). לכן, במובן מסויים הצפי לצמצום העבודות הזמינות עגום יותר ממה שמסתבר מתחזיתו של אסימוב. ייתכן שבעוד עשרים או שלושים שנה, לרוב בני האדם לא יהיו כלל עבודות משום שאת רובן יבצעו המחשבים והרובוטים. ייתכן שהמדינה תחלק כסף לאזרחיה כדי שיוכלו לחיות באופן ראוי. לא תהיה זאת המצאת יש מאין משום שאת המוצרים והשירותים שיצרכו האזרחים מקבלי הכסף ייצרו המחשבים והרובוטים.

ריי קורצווייל (Raymond Kurzweil; נולד ב-12 בפברואר 1948) חזה בספרו עידן המכונות החושבות (The age of spiritual machines) שיצא לאור ב-1999 את ההתרחשויות הבאות לשנת 2019 (ועוד רבות נוספות):

1.  לאנשים יהיו באופן רווח יותר ממחשב אישי ספציפי אחד .
זו תחזית שהתגשמה לחלוטין. לרוב בני האדם יש כיום מחשב נייד, סמרטפון, ולעתים גם טבלט, שעון חכם, שגם הם מחשבים, ועוד.
2.     רוב הלמידה מבוצעת על ידי ישויות וירטואליות, מין מורים מדומים המבוססים על תוכנה.
התחזית לא התגשמה. לדעתי היא גם רחוקה עדיין מלהתגשם. למורים אנושיים יש כנראה איכויות אחרות שאין למחשבים וביניהן יכולות רגשיות, חברתיות ואחרות. המגע האנושי כנראה נדרש וקריטי לכל למידה.
3.     באמצעות טכנולוגיית התקשורת אפשר לעשות כל דבר עם כל אחד, ללא קשר למיקום הפיזי.
התחזית התגשמה ברובה אבל עדיין קיימים דברים רבים שאי אפשר לעשות באמצעות הטכנולוגיה. למשל, אי אפשר להעביר בצורה יעילה ריח ומישוש, אי אפשר לחבק, לחוש בחום הגוף. אני מניח שעם הזמן טכנולוגיית התקשורת תאפשר לעשות יותר ויותר דברים.
4.     תוחלת החיים תעלה ליותר מ-100 שנים.
התחזית לא התגשמה אבל למרות זאת תוחלת החיים עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. היא מגיעה כיום ליותר משמונים שנה וממשיכה לעלות. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שאנו עדים להם, אני מתאר לעצמי שלא מן הנמנע שעד שנות הארבעים של המאה הזאת יושג היעד - תוחלת חיים ממוצעת של 100 שנים.
5.     מערכות של נהיגה אוטומטית מותקנות ברוב הכבישים.
תחזית הנהיגה האוטומטית התגשמה, באמצעות מכוניות אוטונומיות שכבר נמצאות בדרכים (אמנם עדיין באופן התחלתי וניסיוני). מעניין שדווקא קורצווייל לא חשב בעניין זה על המכונית האוטונומית אלא על מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם. יכול להיות שאפילו עבורו, תחזית של מכונית אוטונומית, מכונית הנוהגת ומנווטת את עצמה בעצמה, נראתה אז דמיונית מדי.

***

התחזיות המתוארות מעידות על כך שבסך הכל כיוונן היה נכון. עם זאת, בחלק ניכר מהמקרים התגשמות התחזית, גם אם קרתה, לא קרמה עור וגידים בדיוק כפי שנחזתה. לדוגמה הנהיגה האוטומטית עתידה הייתה, לפי קורצווייל, להתבצע באמצעות מערכות אוטומטיות שיותקנו בכבישים עצמם ולא כמכונית אוטונומית.
וכן, בחלק מהמקרים התחזית כלל לא התגשמה, כגון התחזית לקיום נוכחות אנושית בירח.
גם אם התחזיות העתידניות אינן מתגשמות בדיוק כפי שנחזו, או אף אינן מתגשמות כלל, נראה שהן נותנות תמונה כללית לא רעה על העתיד וגם מהוות כלי להיערכות לקראתו.


יום רביעי, 12 בדצמבר 2018

חוזרים לירח … ולתמיד/יורם אורעד




   ציור: הלל שלפין



האם בעוד שנים ספורות נחזור  לירח והפעם כדי להישאר בו לתמיד?

מה שהיה…

מי זוכר את הנחיתה הראשונה של בני אדם על פני הירח? אלה שזוכרים אותה צריכים להיות היום בני יותר מחמישים. הנחיתה התרחשה ב-20 ביולי 1969 בנחתת של החללית האמריקנית אפולו 11 שנחתה על פני הירח בעוד חללית האם ממשיכה להקיף אותו ולהיות בקשר עם הנחתת ואנשיה. אחרי הנחיתה ההיסטורית הזו התקיימו עוד כמה טיסות מאוישות אל הירח ונחיתות על פניו. האחרונה שבהן הייתה של אפולו 17 שנחתה על פניו בדצמבר 1972.
חלפו כבר קרוב לחמישים שנה מאז ואיש לא נשלח שוב אל הירח.

ומה שיהיה...ובעתיד הקרוב

אבל עתה עומדת ארצות הברית לחזור אל הירח והפעם לתמיד. מנהל נאס"א ( NASA), סוכנות החלל של ארצות הברית, ג'ים בריידנסטיין (Jim Bridenstine) התחייב לשלוח שוב אנשים לירח ולהקים על פניו בסיס, וזאת תוך עשר שנים. נאס"א תשתף פעולה עם תשע חברות מסחריות כדי להשיג מטרה זו.
בכוונת נאס"א להקים בתחילה תחנת חלל שתקיף את הירח, משהו שמזכיר את תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ, אך מעל הירח. תחנת החלל הירחית הזו תוכל לאכלס בתוכה ארבעה אסטרונאוטים לתקופות של 30-90 יום.  תתבצע בה פעילות מדעית ומסחרית כאחד. תחנת החלל תוכל לאכלס בתוכה אסטרונאוטים כבר באמצע שנות העשרים של העשור הבא. בשלב מסוים יונחתו אנשים מתחנת החלל המאוישת אל אדמת הירח לביצוע משימות שונות. בלו אוריג'ין, אחת החברות המשתפות פעולה עם נאס"א כבר מתכננת נחתת ירחית גדולה הנקראת בשם "ירח כחול" (Blue Moon) שתוכל להנחית מטען של כמה טונות על אדמת הירח. משתתפת אחרת, לוקהיד מרטין, מתכננת גם היא נחתת ירחית בגודל מרשים שתוכל להנחית על הירח ארבעה אסטרונאוטים ביחד עם טון של מטען. הנחתת שתופעל תסיע אסטרונאוטים הלוך ושוב בין תחנת החלל לבין פני הירח ובכך תהווה מעין מעבורת ירחית.


   תחנת החלל המתוכננת להקיף את הירח בעשור הבא


למה הירח?

אז למה לטוס שוב לירח ולהתיישב על פניו?
מעבר לתשובה המקובלת (והנכונה מאד) שסקרנות האדם מניעה אותו לחפש מקומות חדשים ולהתיישב בהם, חזרה לירח והתיישבות קבע על פניו פותחים פתח לאפשרויות רבות ומרתקות. למשל, ניתן יהיה להקים עליו מצפי כוכבים עם שדה ראיה שלא יופרע כלל על ידי האטמוספרה, משום שלירח אין אטמוספרה, וזאת בניגוד לכדור הארץ בעל האטמוספירה. נכון שקיימים היום טלסקופי חלל המוצבים בחלל אבל טלסקופי חלל המצויים על קרקע מוצקה נוחים יותר לשימוש, לתפעול, לתחזוקה שוטפת ולתיקון.
הירח מהווה גם פוטנציאל חדש וחדשני לתיירות. תיירים שיגיעו אליו בעתיד יוכלו להתנסות בחוויות חדשות ובלתי מוכרות, שונות מאד מהמוכר לנו על פני כדור הארץ. ראשית, עצם הטיסה לירח תהיה חוויה בפני עצמה שבה יתנסו התיירים בשיגורם מכדור הארץ, ביציאתם לחלל, בהתקרבותם אל הירח ובנחיתתם על פניו. לפני שינחתו על פניו ייתכן מאד שהם יגיעו לתחנת חלל מעל פני הירח שבה יעשו הכנות לנחיתתם על פניו באמצעות נחתת שתישלח ממנה אל פני הירח. בזמן שהייתם בתחנת החלל יוכלו לראות את הירח ממרחק לא גדול בעת שתחנת החלל נעה סביבו כל העת. הנחיתה על הירח תהווה חווייה נוספת, ייחודית בפני עצמה. ולבסוף… היציאה אל פני הירח עצמם מהנחתת, שאולי תהיה גולת הכותרת של מסעם. כשיהיו על פניו יוכלו לראות את הירח מקרוב מקרוב, לצפות בכדור הארץ "זורח" מעל פניו וניצב במלוא הדרו בשמיו השחורים של הירח. הודות להיעדר אטמוספירה בירח, הם יוכלו לראות ממנו המוני כוכבים, הרבה יותר מאשר בשמי הלילה של כדור הארץ. ההתנסות בכוח המשיכה הנמוך של הירח, שישית מזה של כדור הארץ, תהיה חווייה מטלטלת - תוך הפעלת כוח קטן בלבד יוכלו התיירים לקפוץ לגובה של כמה מטרים, שממנו הם ינחתו אל פניו באיטיות. אם ירצו, יוכלו לנוע על פני הירח בדילוגים קלילים כשכל דילוג נושא אותם למרחק של כמה מטרים.
הירח יהווה מעין מקפצה לכוכב הלכת מאדים, הרחוק מאתנו בהרבה מהירח. ניתן יהיה להקים על אדמתו מפעלים לבניית חלליות למאדים ואלה יישלחו למאדים מעל פני הירח. החלליות ייבנו מחומרי הגלם המקומיים, אלה של הירח. כך, ייחסך כסף רב לעומת הכסף הנדרש לשיגור חלליות מכדור הארץ לעבר מאדים. אחד הגורמים לחיסכון הוא כוח המשיכה הנמוך של הירח, שיאפשר לשלוח חלליות ממנו תוך שימוש בפחות אנרגיה מאשר זו הנדרשת לשיגורן מכדור הארץ בעל כוח המשיכה הגדול יותר (פי 6). גורם אחר הוא עצם העובדה שהחומרים לבניית החלליות לא יובאו מכדור הארץ אלא ייכרו בירח עצמו. גם היעדר אטמוספירה בירח תתרום לחיסכון, משום שלא יהיה צורך באנרגיה כדי להתגבר על החיכוך הנגרם מתנועת החלליות בתוך האטמוספרה, יתרון שאיננו קיים בכדור הארץ בעל האטמוספירה.
הירח משופע גם במחצבים רבים שערכם הכספי רב מאד. אחד מהם הוא הליום 3, איזוטופ נדיר של הליום המהווה מקור לאנרגיה גרעינית נקיה, דבר שעשוי לסייע בהקטנת זיהום הסביבה בכדור הארץ, הנגרם משימוש בדלקים מזהמים. בארצות הברית מפיקים קילוגרמים ספורים של הליום 3 מידי שנה אבל בירח הוא קיים בשפע. בירח יש גם זהב, מתכות נדירות ועוד.


 
                                                                 בסיס עתידי על פני הירח



***
האם בעוד עשר שנים נראה טיסות שגרתיות של בני אדם אל תחנת החלל הירחית שתקיף את הירח ונחיתות שגרתיות של בני אדם על פניו? האם בעוד עשרים עד שלושים שנה נהיה עדים לשיגורן התכוף של חלליות מאוישות למאדים מהירח, להקמת התיישבויות על פני הירח ולנופשוני ירח מפתים שיוצעו לתיירים פוטנציאליים?
התכניות המתקדמות והמפורטות לחזרה לירח ולהתיישבות על פניו, הגופים הרבים המשתתפים בהן והכספים הרבים המושקעים בתכניות החזרה לירח, מרמזים על כך שסביר שאכן זה מה שעתיד להתרחש.

העולמות המקבילים של התקשורת המודרנית/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין טכנולוגיית התקשורת המודרנית מאפשרת לנו כיום לחיות בעולמות מקבילים שביכולתנו לנוע ביניהם במהירות. כך, אנחנו יכולים ל...