מִתְקַשרים ישירות - שתי שיטות לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה/יורם אורעד

ציור: הלל שלפין

האם התקשורת בעתיד הנראה לעין תעבור מדיבור והקלדה לתקשורת באמצעות חשיבה ישירה? מכון MIT מתווה את הדרך לאחת הדרכים שיאפשרו לעשות זאת. חוקרים במכון פיתחו מערכת המאפשרת לתקשר באופן שקט ופרטי עם המחשב והאינטרנט פשוט על ידי חשיבה, שאותה מתרגמת המערכת למלים. המערכת, הקרויה  אַלטֵראֵגו (AlterEgo) מורכבת ממתקן נלבש על הפנים, המצויד באלקטרודות המזהות מלים שהמשתמש במערכת הוגה אותן בראשו. כשהוא אומר את המלים בראשו נוצרים אותות חשמליים על פניו. אלה הן אותות המשמשים במצב רגיל להנעת שרירי הדיבור המצויים בפנים אך כאן הם אינם מניעים אותם. המערכת מזהה את האותות הנוצרים כאשר נאמרות המלים בראש (וללא קול) ומתרגמת אותן למלים המתאימות. המערכת מצוידת גם באזניות המבוססות על מוליכות העצם. הן מעבירות קולות דרך עצמות הפנים להעברת מידע קולי למשתמש תוך שמירה על פרטיות וללא הפרעה לשיחה שהוא מקיים. המתקן מסוגל לקיים קשר אלחוטי לכל מתקן ממוחשב באמצעות בלוטות'.

דרך שניה שמסתמנת לתקשורת ישירה באמצעות מחשבות היא באמצעות מתקן ממוחשב שיושתל במוח עצמו, יחובר ממש אל הנוירונים (תאי העצב) ויעביר את המחשבות ישירות מאדם לאדם או מאדם למחשב.  חברה בשם ניורלינק (Neuralink) שנוסדה על ידי אלון מאסק עוסקת כבר בפיתוחו של מתקן כזה. המתקן, אם וכאשר יפותח, יאפשר אולי גם העברת מחשבות ורגשות ללא צורך במלים.

לשתי השיטות יתרונות גדולים משום שהם מייתרים את ההפעלה המקובלת כיום של תקשורת - באמצעות הקלדה, דיבור או אף מחוות יד. הן מייעלות את התקשורת ומקלות עליה.

אולם איזו מן השיטות היא המועדפת?

מאחר שמתקנים להעברת מחשבות באופן ישיר עדיין אינם קיימים קשה מאד להשיב על השאלה. כמו כן התשובה תלויה גם בהעדפות המשתמש. יחד עם זאת, אפשר לפחות להשוות בין השיטות בהיבטים שונים:

1. טכנולוגיה פולשנית מול טכנולוגיה לבישה: שיטת התקשורת הישירה על ידי העברת מלים באמצעות מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, איננה מצריכה התערבות פולשנית בגוף האדם, לעומת המתקן המושתל במוח שיחייב התערבות כזו. מאחר שעדיין איננו יודעים בדיוק אילו סכנות טמונות בהתערבות כזו ואילו סכנות טמונות בעצם הימצאותו הקבועה של המתקן במוח, השיטה הראשונה נראית כעדיפה. תמיד ניתן יהיה ללבוש או לפשוט את המתקן המולבש על הפנים, דבר שאיננו נכון לגבי המתקן שיושתל במוח.
2. העברת ישירה של מלים מול העברה ישירה של מחשבות ורגשות: שיטת האַלטֵראֵגו  תתמקד בהעברת מלים. לעומת זאת טכנולוגיית המתקן המושתל במוח תאפשר אולי בעתיד לשדר רגשות ותחושות ולהציץ את תוך רגשותיהם ותחושותיהם של בני אדם ואל תוך זיכרונותיהם. עד כמה הדבר חיובי או שלילי? את זה ייקבעו השימושים שייעשו באפשרות זאת והגינותם של המשתמשים בו. מצד אחד היא יכולה להוות כלי חשוב עבור אנשים העוסקים במקצועות טיפוליים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מאמנים אישיים ועוד). מצד שני היא עלולה לאפשר חיטוט מזיק ברגשות וזיכרונות של אנשים. אין ספק ששיטת האַלטֵראֵגו  (או הדומות לה) פשוטה ונקייה יותר מבחינה זו מאחר שהיא תעביר רק מלים. לעתים איננו מעוניינים להעביר ישירות מחשבות אלא את המלים עצמן בלבד. למעוניינים בכך, שיטת האַלטֵראֵגו תהיה עדיפה, מן הסתם.
3. הצורך בלבישה מול ייתור הצורך הזה: מתקן האַלטֵראֵגו או דומיו, יחייב ללבוש ולפשוט אותו בהתאם לצורך. יש אף מצבים שלא נוכל ללבוש אותו על פנינו או שלא יהיה נוח לעשות זאת כגון בעת שכיבה במיטה או בעת עשיית מקלחת. מצד שני, אפשר להסיר את מתקן ה-אַלטֵראֵגו בקלות רבה בהרבה מאשר את השתל הממוחשב המותקן ישירות במוח.

***

כפי שזה נראה כרגע עתיד התקשורת שייך ליצירת קשר באמצעות חשיבה ישירה. ייתכן מאד ששתי השיטות המתוארות כאן לבצעה יתקיימו זו לצד זו, ואפילו סביר להניח שכך יהיה. כמובן שייתכן שאף אחת מן השיטות לא תיושם בסופו של דבר בעקבות עלייתה של שיטה אחרת או של שיטות אחרות. מכל מקום, לא ברור עדיין מה יהיה גורלה של התקשורת באמצעות חשיבה ישירה, המגששת בימים אלה את צעדיה הראשונים לקראת הגשמה.