יום שני, 25 בדצמבר 2017

האם לערב הורי תלמידים באמצעות כלים טכנולוגיים?/יורם אורעד



 ציור: הלל שלפין


על רתימת הטכנולוגיה לשיפור הלמידה מדברים כבר עשרות שנים אבל למרבה הצער חלק מהשימוש בה בהקשר זה הוא לקוי ובעייתי מסיבות שונות.
כתבה שהופיעה בחודש שעבר דנה באחד ההיבטים של שימוש בטכנולוגיה - ההיבט של הקשר בין מורים, הורים ותלמידים. מוצגים בה עשרה ממצאים המסייעים למורים לשמור באמצעות כלים טכנולוגיים על קשר בין הורים ומורים כדי לקדם את הישגי התלמידים. בין היתר מוצע לשלוח להורי התלמידים הודעות בעלות פן חיובי פעם בשבוע שבהן ידווח להם באופן חיובי על מצב התלמידים. ההודעות יכולות להיות הודעות ווטסאפ או אימיילים. לפי הכתבה, מחקרים מרמזים על חשיבות תדירותם הגבוהה של  ההודעות, על כך שהן צריכות להיות אישיות ועל כדאיות שילוב תמונת התלמיד או התלמידה כשהם לומדים בכיתה. ההודעות צריכות לכלול גם הנעה לפעולה אקטיבית מצד ההורים. יש גם לעשות מאמץ לתרגם הודעות להורים שאינם דוברי עברית.
האם באמת זה אפשרי והאם מה שאפשרי באופן עקרוני גם יעבוד?
והאם זה בכלל רצוי?
מספר מכשלות עומדות בפני מימוש כוונה זו, גם בלי להקשות ולשאול האם מימושה נחוץ. להלן כמה מהן:

  • זמן המורה: מה שמוצג בכתבה דורש זמן, וזמן רב. כתיבת הודעות בתדירות גבוהה, שיהיו גם אישיות, דהיינו מותאמות לכל תלמיד, צילום תלמידים בכיתותיהם, דרבון הורים להיות אקטיביים, תרגום הודעות עבורם ועוד, הן פעולות זוללות זמן. כשנדרש זמן רב גם להפעלת תכנית הלימודים המוכתבת מצד המדינה, הביצוע הופך לבלתי אפשרי למעשה. הדרישה למימוש תכניות הלימודים של המדינה במקביל לניהול פעולות כאלה בין המורים להורים, איננה מעשית מפאת יריעת הזמן שאיננה מספיקה לשניהם גם יחד.
  • ניצול לא נכון של זמן המורה: התהליך הזה גוזל זמן מורה שהיה עדיף שיושקע במקום אחר. למשל, הייתי שמח אילו זמן המורה היה מושקע בדברים כגון: שימוש בכלים טכנולוגיים להעלאת יצירָתיוּתם של תלמידים, עיסוק סביב סוגיות שמעניינות אותם. אבל דבר זה עלול להתנגש עם הדרישה ללמד על פי תכנית הלימודים המוכתבת ולכן לא מעשי במיוחד.
  • הרדיפה אחרי הישגים וציונים: מערכת החינוך מכוונת כיום להישגים. אנחנו שומעים כל העת על מבחני המיצ"ב, על מבחני הטימס ועוד ועל הישגי בתי הספר השונים ושל המגזרים השונים במבחנים אלה. קשה לדרוש ממורים להיות מכוונים בעת ובעונה אחת להישגים ולעירוב הורים בדרך שתוארה עקב העומס הרב מדי שיידרש מהם לקיים את שני הדברים.
  • זמן ההורים: מעורבות הורים דורשת זמן. כל עוד הם רק בגדר מקבלי דיווחים לא תדירים מדי, הדבר בהחלט רצוי אבל כאשר הם נדרשים גם להיות אקטיביים, לא בטוח שהם אכן יירתמו לכך (ואין זה קשור בכלל לכלים טכנולוגיים).
  • התנגדות תלמידים: התלמידים לא תמיד יתלהבו לשתף פעולה כדי לעודד מעקב קפדני ומתמיד אחריהם, וזאת בלשון המעטה.

מעורבות הורים מסיבית באמצעות כלים טכנולוגיים איננה מעשית, במצב הנוכחי, למרות שהיא אפשרית באופן עקרוני. זמן המורה המוגבל, הניצול הלא נכון של זמן זה, ההישגיות הרוויה בכל ורידיה ונימיה של מערכת החינוך והתנגדותם הפנימית של תלמידים יהפכו אותה לכמעט בלתי אפשרית להשגה.
מעורבות מסיבית כזו גם איננה רצויה בעיניי.
ובכלל, השימוש המוצע הזה מחמיץ את היכולות הייחודיות של טכנולוגיות המאה ה-21 לשיפור הלמידה. למשל, הטכנולוגיות מאפשרות כיום למורים להפוך ממרצים למנחים, באופן נוח ומעשי, להפוך את הלמידה למותאמת אישית לתלמידים ובכך לשפר את למידתם. הן מאפשרות להעצים את חדוות הלמידה שלהם ולהגביר את יצירָתיוּתם. הטכנולוגיות מאפשרות למורים לשלוח את תלמידיהם לחקור נושא שמעניין אותם באמצעות כלים טכנולוגיים טובים. זאת, ללא התערבות לוחצת של המורים אלא תוך הנחייה וייעוץ שהם יעניקו לתלמידים. קיימים גם כלים טכנולוגיים המאפשרים שיתופי פעולה נוחים בין תלמידים שיכולים להעשיר את שיתופי הפעולה ולשפר את איכותם כאחד.
ועוד ועוד.
אבל אִפְשוּר בלבד אינו מספיק. כדי שהטכנולוגיה אכן תקיים את כל אלה ועוד דברים רצויים אחרים, צריך לוותר על דברים אחרים שהיא מאפשרת באופן עקרוני. הסיוע לקידום מסיבי של מעורבות הורים הוא אחד מהם.
וצריך להשתמש בה באופן מתאים ובהקשרים פדגוגיים מתאימים.

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

להיות על-אדם/יורם אורעד

                                          
 ציור: הלל שלפין


מבט חטוף על ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות הטכנולוגיות של היום מוביל למחשבה שייתכן שאנחנו בדרך להפוך ל "על אדם" או במלים פרוזאיות יותר - אדם משוכלל בהרבה מזה של היום. כיצד ייראה אותו "על אדם", ואילו השלכות עשויות להיות להופעתו? כתבה שפורסמה בחודש שעבר על ידי סרוואנט סינג' (Sarwant Singh) נותנת כמה רמזים לכך. בכתבה מוּתוִים שבעה כיוונים שבהם ישתנה עולמנו עד שנת 2030, כולם נוגעות לאדם ולישות שהוא אולי מתפתח לקראתה - העל אדם. אלה הם שלושה משבעת הכיוונים: העצמת הגוף (augmented body): במהלך השנים הבאות יועצמו יכולות הגוף שלנו, שיאפשרו לנו להיות חכמים יותר, חסונים יותר ובכלל בעלי יכולות משוכללות יותר. הדבר יתבצע באמצעות מספר דרכים. אחת מהן היא המחשוב הלביש שיעבור בהרבה את זה של היום. בין היתר נוכל לצלם תמונות ווידיאו באמצעות עדשות מגע שיוצמדו לעינינו ולקבל תרגום קולי מיידי משפה לשפה ובכך לשבור את מחסום השפה. נוכל להעצים את כוחנו הפיזי בהרבה באמצעות שלד חיצוני מלאכותי. נראה שתלים מסוגים שונים שישולבו בגופנו, בין השאר במוח. טכנולוגיות גנטיות יאפשרו לנו לתכנן עוברים ולסלק מחלות גנטיות. דברים אלה יובילו לגוף אנושי חסון יותר. מצד שני הגוף המועצם ייצור סכנות חדשות כגון ריגול אחרי אנשים באמצעות מצלמות המחשוב הלביש. העברת מחשבות מהירה יותר ומדויקת יותר: טכנולוגיות המחשוב הלביש וממשקי מוח מחשב יאפשרו להעביר מחשבות מהר יותר בזכות עקיפת הצורך בהקלדה או בדיבור. הן יאפשרו גם העברה מדויקת יותר שלהן משום שבהקלדה או בדיבור המחשבות עוברות דרך מסננת המלים. העצמת האמפטיה שלנו לאחרים: טכנולוגיות כגון מציאות מדומה (VR) וממשקי מוח מחשב (BMI) יוכלו לאפשר לנו הבנה משופרת של נקודות הראיה של אחרים. למשל, באמצעות טכנולוגית המציאות המדומה נוכל לחוות את מצוקתם של פליטים. ממשקי מוח מחשב יאפשרו לנו להבין את נקודות הראיה של אנשים אחרים ישירות מתוך מוחם. אפשרויות נוספות אחד מכיווני העצמת הגוף תהיה לדעתי גם הרחבת החושים שלנו - ראיה בצבעים שאינם נראים לעין, ראיית לילה, ראיה טלסקופית, העצמתם של ריחות, שמיעת קולות ממרחק רב ועוד. העצמת הגוף תכלול אולי אף פיתוח של חושים חדשים, למשל כאלה שיאפשרו לחוש בשדה מגנטי. אחת הסכנות שאני חושש מהן היא ששתלי המוח יאפשרו לחדור למוח ולבצע פעולות זדוניות כגון ריגול אחרי מחשבות, שינוי זכרונות, השתלת זכרונות ומחיקת זכרונות. סכנה נוספת היא השליטה המוגברת בטכנולוגיות הגנטיות שתאפשר ביצוע מניפולציות שליליות בתכונות של גוף האדם. כיוון אפשרי נוסף הוא הענקת מהירות וחוזק לגוף, שיאפשרו פעולות כגון תנועה במהירות עצומה, אולי של עשרות קילומטרים לשעה, דבר שעשוי לייתר בתנאים מסוימים שימוש בכלי רכב. העברת מחשבות מהירה יותר ומדויקת יותר היא מלהיבה בעיניי משום שכך יתאפשר קיום דו שיח או רב שיח באופן נגיש, ישיר ונוח בהרבה מזה של ימינו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מעוניינים להעביר מחשבות בעירומן, כפי שהן. יתרון השימוש במלים, דְבוּרות או כתובות, הוא שאנחנו מעבירים באמצעותן רק את מה שאנחנו מעוניינים להעבירו, מעצבים את מחשבותינו באמצעותן באופן בו אנו מעוניינים, הייחודי לנו, ומסננים את מה שאיננו מעוניינים להעביר. אני מניח שגם העברה ישירה של מחשבות תאפשר את מניעת העברתן של כל המחשבות אבל האפשרות להעברתן בצורה ישירה ומהירה עלולה לפתות אותנו לשלוח את כל המחשבות כפי שהן, ללא סינון. מעבר לכך, העברת מחשבות בדרך זו לא תאפשר לנו לעַצְבָן לפי טעמנו. הן פשוט יועברו כפי שהן. מציאות מדומה וממשקי מוח מחשב יוכלו לדעתי לשפר את היחסים בין בני אדם בהקשרים שונים - סכסוכי משפחה, סכסוכים בין בני זוג, בעיות בין הורים לילדים, סכסוכים פוליטיים ועוד. זאת משום שהם יאפשרו את הבנת עמדותיהם של אנשים שונים בצורה משופרת. הם יאפשרו לרופאים, ובמיוחד לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, להבין טוב יותר את המטופלים שלהם ולשפר את הסיוע שהם מעניקים להם. הם יסייעו לשורה ארוכה נוספת של בעלי מקצוע לשפר את עבודתם כגון עובדים סוציאליים, מורים ושופטים. עם זאת רצוי שהם לא יהיו בלעדיים. לאמצעים המסורתיים לטיפול במצוקות, סכסוכים ועוד, כגון שיחה, יש ייחודיות משלהם ושימוש בהם לצד הטכנולוגיות החדשניות, ייתן תמונה שלמה יותר ומלאה יותר מאשר שימוש בלעדי בטכנולוגיות החדשניות. *** הטכנולוגיה משפרת את יכולותינו, בריאותו וגופנו בהתמדה ותהליך השיפור מואץ עם הזמן. יש עוד דרך ארוכה עד שהיא תביא להפיכת האדם לעל-אדם. ייתכן שבתחילה יבוא שיפור משמעותי באדם באמצעות אמצעים "פרימיטיביים" יחסית כגון טכנולוגיות לבישות אבל אלה יוחלפו מן הסתם די מהר בטכנולוגיות שיוטמעו בתוך הגוף עצמו. מעבר זה, מהטכנולוגיות הלבישות להטמעה בגוף עצמו, מהווה אולי את אחת האינדיקציות שיסמנו את תחילת הפיכתנו לעל-אדם. עוד אינדיקציה תהיה רמת השיפור בין האדם לבין העל-אדם. זו תצטרך להיות דרמטית כדי שתיחשב כאינדיקציה כזו. אלמנט חיוני במהות העל אדם צריך להיות לדעתי ההתגברות על המחלות ועל המוות משום שיש משהו מוזר ולא אמין בעל-אדם שאיננו בריא לחלוטין ובן מוות. האם אנחנו מעוניינים בכלל בהפיכתנו לעל אדם? מאחר שהאדם מטבעו שואף להשתפרות מתמדת, השאלה כמעט מיותרת. אני מאמין שכולנו נרצה תמיד להשתפר עוד ועוד, דבר שמשמעותו הוא בין היתר בריאות טובה יותר, יכולות פיזיות, קוגניטיביות ורגשיות טובים יותר וחיים ארוכים יותר, אולי ללא גבול.

מזמזמים בּזוּם - בעיית התקשורת הדיגיטלית בחינוך/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין   טכנולוגית התקשורת הייתה אמורה לסייע להוראה ולמידה במשבר הקורונה. לא זה בדיוק מה שקרה. סיבה אפשרית אחת לכך היא שהלמידה הדיג...