חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

 חייזרים מלאכותיים/יורם אורעד

אנחנו מחפשים כבר עשרות שנים אחר חיים תבוניים ביקום, חיים תבוניים חייזריים, אבל האם אנחנו מחמיצים משהו בחיפושינו וכיצד באמת עשויים להיראות חיים תבוניים חייזריים?

האם אנחנו שוגים בחיפושינו האינטנסיביים בני עשרות השנים אחר חיים תבוניים ביקום ובמיוחד אחר ציוויליזציות חייזריות? פרוייקט סט"י (SETI - קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence) פועל מאז שנות השישים של המאה הקודמת לאיתור חיים תבוניים וציוויליזציות חייזריות. הפרויקט מנסה לאתר חיים תבוניים חייזריים באמצעות האזנה לאותות רדיו המגיעים מן החלל, דבר שלא הניב עד כה תוצאות. האסטרונום האמריקני פרנק דרייק (נולד בשנת 1930) אף פיתח בשנת 1960 נוסחה שבאמצעותה ניסה לקבוע את המספר התיאורטי של הציוויליזציות בשביל החלב, שביכולתן ליצור תקשורת רדיו אתנו. הנוסחה כוללת את מספר הכוכבים בגלקסיה שלנו, את אחוז הכוכבים שיש בהן כוכבי לכת, את הסיכוי להימצאות תנאי חיים ביולוגיים בכוכב לכת, את הסיכוי שיתפתחו בו חיים אינטליגנטיים ועוד. הנוסחה יוצאת מנקודת הנחה שחיים חייבים להיות בעלי בסיס ביולוגי.

אבל האם ייתכן שתבונה חייזרית עשויה להיות מלאכותית?

האסטרונום פרופסור מרטין ריס (Martin Rees) טוען שייתכן שזו אכן הבעיה. הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו קיימת רק כמה מאות שנים ולמרות הזמן הקצר יחסית הזה, כנראה שתוך מאה או מאתיים השנים הקרובות כבר נהפוך לישויות אלקטרוניות (כך קורא ריס לישויות מלאכותיות). זאת, במקום המצב הנוכחי שבו אנחנו מתקיימים כישויות אורגניות. כשנהפוך לישויות מלאכותיות כאלה, נהיה חכמים בהרבה וגם נוכל להמשיך ולשדרג את עצמנו ללא הרף. ייתכן, טוען ריס, שהקיום הביולוגי שלנו הוא רק פתיחה קצרה מאד בהיסטוריה האנושית ובהמשך נהפוך לישויות מלאכותיות. ריס טוען שאם ציוויליזציות חייזריות התפתחו באופן דומה, הסיכוי שנוכל לאתרן כישויות אורגניות, ביולוגיות, הוא נמוך מאד משום שהן כבר הפכו לישויות מלאכותיות. לכן, לדבריו, ייתכן שמספר הציוויליזציות ביקום גדול בהרבה מאשר אנחנו מעריכים משום שכיום איננו לוקחים בחשבון את האפשרות שציוויליזציות חייזריות עשויות להיות מלאכותיות.

איך נראות ציוויליזאציות מלאכותיות?

דבריו של פרופ' ריס מעוררים את השאלה כיצד ייראו ציוויליזציות מלאכותיות שכאלה, אם אכן הן קיימות, דבר שנראה בהחלט מתקבל על הדעת. הן עשויות להיות מורכבות מפרטים מלאכותיים רבים המרכיבים את החברה הטכנולוגית. ייתכן מאד שהתקשורת ביניהן לא תהיה כלל מילולית אלא תקשורת רדיו כלשהי, או תקשורת באמצעי שאיננו מכירים עדיין, אולי למשל גלי גרביטציה. ייתכן שהאמצעי יהיה קרינה כלשהי. אולי התקשורת תתבצע באמצעי אחר שטרם גילינו ומהותו אף לא עולה בדעתנו. דוגמה מהציוויליזציה שלנו עצמה לאמצעי תקשורת שלא היה ידוע עד המאה ה-19 ואז התגלה היא התפשטות של גלים אלקטרומגנטיים במרחב. הפיזיקאי היינריך הרץ ( 1857 – 1894) הראה את התפשטותם של גלים אלקטרומגנטיים רק בשנת  1888 באמצעות בניית מכשיר המשדר גלי רדיו ומתקן לקליטת הגלים וכך העניק בסיס לתחילת תקשורת הרדיו. אם כן, אמצעי תקשורת שעדיין אינם ידועים לנו עשויים גם אולי להיות הסיבה לכך שלא הצלחנו עד כה לזהות ציוויליזציות חייזריות טכנולוגיות. אנחנו מחפשים אותן באמצעות רדיו ובטוחים שזהו אמצעי תקשורת אוניברסלי שכל ציוויליזציה טכנולוגית תשתמש בו. אבל מנין הביטחון? האם לא ייתכן למשל שציוויליזציות טכנולוגיות מצאו כבר אמצעי אחר, טוב בהרבה מהרדיו ואף עשו זאת כבר מזמן, אולי עוד לפני שנוצר המין האנושי? 

אנחנו  נוהגים לדבר על ציוויליזציה כעל אוסף ישויות שיש ביניהן קשר אבל אולי תיתכן ציוויליזציה שנוצרה כישות אחידה אחת ולא כאוסף של פרטים. תיתכן גם ציוויליזציה העשויה מאוסף של ישויות שתתמזג בנקודת זמן כלשהי לישות אחת ואולי אף בלי לוותר על עצמאותו של כל פרט בתוך הישות הזו. במלים אחרות, ציוויליזציה כזו תהיה מעין מוח על המורכב מפריטים שיהוו את התאים שלו אבל כל תא יוכל להמשיך לשמור בדרך כלשהי על ייחודיותו בלי לפגוע בישות הגדולה, הממוזגת. בכל המקרים האלה יש להניח שיהיו אלה ציוויליזציות מלאכותיות, שינצלו את יכולותיהן הטכנולוגיות להגברת עוצמתן ולשדרוג בלתי פוסק של עצמן.

ומה לגבי המסר שאולי ישדרו אלינו ציוויליזציות כאלה? אנחנו מקווים שהן ישלחו אלינו מסרים שיעידו על עצם קיומן ועל מהותן אבל ייתכן מאד שהמסרים שהן ישלחו יהיו מורכבים בהרבה מיכולתנו להבין אותן, במיוחד עקב היותן מלאכותיות. ואולי אף מהותן של הציוויליזציות עצמן היא מעבר להבנתנו. לא מן הנמנע שכדי להבין את המסרים הנשלחים ואת עצם מהותן של הציוויליזציות נצטרך קודם להגביר בהרבה את יכולותינו הקוגניטיביות. אני מניח שנוכל לעשות זאת במהירות גדולה ובאופן יעיל לאחר שנהפוך בעצמנו לישויות מלאכותיות.