ציור: הלל שלפין
מגפת הקורונה תחולל כנראה מהפכה באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק, ותגרום לשילובן בעבודה לתמיד, גם לאחר שתסתיים. לעבודה מרחוק יתרונות רבים ובהם חיסכון בזמן אך היא מלווה גם בחסרונות כגון ההתכנסות הממושכת בבית.
הציפייה לסיומה היא עצומה, אבל לאחר שתחלוף מגפת הקורונה, ייתכן ונגלה שהיא חוללה מהפכה באימוץ טכנולוגיות לעבודה מרחוק. בהמשך, כנראה שיפותחו גם טכנולוגיות חדשות לעבודה מרחוק.
יתרונות העבודה מרחוק
כבר שנים שניתן לבצע את רוב עבודתנו או אפילו את כולה לא ממקום העבודה הפיזי שלנו, אלא מרחוק - מהבית, מבית הקפה וממקומות אחרים. עבודה משרדית, למשל, ניתן לבצע בקלות מן הבית, וכך גם עבודה של שירות לקוחות ובוודאי עבודת כתיבה. לעבודה מרחוק יש יתרונות רבים:
חיסכון בזמן: היא חוסכת זמן, למשל של התארגנות לקראת העבודה, נסיעה אליה והשקעת זמן בהסחות דעת בזמן העבודה (למשל שיחות עם קולגות). כך, הופכת העבודה ליעילה יותר.
יתרון סביבתי: היא מייתרת או לפחות מפחיתה את הצורך לנסוע למקום העבודה ובחזרה. כך, איכות הסביבה משתפרת עקב הפחתה בזיהום האוויר הנגרמת מנסיעה ממונעת.
חיסכון כלכלי: משמעות היעדר הצורך בנסיעות לעבודה או לפחות הפחתתן הוא חיסכון בדלק שמשמעותו חיסכון בכסף. החיסכון הכלכלי מתבטא גם במקום העבודה הספציפי משום שהעבודה מן הבית מפחיתה דרמטית הפעלת מתקנים כגון תאורה, מיזוג ומתקנים נוספים בעבודה. ההוצאות עליהם עוברות לאחריותם ולהוצאותיהם של העובדים עצמם וייתכן שבעתיד יהיה צורך לפצותם על כך.
השפעה חיובית בהיבט המשפחה והשְׁלוֹמוּת: לעבודה מרחוק השפעה חיובית על חיי המשפחה ועל השְׁלוֹמוּת (well being) של הפרט (שְׁלוֹמוּת: רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד). זאת, משום שהיא מאפשרת איזון טוב יותר בין צרכי המשפחה, הזוגיות והפרט לבין צרכי העבודה. היא מאפשרת למשל להשקיע יותר בילדים ללא פגיעה בעבודה משום שהיא גמישה בזמן וביכולתנו לבחור את מרווחי הזמן במהלך היום שנשקיע בהם. גם הזמן שנחסך בנסיעות לעבודה מתפנה לטובת צרכי המשפחה והפרט.
למה רק עכשיו?
למרות יתרונותיה, העבודה מרחוק כמעט ולא התקיימה עד כה, בפרט במשרדי ממשלה. השמרנות, הקושי לשנות הרגלים ישנים וחוסר האמון בעובדים הם בין האחראים לכך. הקורונה הפכה את הקערה על פיה ולא הותירה ברירה אלא להסתמך על עבודה מרחוק באמצעות טכנולוגיה. בלעדיה, לא ניתן היה לקיים את העבודה כראוי. טכנולוגיות לעבודה מרחוק משתלבות ומוטמעות כיום בעבודה מחוסר ברירה. לאחר תקופת הקורונה הן כבר יהיו מוטמעות עמוק בכולנו, השימוש בהן יהיה רווח והן יישארו אתנו לתמיד, משום שיתרונותיהן הן בעלי ערך גדול לסביבה ולכלכלה.
ויש גם חסרונות
השימוש בטכנולוגיות לעבודה מהבית הוא אלטרנטיבה מפתה לעבודה המסורתית אך אינו חף מחסרונות כגון:
היעדר הקשר האנושי: למרות שהטכנולוגיה מעבירה את התמונות והקולות במדויק ובאמינות היא אינה מאפשרת לגעת ולהריח, לנוע בתוך מפגש, לסובב את הראש ולראות את האנשים והחפצים באופן היקפי. ניתן לצפות בכל אחד מהמשתתפים רק מזווית אחת. בנוסף, התמונה היא דו מימדית ולא תלת מימדית, כפי שאנחנו רגילים לחוות במציאות.
ההתכנסות הממושכת בבית: התכנסות ממושכת במקום סגור מעיקה ואף עשויה להזיק לבריאות הפיזית והנפשית, בין היתר עקב הצורך להתאוורר, להיחשף לשמש ולראות נוף חיצוני ולא רק את צג המחשב.
טכנולוגיות מרחוק לעתיד לבוא
כנראה שכאשר השימוש בטכנולוגיית תקשורת לעבודה מהבית יהיה רווח, הטכנולוגיות ישתכללו כך שיאפשרו שילוב רב יותר של פונקציות אנושיות. למשל, תואץ התפתחות הטכנולוגיה להעברת תמונות תלת מימדיות (שקיימת כבר כיום), והתפתחות הטכנולוגיה ההאפטית (טכנולוגיית המישוש). יפותחו טכנולוגיות שיאפשרו להסתובב בתוך סיטואציה של פגישת תקשורת אינטרנטית, לצפות במשתתפים באופן מרחבי ולנוע בתוך חדר וירטואלי, שייראה כאמיתי.
***
גם בעתיד, העבודה כנראה לא תתבצע באופן טוטאלי מרחוק. לדעתי יתקיים שילוב בין העבודה מהבית והעבודה הפיזית משום שאנשים אוהבים לצאת החוצה ולקיים אינטראקציות עם אנשים של ממש ולא רק עם דימויים שלהם, טובים ככל שיהיו.
יורם, שלום!
השבמחקהרשה לי להעיר מספר הסתייגויות. אמנם לקראת סיום הפוסט שלך אתה מעלה מספר מגרעות של העבודה מרחוק, אבל לרוב אתה מתאר תחזית חיובית. אולי אתה צודק, אבל בעיני התיאור שלך לוקה בחסר.
קודם כל, אתה כותב שאפשר "לבצע את רוב עבודתנו או אפילו את כולה" מרחוק. ומיד מתבקשת השאלה מי זה ה-"אנחנו” שאליו אתה מתייחס?. העבודה של רבים מאד מחייבת נוכחות, ולא מדובר רק בעובדי היצור שבוודאי אינם יכולים לעבוד מרחוק. רבים מאלה שמשרתים אלה מאיתנו שנשארים בבית צריכים נוכחות במקום עבודתם: אלה שממלאים את החבילות מאמזון שנשלחות אלינו, וגם אלה שמביאים אותן; העובדים בסופר שמכינים את סלי הקניות שלנו, ועוד. רבים מאד ימשיכו בעבודה – לרוב אפורה ומשמעממת, ונמוכת הכנסות – במקומות עבודה כדי שאחרים יוכלו לעבוד מהבית בנחת.
בצדק אתה מעלה את השאלה של על חשבון מי יהיו הוצאות העבודה כגון חשמל כאשר אנחנו נעבוד מהבית. לצערי לא קשה לנחש שזה לא יהיה על חשבון המעביד. אותו מעביד, אגב, שבוודאי יוכל לצפות בעובדיו דרך מצלמות המחשבים שלהם כדי לוודא שהם "באמת" עובדים ומצדיקים את משכורתם.
יש, אכן, יתרונות לעבודה מהבית, או לפחות יתרונות לאלה מאיתנו שהעבודות שלנו מאפשרות זאת. אבל אולי הסכנה הגדולה ביותר תהיה הריבוד החברתי שנוצר כאשר כמה מאיתנו נוכל להנות מהעבודה הזאת (ולהרשות לעצמנו לצאת מתי שנרצה) ואילו אחרים יצטרכו לשרת אותנו בעבודות שהן דומות יותר למאה ה-19 מאשר לחזון של המאה ה-21.
היי יענקל
השבמחקאני מקבל שהשימוש במילה "כולנו" היא כוללת מידי וחוטאת לחלק מן האוכלוסייה העובדת. יחד עם זאת לגבי חלקים גדולים מהאוכלוסיה ואולי לגבי רובה, עבודה מהבית מתאפשרת כבר מזמן. אני מתאר לעצמי שבעתיד, עם התפתחות של טכנולוגיות מרחוק גם עובדי כפיים, לקטים ועוד, יוחלפו במידה רבה על ידי האוטומציה. כביכול אין זה עתיד מבטיח לעובדי הכפיים, הקופאיות, הלקטים ועוד אבל אני מאמין שיהיה להם תפקיד אחר בצד הרובוטים והאוטומטים למיניהם למרות שנכון לעכשיו זה לא נראה כמשהו שעומד להתרחש בקרוב מאד (אך גם לא בעוד זמן רב מידי). מסכים אתך גם שעבודה מרחוק מזמינה סוד של פיקוח חודרני על העובדים אבל כשנעבוד על פי משימות שיש לבצע ולא על פי שעות, אני מאמין שלא יהיה צורך בכך (ואולי אני תמים). עובדה שכרגע אני עובד ויש לי משימות רבות במשרד החינוך (יותר מאשר לפני תקופת הקורונה), אני מבצע אותן ואיש לא מעלה בדעתו לפקח עלי.