לחבק את כל קרינת השמש/יורם אורעד

 לחבק את כל קרינת השמש/יורם אורעד

כדור דייסון. השמש נמצאת במרכז הכדור

פתרון מדהים להתמודדות בעתיד הרחוק, עם צרכי האנרגיה של האנושות הוא מבנה הקרוי "כדור דייסון", מבנה כדורי מלאכותי חלול ענק מסביב לשמש, הקולט את כל קרינתה. פתרון אחר הוא "נחיל דייסון",מבנה המורכב מאלפי מראות קטנות או תאי שמש קטנים המקיפים את השמש במסלולים שונים.

עוד אנרגיה, ועוד ועוד אנרגיה. הצורך של האנושות באנרגיה גדל והולך. במהלך הדורות גדלה צריכת האנרגיה לאדם יחיד פי יותר ממאה, דבר שקרה בין היתר בעקבות התפתחות התחבורה, התעשייה ומכשירים ביתיים שונים. איך אפשר לקבל עוד ועוד אנרגיה שתספק צרכים עתידיים שלנו גם בעתיד הרחוק? בשנות החמישים של המאה הקודמת העלה הפיזיקאי פרימן דייסון (1923-2020) רעיון מדהים למבנה על שיספק את צרכי האנרגיה באופן כמעט בלתי נגמר. דייסון תיאר מבנה כדורי חלול מסביב לשמש, שיקלוט את כל האנרגיה הנפלטת ממנה ויאפשר להשתמש בה.

כדור דייסון ואיך לבנות אותו

אל כדור הארץ מגיעה רק כמות זעירה מאד מתוך כלל אנרגית הקרינה הנפלטת מן השמש. האם ניתן לקלוט את כל אנרגית הקרינה ולהשתמש בה?

כדור דייסון מאפשר תיאורטית לעשות זאת. זהו מבנה כדורי מלאכותי אדיר מימדים המקיף את השמש ולמעשה סוגר עליה ואוטם את קרינתה. הקרינה פוגעת במעטפת הכדור (מבפנים) ונבלמת על ידי המעטפת. הכדור "כולא" בתוכו את אנרגית הקרינה המגיעה מהשמש ומונע ממנה להמשיך מחוץ למבנה הכדורי. על חלקו הפנימי של הכדור יוצבו תאי שמש או מראות שייעודם יהיה לאסוף את אנרגית הקרינה. כך ניתן יהיה לנצל את כל אנרגית הקרינה הנפלטת מהשמש. מעבר לכך - על שטחו הפנימי העצום של כדור דייסון, שטח הגדול פי מאות מיליונים מזה של כדור הארץ, ניתן יהיה להקים יישובים אנושיים וליצור בהם כוח משיכה מלאכותי על ידי סיבוב הכדור סביב צירו. 

בניית כדור דייסון מציבה אתגרים ענקיים. אחד מהם הוא הכמות האדירה של חומר הנדרש לבנייתו.  ניתן יהיה להשיגה מפירוקו של כוכב לכת או של כמה כוכבי לכת, כגון כוכב חמה ונוגה. אתגר נוסף הוא בעיית מתח החומר. המתח שייוצר מסיבוב הכדור סביב צירו ליצירת כוח משיכה מלאכותי, גדול מעבר לזה של כל חומר ידוע. בנוסף, קיימת גם בעיית יציבות. פגיעה של גרם שמים במעטפת הכדור עלולה להוציאו מיציבותו. כדור דייסון, מאחר שהוא חוסם את כל הקרינה שפולטת השמש, עשוי גם להפר את המאזן האקולוגיה במערכת השמש ולהזיק לו.

נחיל דייסון ואיך לבנות אותו

עם הבעייתיות שיוצר כדור דייסון עשוי להתמודד בהצלחה רעיון אחר - נחיל דייסון. זהו מבנה המורכב מאלפי מראות קטנות או תאי שמש קטנים המקיפים את השמש במסלולים שונים. מן החלל המבנה עשוי להיראות כמו נחיל דבורים סמיך המקיף כוורת. אם יהיו אלה תאי שמש הם יפיקו אנרגיה חשמלית ישירות מקרינת השמש הנופלת עליהם. במקרה של מראות, אפשר יהיה להשתמש בהן כדי לרכז את הקרינה לנקודות שונות בחלל להפקת אנרגיה שימושית לנו. 

נחיל דייסון

על פי אחד הרעיונות, בניית נחיל דייסון תימשך כמה עשרות שנים בלבד. רובוטים יישלחו אל כוכב הלכת כוכב חמה (מרקורי) ויכרו חומר מאדמתו. החומר יישלח לחלל למסלול סביב כוכב חמה, משימה שאינה קשה במיוחד עקב כוח המשיכה הנמוך של כוכב הלכת. בחלל, יבנו רובוטים את היחידה הראשונה של נחיל דייסון מהחומר. היחידה תספק אנרגיה כדי להמשיך בפעולת כריית החומרים בכוכב חמה וכדי לבנות יחידות נוספות. החומרים שייכרו יישלחו אל החלל ושוב ייבנו מהם הרובוטים יחידות לקליטת אנרגיה. האנרגיה שיפיקו היחידות תנוצל להמשך פעולות כרייה ובנייה נוספות וחוזר חלילה. התהליך הוא אקספוננציאלי. ככל שיהיו יותר יחידות כך תופק יותר אנרגיה וייבנו יותר יחידות, שגם הן בתורן יספקו אנרגיה להמשך פעולת הכרייה ובניית היחידות.

כדור דייסון לעומת נחיל דייסון

כדור דייסון ונחל דייסון כאחד, מהווים אתגרים טכנולוגיים עצומים. יחד עם זאת, נראה שנחיל דייסון מעשי יותר לביצוע וזאת מהסיבות הבאות:

• כדי לבנות את כדור דייסון שהוא כדור אטום, נדרשת כמות אדירה של חומר. לעומת זאת, נחיל דייסון בנוי מיחידות קטנות עם חללים רבים ביניהם, דבר שמשמעותו הרבה פחות חומר.

• מאחר שכדור דייסון הוא גוף קשיח קיימת סכנה כי יינזק מפגיעת גופי חלל שיפגעו בו כגון מטאוריטים. זאת לעומת נחיל דייסון שפגיעה בו תגרום לנזק נקודתי בלבד.

• כדור דייסון חוסם את כל קרינת השמש. הדבר עלול לגרום לנזק אקולוגי במערכת השמש. לעומת זאת, נחיל דייסון אינו חוסם את כל הקרינה וגם ניתן לשלוט באופן מדויק במרכיביו וכך לאפשר לעודפי קרינה להמשיך אל כוכבי הלכת הזקוקים להם ולמנוע את הנזק האקולוגי.

• לעומת כדור דייסון הדורש דיוק רב בבנייתו ובאחזקתו, כשכל אי דיוק או טעות עלולים להיות הֲרֵי אָסוֹן, הרי שנחיל דייסון מורכב מיחידות עצמאיות. משמעות הדבר היא הקלה משמעותית מאד על יצירת הנחיל ועל אחזקתו.

עם זאת, נחיל דייסון נחות בהשוואה לכדור דיייסון מהסיבות הבאות:

• בכדור דייסון נקלטת כל האנרגיה הנפלטת מן השמש. לעומת כמות אנרגיה נמוכה יותר שנקלטת בנחיל דייסון, עקב החללים שבין היחידות המרכיבות אותו. 

• השטח הפנימי העצום של כדור דייסון, גדול בהרבה מהשטח של כלל מרכיבי נחיל דייסון (שגם הוא עצום) ולכן ניתן יהיה להקים עליו יישובים אנושיים רבים בהרבה מאשר בנחיל דייסון.

בחינת היתרונות מול החסרונות, מראה שנחיל דייסון אפשרי ועדיף בהרבה על כדור דייסון. כרגע האנושות עוד רחוקה מאד מהיכולת לבנות כדור דייסון או אפילו נחיל דייסון.

נפש וחברה במסעות בין הכוכבים/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי playground.com

כשיתאפשרו טיסות חלל למרחקים ארוכים מאד הם יימשכו עשרות, מאות ואולי אלפי שנים. אילו אתגרים נפשיים וחברתיים טומנים בחובם מסעות כאלה וכיצד נתמודד אתם?

בסרטון דוקומנטארי קצר מתוארת ספינת חלל ענקית הנושאת 1800 נוסעים. היא מונעת בהנעה של מיזוג גרעיני ויוצאת ליעדה ממסלולה סביב כדור הארץ בתאוצה של 1g, המעניקה לנוסעיה תחושת כובד כמו זו שבכדור הארץ. החללית עושה את דרכה אל פרוקסימה קנטאורי B, כוכב לכת המקיף את הכוכב פרוקסימה קנטאורי, המצוי במרחק של 4.2 שנות אור מכדור הארץ. זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש, שניתן לקיים בו חיים. לאחר הגיעה למהירות של 4.2% ממהירות האור כבים מנועי ספינת החלל והיא ממשיכה ליעדה, שאליו תגיע כעבור 100 שנה ובמהלכן ייוולדו ילדים, ואנשים מבוגרים יזדקנו וימותו. בינתיים תספק החללית גרביטציה מלאכותית כמו של כדור הארץ באמצעות סיבובה סביב צירה.

המסע המתואר בסרטון הוא דוגמה לאחת משיטות ההנעה החללית לטווח ארוך, כרגע תיאורטית, הנקראת ספינת דורות. ספינת דורות היא חללית ענקית הנושאת אלפי ואולי רבבות בני אדם שיחיו בחללית, יתחזקו אותה ויביאו דורות של צאצאים. בספינת הדורות המתוארת בסרטון המסע יימשך 100 שנה אבל מסעותיהן של ספינות דורות עשויות להימשך גם מאות שנים ואולי אף אלפי שנים.

מה יהיו ההשלכות הנפשיות והחברתיות במסעות חלל ארוכים כאלה, כאשר הם יתאפשרו?

אתגרים נפשיים וחברתיים על סיפונה של ספינת דורות

המקום המצומצם יחסית בתוך החללית עלול לגרום לנוסעים שבה למצוקה נפשית שתתבטא בין היתר בבדידות, קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) או דיכאון. זאת, משום שהמרחב שבה, גדול ככל שיהיה, יהיה מצומצם ומוגבל על ידי דופנותיה. אי אפשר יהיה לצאת מגבולות החללית משום שהיא תהיה הסביבה מאפשרת החיים של המצויים בתוכה. 

על פני כדור הארץ אפשר לחרוג בקלות מגבולות השכונה שלנו, העיר שלנו ואפילו המדינה שלנו, דבר המאפשר להכיר מבחר של אנשים שונים, נופים מגוונים ותרבויות שונות. בספינת הדורות, לעומת זאת, המבחר יהיה מצומצם בהרבה, דבר שיהפוך אותה למעין כפר מנותק מהעולם ועלול לגרום לתחושת חֶסר חברתית. שוכני החללית יקיימו אינטראקציה חברתית רק עם מספר מועט יחסית של בני אדם, אלה שבתוך החללית. כך, תמנע מהם האפשרות לקיום קשת רחבה בהרבה ומגוונת בהרבה של קשרים חברתיים, כפי שאנו מכירים בכדור הארץ. אפשרויות האינטרקציה וההיכרות שלהם עם בני אדם יהיו מצומצמות, דבר שיקשה על הכרת חברים או בני ובנות זוג.

מענה אפשרי לאתגרים הנפשיים והחברתיים הוא הפעלת בינה מלאכותית ברמה גבוהה, בין היתר אולי באמצעות שילובה בתוך רובוטים. הרובוטים, שבהם תשולב הבינה המלאכותית, ידמו בני אדם אמיתיים. ההדמיות ירחיבו את עולם האפשרויות לאינטראקציה ולהיכרות. הן יאפשרו לקיים אינטראקציות עם שפע של אנשים מדומים בנוסף לאמיתיים שבתוך החללית. ניתן יהיה גם להגדיל את מספרן (של ההדמיות) על ידי שליחת אוסף הדמיות נוספות מעת לעת, מכדור הארץ. הבינה המלאכותית תהיה רלוונטית לא רק להתמודדות עם האתגר החברתי אלא גם עם האתגר הנפשי. למשל, ניתן יהיה לשוחח עם אנשים מדומים להפגת תחושת הבדידות וכן לקיים עמם שיחות מעניינות ומגוונות. המענה הזה אמנם לא יפתור את בעיית ההיכרות עם בני זוג לצורכי רביה אבל בהחלט עשוי לתת מענה מסוים להיכרות לצורך רומנטי או מיני.

גם מציאות מדומה תוכל לתת מענה לבעיות אלה ובפרט לסכנת הקלאוסטרופוביה שעלולים להשרות החיים בחללית הסגורה. לדוגמה, ביכולתה לשאת את יושבי החללית אל נופי טבע, נופים של עיר, מדבר, ים, נופי כפר ועוד, שבהם הם יוכלו לשוטט ולתפקד כאילו הם נמצאים שם בגופם הפיזי. 

מענה אפשרי נוסף להתמודדות עם בעיית הפחד ממקומות סגורים הוא חלונות שקופים או כאלה שיוכלו להפוך לשקופים בשעת הצורך, שיאפשרו לראות את החלל שסביב החללית למלוא עומקו. מצד שני שימוש כזה עשוי דווקא לעורר רתיעה אצל אנשים מסוימים מפני מימדי החלל הפתוחים והחשוכים הנפרשים למלוא העין.

לבסוף, כאשר תגיע החללית אל כוכב היעד ועוד לפני כן, התקשורת עם כדור הארץ בעצם כמעט ולא תתקיים באופן המוכר לנו. זאת, משום שהשידורים אל כדור הארץ יגיעו שנים לאחר יציאתם אליו וכך גם התשובה אליהם. כך, החברה שבתוך ספינת הדורות תהיה למעשה חברה מבודדת, חברה שאיננה שייכת בדיוק לאנושות המוכרת לנו. האם אפשר יהיה בכלל לטעון שהחברה הזו מהווה חלק מהאנושות?

ההגעה ליעד מציבה גם היא את שאלת השייכות לאנושות. במצב שבו חולפות שנים עד שמגיעה תשדורת מהיעד לכדור הארץ ושנים עד שמתקבלת תשובה, האם באמת ניתן יהיה להתייחס לאלה שיגיעו אל היעד כשייכים לחברה האנושית? האם לא תהיה זו למעשה חברה אנושית חדשה ומנותקת, חברה אנושית שאינה שייכת עוד לזאת שהיא יצאה מגבולותיה?

חלל 2024 - שנת 2024 בחלל/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי gencraft.com

הדרך להתיישבות בני אדם בירח ובגרמי שמים אחרים עוד רחוקה אבל פעילות החלל נמשכת ללא הרף כבר עשרות שנים. אז מה יקרה בשנה הבאה בחלל? הנה ארבע משימות מרתקות שאמורות להתבצע בשנה שתתחיל תיכף, כולל משימה מאוישת אחת.

אירועי חלל בולטים בשנת 2024

מאז שנות החמישים של המאה העשרים, לא פסקה העשייה בתחום חקר החלל באמצעות חלליות ולוויינים ועם השנים הפכה לתוססת יותר. חלק גדול מהחקר הזה פלש לתחומי חיי היום יום שלנו כגון לווייני תקשורת ולווייני מזג אויר. גם 2024 תהיה שנה פעילה בתחום החלל. 

האירוע החשוב ביותר וגם המרתק ביותר יהיה תכנית ארטמיס 2 (Artemis 2) שבה יישלחו אסטרונאוטים להקפת הירח. היא מהווה את השלב השני של התכנית, שמטרתה שיגור בני אדם לירח, הנחתתם עליו וקיום נוכחות קבועה בו. זוהי הטיסה המאוישת הראשונה בתכנית. אירוע חשוב נוסף הוא יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר (Europa Clipper), משימה לא מאוישת, שתשוגר לאירופה, אחד מירחי כוכב הלכת צדק, שתכלול גם מֵָקֵפֵת (מֵָקֵפֵת - גשושית שמקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר). המקפת תקיף את צדק ותעבור מספר פעמים על פני אירופה כדי ללמוד עליו. משימה נוספת, חקר ירחי מאדים (Martian Moons Exploration) גם היא משימה לא מאוישת למאדים. מטרתה להביא לראשונה דגימות מאדמתו של הגדול בירחי מאדים - פובוס (Phobos) ולעבור על פני ירחו האחר, דיימוס (Deimos) לביצוע תצפיות עליו. עוד משימה היא צ'אנגה 6 (Chang'e 6), משימה לא מאוישת. מטרתה היא להשיג דגימות של אדמה וסלעים מהצד המרוחק של הירח שלנו (הצד שאיננו רואים מכדור הארץ) ולהביאם לכדור הארץ.

ארטמיס 2

מסלולה של ארטמיס 2

ארטמיס 2 היא השלב השני של תכנית ארטמיס לשיגור בני אדם לירח, של נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית. השלב הראשון היה ארטמיס 1 שבו נשלחה חללית ללא אנשים להקפת הירח ולהחזרתה אל כדור הארץ ובה נבחנו מערכותיה. ארטמיס 2 כבר תהיה משימה מאוישת. היא תישא שלושה גברים ואישה. זו תהיה הפעם הראשונה מזה יותר מחמישים שנה שבה ישוגרו בני אדם לירח. ארטמיס 2 תשוגר במסלול שינצל את הגרביטציה של כדור הארץ והירח, כך שבדרך חזרה לכדור הארץ לא תידרש כלל הנעה רקטית. באופן זה תיחסך אנרגיה רבה וכסף רב. המשימה אמורה לצאת לפועל בנובמבר 2024. החללית שבה ישהו האסטרונאוטים, אוריון, תקיף את הירח אך לא תנחת על פניו. אוריון תגיע למרחק של 7400 קילומטרים מעבר לצד הרחוק של הירח. במצב זה יוכלו אנשי הצוות לצפות בכדור הארץ ובירח בבת אחת, מחלונות החללית אוריון.

המשימה תימשך עשרה ימים ותסלול את הדרך למשימת ארטמיס 3 שבה יונחתו אסטרונאוטים על הירח (המשימה מיועדת לשנת 2025). 

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר מגיעה לירח אירופה

יוּרוֹפָּה קְלִיפֵּר (Europa Clipper), ובתרגום חופשי לעברית - מפרשית לאירופה, היא חללית לא מאוישת לחקר אירופה, אחד מירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק. החללית היא של נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית. החללית תחקור את אירופה באמצעות עשרות מעברים שהיא תבצע כשתשהה במסלולה סביב צדק, שהקרובים ביניהם יהיו בגובה של כעשרים וחמישה קילומטרים מעל פני השטח של הירח. פני השטח של אירופה מכוסים במעטפת קרח ומשערים שמתחתיה מצוי  אוקיינוס מים תת קרקעי שייתכן שמצויים בו חיים. מטרתה העיקרית של החללית הוא לקבוע אם קיימים מתחת לפני השטח של אירופה מקומות מאפשרי חיים. היא תחקור את טבעה של מעטפת הקרח המקיפה את הירח ואת האוקיינוס שמתחתיו וכן את הרכבו ואת הגיאולוגיה שלו. כוכב הלכת צדק וירחיו נמצאים במרחק של יותר מפי חמישה מאשר מרחק כדור הארץ מהשמש. לכן, החללית תזדקק ללוחות גדולים במיוחד של תאי שמש להפקת אנרגיה. גובה החללית יהיה 5 מטרים וכשייפרשו לוחות השמש שלה יגיע גודלה ליותר משלושים מטר. מסתה תהיה כשלושת אלפים ומאתיים קילוגרם. שיגורה מתוכנן לאוקטובר 2024 והיא צפויה להיכנס למסלול סביב צדק בשנת 2030.

מארשיאן מוּנז אקספלוריישן

מארשיאן מונז אקספלוריישן על מאדים

מארשיאן מונז אקספלוריישן (Martian Moons eXploration), או בתרגום חופשי לעברית - חקר ירחי מאדים, היא משימה של סוכנות החלל היפנית (JAXA) שמטרתה להביא לראשונה, דגימות מאדמת הירח הגדול ביותר של מאדים - פובוס (Phobos) באמצעות חללית בלתי מאוישת. חללית המשימה תנחת על פני פובוס ותאסוף ממנו דגימות קרקע. כמו כן היא תבצע מעבר ליד דיימוס, הירח הקטן יותר של מאדים וגם תבצע מדידות של אקלים מאדים. היא תיכנס למסלול סביב מאדים ולאחר מכן תעבור לפובוס שעליו תנחת פעם או פעמיים כדי להביא דגימות  קרקע באמצעות מערכת פְּנֵיאומטית. לאחר מכן תמריא החללית מפובוס ותבצע מספר מעברים ליד דיימוס. אז, תשלח את הדגימות לכדור הארץ באמצעות יחידה שנועדה לכך.

צ'אנגה 6 (Chang'e 6)

צ'אנגה 6 על פני הירח

צ'אנגה 6 (Chang'e 6) היא משימת חלל סינית שנועדה להשיג דגימות אדמה מצידו המרוחק של הירח ולהביאם לכדור הארץ. חללית המשימה תנחת בחלק הדרומי של הירח (כאמור, בצידו המרוחק) ותשיג 2 קילוגרם של אדמת ירח שייחפרו מעומק של 2 מטרים מתחת לקרקע. האדמה שתיאסף תוכנס לרכב מיוחד שימריא אל עבר מקפת שתקיף את הירח. הרכב יגיע אל המקפת ויעביר אליה את הדגימות ואלה ישוגרו אל כדור הארץ. צ'אנג 6 היא שלב במסגרת תכניתה של סין, שיסייע לאפשר נחיתות של חלליות מאוישות על פני הירח ולהקים מאחז אנושי סמוך לקוטב הדרומי שלו.

עלייתה של הבינה המלאכותית/יורם אורעד

 

התמונה נוצרה על ידי playgroundai.com

היא קיימת בדרך זו או אחרת כבר שנים רבות אבל בחודשים האחרונים צברה תאוצה בלתי רגילה. הבינה המלאכותית (AI) היא רבת עוצמה ורבת סכנות. מהי בינה מלאכותית ומהם שימושיה, מהן סכנותיה ואיך להתמודד אתן?

בינה מלאכותית ותרומתה

בינה מלאכותית (AI) היא שם כולל למערכות מחשב שיכולות לבצע משימות הדורשות לרוב בינה אנושית כגון זיהוי דפוסים, הבנת שפה, זיהוי תמונה, וקבלת החלטות. צעדים ראשונים לפיתוח בינה מלאכותית נעשו כבר באמצע המאה הקודמת אבל הבינה המלאכותית העכשווית כבר מסוגלת להפגין תכונות של תבונה אנושית כולל למידה, פתרון בעיות, יצירתיות ואינטליגנציה חברתית. הרמקולים החכמים (למשל אלכסה והעוזרת הקולית של גוגל, המסוגלות לענות על שאלות ובקשות כגון בקשה למידע ושמיעת קטעים מוזיקליים) הם דוגמאות לבינה מלאכותית. דוגמה נוספת ומרתקת היא צ'אט ג'יפי טי (ChatGPT) של חברת OpenAI המסוגלת להשיב על שאלות, לעבד מידע (למשל לסכם מאמר ארוך), לחבר מכתבים, לכתוב מאמרים, ועוד. DALL·E, גם היא של חברת OpenAI מהווה דוגמה נוספת ומרתקת גם היא לתבונה מלאכותית. זוהי תוכנה היוצרת תמונות מתיאורים טקסטואליים ומסוגלת ליצור דימויים במגוון סגנונות כגון תמונות ריאליסיטות, ציורים ואמוג'י (תמונה דיגיטלית או סמל המבטאים רעיון מסוים או רגש). התוכנה מסוגלת גם לבצע מניפולציות בתמונה ולסדר בה מחדש מרכיבים שלה. אפשר להשתמש ב-AI לצרכים שונים שבהם יצירת רעיונות לכתיבה ולקמפיינים. אפשר להשתמש בה לפישוט של רעיונות מסובכים, זאת אומרת להסבירם באופן קל להבנה. AI יכולה לשמש כמתורגמן וכמנוע חיפוש המוצא מידע רלוונטי. אחד השימושים החשובים ביותר שלה הוא ברפואה. לדוגמה, אבחנות רפואיות רבות מסתמכות על פיענוח תמונות רפואיות כמו של CT ו-MRI. את האבחנות מבצעים רופאים שהתמחו בפיענות התמונות ובקביעת האבחנה הרפואית שלהן. AI יכולה לעשות זאת תוך עקיפת אנשי מקצוע שלהכשרתם דרושה עבודה רבה. 

אלה הן רק דוגמאות למשימות שתבונה מלאכותית מסוגלת לבצע. יש עוד רבות.

קטגוריות של בינה מלאכותית

אפשר לסווג את הבינה המלאכותית לשלוש קטגוריות, שהן למעשה שלוש רמות:

• בינה מלאכותית צרה או באנגלית ANI- Artificial narrow intelligence: זוהי בינה מלאכותית המתוכננת לביצוע משימות ספציפיות או לפתרון של בעיות ספציפיות. זאת, ללא שתוכנתה לבצע את אותן משימות או בעיות ספציפיות. סירי, אלקסה והעוזר של גוגל (Google Assistant) הן דוגמאות לבינה מלאכותית צרה.

• אינטליגנציה מלאכותית כללית או באנגלית AGI-Artificial general intelligence (מוכרת גם כאינטליגנציה מלאכותית חזקה): תבונה מלאכותית המסוגלת לבצע מגוון רחב של משימות שונות המבוססות על ניסיון מצטבר שצוברת התבונה המלאכותית. AGI מסוגלת להסיק מסקנות ולחשוב כמו אדם. תבונה מלאכותית מסוג זה איננה קיימת עדיין ולא ברור מתי תושג. חלק מהחוקרים סבורים שהדבר יקרה תוך שנים או עשרות שנים. אחרים סבורים שיחלפו לפחות מאה שנים עד שתושג, אך רק מיעוט סבור שהיא לעולם לא תושג. קיים ויכוח האם תוכנות כמו GPT הן בעצם צורות מוקדמות, גם אם לא מושלמות, של AGI.

• אינטליגנציית על מלאכותית או באנגלית ASI- Artificial super intelligence: אינטליגנציה מלאכותית העולה על זו של בני אדם. היא עולה על כל צורות האינטליגנציה האנושית בכל ההיבטים ובכל פונקציה. אינטליגנציה מלאכותית מסוג זה יש בה כדי לסכן את האנושות והיא עלולה אף להכחיד אותה. גם אינטליגנציה מלאכותית כזו עדיין איננה קיימת.

בינה מלאכותית - נכס עצום עם סכנות גדולות

עם כל יתרונות ה-AI, שרובם כנראה עדיין נסתרים מאתנו, היא טומנת בחובה גם סכנות, חלקן גדולות ואף קריטיות וגם כאן, רובן כנראה עדיין נסתרות מאתנו.

הנה אחדות מהן:

• סכנה לפרטיות: טכנולוגיות של AI כרוכות לעתים קרובות באיסוף וניתוח של מידע רב. חלק גדול ממנו הוא, מן הסתם, מידע אישי. כדי למנוע, או לפחות להפחית סכנה זו יש לדאוג לתקנות שיבטיחו את המידע האישי.

• סיכונים בטיחותיים: פַּצְחָנים (האקרים) וגורמים בעלי כוונות זדון עלולים לרתום את ה-AI לתקוף באופן מתוחכם יותר. דוגמה טובה לכך היא הרכבים האוטונומיים שתפקודם עלול להיפגע אם יותקפו. דוגמה נוספת היא תקיפת מערכות נשק אוטונומיות שאם יותקפו על ידי פצחנים (האקרים) שיסתייעו ב-AI עלולות לפעול בצורה מסכנת עוד יותר מאשר ללא השימוש בה. כדי להתמודד עם הסכנה צריכים ארגונים וממשלות לפתח ולתמוך בתקנות מתאימות ולפתח שיתופי פעולה בינלאומיים בנושא.

• סכנת התלות המוגזמת: תלות מוגזמת ב-AI עלולה להוביל לפגיעה ביצירתיות, בחשיבה הביקורתית ובאינטואיציה האנושית. לכן, צריך לאזן בין השימוש בה לקבלת החלטות לבין השימוש במוח האנושי לקבלתן. דבר זה חיוני לשימור יכולותינו הקוגניטיביות.

• פיטורי עובדים: השתכללות ה-AI מייתרת עובדים אנושיים רבים. תפקידים  שעד כה בוצעו על ידי בני אדם יוכלו להתבצע על ידי AI ואפילו טוב יותר . לכן, צריך לדאוג לפתח יכולות חדשות אצל בני אדם כדי לאפשר להם להמשיך להיות רלוונטיים.

• יצירת והפצת מידע מוטעה: כבר עכשיו, תוכן המופק על ידי AI תורם להפקת והפצת מידע שגוי ובכך למניפולציה של דעת הציבור. הדבר מהווה סכנה לדמוקרטיה. ככל שתפותח AI משוכללת יותר, כך יופק תוכן שגוי רב יותר ומשכנע יותר. יש לעשות מאמצים לאתר מידע מוטעה המופק על ידי AI ולהלחם בו.

• סיכונים קיומיים: פיתוח אינטליגנצית על מלאכותית (ASI-Artificial general intelligence) עלול להוביל להשלכות הרסניות עד כדי סכנה קיומית לאנושות. זאת, משום שהיא אינה מתיישרת בהכרח עם הערכים והקדימויות האנושיים. כדי להתמודד עם כך, על הקהילה הבינלאומית כולה לשתף פעולה כדי להבטיח שהיא תשרת את הערכים האנושיים וההעדפות האנושיות.

למה אנחנו מחפשים תבונה חייזרית?/יורם אורעד

 

מדוע אנחנו מחפשים תבונה חייזרית ללא הרף? הפוסט הזה מנסה להציע כמה תשובות אפשריות לשאלה הזאת -  סקרנות, הרצון לגלות שאנחנו לא לבד, הסכנה האפשרית מחייזרים, גורלנו ומעמדנו ביקום, ולמידת טכנולוגיות חדישות.

המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, היו גדושות בחיפוש אחר חייזרים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence), מיזם לחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל.

אבל… למה בעצם אנחנו מחפשים חייזרים ללא הרף?

התשובה לכך אינה אחת. הנה כמה תשובות אפשריות:

סקרנות

הסקרנות האנושית פועלת כל העת במגוון תחומים ובמגוון כיוונים. בוודאי ובוודאי שהיא פועלת על השאלה "האם קיימים חיים תבוניים מלבדנו?" החיים התבוניים היחידים המוכרים לנו כיום הם אנחנו, בני האדם. הסקרנות מובילה אותנו בהכרח לנסות לגלות יצורים תבוניים אחרים ולנסות לתקשר אתם. האם יצורים תבוניים קיימים רק בחלל, מחוץ לכדור הארץ או גם בכדור הארץ עצמו? אין לפסול את האפשרות שגם בכוכב הלכת שלנו קיימים חיים תבוניים שעדיין לא הובחנו ככאלה אבל עד כה אין לנו עדויות או הוכחות חותכות לכך. לחיים תבוניים עשויה להתלוות גם טכנולוגיה מתקדמת וגם את זה עדיין לא ראינו בכדור הארץ אצל יצורים אחרים.

סקרנות, מלבד ערכה כסקרנות לשמה, הביאה להתפתחויות מועילות כגון המצאות רבות, גילויים מדעיים ורפואה משופרת. האם היא תועיל לנו גם בהקשר של חייזרים תבוניים ויצירת קשר עמם?

הרצון לגלות שאנחנו לא לבד

ביקום קיימים טריליוני כוכבים ואולי עוד יותר מכך כוכבי לכת הסובבים סביב חלק מהם. האפשרות שאנחנו בודדים בכל היקום הזה, עם כל השפע והגיוון הבלתי נתפס שבו, היא מפחידה, מעוררת תחושה אפלה של עצבות, בדידות ואולי תסכול. האם אין אף יצור תבוני בכל היקום העצום הזה שאנחנו יכולים לשוחח אתו מלבד עם עצמנו? אכן, מתסכל למדי. אנחנו מחכים להוכחה, לאות לרמז ברור, שאיננו בודדים, שיש יצורים תבוניים אחרים ואולי אף כאלה שניתן לקיים עמם אינטראקציה.

סכנת החייזרים

חלקנו מצפה בכליון עיניים למפגש עם חייזרים תבוניים אבל האם מובטח שמפגש כזה יהיה חיובי, חסר סכנות? להיפך, רבים חוששים שהוא יישא אופי מאיים, מסוכן ואולי אף יחרוץ את גורל האנושות לרעה. לכן, אולי כדאי לגלותם בעוד מועד ולתכנן איך להימנע מהנזק שהם עלולים לגרום. הבעיה הגדולה היא שאיננו יודעים מה טיבם של חייזרים תבוניים כאלה ומה יהיה טיב המפגש עמם. יש שחוששים ממפגש כזה. למשל, האסטרופיזיקאי המנוח סטיבן הוקינג ( 1942 –  2018) אמר פעם שנסיונותינו לשדר אותות רדיו לחלל הם פזיזים ומטופשים כי מי יודע אם מקבלי האותות יהיו ידידותיים או אלימים. דרך אגב, למרות שאולי הצדק עמו הרי שאם קיימות ציוויליזציות מתקדמות בסביבתנו ייתכן שהן כבר מודעות לקיומנו. אנחנו משדרים אותות רדיו כבר מסוף המאה התשע עשרה, זאת אומרת כבר למעלה ממאה ועשרים שנה ולכן מי שנמצא ברדיוס של 120 שנות אור יכול לקלוט אותן. בטווח הזה יש אלפי כוכבים ומן הסתם עשרות אלפי כוכבי לכת שאת חלקם מאכלסים אולי ציוויליזציות מתקדמות. מנגד, ייתכן ובטווח הזה לא קיימות ציוויליזציות מתקדמות ויחלפו אולי עוד שנים רבות עד שהאותות ייקלטו על ידי ציוויליזציות אחרות, רחוקות יותר.

גורלנו, מעמדנו וחשיבותנו ביקום

מה גורלנו? האם נשרוד או נשמיד את עצמנו? גילויה של ציוויליזציה חייזרית יוכל לסייע לנו לגלות זאת. אם למשל נגלה ציוויליזציה מתקדמת ורבת שנים שעדיין שורדת ופעילה נוכל להבין שהיא התמודדה בהצלחה עם הקשיים והתגברה על סכנת ההשמדה העצמית. נבין שגורלנו לא נחרץ ושהציוויליזציה שלנו תוכל להתקיים עוד שנים רבות, אולי לתמיד. יהיה בכך כדי לעודד אותנו ולדרבן אותנו להמשיך לנסות למצוא דרכים להתמודד עם הקשיים העומדים בדרכה של הציוויליזציה שלנו להמשיך להתקיים, לשגשג ולחיות בשלום. מנגד, גילוי של ציוויליזציה שנכחדה, יוכל אולי ללמד אותנו מה הוביל אותה לכך ולא פחות חשוב מכך, להשפיע עלינו עמוקות באופן נפשי בנוגע לצורך לעשות זאת. 

ומהו ערכנו ומעמדנו בראי ההישגים המדעיים, הטכנולוגיים והחברתיים? הישגיה של ציוויליזציה חייזרית יאפשרו לנו להשוות את הישגינו להישגיה ולהבין איפה אנחנו עומדים בסולם ההישגים הקוסמי. 

למידת טכנולוגיות חדישות

ציוויליזציה חייזרית מתקדמת משופעת מן הסתם בטכנולוגיות משוכללות בהרבה משלנו. טכנולוגיות אלה עשויות להשפיע עמוקות על חיינו והאפשרות ללמוד אותן ולאמצן אלינו מפתה מאד. למשל, ייתכן שנוכל ללמוד ולאמץ טכנולוגיות לריפוי מחלות ולהצערה ואולי אף לחיי נצח. מלבד בפן האישי, לטכנולוגיות כאלה תהיה גם השלכה כלכלית משמעותית משום שייחסך הכסף הרב המושקע כיום בהתמודדות עם מחלות קשות. טכנולוגיות אחרות יוכלו לשפר את התחבורה שלנו ולהפוך אותה ליעילה יותר ולנוחה יותר. למשל, למידת טכנולוגיות לתנועה במהירות עצומה תהפוך לקצרה יותר את ההגעה אל כוכבי לכת, אסטרואידים ומערכות שמש אחרות ותאפשר קיום קשר משמעותי עם התיישבויות אנושיות במקומות רחוקים בחלל. טכנולוגיות אחרות יוכלו לאפשר לנו ברמת הפרט, כוחות גדולים יותר ומהירות תנועה גדולה יותר ואולי אף שינוי והוספת תכונות גוף כגון שינוי צורה, שינוי מרקם והוספת חושים נוספים.

החלל קורא לנו - משימות חלל עתידיות/יורם אורעד

 

עתיד מרתק ומרגש מצפה לנו בחקר החלל. בסקירה הקצרה שלפניכם מתוארות שבע משימות חלל עתידיות, מתוך רבות, רובן של נאס"א ואחת של סוכנות החלל האירופית.

טעימה קטנטנה מן העתיד הנפלא של חקר החלל.

משימות חלל הן מסקרנות, מרגשות ומעוררות את הדמיון אולי כי  מטרתן להגיע אל עולמות זרים ומסתוריים שמחוץ לעולמנו המוכר - כדור הארץ, ולחקור אותם. המשימות משתכללות בהתמדה, הופכות נועזות יותר וחוקרות יעדים אתגריים יותר. נראה שההתרגשות מהן והציפייה אליהן אינן נרגעות עם הזמן אלא אף מתגברות.

משימות חלל רבות ומגוונות מתוכננות לעתיד הקרוב והגוף הבולט ביותר המוביל אותן הוא נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית.

בהחלט יש למה לצפות.

הנה טעימה קטנטנה ממשימות החלל הצפויות לנו בעתיד הקרוב:

תכנית ארטֵמִיס: האדם האחרון נחת על הירח בשנת 1972. ארטֵמִיס היא תכנית לחזרה אל הירח שמובילה נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, בשיתוף עם מדינות שותפות רבות, ביניהן ישראל. במסגרת התוכנית יתבצע מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח, תיבנה מושבה מתפקדת על הירח ותוקם תשתית לשימוש בירח כבסיס לשיגורים לחלל העמוק, כגון למאדים. 

החזרה לירח תיעשה בשלבים, שכל אחד מהן הוא משימה בפני עצמה:

ארטמיס 1 תהיה משימה בלתי מאוישת. חללית ללא אנשים (אוריון) תשוגר להקפת הירח ואז תוחזר לכדור הארץ. המשימה תימשך בין 26 ל-42 יום שלפחות בשישה מתוכם היא תקיף את הירח. המשימה הייתה אמורה לצאת לדרכה בסוף אוגוסט השנה אבל שיגורה נדחה שוב ושוב והיא תשוגר בקרוב.

ארטמיס 2 תהיה המשימה המאוישת הראשונה של התכנית. היא תישא 4 חברי צוות אל הירח, תקיף אותו ותחזור לכדור הארץ. המשימה תשוגר בשנת 2024.

ארטמיס 3 היא המשימה הראשונה שבה ינחתו אסטרונאוטים על הירח. שני אסטרונאוטים, בהם אישה, ינחתו בקוטב הדרומי שלו. בחללית, אוריון, שתגיע אל הירח יהיו 4 אסטרונאוטים. בתחילה תגיע החללית אל תחנת חלל בשם גייטוויי שתוצב במסלול קבוע סביב הירח עוד לפני הגעת אוריון אליו. אוריון תתחבר אליה ואנשי הצוות ייכנסו לתוכה. שניים מהם יונחתו על הירח, בחללית מיוחדת, שתישא אותם מגייטווי אל הירח ובסיום משימתם תחזירם לגייטוויי. הם ישהו בירח 6.5 ימים, בעוד שני האחרים יישארו במסלול סביבו ויבצעו שורת תצפיות מדעיות כולל בדיקת קרח מים המצוי בקוטב הדרומי. המשימה תשוגר בשנת 2025.

ארטמיס 4 תהיה משימה שעיקר תפקידה הוא הרכבת חלקים חדשים בגייטוויי. המשימה תשוגר בשנת 2026.

משימת דראגון פליי (Dragonfly) לטיטאן: משימה שתשוגר לטיטאן, ירחו הקרחי של שבתאי. היא תישא מסוק ייחודי שיטוס בשמי טיטאן. החללית תשוגר בשנת 2027 על ידי נאס"א ותגיע לטיטאן בשנת 2034. היא תחקור אותו במשך 2.7 שנים. טיטאן מוקף בשכבת אטמוספירה עבה (המורכבת כמעט כולה מחנקן) שצפיפותה פי 4 מזו של אטמוספירת כדור הארץ. הצפיפות הגדולה תאפשר למסוק לטוס ברחבי טיטאן ולבקר באתרים שונים בו, תוך נשיאת מטען מדעי למיקומים שונים על פניו. מאחר שטיטאן דומה במידה מסוימת לכדור הארץ התקווה היא שהמשימה תשפוך אור על התפתחות החיים על פני כוכב הלכת שלנו. דראגון פליי תחקור גם את אטמוספירת טיטאן ואת האוקיינוס התת קרקעי שלו.

דראגון פליי מגיעה אל טיטאן

משימת דה וינצ'י (DAVINCI): מטרת המשימה, שאותה תשגר נאס"א בסוף העשור הנוכחי היא לחקור את המקור, ההתפתחות והמצב העכשווי של כוכב הלכת נוגה. זאת, באופן מפורט ביותר מקצה העננים שלו ועד שטח פניו. בין היתר היא תנסה לספק תשובה לשאלה האם נוגה היה רטוב ומאפשר חיים בעבר. המשימה קרויה על שם המדען והאמן הגדול ליאונרדו דה וינצ'י. החללית תישא גשושית שתוצנח לעבר פני השטח של נוגה, בעוד החללית שממנה תוצנח הגשושית תשמש כממסר לתקשורת בין הגשושית לבין כדור הארץ. תנאי הסביבה של נוגה הם קיצוניים מאד וכוללים לחץ גבוה ביותר העלול למעוך את הגשושית ועננים חומציים שיכולים להמיס את רוב המתכות. חום פני השטח של נוגה כה גדול עד שהוא מספיק להמסת עופרת. לכן, הגשושית תהיה עשויה טיטניום, אחת המתכות החזקות ביותר. קוטר הגשושית יהיה מטר. ברגע שהיא תתחיל לרדת אל פני הקרקע של נוגה, ישתחרר ממנה מצנח שיאט את נפילתה. לאחר שתעבור מחצית מהדרך למטה לא יהיה עוד צורך במצנח משום שצפיפות האטמוספירה תהיה גדולה דיה כדי לגרום להאטתה באופן טבעי. היא תנחת על פני השטח כמו אבן הנופלת במים. 

הגשושית של החללית דה וינצ'י נוחתת על נוגה

אריאל (ARIEL) - משימה של סוכנות החלל האירופית לבחינת אטמוספירות של כוכבי לכת חוץ שמשיים (Exoplanets). במסגרת המשימה ייבחנו לפחות 1000 כוכבי לכת חוץ ארציים. סוכנות החלל האירופית תשגר את המשימה בשנת 2029. אריאל תחקור את המבנה הכימי של אטמוספירות כוכבי הלכת האלה. באמצעותה, ינסו המדענים לקבל תשובה על האופן בו נוצרות מערכות של כוכבי לכת ואיך הן מתפתחות וכן ללמוד איך התפתחותן מושפעת מהשמש שלהן. אריאל תבחן אוכלוסיה מגוונת של כוכבי לכת חוץ שמשיים בסביבות מגוונות ותתמקד בכוכבי לכת חמים המקיפים את השמש שלהם במרחק קצר.

חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

 חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

אנחנו מחפשים כבר עשרות שנים אחר חיים תבוניים ביקום, חיים תבוניים חייזריים, אבל האם אנחנו מחמיצים משהו בחיפושינו וכיצד באמת עשויים להיראות חיים תבוניים חייזריים?

האם אנחנו שוגים בחיפושינו האינטנסיביים בני עשרות השנים אחר חיים תבוניים ביקום ובמיוחד אחר ציוויליזציות חייזריות? פרוייקט סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence) פועל מאז שנות השישים של המאה הקודמת לאיתור חיים תבוניים וציוויליזציות חייזריות. הפרויקט מנסה לאתר חיים תבוניים חייזריים באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מן החלל, דבר שלא הניב עד כה תוצאות. האסטרונום האמריקני פרנק דרייק (נולד בשנת 1930) אף פיתח בשנת 1960 נוסחה שבאמצעותה ניסה לקבוע את המספר התיאורטי של הציוויליזציות בשביל החלב, שביכולתן ליצור תקשורת רדיו אתנו. הנוסחה כוללת את מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו, את אחוז הכוכבים שיש בהן כוכבי לכת, את הסיכוי להימצאות תנאי חיים ביולוגיים בכוכב לכת, את הסיכוי שיתפתחו בו חיים אינטליגנטיים ועוד. הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה שחיים חייבים להיות בעלי בסיס ביולוגי.

אבל האם ייתכן שתבונה חייזרית עשויה להיות מלאכותית?

האסטרונום פרופסור מרטין ריס (Martin Rees) טוען שייתכן שזו אכן הבעיה. הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו קיימת רק כמה מאות שנים ולמרות הזמן הקצר יחסית הזה, כנראה שתוך מאה או מאתיים השנים הקרובות כבר נהפוך לישויות אלקטרוניות (כך קורא ריס לישויות מלאכותיות). זאת, במקום המצב הנוכחי שבו אנחנו מתקיימים כישויות אורגניות. כשנהפוך לישויות מלאכותיות כאלה, נהיה חכמים בהרבה וגם נוכל להמשיך ולשדרג את עצמנו ללא הרף. ייתכן, טוען ריס, שהקיום הביולוגי שלנו הוא רק פתיחה קצרה מאד בהיסטוריה האנושית ובהמשך נהפוך לישויות מלאכותיות. ריס טוען שאם ציוויליזציות חייזריות התפתחו באופן דומה, הסיכוי שנוכל לאתרן כישויות אורגניות, ביולוגיות, הוא נמוך מאד משום שהן כבר הפכו לישויות מלאכותיות. לכן, לדבריו, ייתכן שמספר הציוויליזציות ביקום גדול בהרבה מאשר אנחנו מעריכים משום שכיום איננו לוקחים בחשבון את האפשרות שציוויליזציות חייזריות עשויות להיות מלאכותיות.

איך נראות ציוויליזאציות מלאכותיות?

דבריו של פרופ' ריס מעוררים את השאלה כיצד ייראו ציוויליזציות מלאכותיות שכאלה, אם אכן הן קיימות, דבר שנראה בהחלט מתקבל על הדעת. הן עשויות להיות מורכבות מפרטים מלאכותיים רבים המרכיבים את החברה הטכנולוגית. ייתכן מאד שהתקשורת ביניהן לא תהיה כלל מילולית אלא תקשורת רדיו כלשהי, או תקשורת באמצעי שאיננו מכירים עדיין, אולי למשל גלי גרביטציה. ייתכן שהאמצעי יהיה קרינה כלשהי. אולי התקשורת תתבצע באמצעי אחר שטרם גילינו ומהותו אף לא עולה בדעתנו. דוגמה מהציוויליזציה שלנו עצמה לאמצעי תקשורת שלא היה ידוע עד המאה ה-19 ואז התגלה היא התפשטות של גלים אלקטרומגנטיים במרחב. הפיזיקאי היינריך הרץ ( 1857 – 1894) הראה את התפשטותם של גלים אלקטרומגנטיים רק בשנת  1888 באמצעות בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים וכך העניק בסיס לתחילת תקשורת הרדיו. אם כן, אמצעי תקשורת שעדיין אינם ידועים לנו עשויים גם אולי להיות הסיבה לכך שלא הצלחנו עד כה לזהות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות. אנחנו מחפשים אותן באמצעות רדיו ובטוחים שזהו אמצעי תקשורת אוניברסלי שכל ציוויליזציה טכנולוגית תשתמש בו. אבל מנין הביטחון? האם לא ייתכן למשל שציוויליזציות טכנולוגיות מצאו כבר אמצעי אחר, טוב בהרבה מהרדיו ואף עשו זאת כבר מזמן, אולי עוד לפני שנוצר המין האנושי? 

אנחנו  נוהגים לדבר על ציוויליזציה כעל אוסף ישויות שיש ביניהן קשר אבל אולי תיתכן ציוויליזציה שנוצרה כישות אחידה אחת ולא כאוסף של פרטים. תיתכן גם ציוויליזציה העשויה מאוסף של ישויות שתתמזג בנקודת זמן כלשהי לישות אחת ואולי אף בלי לוותר על עצמאותו של כל פרט בתוך הישות הזו. במלים אחרות, ציוויליזציה כזו תהיה מעין מוח על המורכב מפריטים שיהוו את התאים שלו אבל כל תא יוכל להמשיך לשמור בדרך כלשהי על ייחודיותו בלי לפגוע בישות הגדולה, הממוזגת. בכל המקרים האלה יש להניח שיהיו אלה ציוויליזציות מלאכותיות, שינצלו את יכולותיהן הטכנולוגיות להגברת עוצמתן ולשדרוג בלתי פוסק של עצמן.

ומה לגבי המסר שאולי ישדרו אלינו ציוויליזציות כאלה? אנחנו מקווים שהן ישלחו אלינו מסרים שיעידו על עצם קיומן ועל מהותן אבל ייתכן מאד שהמסרים שהן ישלחו יהיו מורכבים בהרבה מיכולתנו להבין אותן, במיוחד עקב היותן מלאכותיות. ואולי אף מהותן של הציוויליזציות עצמן היא מעבר להבנתנו. לא מן הנמנע שכדי להבין את המסרים הנשלחים ואת עצם מהותן של הציוויליזציות נצטרך קודם להגביר בהרבה את יכולותינו הקוגניטיביות. אני מניח שנוכל לעשות זאת במהירות גדולה ובאופן יעיל לאחר שנהפוך בעצמנו לישויות מלאכותיות.

חוזרים אל הירח בהדרגה/יורם אורעד

 

מסעה של ארטֵמִיס 1 מכדור הארץ לירח וחזרה

נחיתת אנשים על הירח לאחר עשרות שנים שלא היינו בו נראית קרובה. אם הכל יתנהל כשורה, תתחיל תכנית ארטֵמִיס להחזרת אנשים אל הירח ולהקמת בסיס על פניו, לקרום עור וגידים כבר באוגוסט השנה. אז, יתבצע שיגור בלתי מאויש של החללית אוריון אל הירח ובשנת 2024 היא גם תישא אליו אסטרונאוטים ותקיף אותו. הנחיתה על הירח תתבצע רק בשנת 2025. 

עשרות שנים לאחר נחיתת האסטרונאוט האחרון  על הירח (בשנת 1972), אנחנו חוזרים אליו אבל בזהירות ובהדרגה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, המשימה הראשונה של תכנית ארטֵמִיס לשיגור אנשים לירח ולהנחתתם על פניו, תצא לדרך באוגוסט השנה. את התכנית מובילה נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, בשיתוף עם מדינות שותפות רבות, ביניהן ישראל. משימתה היא שיגור בני אדם אל הירח, במיוחד אל הקוטב הדרומי שלו, שבו יש מים בצורת קרח, משאב חיוני לקיומה של מושבה אנושית על פניו.

לארטֵמִיס שלוש מטרות עיקריות: מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח, בניית מושבה מתפקדת על הירח ושימוש בירח כבסיס לשיגורים לחלל העמוק, כגון שיגורים מאוישים למאדים.

אוריון טסה לירח

החללית אוריון היא שתישא את האסטרונאוטים לירח. אוריון מיועדת לשאת 4-6 אנשי צוות למסלול סביב הירח ובסופו של דבר היא תשמש גם לטיסות חלל מאוישות למאדים ולאסטרואידים. מסתה היא כ-21 טונות ויש בה שני חלקים - תא השירות ותא הצוות. קוטר תא הצוות 5 מטרים  וגובהו 3 מטרים, והוא מצוייד במערכת הצגת נתונים מתקדמת, יכולת עגינה אוטומטית, בית שימוש כמו בתחנת החלל הבינלאומית ואטמוספירה פנימית המכילה חמצן וחנקן. התא יוכל לספק מגורים לצוות במשך 21 יום. תא השירות מכיל את מערכות ההנעה העיקריות של החללית ואת מערכות קיום החיים לאסטרונאוטים ויוכל לשמש גם למטען ולכלים מדעיים. בניגוד לתא הצוות, תא השירות הוא חד-פעמי, ולאחר סיום תפקידו ייפרד מתא הצוות ויישרף באטמוספירה.

החללית אוריון

אל הירח בשלבים

תכנית ארטמיס תתבצע בשלבים, כאשר כל שלב יהיה מורכב מקודמו.

ארטמיס 1 תהיה משימה בלתי מאוישת. במסגרתה תישלח החללית אוריון למסלול סביב הירח ואז תוחזר לכדור הארץ. המשימה אמורה להימשך בין 26 ל-42 יום שמתוכם לפחות שישה ימים תשהה החללית במסלול סביב הירח. לאחר מכן היא תחזור לכדור הארץ. בהגיעה לקרבתו היא תיפרד מתא השירות שלה, תחדור אל האטמוספירה ולאחר האטת מהירותה ייפרשו מעליה מצנחים שינחיתו אותה על הים. שיגורה של ארטמיס 1 צפוי באוגוסט השנה.

ארטמיס 2 תהיה המשימה המאויישת הראשונה בדרך לירח במסגרת תוכנית ארטמיס. היא תישא 4 חברי צוות אל הירח. בתחילה היא תקיף את כדור הארץ תוך כדי בחינה מקיפה של מערכות החללית אוריון. לאחר מכן תואץ החללית לכיוון הירח, תקיף אותו ותחזור לכדור הארץ. המשימה תשוגר בשנת 2024.

ארטמיס 3 תהיה המשימה הראשונה במסגרת התכנית. במסגרת משימה זו ינחתו אסטרונאוטים על פני הירח. האסטרונאוטים ינחתו בקוטב הדרומי של הירח. הכוונה היא להנחית שני אסטרונאוטים על הירח שביניהם אישה אחת. בחללית אוריון, שתגיע אל הירח יהיו 4 אסטרונאוטים. החללית תגיע בתחילה אל תחנת חלל קטנה בשם גייטוויי. גייטווי תוכן מראש ותוצב במסלול סביב הירח בעוד מועד, לפני הגעת החללית אוריון לירח. כשאוריון עם צוותה תגיע, היא תתחבר אל גייטוויי ואנשי הצוות ייכנסו לתוכה. שניים מהם יונחתו על הירח, ישהו על פניו במשך 6.5 ימים, בעוד האחרים יישארו במסלול סביבו. השניים ישתמשו בחללית מיוחדת לנחיתתם, שתישא את שני האסטרונאוטים מגייטווי, תנחית אותם על פני הירח ובסיום משימתם תחזירם בחזרה אל תחנת החלל גייטוויי. כשהם יהיו על פניו הם יבצעו שורה של תצפיות מדעיות כולל בדיקה של קרח מים המצוי בקוטב הדרומי. בנחיתתם יצפה להם ציוד שיישלח בעוד מועד ויכלול בין היתר רוֹבֵר שבאמצעותו יוכלו לבצע את שיטוטיהם על פני הירח. ניתן יהיה לשלוט ברובר גם מרחוק. המשימה תשוגר בשנת 2025.

ארטמיס 4 תהיה משימה שעיקר תפקידה הוא הרכבת חלקים חדשים בגייטוויי, תחנת החלל שתוצב במסלול קבוע סביב הירח. המשימה תשוגר בשנת 2026

ארטמיס 5 ומעלה יהיו משימות להנחתת בני אדם על הירח, שינצלו את התשתיות ההולכות וגדלות שעל פני הירח. כמות התשתיות אמורה לגדול עקב שיגור מתמשך של משימות תמיכה שבהן יובאו אל הירח כלים שונים כגון מגורים, רוברים וכלים מדעיים.