על שלוש סיבות המצדיקות היחשפות לזרימה הבלתי פוסקת של המידע באינטרנט וביניהן הסחות הדעת. כן, דווקא הן.
כמה קל לגנות את הסחות הדעת של האינטרנט ולתלות באינטרנט את האחריות ל"גניבת הזמן" שלנו אבל בואו ננסה לחשוב על כך מחדש ואולי נגלה כמה דברים הראויים לבחינה חוזרת.
ערוצים ואופקים מרובים ומגוונים
ראשית, בזכות האינטרנט נפתחו לפנינו ערוצים ואופקים בריבוי ומגוון שלא היינו מעלים על דעתנו רק לפני שלושים שנה, לפני שהאינטרנט קרם עור וגידים. הריבוי הזה והמגוון הזה נראים לנו כיום מובנים מאליהם. נכון, המחיר עלול להיות הסחות דעת, אבל מי אומר שהסחת דעת היא בהכרח רק שלילית? בצעירותי, לפני עידן האינטרנט, לא יכולתי אפילו לדמיין כלי שיאפשר לי לקבל מידע רב דיו ומגוון דיו בתחומים המעניינים אותי. נהגתי לחפש אז מידע ללא הרף, לעתים באופן נואש, והאמת - היה לי קשה מאד למצוא אותו. החיפוש אחריו היה כרוך לעתים קרובות בכיתות רגליים למקומות רחוקים כגון ספריות רחוקות או אוניברסיטאות. היום, אני מחובר לעשרות כתבי עת בתחומים המעניינים אותי כגון מדע, פיזיקה, טכנולוגיה, ספרות, ושפות. המידע גדול בהרבה מהנחוץ לי. הדבר מאפשר לי בחירה עצומה ויכולת לסנן את הפריטים המתאימים ביותר עבורי באופן מדויק, מעמיק ואיכותי. לדוגמה, כשאני מעוניין בהסבר על תופעה פיזיקלית, באפשרותי לבחור בהסבר מעמיק, מפורט וארוך או בהסבר פשוט וקצר, בהתאם לזמן העומד לרשותי ובהתאם לרצוני להשקיע בלימוד התופעה. אם אני מעוניין לקרוא סיפור אני יכול לבחור סיפור מתוך אתר ספרותי שמתאים להתעניינותי, לסגנון המועדף עלי, לזמן שאני מוכן להקדיש לקריאה ולהעדפות אחרות שלי. אתר פרויקט הסיפור הקצר הוא דוגמה טובה לכך.
הזדמנות להיחשף למידע
שנית, על מה שאנחנו מכנים הסחות דעת המופיעות למשל בדמות ידיעות הרצות בכלים שונים כגון פייסבוק וטוויטר ואפילו בדמותן של ידיעות הרצות באתרי חדשות, אפשר להסתכל גם כעל הזדמנות למידע. זוהי הזדמנות להיחשפות לדברים שבהתעסקות ממוקדת ייתכן ולא היינו מגיעים אליהם וכאן הם מגיעים אלינו כל העת, מציעים את עצמם בלי שנתבקשו, פורצים אלינו. למשל, בפיד שלי בפייסבוק מופיעים כל העת פריטים שרובם אמנם אינם מושכים את תשומת לבי או רלוונטיים לעבודתי או לימודיי אבל די בכך שלעתים מופיעים פריטים מעניינים ורלוונטיים.
הזדמנות לעירור רעיונות חדשים, השראה ויצירתיות
שלישית, הפריטים הרבים והמגוונים הזורמים ללא הרף נושאים בחובם פוטנציאל לעורר מחשבות, אסוציאציות ורעיונות מגוונים, שייתכן ולא היו מתעוררים, או היו מתקשים להתעורר, ללא קיומו של האינטרנט. נכון, הפריטים זורמים אל עינינו ואוזנינו ללא שליטה ואפשר להסתכל על הזרימה הזאת כעל הפרעה. מצד שני אפשר לראות את הזרימה המתמדת הזאת כהזדמנות להסחת דעת במובן החיובי של המילה משום שהיא עשויה לעורר בנו רעיונות חדשים והשראה, ולשמש אמצעי לעירור היצירתיות שלנו.
***
אין כמו הסחות הדעת האינטרנטיות, כמובן כל עוד הן נצרכות במידה וכל עוד מקפידים גם להתרכז ולהתמקד כשצריך.